Jerusalem Talmud Sanhedrin 8.5

משנה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם אוֹ חִיגֵּר אוֹ אִילֵּם אוֹ סוּמֶא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא גִידְּמִין. וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ וְלֹא חִיגְּרִים וְאָמְרוּ וְלֹא אִלְּמִין בְּנֵנוּ זֶה וְלֹא סוּמִים אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ וְלֹא חֵרְשִׁים. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְקִילְקֵל נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְאֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֵנוּ זֶה זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם.

MISHNAH: If one of them was one-armed, or lame, or mute, or deaf, he cannot be tried as deviant and rebellious son, as it is said: His father and mother shall grab him, not one-armed ones, bring him out, not lame ones, and say, not mute ones, this son of ours, and not blind ones, he does not listen to our voice, not deaf ones. One warns him before three [judges] and whips him. If he becomes a repeat offender, he is tried by 23 but cannot be stoned unless the original three were present, since it is said this son of ours, this is the one who was whipped before you.

הלכה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם כול׳. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ כָּךְ אַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּזִקְנֵי בֵית דִּין. שֶׁנֶּאֱמַר ויָצְאוּ פְּרָט לְחִיגְרִים. וְאָמְרוּ פְּרָט לְאִילְּמִים. יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ פְּרָט לְגִידְמִים. וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ פְּרָט לְסוּמִין. מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שְׁלֵימִין בְּצֶדֶק כָּךְ הֵם צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן.

HALAKHAH: “If one of them was one-armed.” etc. Just as one explains for his father and mother, so one explains for the Elders of the Court, as it is said : They shall go out, to exclude lame ones; and say , to exclude mute ones; our hands did not spill, to exclude one-armed ones; and our eyes did not see, to exclude blind ones. The verse tells you that just as the Elders of the Court must be unblemished morally, so they must be unblemished physically.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. מֵת אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ נִסְקַל. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. אֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה דִין שֵׁינִי רִאשׁוֹן. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מַתְנִיתָה.

Rebbi Joḥanan said, if one of the first [judges] died, he cannot be stoned. Is that not the Mishnah: “he cannot be stoned unless the original three were present”? Rebbi Hoshaia said, you should not say that the second trial should become the first; therefore, one had to state this.