Jerusalem Talmud Sheviit 10.4

משנה: הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ. הַלֹּוֶוה מִן הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיְירוּ בָנָיו עִמּוֹ לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו וְאִם הֶחֱזִיר רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ. כָּל הַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה וְכָל הַמְקַיֵים אֶת דְּבָרָיו רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ.

MISHNAH: If somebody repays a debt in the Sabbatical, the Sages are pleased with him. If somebody borrows from a convert whose sons converted with him, he does not have to repay the sons but if he repaid, the Sages are pleased with him. Movables are acquired only by being drawn close, but the Sages are pleased with everybody who keeps his word.

הלכה: רִבִּי לָעְזָר אָמַר וּבִלְבַד לְבָנָיו. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מַהוּ וּבִלְבַד לְבָנָיו. אִם יֵשׁ לוֹ בָנִים יַחֲזִיר לְבָנָיו. אִם אֵין לוֹ בָנִים יַחֲזִיר לִבְנֹתָיו. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין יְרוּשַׁת הַגֵּר דְּבַר תּוֹרָה יַחֲזִיר לְבָנָיו כְּיוֹצֵא בוֹ מִי שֶׁמֵּת סוֹף מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵין לוֹ יוֹרֵשׁ אֶלָּא אִמּוֹ לֹא יַחֲזִיר וְאִם הֶחֱזִיר רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar said, only to his sons. Rebbi Yose asked, what means “only to his sons?” If he has sons, one should return it to his sons. If he has no sons, one should return it to his daughters. That you should not say, since the inheritance of the convert is not settled in the Torah, he should return it to the children. Similarly, if somebody died who was the last of his family and he has no heir except his mother one does not have to repay, but if the debtor repaid the Sages are pleased with him.

הַגּוֹזֵל שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵילָה הַמְּקַבֵּל הִימֶּנּוּ אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ.

The robber who repents and wants to return what he robbed, if somebody accepts it from him, the Sages are displeased with him.

רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בִּדְבָרִים זִמְנִיין דְּאַתְּ אָמַר אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ. וְזִימְנִין דְּאַתְּ אָמַר אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁפָּרַע.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: If somebody trades in promises, there you say the Sages are displeased with him. But sometimes you say only that one gives him up to “Him who made pay”.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַנּוֹתֵן עֵירָבוֹן טַבַּעַת לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לַחֲזוֹר בּוֹ חוֹזֵר בּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ זָהוּב אָמַר לֵיהּ טַבַּעַת. מַה בֵּין זָהוּב וּמַה בֵּין טַבַּעַת. זָהוּב דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת טַבַּעַת בְּעֵיינָהּ הוּא.

Rebbi Zeïra, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: He who gives a ring as surety and wants to get out of the deal, may get out of the deal. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Abbahu: A gold coin? He said to him, a ring. What is the difference between a gold coin and a ring? Gold coins are exchanged, a ring remains as it is.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לִיתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לַחֲזוֹר בּוֹ חוֹזֵר בּוֹ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אָמַר לֵיהּ הָהֵן לָאו צֶדֶק וְהִין צֶדֶק אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הִין שֶׁל צֶדֶק הָיָה. רַב פְּלִיג דְּרַב אָמַר כַּד אֲנָא אָמַר לִבְנֵי בֵיתִי לִיתֵּן מַתָּנָה לְבַר נַשׁ לֵינָה חָזַר בִּי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב אֵימָתַי אָמְרוּ הַמְּטַלְטְלִין נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶן בִּרְשוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצִא אֶת כֹּל מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּזַכֵּינוּ בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיַּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמָן. מַה עֲבַד לָהּ רַב כָּאן כְּשֶׁהֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ כָּאן כְּשֶׁלֹּא הֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ. רַב פְּלִיג דְּרַב אָמַר כַּד אֲנָא אָמַר לִבְנֵי בֵיתִי לִיתֵּן מַתָּנָה לְבַר נַשׁ לֵינָה חָזַר בִּי. תֵּדָע לָךְ חַד בַּר נַשׁ אַפְקִיד עֵירָבוֹן עַל מִילְחָא וְיָקְרָת. אָתָא לְגַבֵּי רַב אָמַר לֵיהּ אוֹ יִתֵּן לוֹ כָּל עֵירָבוֹנוֹ אוֹ יִמְסוֹר לוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר כַּד אֲנָא אָמַר לִבְנֵי בֵיתִי לִיתֵּן מִתָּנָה לְבַר נַשׁ לֵינָה חָזַר בִּי. וְכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן לְמִידַּת הַדִּין הוּא וּמַה דְרַב נְהִיג לְמִידַּת חֲסִידוּת.

Rebbi Jacob bar Zavdi, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: If somebody wanted to change his mind after he had promised a gift to another person, he may change his mind. Rebbi Yose was with Rebbi Jacob bar Zavdi; he said to him: Is that just no (Lev. 19:36) “and just yes?” He said, when he said it, it was a just yes. Rav disagrees since Rav said, when I tell my family to give a gift to somebody, I never change my mind. A baraita disagrees with Rav: “ Where did they say that movables are acquired by being drawn close? In the public domain or in a courtyard which is not their joint property. In the domain of the buyer, when the deal was accepted; in the domain of the seller one never acquires until either he lift it up or he draw and remove everything from the prior owner’s property. In the domain of a depositary he cannot acquire unless he gave permission or rented their place out to him.” What does Rav do with this? One is if he was standing with him, the other if he was not standing with him. Rav disagrees since Rav said, when I tell my family to give a gift to somebody, I never change my mind. You should know because somebody had given surety on salt; it rose in price. He came before Rav who said, either he should give corresponding to the surety or he should be given up to “Him who made pay”. The arguments of Rav are contradictory. There he says, when I tell my family to give a gift to somebody, I never change my mind and here he says so? There it is for a legal rule; what Rav did himself was a measure of piety.