Jerusalem Talmud Berakhot 2.1

משנה: הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא אִם כִּיוֵּן לִבּוֹ יָצָא וְאִם לָאו לֹא יָצָא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

MISHNAH: If someone was reading in the Torah at the time of recital, if he read with intention he fulfilled his duty, otherwise he did not fulfill his duty. Between the sections, one greets people out of respect and answers their greetings. In the middle of a section one may greet because of fear and answer, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yehudah says: in the middle of a section one may greet out of fear and answer for respect, between sections one greets for respect and answers greetings from everybody.

הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Abba said: This means that benedictions do not prevent.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ. בֵּירַךְ צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. הָתִיבוּן וְאֵינוֹ מַפְסִיק וְלֹא תַנִּינָתָהּ וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּלֹא תַנִּינָתָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. זֹאת אוֹמֶרֶת צָרִיךְ לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא רִבִּי אַחַי אוֹמֵר מִשׁוּם רִבִּי יְהוּדָה אִם כִּיוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק רִאשוֹן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּיוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק שֵׁינִי יָצָא.

Rebbi Yose said: If you say that one needs to recite the benedictions; when he recited them he must focus his attention for the entire Shema‘. They objected: Does he not interrupt and it does not appear in our statement? So here also, even though it has not been stated he must recite the benedictions. That means, one must focus one’s attention for the entire Shema‘. We may hear it from the following: Rebbi Aḥai said in the name of Rebbi Yehudah: “He has fulfilled his obligation if he focussed his attention for the first paragraph, even though he did not focus his attention during recitation of the second paragraph”.

מַה בֵּין פֶּרֶק רִאשׁוֹן וּמַה בֵּין פֶּרֶק שֵׁנִי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה כָּתוּב בְּזֶה. מֵעַתָּה לֹא יִקְרָא אֶלָּא אֶחָד. אָמַר רִבִּי עִילָּא הָרִאשׁוֹן לְיָחִיד וְהַשֵּׁנִי לְצִיבּוּר. וְהָרִאשׁוֹן לְתַלְמוּד. וְהַשֵּׁנִי לְמַעֲשֶׂה.

What is the difference between the first and second paragraphs? Rebbi Ḥanina said: Everything mentioned in the first paragraph is mentioned in the second. In that case, should one have to recite only one of them? Rebbi Illa said: The first one is directed to the individual, the second one to the community; the first one concentrates on learning, the second one on doing.

בַּר קַפָּרָא אָמַר אֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּונָה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים בִּלְבַד. וְתַנִּי כֵן וְשִׁנַּנְתָּם עַד כַּאן לְכַוָּונָה מִיכַּן וָאֵילַךְ לְשִׁינּוּן.

Bar Qappara said: One has to focus his attention only during the first three verses. It was stated thus: (Deut. 6:7) “You should repeat” until there is the obligation of focussed attention; from there starts the obligation of repetition.

רִבִּי חוּנָה רִבִּי אוּרִי רַב יוֹסֵף רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם מְעוּמָּד. מַה אִם הָיָה יוֹשֵׁב עוֹמֵד. לֹא אִם הָיָה מְהַלֵּךְ עוֹמֵד.

Rebbi Ḥunah, Rebbi Uri, Rav Joseph, Rav Yehudah in the name of Samuel: One has to accept the Kingdom of Heaven standing. Does this mean that one has to get up when one is sitting? No, if one is walking he has to stand still.

תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר וּבִלְבַד בְּד׳. סוּמֲכוֹס בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה. רִבִּי יִרְמְיָה הֲוָה מַאֲרִיךְ סַגִּין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לֵית אַתְּ צָרִיךְ כָּל הָכִין אֶלָּא כְדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.

It was stated: One has to prolong “is One”. Rav Naḥman bar Jacob said: But only at the daleth. Symmachos bar Joseph said: Anyone who prolongs “is One” has his days and years prolonged in wellbeing. Rebbi Jeremiah was prolonging very much. Rebbi Zeïra said to him: So much is unnecessary, only so long that you should think of Him as King of Heaven and Earth and the four directions of the world.

רַב שָׁאֵיל לְרִבִּי חִיָיא רַבָּא וְלֵינָא חָמֵי לְרִבִּי מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ כַּד תַּחֲמִינֵיהּ יָהֵיב יָדֵיהּ עַל אַפּוֹהִי הוּא מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ לֵית אֶיפְשַׁר דְּלָא יַטֵּי מִילָּה. רִבִּי טַבְיוֹמֵי שָׁאַל לְרִבִּי חִזְקִיָּה לֵית הֲדָה אָמְרָה שֶׁאֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּונָה אֶלָּא פָּסוּק הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר לֵיהּ אָדָא יְתַנֶּה עַד וְשִׁנַּנְתָּם.

Rav asked Rebbi Ḥiyya: But I never see that Rebbi accepts upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven. He answered him: When you will see him cover his face with his hand, at that moment he accepts the yoke of the Kingdom of Heaven. He asked him back: Is it not necessary also to mention the Exodus? He answered him: It is impossible that he should not turn his words. Rebbi Tavyome asked Rebbi Ḥizkiah: Does this not mean that one has to focus attention only for the first verse? He said to him: With that he might recite until “You shall repeat.”

רִבִּי מָנִי אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אִם הִפְסִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי מִינָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי.

Rebbi Muna said in the name of Rebbi Yehudah who said in the name of Rebbi Yose the Galilean: If one interrupted so that he would have been able to read all of it, he did not fulfill his duty. Rebbi Abba, Rav Jeremiah in the name of Rav: The practice follows Rebbi Muna who said in the name of Rebbi Yehudah who said in the name of Rebbi Yose the Galilean.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אַף בְּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה כֵּן.

Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Jehozadak: The same rule applies to Hallel and the reading of the Esther scroll.

אַבָּא בַּר רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָתְבִין אָמְרִין אַף בִּתְקִיעוֹת כֵּן. סָלְקוּן לְבֵית רַב וְשָׁמְעוּן רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב הוּנָא אֲפִילוּ שְׁמָעָן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת יָצָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא עָד דְּאָנָא תַמָּן צְרִיכַה לִי וְכַד סָלְקִת לְהָכָא שָׁמְעִית רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ שָׁמְעָן כָּל הַיּוֹם יָצָא. וְהוּא שֶׁשָּׁמְעָן עַל הַסֶּדֶר. רִבִּי יוֹסֵה בָּעֵי הֲוָה זֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. תְּקִיעָה אַחַת מוֹצִיאָה יְדֵי שְׁתֵּיהֶן.

Abba bar Rav Huna and Rav Ḥisda sat together and said, the same rule applies to blowing the Shofar. They went up to Rav’s Yeshivah and heard Rav Ḥuna in the name of Rav: Even if one heard it in up to nine hours he fulfilled his obligation. Rebbi Zeiïa said: When I was there, this was a problem for me. When I came here, I heard Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: Even if one heard it during an entire day, one has fulfilled one’s obligation. But only if one heard it in the correct order. Rebbi Yose investigated: If one needed to hear the first simple tone and another one the final simple tone, one blow of the Shofar serves the requirements of both of them.

רִבִּי אָבִין בַּר חִיָיא בָּעֵי קִרְיַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ הִיא וְלֹא בִרְכוֹתֶיהָ בִּרְכוֹתֶיהָ וְלֹא הִיא. הִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ וְחָזַר וְהִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ בְּקוֹרֵא מְשַׁעֲרִין. אוֹ בְכָל אָדָם מְשַׁעֲרִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָא מִסְתַּבְּרָא בְקוֹרֵא.

Rebbi Abin bar Ḥiyya investigated: The recitation of Shema‘ with its benedictions, it (the recitation of Shema‘) without its benedictions, its benedictions without it? If he interrupted after a third, interrupted after a second third? Does one estimate by the reader’s speed or by the average speed of all men? Rebbi Mattaniah said, it seems reasonable by the reader’s.

רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּגִין דַּאֲנָא קָרֵי שְׁמַע וְעָבַר בִּמְבוּאוֹת הַמְּטוּנָּפוֹת וּמַפְסִק נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אָמַר לֵיהּ אַבָּהוּ בְנִי אִם מַפְסִיק אַתְּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא יָצָאת יְדֵי חוֹבָתָךְ.

Rebbi Abbahu asked Rebbi Yoḥanan: Assuming that I am reciting Shema‘ and interrupting while passing by stinking passage ways, do I fulfill my obligation? He answered him: Abbahu my son, if you interrupt enough that you could have finished all of it, you did not fulfill your obligation.

רִבִּי אֶלְעָזָר סְלִיק מְבַקְּרָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דַּאֲנָא תָּשִׁישׁ וַאֲנָא קָרֵי שְׁמַע וּמִתְנַמְנֵם נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אָמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא בְּגִין דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר יָדַע דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָותָא סַגִּין הוֹרֵי לֵיהּ אוֹ בְגִין דְּהוּא תָשִׁישׁ הוֹרֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגִין רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יָצָא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא יָצָא. מַה פְלִיגִין בְּקִרְיַת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה פְּרָקִים פְּרָקִים. אֲבָל בְּהַלֵּל וּבִקְרִיַּאת הַמְּגִילָּה אוּף רִבִּי אֶלְעָזָר מוֹדֵי.

Rebbi Eleazar went to pay a sick-bed visit to Rebbi Simeon bar Abba. He said to him: Since I am weak, when I am reciting Shema‘ I tend to slumber; do I fulfill my obligation? He said to him: yes. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Did Rebbi Eleazar give this ruling since he knew that Rebbi Simeon bar Abba is very scrupulous in the execution of his religious duties, or because he was so weak? He answered him: They disagree explicitly; Rebbi Eleazar said he fulfilled his obligation, Rebbi Yoḥanan said he did not fulfill his obligation. They disagree for the recitation of Shema‘ since that is composed of separate chapters, but for the recitation of Hallel and the Esther scroll, Rebbi Eleazar will agree.

תַּנִּי הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם רַבּוֹ אוֹ בְמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הֲדָא אָמְרָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל בְּמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַתּוֹרָה. וְעוֹד מִן הֲדָא דְתַנִּי קָרַע וְחָזְרָה בּוֹ נְשָׁמָה אִם עַל אֲתַר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. וְכַמָּה הוּא עַל אֲתַר כְּדֵי דִבּוּר. וְכַמָּה הוּא כְדֵי דִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי.

It was stated: If someone wants to greet his teacher or anybody who his greater than himself in Torah, he is permitted to do so. That implies that a person has to greet anybody who is greater than himself in Torah. And also from the following: If one tore his clothes and the soul returned, if it is instantaneous he does not have to tear again. If it is later, he has to tear again. How much is instantaneous? The time for speech. How much is time of speech? Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi said: the time one needs to greet his friend. Abba bar bar Ḥana in the name of Rebbi Yoḥanan: the time for greeting between teacher and student, when he says “Peace be with you, my teacher.”

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמֵּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי וְהָיָה רִבִּי אֶלְעָזָר חָמֵי לֵיהּ וּמִיטָּמָר מִן קֳדָמוֹי. אָמַר הָא תַרְתֵּיי מִילִּין הָדֵין בַּבְלָיָיא עֲבִיד בִּי חָדָא דְלָא שָׁאֵל בִשְׁלוֹמִי. וְחָדָא דְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִשְּׁמִי. אָמַר לֵיהּ כַּךְ אִינּוּן נְהִגִין גַּבֵּיהֶן. זְעִירָא לֹא שָׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּה דְאִינּוּן מְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ. מִי מְהַלְּכִין חָמֵי לֵיהּ חַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לֵיהּ הָכָא הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יָתִיב דָּרַשׁ וְאָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לֵיהּ כָּל עָלְמָא יָדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידוֹ דְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ כָּל עָלְמָא יָדְעִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן. מִיהוּ מִיעֲבוֹר קוֹמֵי אַהֲדוּרֵי צִילְמָיה. אָמַר לֵיהּ מַה אִיתְפַּלֵּיג לֵיהּ אִיקָר. אֶלָּא עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר יְאוּת עָבַד דְּלָא עָבַר קוֹמֵיךְ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵּיס.

Rebbi Yoḥanan was leaning on Rebbi Jacob bar Idi when Rebbi Eleazar saw him and hid himself before him. He said, these two things the Babylonian does to me: First, that he does not greet me, and second, that he does not teach the traditions in my name. He said to him, thus they behave among themselves; Zeïra did not greet Rabba since they observe (Job 29:8) “Boys see me and hide themselves.” As they were walking, he saw a Bet Midrash. He said to him: Here Rebbi Meïr sat and reported traditions in the name of Rebbi Ismaël but he never reported traditions in the name of Rebbi Aqiba. He answered: Everybody knows that Rebbi Meïr was the student of Rebbi Aqiba. He retorted, everybody knows that Rebbi Eleazar is the student of Rebbi Yoḥanan. May one pass by a cursed statue? He said to him, do you want to honor it? Pass it by and blind its eyes! He said to him, Rebbi Eleazar did well that he did not pass before you. He said: Rebbi Jacob bar Idi, you know how to pacify.

וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים אָגוּרָה בְאָהֳלֶךָ עוֹלָמִים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְכִי עָלַת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חַי לְעוֹלָם אֶלָּא אָמַר דָּוִד אֶזְכֶּה שֶּׁיְּהוּ דְבָרַי נֶאֱמָרִין עַל שְׁמִי בְבָתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מְהַנְיָא לֵיהּ. לֵוִי בַּר נְזִירָא אָמַר כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. מַה טַעַם דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. כְּכוֹמֶר הַזֶּה שֶׁל עֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִבִּי חֲנִינַא בַּר פַּפַּאי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי חֲמָר עַתִּיק אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.

But Rebbi Yoḥanan required that traditions should be reported in his name. Also David begged for divine mercy in this respect, (Ps. 61:5) “may I dwell in Your tent forever!” Rebbi Phineas, Rebbi Jeremiah, in the name of Rebbi Yoḥanan; Could David think of living forever? Rather, David meant: May I have the merit that my words will be mentioned in my name in synagogues and houses of study. What good does that do to him? Levi, the son of the Nazir said: If someone mentions a tradition in the name of its author, the latter’s lips whisper with him in the grave. What is the reason? (Cant. 7:10) “Dripping from the lips of the sleeping ones.” Like that bunch of grapes which drips by itself. Rebbi Ḥanina bar Pappai and Rebbi Simon, one said, like one who drinks spiced wine, the other said, like one who drinks old wine, even though he consumed it, its taste remains in his mouth.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. מַה הָיוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין הָיוּ הוֹלְכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְאוֹמְרִין לוֹ דָּוִד אֵימַת יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּלִבִּי. שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד דָּוִד יָמִים מְלֵאִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ אֵינִי מוֹנֶה לְךָ יָמִים חֲסֵירִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת חָבִיב עָלַי מִשְׁפַּט וּצְדָקָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וּמַה טַעַם עֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחַר לַיי מִזֶּבַח.

There is no generation without scoffers. What did the hooligans of that generation do? They went to David’s windows and said to him: David, when will the Temple be built, when will we go to the Lord’s house? But he said, even though they intend to enrage me, it comes over me that I am happy, (Ps. 122:1) “I enjoy it when they say to me: let us go to the Lord’s house.” (2Sam. 7:12) “ When your days will be complete”; Rebbi Samuel bar Naḥmani said, the Holy One, praise to Him, said to David: ‘I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. Will not your son Solomon build the Temple to sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices.’ What is the reason? (Prov. 21:3) “Upholding justice and law is preferred by the Lord to sacrifice”.

פיסקא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב (מִפְּנֵי הַכָּבוֹד) דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הָא בְקַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָה מִן הֲדָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. הָא קַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה.

New Section. “Between the sections one greets people out of respect, and answers them.” Why does one answer, out of fear or to show respect? We may hear it from this: “In the middle of a section one may greet because of fear and answer (for respect), the words of Rebbi Meïr.” Hence, in the prior case one may ask because of respect and answer out of respect. “In the middle of a section one may greet because of fear and answer, the words of Rebbi Meïr.” For what does one answer, out of fear or to show respect? We may hear it from this: “Rebbi Yehudah says: in the middle of a section one may greet out of fear and answer for respect.” Hence, in the first case one asks because of fear and answers because of fear.

עַד כְּדוֹן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַפָּסוּק. רִבִּי יִרְמְיָה מְדַמֵּי. רִבִּי יוֹנָה מִשְׁתָּעֵי. רִבִּי חוּנָה רַב יוֹסֵף וְדִבַּרְתָּ בָּם מִיכַּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם.

So far in the middle of a section. Or even in the middle of a verse? Rebbi Jeremiah gave hints. Rebbi Jonah made himself understood. Rebbi Ḥuna, Rav Joseph: (Deut. 6:7) “You may talk in them”, from here that one is authorized to talk between them.