Jerusalem Talmud Shekalim 4.3

משנה: מוֹתַר הַקְּטוֹרֶת מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּה שְׂכַר הָאוּמָּנִין וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מָעוֹת הָאוּמָּנִין וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לָאוּמָּנִין בִּשְׁכָרָן וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְאִם בָּא חָדָשׁ בִּזְמַנּוֹ לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה וְאִם לָאו מִן הַיְּשָׁנָה:

MISHNAH: What did one do with the excess of incense? One sets apart the artisans’ wages and redeems them on the artisan’s money; one gives them to the artisans as their wages and then buys them back from them from the new disbursement. If the new money is available at its time one takes them from the new disbursement, otherwise from the old.

הלכה: וְלֹא נִמְצָא הַהקֲדֵּשׁ מִתָחַלֵּל עַל הַהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. מֵבִיא מָעוֹת וּמְחַלְלָן עַל הַבִּנְיָין וּמֵבִיא קְטוֹרֶת וּמְחַלְלָן עֲלֵיהֶן וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאוּמָנִין בִּשְׂכָרָן. אוֹתָן הַמָּעוֹת מַה יֵעָשֶׂה בָהֶן. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. יִינָתְנוּ לְבֵית גַרְמוּ וּלְבֵית אַבְטִינָס שֶׁהָיוּ בְקִיאִין בְּפִיטּוּם הַקְּטוֹרֶת וּבְמַעֲשֶׂה לֶחֶם הַפָּנִים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין לָהֶן מָעוֹת מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בָעֵי. לֹא הָיוּ חַיָיבִין לָהֶן מָעוֹת מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. אָתָא רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחְנָן. מְקַיְּיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ . רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֶה. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. תַּמָּן צְרִיכָה לֵיהּ וְהָכָא פְשִׁיטָא לֵיהּ. הֵן דִּצְרִיכָה לֵיהּ. בִּכְלֵי שָׂרֵת. הֵן דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ. בְּקַיָיץ לַמִּזְבֵּחַ.

HALAKHAH: Would not Temple property be redeemed by Temple property? What does he do? Rebbi Simeon bar Carsana said, he brings coins and redeems them for the building; brings incense and redeems it for them, and gives it to the artisans as their wages. What should be done with those coins? Rebbi says, I am saying that they should be given to the family Garmu and the family Eutinos who were experts in compounding the incense and in making the shew-bread. Rebbi Samuel bar Rav <isaac< said, only if they were due to them beforehand. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked, what if they were not due beforehand? There came Rebbi Abba in the name of Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: One uses them to adorn the altar. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: The opinion of Rebbi Ḥiyya bar Abba seems inverted. Here it is questionable for him; there it is obvious for him. He told him, where it is questionable for him, for Service vessels; where it is obvious for him, to adorn the altar.

דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. פִיטְּמָהּ בַחוּלִין. רִבִּי יוֹסֶה בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר. פְּסוּלָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אָמַר. כְּשֵׁירָה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. קוֹדֶשׁ הִיא. שֶׁתְּהֵא הֲוָיָיתָהּ בַּקוֹדֶשׁ. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קוֹדֶשׁ הִיא. שֶׁתְּהֵא בָאָה מִתְּרוּמַת הַלִּישְׁכָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא דְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כִשְׁמוּאֵל וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן. הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְכָל קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. קְטוֹרֶת. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹמָּן מִשֶּׁלְבֵּית אֶבְטִינָס שֶׁהָיָה נוֹטֵל בִּשְׂכָרוֹ קְטוֹרֶת. וּדְרִבִּי יוֹסֵי בֵּיּרִבִּי חֲנִינָא כִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם שְׂמוּאֵל. מַכְתֶּשֶׁת עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּכְלִי שָׁרֵת לְקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֶי בֵּירִבִּי בּוּן. אָ‍מְרָהּ רַב חוּנָה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. דָּבָר שֶׁקָּדַשׁ בְּכֶלִי שָׁרֵת נִפְדֶּה. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא דִשְׁמוּאֵל הִיא. דִשְׁמוּאֵל אָמַר. קַל הוּא בְמוֹתָר. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הוֹתִירוּ תְמִימִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. נִפְדִּים כִתְמִימִים. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִפְדִּין כִפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין. הוֹתִירוּ שְׂעִירִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. אִם עוֹלָה נִפְדִּית לֹא כָּל שֶׁכֵּן חַטָּאת. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. יִרְעוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְקַיְיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְקַשְׁיָא. יֵשׁ חַטָּאת קְרֵיבָה עוֹלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאֶין קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר נִקְבָּעִין אָלָּא בִשְׁחִיטָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא עַל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיָּקְרְבוּ עוֹלוֹת.

As they disagreed: If it was compounded as profane, Rebbi Yose ben Ḥanina said, it is disqualified; Rebbi Joshua ben Levi said, it is qualified. What is Rebbi Yose ben Ḥanina’s reason? It is holy, that it shall be brought into the Sanctuary. What is Rebbi Joshua ben Levi’s reason? It is holy, that it shall be brought from the disbursement from the lodge. Rebbi Yose ben Rebbi Bun said, Rebbi Yose ben Ḥanina’s parallels Samuel and Rebbi Joshua ben Levi’s Rebbi Joḥanan, as we have stated, “if one dedicated his property to the Temple and there were objects appropriate as public offerings.” Rebbi Joḥanan said, incense. Rebbi Hoshaia said, explain it about an artisan of the family Eutinos who took incense as his wages. And Rebbi Joshua ben Levi’s is like Samuel, as Rav Ḥuna said in the name of Samuel, they made the mortar a vessel to sanctify. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rebbi Ḥuna said this before Rebbi Yose: something sanctified in a vessel may be redeemed. He said to him, is that not Samuel’s? Since Samuel said, one is lenient in the case of leftovers. As they disagreed: If unblemished animals were left over, Samuel says, they are redeemed unblemished. Rebbi Joḥanan said, they are redeemed as disqualified sancta. Leftover he-goats, in Samuel’s opinion if elevation sacrifices are redeemed, a purification sacrifice so much more. In Rebbi Joḥanan’s opinion? Rebbi Ze`ira said, they shall graze. Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, one uses them to adorn the altar. This is difficult. May a purification sacrifice be brought as elevation sacrifice? Rebbi Yose said, there is a difference, for public sacrifices are determined only by slaughter. Rebbi Ḥananiah said, it is a stipulation of the Court that all leftovers should be brought as elevation sacrifices.