Jerusalem Talmud Terumot 3.1

משנה: הַתּוֹרֵם קִישׁוּת וְנִמְצָא מָרָה אֲבַטִּיחַ וְנִמְצְאָה סָרוּחַ תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. הַתּוֹרֵם חָבִית שֶׁל יַיִן וְנִמְצֵאת שֶׁל חוֹמֶץ אִם יָדוּעַ שֶׁהָיְתָה שֶׁל חוֹמֶץ עַד שֶׁלֹּא תְרָמָהּ אֵינָהּ תְּרוּמָה. וְאִם מִשֶּׁתְּרָמָהּ הֶחֱמִיצָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְאִם סָפֶק תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. הָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין חַיָיבִין עַלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְכֵן הַשְׁנִיָיה. נָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחוּלִין אֵינָן מְדַמְּעָתָן נָפְלָה שְׁנִיָיה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמְּעָתָן נָפְלָה שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן.

MISHNAH: If one gives a green melon as heave and it turns out to be bitter, a water melon and it turns out rotten, it is heave and he should give heave a second time. If one gives an amphora of wine as heave and it turns out to be vinegar; if it was known that it turned into vinegar before he gave heave it is not heave, but if it turned into vinegar after he had made it heave, it is heave. In case of doubt it is heave and heave should be given a second time. Neither the first nor the second [heaves] do create dema‘ by themselves nor does one have to pay the fifth. If one of them fell into profane [food] it does not create dema‘. If the other one fell into another place it does not create dema‘. If both together fell into one place they create dema‘ relative to the smaller one.

הלכה: הַתּוֹרֵם קִישׁוּת כו׳. נִיחָא אֲבַטִּיחַ וְנִמְצָא סָרוּחַ. אֶלָּא קִישׁוּת וְנִמְצֵאת מָרָה לֹא מֵעִיקָּרָא הִיא מָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ אוֹתָן כְּסָפֵק אוֹכֶל. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וּלְכָל הַדְּבָרִים עָשׂוּ אוֹתָן כְּסָפֵק אוֹכֶל. מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּטוּמְאָה וְחַיָיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְלוֹקִין עָלֶיהָ חוּץ לַחוֹמָה. עִירֶב בָּהּ נַעֲשֶׂה חַמָּר גַּמָּל. תַּמָּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כִּכָּר שֶׁנִּיטְמָא בְּסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַגָּעוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָמֵא. וְהָכָא טָהוֹר שֶׁהֵן שְׁנֵי סְפֵיקוֹת.

HALAKHAH: “If one gives a green melon”, etc. We understand a water melon and it turned out rotten, but a green melon and it turned out bitter, was it not always bitter? Rebbi Joḥanan said, they made it doubtful whether it is food. Rebbi Jonah inquired: Is it doubtful as food in all respects, to become impure as food, that one burns it if impure, one owes a fifth for it, and one whips for it outside the walls, if one made an ‘eruv with it does he become a donkey-camel driver? There, Rebbi Joḥanan said, a loaf which became impure in a domain that possibly is private and was touched in the public domain is impure. But in our case it is pure because there are two doubts.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אֵין לָךְ מַר בְּקִישׁוּת אֶלָּא תוֹכוֹ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מוֹסִיף עַל הַחִיצוֹן שֶׁלָּהּ וְתוֹרֵם. רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר לֵוִי בָּעֵי דָּבָר שֶׁאֶיפְשַׁר לָךְ לַעֲמוֹד עָלָיו חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו אֶלָּא עַל עִיקַּר בְּדִיקָתָהּ חֲלוּקִין.

It was stated in the name of Rebbi Yose: “Green melon can be bitter only inside. What can he do? He adds to the outer part and gives heave.” Rebbi Benjamin ben Levi asked: Do the Sages disagree with him about a subject that can be checked? They disagree about the possibility of checking.

תָּרַם חָבִית וְנִמְצֵאת מְגוּלָּה. אֲבַטִּיחַ וְנִמְצָא נָקוּר תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. רִבִּי יוּדָן בַּר פָּזִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא אָסְרוּ אֶלָּא נָקוּר הָא לְכַתְּחִילָּה אָסוּר לִתְרוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. אָמַר לֵיהּ יוֹדֵעַ הוּא אִם הִטִּיל בּוֹ אִירֶס. חֲבֵרַיָּא בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְטָמֵא אָמַר לוֹן טָמֵא בְּעֵינוֹ הוּא שֶׁגָּרְמָה טוּמְאָה. בְּרַם הָכָא עָפָר הוּא.

“If one gave an amphora as heave and it turned out to be uncovered, or a water melon and it turned out to have holes, it is heave and heave should be given a second time.” Rebbi Jehudah ben Pazi, Rebbi Simeon [ben Laqish] in the name of Rebbi Joshua ben Levi: They forbade only when it was found to have a hole; therefore, from the start it is forbidden to give it as heave. Rebbi Jacob the Southerner asked before Rebbi Yose: Is this reasonable only if they saw it making the hole? He said to him: Would one know whether it poured poison into it? The colleagues asked before Rebbi Yose: What is the difference between that and the impure? He said to them: The impure is unchanged, so is that which caused impurity. But here, it is dust.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְדִבְרֵי רִבִּי. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי הִיא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְרִבִּי. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָה וַאֲפִילוּ רִבִּי אֵצֶל רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם אָבִיו וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹסֵי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי מְחֲבֵירָיו דְּלֹא תִיסְבּוֹר לְמֵימָר אוּף הָכָא כֵן לָכֵן צְרִיכָה מֵימַר הֲלָכָה כְרִבִּי.

Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Joḥanan: Practice follows Rebbi. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: It follows Rebbi. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: Did not Rebbi Ḥiyya [bar Abba] say in the name of Rebbi Joḥanan, [between] Rebbi and his colleagues, practice follows Rebbi, and Rebbi Jonah said, including Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? He said to him, because Rebbi Ismael ben Rebbi Yose stated in his father’s name, and Rebbi Yose said in the name of Rebbi Joḥanan, [between] Rebbi Yose and his colleagues, practice follows Rebbi Yose, not his colleagues, so you should not say this applies here also; for this reason he had to say that practice follows Rebbi.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. וּמִינָהּ אַתְּ שְׁמַע רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.

Rebbi Zeїra, Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Joḥanan: [Between] Rebbi Meїr and Rebbi Simeon, practice follows Rebbi Simeon. [Between] Rebbi Simeon and Rebbi Jehudah, practice follows Rebbi Jehudah, and one does not have to mention that [between] Rebbi Meїr and Rebbi Jehudah, practice follows Rebbi Jehudah. Rebbi Abba bar Jacob bar Idi in the name of Rebbi Jonathan: [Between] Rebbi Meїr and Rebbi Simeon, practice follows Rebbi Simeon. [Between] Rebbi Simeon and Rebbi Jehudah, practice follows Rebbi Jehudah, and one does not have to mention that [between] Rebbi Meїr, Rebbi Jehudah, and Rebbi Simeon practice follows Rebbi Jehudah. From this you infer that [between] Rebbi Simeon and Rebbi Jehudah, practice follows Rebbi Jehudah.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶה נוֹתֵן שְׁתֵּיהֶן לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן נוֹתֵן לוֹ דְמֵי אַחַת מֵהֶן. אֵי זוֹ מֵהֶן נוֹתֵן לוֹ. דְּמֵי גְדוֹלָה. דְמֵי קְטַנָּה. מֵהַהֵן דְתַנִּינָן מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. הָדָא אָמְרָה דְּמֵי גְדוֹלָה נוֹתֵן לוֹ.

How does he handle it? He gives both of them to the Cohen; the Cohen pays for one of them. Which one does he pay for, the larger or the smaller one? Since we have stated: “they create dema‘ relative to the smaller one,” this implies that he pays for the larger one.