Jerusalem Talmud Berakhot 5.2

משנה: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים וְשׁוֹאֲלִין גְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָאָה.

MISHNAH: One mentions the power of rains in “resurrection of the dead”; one prays for rain in the benediction “of years” and Havdalah in “He Who by His grace grants knowledge;” Rebbi Aqiba said: it is recited as separate fourth benediction; Rebbi Eliezer says, in “thanksgiving”.

הלכה: כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַית הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כַּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקַיְּמֶנּוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. נֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ.

HALAKHAH: Just as the resurrection of the dead brings life to the world, so rains bring life to the world. Rebbi Ḥiyya bar Abba understood it from here (Hos. 6:2–3): “He will resurrect us after two days, on the third day He will raise us up and we shall live before Him. We shall know, we shall pursue to know the Eternal, like morning his appearance is well-based.”

כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעַד אֶל אַחְאָב חַי יי [אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו] אִם [יִהְיֶה] הַשָׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר רִבִּי יָסָה וְרַבָּנָן חַד אָמַר בֵּין עַל הַטַּל וּבֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְחָרָנָא אָמַר עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מִן הֲדָא לֵךְ הֵרָאֶה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר וְגוֹמֵר. וּמַן דָּמַר בֵּין עַל הַטַּל בֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. אֵיכַן הוּתָּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל. אָמַר רִבִּי תַּנחוּמָא [אֶדְרֶעִיָיא] סָ‍בְרִין מֵימַר נֶדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלּוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר בִּבְנָהּ שֶׁל צָ‍רְפִית וַיִּקְרָא אֶל יי וַיֹּאמַר יי אֱלֹהָי וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לְאֶחָד שֶׁגָּנַב נַרְתִּיקוֹ שֶׁל רוֹפֵא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצַע בְּנוֹ. חָזַר אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא רְפָא אֶת בְּנִי. אָמַר לוֹ לֵךְ וְהַחְזֵר אֶת הַנַּרְתִּק שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ וַאֲנִי מְרַפֶּא אֶת בִּנְךָ. כַּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אֶלָּא בִטְלָלִים וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת בְּנָהּ שֶׁל צָ‍רְפִית. וּמְנַיִּין שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּין אֶלָּא בִטְלָלִים. יִחְיוּ מֵתֶיךְ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֲמַר רִבִּי תַּנְחוּם אֶדְרֶעִיָיא וְאַרְעָא תַפְקִידֶיהָ תְּפַלֵּט.

It is written (1Kings 17:1) “Elijah the Tisbite, from the inhabitants of Gilead, said to Aḥab: By the Living Eternal One, the God of Israel, before Whom I stood, there will not be dew nor rain these years except by my word.” Rebbi Berekhia said, Rebbi Yasa and the rabbis. One of them said, he was heard both for dew and for rain; the other one said, he was heard for rain but was not heard for dew, from (1Kings 18:1): “Go, appear before Aḥab and I shall give rain, etc.” And he who said, he was heard both for dew and for rain, where was the vow of dew dissolved? Rebbi Tanḥuma from Edreï said, they are of the opinion that a vow that was dissolved partially is dissolved totally. Some want to say, on the occasion of the son of the woman from Sarepta, (1Kings 17:20) “He called on the Eternal and said, o Eternal, my God, etc.” Rebbi Judah ben Pazi said, about one who stole a doctor’s bag. When he left, his son was injured.He returned to him and said: Please, sir doctor, heal my son. He said to him: Go and return my bag because it is full of medicines, and I shall heal your son. So the Holy One, praise to Him, said to Elijah: Go and lift the vow of dew because the dead are resurrected only by dew, then I shall resurrect the son of the Sareptan. And from where that the dead will live only by dew? (Is. 26:19) “Your dead will live, the corpses will arise. Wake up and jubilate, those who dwell in dust! For a dew of light is Your dew, וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.” Rebbi Tanḥum from Edreï said, “the earth will give up those that are deposited in it.”

רִבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָן רְצוֹנִי נִשְבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי זָז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם מַה טַעַם לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ נִשְׁבַּע יי וְלֹא יִנָּחֵם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּדִיַיתֵּיקִי נְתַתִּיו לְאַבְרָהָם בְּמַתָּנָה נְתַתִּיו לוֹ. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירָה וּמַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין הֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּזְכוּת בִּרְיָיה מַה טַעַם כְּטַל מֵאֵת יי כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

Rebbi Jacob from Kefar Ḥanan in the name of Resh Laqish: When Abraham their forefather did My will, I swore to him that dew will never move away from his descendants forever; what is the reason? (Ps. 110:3) “You have the dew of your youth.” And it is written after that (Ps. 110:4) “The Eternal swore and He will not change His intention.” Rebbi Judah ben Pazi said, by a will I gave it to Abraham, as a gift I gave it to him. (Gen. 27:28) “God may give you from the dew of heaven.” Rebbi Samuel ben Naḥmani said, when Israel sin and do evil the rains are arrested. They bring an old man like Rebbi Yose the Galilean, he prays for them and the rains come. But dew does not descend by the merit of any creature, what is the reason? (Micah 5:6) “Like dew from the Eternal, like light showers on grass, that do not listen to anybody nor wait for humans.”

רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הָיָה עוֹמֵד בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּטַל וְהִזְכִּיר שֶׁל גֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי בְּטַל וּבְרוּחוֹת לֹא חִיְיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר וְאִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. לֹא דָמִי לְהַהוּא דְּמֵיקַל לְהַהוּא דְּלָא מַצְלִי וְלָא מֵיקַל. בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּהַהוּא דְּלָא אִדְכָּר לָא טַל וְלָא מָטָר.

Rebbi Zeïra in the name if Rebbi Ḥanina: When someone stood [praying] in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat. In the season of dew and he mentioned rain one makes him repeat. But is it not stated: The sages did not oblige one to mention dew and winds but if he wants to mention them, he may mention? One cannot compare one who takes it easy to one who does not pray and does not take it easy. “When he stood in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat.” But is it not stated: If he did not ask for it in the benediction “for years”, or he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat? That is about one who mentioned neither dew nor rain.

רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָה אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וּדִכְוָותָהּ אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. מַה אִם שְׁאֵלָה שֶׁהִיא מִדּוֹחָק אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אַזְכָּרָה שֶׁהִיא מֵרֵיוַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּימִי אַחֲוֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי בְּשֶלֹּא אָמַר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Ḥuna: If he did not ask in the benediction “for years” he says it in “He Who hears prayer”. Similarly, if he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead” he says it in “He Who hears prayer”. If the request, made under duress, may be recited in “He Who hears prayer,” the mention, made under easy circumstances, so much more! But is it not stated: If he did not ask in the benediction “for years” or that he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat? Rebbi Eudaimon the brother of Rebbi Yose said, if he did not say it in “He Who hears prayer”!

אֵיכַן הוּא חוֹזֵר. כִּדָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה וְאִם לָאו חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה. אַף הָכָא אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה.

Where does he return to? Just as Rebbi Simeon bar Abba said in the name of Rebbi Yoḥanan: On the day of the New Moon, if he had moved his feet he repeats from the start, otherwise from “Temple service”. Here also, if he had moved his feet he repeats from the start.

וְאִם לָאו חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. בְּנִינְוֶה צָ‍רְכוּן מִיעֲבֵד תַּעֲנִית בָּתַר פִּסְחָא. אֲתוּן שַׁיְילוּן לְרִבִּי אָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. עַל דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. בְּשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף. עַד כְּדוֹן צִיבּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ. יָחִיד שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ מְנַיִין אָמַר רִבִּי חֲנִינָא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד שׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְאֵילּוּ צְרָכָיו הֵן.

At Nineveh they needed to make a fast-day after Passover. They came to ask Rebbi. He told them, go ahead and make one but do not change the form of prayer. Where may he say it? Rebbi Jeremiah thought to say that he says it in “He Who hears prayer.” Rebbi Yose said to him: Did not Rebbi Zeïra say in the name of Rebbi Ḥuna: If he did notask in the benediction “for years”, or that he failed to mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat at “He Who hears prayer?” But Rebbi said to them, go ahead and make one but do not change the form of prayer! According to the opinion of Rebbi Yose, where does one say it? In the six that he adds. That works for the public which has six. A private person who does not have six, where? Rebbi Ḥanina said, did not Rebbi Zeïra say in the name of Rav Ḥuna, a private person asks for his personal needs in “He Who hears prayer,” and these are his needs.

וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג וּבָא חֲכָמִים חוֹלְקִין עָלָיו. אָמַר לוֹ עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס שְׁכָחוּהָ בִתְפִילָּה. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא אָ‍מְרָהּ בְּכוֹס אָ‍מְרָהּ בִּתְפִילָּה בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת הַתִּינּוֹקוֹת. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בִּתְפִילָּה. רִבִּי זְעוּרָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָ‍מְרָהּ בְּכוֹס אָ‍מְרָהּ בִּתְפִילָּה אוֹמְרָהּ בִּתְפִילָּה אוֹמְרָהּ בְּכוֹס. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ כַאן וְכַאן.

“And Havdalah in ‘He Who by His grace grants knowledge’ ”. Simeon bar Abba asked before Rebbi Yoḥanan: Something that one does all the time, and the Sages differ about it? He said to him: Since its main place is over a cup they forgot it in prayer. His statement means that its main place is over a cup. Rebbi Jacob bar Idi in the name of the old Rebbi Isaac: If he said it over a cup he must repeat it in prayer; it was in order to let children participate. His statement means that its main place is in prayer. Rebbi Zeïra, Rav Yehudah in the name of Samuel: If he said it over a cup he must repeat it in prayer, if he said it in prayer he must repeat it over a cup. His statement means that its main place is here as well as there.

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָיָיה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מַטִּין כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיַּד. רִבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רִבִּי הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבַּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לָאו בְּגִין דַּאֲתוּן תַּרְתֵּיי שְׁמוּעִין אֶלָּא בְּגִין דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶלְעָזָר תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.

“Rebbi Eliezer says, in ‘thanksgiving’ ”. Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi: One is inclined toward Rebbi Eliezer’s opinion on a holiday that falls immediately after the Sabbath. The old Rebbi Isaac in the name of Rebbi: Practice follows Rebbi Eliezer on a holiday that falls after the Sabbath. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Ḥanina ben Gamliel: Practice follows Rebbi Eliezer at all times. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Practice follows Rebbi Eliezer at all times. Rebbi Jacob bar Aḥa, not because because there are two traditions, but because Rebbi Isaac bar Naḥman and Rebbi Eleazar both say in the name of Rebbi Ḥanina ben Gamliel: Practice follows Rebbi Eliezer at all times.

וְאַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַצְמָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה וְאַחַר כַּךְ מַבְדִּיל. וַתְיָיא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמֵיהֵנִי הֵיְאַךְ בִּיטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת אִם אֵין דֵיעָה תְּפִילָּה מְנַיִין. וְכֹה אִם אֵין דֵיעָה הַבְדָּלָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מַבְדִּיל וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה.

“And Havdalah in “He Who in His grace grants knowledge”, the words of the Sages. Rebbi Aqibah said: one says it as separate fourth benediction” Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Samuel: He says it as fourth benediction. Rebbi Yudan says, the text of the benediction and after that he says Havdalah. His version agrees with Rebbi, since Rebbi said: I wonder why they eliminated “He Who in His grace grants knowledge” on Sabbath; if there is no knowledge, where is prayer? And here, if there is no knowledge, where is Havdalah? Rebbi Isaac ben Eleazar said, he says Havdalah and afterwards adds the text of the benediction.

רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אַבְדָּלוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָ‍מְרוּ הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה אַבְדָּלוֹת. לֵוִי אָמַר וּבִלְבַד מֵאַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי נְפַק וָמַר בְּשֵׁם אָבוֹי וַאֲפִילוּ אַבְדָּלָה אַחַת. וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְצָרִיךְ לַחְתּוֹם בְּהַבְדָּלָה. רִבִּי מָנָא בְעִי מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּתַח בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל וְחוֹזֵר וְחוֹתֵם בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן וְלֹא מִבְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְחוֹתְמִין בְּבָרוּךְ הֵן.

Rebbi Eleazar ben Rebbi Hoshaiah: Only one should not mention less than three separations. Rebbi Yoḥanan said, they said that he who says little should not say less than three and he who adds should not add more than seven separations. Levi said, but only separations mentioned in the Torah. Naḥum ben Rebbi Simai went out and said in his father’s name: even one separation. But Rebbi Abbahu said, one must seal with “separation”. Rebbi Mana objected, even if he started by “He Who separates between holy and worldly” and ends, seals by “He Who separates between holy and worldly”? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, is it not from the benedictions that one starts with “praised” and ends with “praised”?

רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. כְּמַה דְּאָמַר אָמַר אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. וְדִכְוָתָהּ אָסוּר לוֹ לְאָדָם לִתְבּוֹעַ צְרָכָיו עַד שֶׁיַּבְדִּיל.

Rebbi Eleazar ben Antigonos in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Yannai: That means that one is forbidden from doing any work before one recites Havdalah. As he said, he said that one is forbidden from doing any work before one recites Havdalah, and similarly one is forbidden to pray for one’s needs before one recites Havdalah.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס [בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר] בֵּירִבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בְּרִיבִי אִם לֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַבְדִּיל אֲפִילוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת. הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אֲבָל בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ אוֹמְרָהּ מִיַּד.

Rebbi Zeïra, Rebbi Eleazar ben Antigonos in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Yannai in the name of the important Rebbi Yehudah: If he did not recite Havdalah at the end of Sabbath, he recites even on Thursday. That is restricted to Havdalah proper, but “illuminating fire” he may say only immediately.

רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה אֲפִילוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹמֵר בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא לְרַב יְהוּדָה וְכִי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ וְכִי יֵשׁ טוּמְאָה וְטָהֳרָה לְפָנָיו.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Yehudah, Rebbi Abba in the name of Abba bar Jeremiah: Even if a holiday falls in the middle of the week onerecites “He Who separates between Sabbath and the six workdays” Rebbi Zeïra said to Rav Yehudah: Has one six workdays before him? He said to him: Has one impurity and purity before him?

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי צָרִיךְ לוֹמַר הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם. רִבִּי אַבָּא מוֹסִיף וְהַשְׁמִיעֵנוּ בָּהֶן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵינוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הָעוֹנִין אָמֵן צְרִיכִין לִיתֵּן עֵינֵיהֶן בַּכּוֹס וְעֵינֵיהֶן בַּנֵּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה אַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבְּלוּלָב נִיטָּלִין דֶּרֶךְ גִּידוּלֵיהֶן.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥiyya bar Ashi: One must say, “start the days, the six coming workdays, for peace.” Rebbi Abba adds: “And let us hear in them rejoicing and joy.” Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: “Let us understand and teach us.” Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: Those who answer Amen have to look at the cup and the candle. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: The four kinds of the lulav must be taken in the direction of their growth.