Jerusalem Talmud Megillah 1.4

משנה: אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוּת מִיכֵּן הֲרֵי זֶה כְּפָר. בְּאֵילּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְהָעָם וְתִשְׁעָה בְּאָב וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין מוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִיּת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בַּשֵּׁנִי וְלֹא חֲמִישִׁי קוֹרִין אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ:

MISHNAH: What is a large village? Any in which there are ten unoccupied people. Less than that is a hamlet. About these it was said that one precedes and does not trail. But for the times of offering of wood by the priests and the people, and the Ninth of Av, and the festive offering, and the public assembly, one trails but does not precede. Even though they said, one precedes but does not trail, one is permitted to eulogize, and to fast, and gifts to the poor. Rebbi Jehudah said, when has this been said? At places where one assembles Monday and Thursday. But at a place where one assembles neither Monday nor Thursday one reads on its time.

הלכה: תַּנֵּי. עֲשָׂרָה בְטֵילִים מִמְּלָאכְתָּן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְתַלְמוּדֵינוּ. תַּנֵּי. כְּפָר שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה. תְּקָנָתוֹ קַלְקָּלָתוֹ וְנַעֲשֶׂה כְעִיר.

HALAKHAH: It was stated: Ten who are free from work for the synagogue. Rav Jehudah said, like us who do not need time to study. It was stated, a place with less than ten inhabitants, its improvement is by its deficiency and is treated like a village.

בְּאֵילּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. קְרִיאַת מְגִילָּה וּתְרוּמַת שְׂקָלִים מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. סְעוּדַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וּסְעוּדַת פּוּרִים מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. רִבִּי זְעוּרָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. אֶת שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בְבֵית דִּין. יָצָא זֶה שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בִידֵי שָׁמַיִם.

“About these it was said that one precedes and does not trail.” Reading the Scroll and paying the Sheqel tax one precedes and does not trail; the Meal of the New Moon and the Purim Meal one trails but does not precede. Rebbi Ze`ira said before Rebbi Abbahu: then could one make it on the Sabbath? He answered him, to make them days of drinking and joy; those whose joy depends on the court; this excludes those whose joy depends on Heaven.

מַגְבִּת פּוּרִים לְפוּרִים. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִמֶּנָּה הֶעָנִי רְצוּעָה לְמִנְעָלוֹ. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמִצְוַת פּוּרִים אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא פוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ לִיטּוֹל נוֹתְנִין לוֹ. אֵין מְשַׁנִּין בִּמְעוֹת פּוּרִים. הָא שְׁאָר כָל הַמָּעוֹת מְשַׁנִּין. אֶלָּא כָּל הַמָּעוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן.

“ The Purim collection is for Purim. Rebbi Eleazar said, only that the poor should not change it from its destination to {buy from it} laces for his shoes. One does not check eligibility for the money given as Purim charity; one gives to anybody who extends his hand to take.” One may not change Purim monies; does this imply that other {charity} monies one may change? But the intended use of any monies may be changed before they are given into the hands of the administrators; after they are given into the hands of the administrators they may not be changed.

אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים. מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְלֹא מָצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר נִקְרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִיתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. תַּנֵּי. אִשָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵה. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אָנִי הָיִיתִי מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְדָחִינוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיִינוּ מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

“But for the times of offering of wood by the priests.” For what reason were the times of wood by the priests and the people to be counted? Only that at the time when Israel returned from the Diaspora and did not find wood in the chamber, those came forward and volunteered wood from their own and donated it to the public. It was used to offer public sacrifices. The prophets among them stipulated for them that even if the chamber was full of wood, if those came and offered and volunteered wood from their own, that the sacrifice should only be brought first from theirs. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yose in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering. It was stated, a woman who made a coat for her son has to surrender it to the public. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yose in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering.. A baraita disagrees with Rebbi Yose: “Those days are observed at the time of sacrifices and not at the time of sacrifices; Rebbi Yose says, they are observed only at the time of sacrifices.” Also from the following: “Rebbi Eleazar ben Rebbi Sadoq said, we were of the descendants of Senaah ben Benjamin. When the Ninth of Av fell on a Sabbath, we postponed it to the end of the Sabbath and we were fasting but not completing.”

וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי. שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבִיעִי נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ. בַּשְּׁמִינִי הָיוּ מְקַרְקְרִים בּוֹ. בַּתְּשִׁיעִי הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר. בָּעֲשִׂירִי נִשְׂרַף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וְלֵילֵי עֲשִׂירִי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָמְרוּ לוֹ. יִידָּחֶה לְמָחָר. וְגָזָה לֵיהּ הַהוּא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא הָיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. וְקַרָא עֲלֵיהוֹן. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.

“And the Ninth of Av.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya, it should have been logical that one should fast on the Tenth, since on it it was burned. Why on the Ninth? Because the calamity started on it. So it was stated, on the Seventh they entered, on the Eighth they were misbehaving in it, on the Ninth they started the fire, and on the Tenth it was burned. Rebbi Joshua ben Levi fasted Ninth and Tenth. Rebbi Levi fasted on the Ninth and the night of the Tenth. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Ḥanina: Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av but they did not let him. Rebbi Eleazar said to him, I was with you but it was not said so, but Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av which fell on a Sabbath but they did not let him. He said, because it was pushed aside, let it be pushed aside. They said to him, let it be pushed to the next day. In a similar case, that which we stated there: “Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, for both of them it says, God blessed them and God said to them, be fruitful and multiply, etc.” Rebbi Eleazar in the Name of Rebbi Ḥanina: Practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa. Rebbi Abba bar Zavda said to him, I was with you and it was only said, if she asks to be married the law is on her side. He said about them, two are better than one.

וּבַחֲגִיגָה. כָּתוּב אֶחַד אוֹמֵר. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָא כֵיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי כְתוּבִים. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַת חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתָהּ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בֶּסְפֶּד וּבַתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

“And the festive offering.” One verse says, the harvest festival, the first fruits of your work. Another verse says, any productive work you shall not do. Rebbi Ḥanania said, how could both verses be sustained? If it falls on a weekday you bring the festival offering and refrain from work. If it falls on the Sabbath, the following day you bring the festival offering and harvest. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, only ears for her dough. As what was stated, “therefore anybody who has an obligation for wood and first fruits. He who says, I am taking upon me {to bring} wood for the altar and logs for the arrangement on that day are forbidden funeral orations, and fasting, and working.”

וּבְהַקְהֵל. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. מִפְּנֵי הַתְּקִיעָה. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי חִיָיה אָמַר. מִפְּנֵי הַבִּימָה. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָם מֵאֶתְמוֹל. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל שֵׁם לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁירָה כָּל עֵץ.

“And the public assembly.” Rebbi Abba, son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, said, because of horn blowing. Rebbi Isaac ben Rebbi Ḥiyya said, because of the platform. Could they not make it the day before? Not to compress the courtyard. Rebbi Mattaniah said, because of you shall not plant any wooden Ashera.

מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. [דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר.] דִּילָא לְמִיסְפַּד. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת. וְדִילָא לְהִתְעַנּוֹת. מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִילָא סְתָם כְּדִילָא לְהִתְעַנְיָיה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין יוֹמַיָּא דִילָא לְהִתְעַנְאָה בְהוֹן וּמִקְצַתְהוֹן דִּילָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּהוֹן בְּהוֹן שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מותָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֵן אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי אֲסַר בִּצְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב. וְאַתְיָא כַהִיא דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרוֹ כְלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

The Mishnah is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr said, “not to eulogize” one is forbidden to fast, “not to fast” one is permitted to eulogize. “Not to” unspecified is as “not to fast.” Rebbi Jonah said, “these are the days not to fast on them, and partially not to eulogize on them.” Rabban Simeon ben Gamliel said, why does it say “on them” twice? To teach that the night is permitted but the day forbidden. As it was stated, “therefore a person who takes it on himself has to forbid himself in prayer.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that he must mention it on the preceding evening. This comes following what Rebbi Ze`ira said in the name of Rav Ḥuna: Similar to Friday night and Sabbath day.

מַתְנִיתָא אוֹ בְאַחַד עָשָׂר כְּרִבִּי יוֹסֵי. אוּ בִשְׁנֵים עָשָׂר כְּרִבִּי מֵאִיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. לָא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָּטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וְפַּפּוֹס. בִּתְלַת עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר. מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר. שִׁלְטוֹן מִשֶּׁלְמַלְכוּת יָוָן הָיָה עוֹבֵר לָאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלִַם וְחִירֵף וְנִיאֵץ וְגִידֵּף וְאָמַר. בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה. וְיָצָא אֶחָד מִשֶּׁלְחַשְׁמוֹנַיי וְהָיָה הוֹרֵג בְּחַיָילוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ קָטַע אֶת יָדָיו וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְתָחְבָן בָּעֵץ. וְכָתַב מִלְּמַטָּן. הַפֶּה שֶׁדִּיבֵּר בְּאַשְׁמָה וְהַיָּד שֶׁפָּשְׁטָה בְגַאֲוָה. וְּתְלָיָין בְּקוֹנְטָס נֶגֶד יִרוּשָׁלִַם. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. לְפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁאָסוּר בְּהֶסְפֶּד. וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הוּא מַקֵשִׁיָיא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֵֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וְפַּפּוֹס. בְּאַרְבָּעַה עָשָׂר ובַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר פּוּרְיָיא דִּילָא לְמִיסְפַּד. בְּשִׁית עָשָׂר בֵּיהּ שָׁרוּן לְמִיבְנָא שׁוּר יִרוּשָׁלִַם דִּילָא לְמִיסְפַּד. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסוֹר. לֶאֱסוֹר שֶׁלְּפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד.

The Mishnah either follows Rebbi Yose on the eleventh or Rebbi Meïr on the twelfth. But it is difficult for Rebbi Meïr. Was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the thirteenth of it is Nikanor Day.” What is Nikanor Day? “A commander of the Greek government was passing by on his way to Alexandria when he saw Jerusalem, and insulted, blasphemed, and vituperated and said, when I shall return in peace I shall destroy this tower One of the Hasmoneans went out against him, killed his soldiers until he came to his car When he came to his car he hacked off his hand and cut off his head, stuck them on a piece of wood and wrote under it, the mouth which spoke in guilt and the hand stretched out in haughtiness, and hang it on a pole outside Jerusalem.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself it forbidden because of the fourteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden. And also for Rebbi Meïr it is not difficult; was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the fourteenth and the fifteenth is Purim, not to eulogize. On the sixteenth they started to build the wall of Jerusalem, not to eulogize.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself is forbidden because of the fifteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden.

בְּשׁוּבְעַת עָשָׂר בֵּיהּ קָמוּן עַמָּמַיָּא עַל פְּלֵיטַת סָפְרַיָיא בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבֵית זְבָדִין וַהֲוָה פֻרְקָן. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לֶאֱסוֹר עַצְמוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לָא מְסַיְיעָן וְלָא תָבְרָן. לָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶן נִיסִּים לְיִשְׂרָאֵל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְקָם תְּמִידָא דִּי לָא לְמִיסְפַּד. בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְעַנִּין לִפְנֵיהְן וּלְאַחֲרֵיהֶן. מָה רָאִיתָה לְהָקֵל בָּאֵילּוּ וּלְהַחֲמִיר בָּאֵילּוּ. שֶׁאֵילּוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק. וְאֵילּוּ דִבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא בָטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּטְלוּ כָל אֵילּוּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן אָמְרֵי. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֱמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזִרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְּלוֹד. וְאָמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּיפֵּר וְעַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרָחַץ. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתּ אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּב דַּאַתְּ אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לָא בָטְלוּ.

“On the seventeenth of it Gentiles attacked the remainder of the Sopherim at the city of Khalkis and Bet-Zabdin and there was relief.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the {day} itself. What does it come to forbid for Rebbi Yose? Rebbi Yose said, all these matters neither support nor contradict either Rebbi Meïr or Rebbi Yose; they only come to report the days on which miracles were done for Israel. You have to understand that this is so since we have stated: “On the New Moon of Nisan the Daily Offering was settled, one may not eulogize.” Without this is it not already forbidden to him because of the New Moon? “But on Sabbath and holidays one fasts before and after them. What do you understand to be lenient with these and restrictive with those? For these are words of the Torah, and words of the Torah do not need reinforcement. But those are words of the Sopherim, and words of the Sopherim need reinforcement.” That is what you were saying, as long as Megillat Ta`anit was not abolished. But since Megillat Ta`anit was abolished, all these were abolished. Rebbi Ḥanina and Rebbi Joshua ben Levi both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Abba and Rebbi Simon both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Jonathan said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Joḥanan said, yesterday I was repeating, “it happened that in Lydda they decided on a fast-day on Ḥanukkah. They said about Rebbi Eliezer that he got a haircut, and about Rebbi Joshua that he took a {thermal} bath. Rebbi Joshua said to them, go and fast because you fasted.” And you are saying, Megillat Ta`anit was abolished? Rebbi Abba said, even if you are saying that Megillat Ta`anit was abolished, Ḥanukkah and Purim were not abolished.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי אָבוּן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָא. רִבִּי יוֹחָנָן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא. רִבִּי זְעוּרָה צָם תְּלַת מָאוָון דְּצוֹמִין. וְאִית דְּאָמְרִין. תְּשַׁע מָאוָון. וְלֹא חָשׁ עַל מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לְסִפְרַיָיה. אִין אֲתַת אִיתָא מִישְּׁאֲלִנְכוֹן. אִימְרִין לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים וְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.

The actions of the rabbis imply that Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Jonathan fasted every New Year’s Day’s eve. Rebbi Abun fasted every Sabbath eve. Rebbi Ze`ira fasted 300 fasts, and some say 900, and disregarded Megillat Ta`anit. Rebbi Jacob bar Aḥa commanded the schoolteachers, if a woman comes to ask you, tell her that one may fast any time except Sabbaths, holidays, New Moons, intermediate days of holidays, Ḥanukkah and Purim.

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אֲתַא עוֹבִדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי וַהֲוָה רִבִּי לָעְזָר מִצְטָעֵר וְאָמַר. שָׁבִקִין סְתָמָא וְעָבְדִין כִּיחִידָיָיא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי לָהּ רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כַּד שְׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יָדַע פִּירְקֵי גַרְמֵיהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי. דִּילְמָא חוֹרָן. מָה הֵן. אִן דְּאַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָר דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַתְנֵי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם. לֹא כָל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אֲתַא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וַאֲפִילוּ אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֶה לֵיהּ כִּיחִידָיָיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם לָא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.

Simeon bar Abba said, there came a case before Rebbi Joḥanan and he instructed following Rebbi Yose. Rebbi Eleazar was sorry about this; he said, does one disregard the anonymous {Mishnah} and follow an isolated opinion? He found that Rebbi Ḥiyya stated this in the name of Rebbi Meïr. When he understood that Rebbi Ḥiyya stated this in the name of Rebbi Meïr, he said, the old man understands his chapters well. Rebbi Mana asked before Rebbi Yudan: Did not Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Eleazar, every place where Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, practice follows the anonymous statement. He said to him, and if not Rebbi, maybe somebody else. How is this? If it is found that Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, then practice follows the anonymous statement. In a case where Rebbi did not teach a disagreement but others taught it in disagreement and Rebbi taught it anonymously, certainly practice has to follow the anonymous text. There come Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Eleazar, every place where Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, practice follows the anonymous statement. Why does he instruct here following the isolated opinion? Rebbi Samuel bar Ina in the name of Rebbi Aḥa: That is, if no disagreement is stated together with the anonymous opinion. But if a disagreement is stated together with the anonymous opinion, practice does not follow the anonymous opinion.

רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא שָׁלַח לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה חָדָא עִטָם וְחַד לָגִין דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. חָזַר וְשָׁלַח לֵיהּ חַד עוֹגֶל וְחַד גֶּרֶב דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

Rebbi Yudan the Patriarch sent the Great Rebbi Hoshaia a roast and a pitcher of wine. He sent and told him, you fulfilled with us gifts to the needy. Then he sent him a calf and a barrel of wine. He sent and told him, you fulfilled with us, sending meals one person to the other.

תַּנֵּי. בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] קוֹרִין אוֹתָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] אַל יִקְרְאוּ אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר.

It was stated: In a place (where they are in danger) [where they assemble] one reads it on the Fourteenth. Rebbi Yose asked: If it is a place (where they are in danger) [where they assemble] they should not read it at all.