Jerusalem Talmud Shevuot 4.8

משנה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי וְהֵם שֶׁיּוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין:

MISHNAH: If he said to two persons, I am putting an oath on you, X and Y, that you shall come and testify for me if you know testimony for me, but they knew from another witness, or one of them was a relative or disqualified. These are not liable.

הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. רִבִּי מָנָא שָׁמַע מִדְּבַתְרֵיהּ אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל. הָא לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל חַיָיבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן. רִבִּי יוֹסֵי שָׁמַע לָהּ מִקַּדְמִיתָא. מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת. הָא לֹא קָדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת חַיָיבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן.

HALAKHAH: “If he said to two persons, I am putting an oath on you,” etc. Rebbi Mana understood it from the following, “or one of them was a relative or disqualified.” Therefore, unless one of them was a relative or disqualified, they are liable. And he knows who they are. Therefore the reason can only be that he does not intend them. Rebbi Yose understood it from the preceding, “since the oath preceded the testimony.” Therefore, if the oath did not precede the testimony, they are liable. And he knows who they are. Therefore the reason can only be that he does not intend them.