Jerusalem Talmud Bava Kamma 2.6

משנה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד. מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה יָמִים. תָּם שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְתָם שֶׁהַתִּינּוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ.

MISHNAH: Which one is tame and which one is notorious? Notorious if there was testimony against it for three days. Tame if it behaved during three [days], the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meїr says, notorious if there was testimony against it three times; tame if children touched it.

הלכה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָן. מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. מַה מְקַיֵים רִבִּי מֵאִיר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. פָּתַר לָהּ בְּהַפְלֵג נְגִיחוֹת. שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי וְלֹא נָגַח. בַּשְּׁלִישִׁי נָגַח. אֵין נַעֲשֶׂה שׁוֹר מוּעָד עַד שֶׁיִּגַּח שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִין. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה מִינִין לִשְלֹשָׁה יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח. יָיבֹא כְתַפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם רִאשׁוֹן וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רִב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֹאשָׁהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְסֵיפָהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְּאֶמְצָעִיתָהּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וָמַר. וַודַּאי. וְחָזַר וָמַר. סָפֵק. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַדַּאי.

HALAKHAH: “Which one is tame and which one is notorious,” etc. What is Rebbi Jehudah’s reason? “From yesterday and the day before.” How does Rebbi Meїr confirm “from yesterday and the day before”? He explains it by separate gorings, that if it was let out the first day and gored, the second day and it did not gore, the third day it gored, it is not declared a notorious bull unless it gored on three consecutive days. If it was let out the first day and gored bulls, the second it gored dogs, the third it gored pigs: would it be declared a notorious bull for three different kinds on three days? If it was let out the first day and gored, the second day it was not let out, the third day it was let out and gored, we come to the disagreement between Rav Ada bar Aḥawa and Rav Huna, who disagreed: A menstruating woman checked herself the first day and found herself impure. The second day she did not check. On the third day she checked and found herself impure. Rav Ada bar Aḥawa said in the name of Rav: she certainly is niddah. Rav Huna said in the name of Rav: it is doubtful whether she is niddah. Rav Huna said, I was there at the beginning, I was there at the end, and I was there in the middle when Rav was asked, and he said, it is doubtful. Rav was asked and he said, it is certain; then he reversed himself and said, it is doubtful. Rav Ada bar Aḥawa was only there when he said, it is certain.

רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה. וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַעֲדָאָה. דְּתַנֵּי. שׁוֹר שֶׁנָּגַח שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד אֵינוֹ מוּעָד. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אֶלָּא שֶׁאִם חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אֵינוֹ נִידּוֹן אֶלָּא כְתָם. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. הֲלָכָה כְרַב הוּנָא דּוּ אָמַר. מֵעֵין ושְׁנֵיהֶם. אָתָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַוַודָּעָה.

Rav Jeremiah in the name of Rav: Practice follows Rebbi Meïr for the tame animal and Rebbi Jehudah for testimony, as we have stated: “A bull which gored three times on the same day is not notorious. Why does the verse say ‘from yesterday and the day before’? For if it mended its ways for three days one after the other it is judged to be tame.” We were thinking to say that practice follows Rav Huna who said following both of them. This is confirmed by Rav Jeremiah in the name of Rav: Practice follows Rebbi Meïr for the tame [bull] and Rebbi Jehudah for testimony.