Jerusalem Talmud Yoma 4.1

משנה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ אֶת יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאלוֹ עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְּבֵּהַּ אֶת שְׂמֹאלְךָ. נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר לַיי חַטָּאת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת אֶלָּא לַיי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

MISHNAH: He scrambled the urn and brought up the two lots; one had written on it “for Hashem”, and the other had written on it “for Azazel”, with the executive officer to his right and the head of the serving family to his left. If the Eternal’s came up in his right hand, the executive officer said to him, “Sir High Priest, lift you right hand.” But if it came up in his left hand, the head of the serving family said to him. “Sir High Priest, lift your left hand.” He puts them on the two he-goats and says, “for Hashem a purification offering”. Rebbi Ismael says, it was not necessary to say “a purification offering,” only “for Hashem”, and they answer, “praised be the glory of His Kingdom forever and ever.”

הלכה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי כול׳. לֹא סוֹף דָּבָר קַלְפֵּי אֶלָּא אֲפִילוּ קַלָּתוֹת. וְלָמָּה אָמְרוּ קַלְפֵּי. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְבֵּי לַדָּבָר. וְיָבִיא שְׁנֵי חוּטִין. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִקְשׁוֹר עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל. וְיָבִיא שְׂנֵי צְרוֹרוֹת. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. [וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם] וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. [שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַעֲזָאזֵל. וְיִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַיי וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי.] שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לַיי לְעוֹלָם. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל לְעוֹלָם. הָדָא אָמְרָה. חֲקוּקִים הָיוּ.

HALAKHAH: “He scrambled the urn,” etc. Not only an urn but even baskets. And why did they say, an urn? To give solemnity to the act. Could one not bring two threads, one white and one black, tie them to them and say, this is for Hashem and this is for Azazel? The verse says, one lot for the Eternal, that it shall be recognizable that it was for the Eternal, and one lot for Azazel, that it shall be recognizable that it was for Azazel. Could he not bring two pebbles, [put on them] and say, this is for Hashem and this is for Azazel? The verse says, one lot for the Eternal, [so it shall be recognizable that it was for the Eternal, and one lot for Azazel, that it shall be recognizable that it was for Azazel. Could one not write on them] saying this is for Hashem and this is for Azazel? The verse says, one lot for the Eternal, that it itself be proof that it was for the Eternal, and one lot for Azazel, that it itself be proof that it was for Azazel. This implies that they were engraved.

וְתַנֵּי כֵן. בִּשְׁתֵּי קַלְפִיּוֹת נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַת שֶׁהַגּוֹרָלוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכָהּ וְאַחַת שֶׁשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים בְּתוֹכָהּ. וּשְׁנֵי פִירְחֵי כְהוּנָה עוֹמְדִים. מַה שֶׁזֶּה מַעֲלֶה וָזֶה מַעֲלֶה זָכָה. בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּגוֹרָלוֹת בְּאוּרִים וְתוּמִּים וּבִכְסָפִים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל לִפְנֵי יְי בַּמִּצְפֶּה. גּוֹרָל אֵילּוּ הַגּוֹרָלוֹת. לִפְנֵי יְי אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. בֵּין רַב לִמְעָט. אֵילּוּ הַכְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אִילְמָלֵא שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵן כָּל מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו לֹא הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְחַלֶּקֶת לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׁה חֵינִים הֵן. חֵן אִשָּׁה בְעֵינֵי בַעֲלְהּ. חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. חֵן מִקַּח בְּעֵינֵי לוֹקְחָיו. רִבִּי אַבָּא בְרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעֻ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם לֵוִי. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן. הָדָא הִיא דִּכְתִיב וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו׳. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר וגו׳. שֶׁהוּא בוֹשֵׂר בְחֶלְקוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ.

It was stated similarly: The Land of Israel was distributed by two urns, one containing the lots, the other containing the names of the tribes. Two young priests were standing, what each of them brought up he won. By three ways the Land of Israel was divided up, by lots, and Urim and Tummim, and by payments. That is what is written Joshua threw them lots before the Eternal at Mispeh. Lots, these are the lots. Before the Eternal, these are the Urim and Tummim. Between large and small, these are payments. Rebbi Abin said, unless the Holy One, praise to Him, made every place nice in the eyes of its inhabitants, the Land of Israel would never have been distributed. It was stated thus: There are three graces. The grace of a woman in her husband’s eyes. The grace of a place in the eyes of its inhabitants. The grace of a buy in the eyes of its buyer. Rebbi Abba the son of Rebbi Pappaeus, Rebbi Joshua of Sikhnin in the name of Levi: Even in the future the Holy one, praise to Him, will do the same. That is what is written, I shall give you a new heart, etc., and shall give you a heart of flesh, etc. He makes sour the part of others.

נָגַע בָּהֶן כְּשֵׁהֵן לְמַטָּה וְנִתְעָרְבוּ. אֵין הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה אוֹתָן נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָרְבוּ. הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּבַעֲלִיָיתוֹ נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָרְבוּ. אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אֲבָל אִם אָמַר. בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִימִינִי בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִשְׂמֹאלִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּא זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּא זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. לֹא קָדַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹבְעָן בַּפֶּה.

If he touched them when they were down and they became mixed up. The he-goats are not as commanded. If after they were lifted he touched them and they became mixed up, the he-goats are as commanded. If he touched them while lifting and they became mixed up, if he said, if the Eternal’s comes up in my right hand, the one on my right hand side shall be sanctified, it is sanctified. If the Eternal’s comes up in my left hand, the one on my left hand side shall be sanctified, it is sanctified. And even if he said, if the Eternal’s comes up in my right hand, the one on my left hand side shall be sanctified, it is sanctified; if the Eternal’s comes up in my left hand, the one on my right hand side shall be sanctified, it is sanctified. But if he said, whether the Eternal’s comes up in my right hand or the Eternal’s comes up in my left hand, only that to my right hand side shall be sanctified, only that to my left hand side shall be sanctified, it is not sanctified, since he established it by mouth.

אָמְרָה הַתּוֹרָה גּוֹרָלוֹת. גּוֹרָלוֹת שֶׁלְּכָל דָּבָר. יְכוֹל יִתֵּן שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה וְּשְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיי וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. יְכוֹל יִתֵּן שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה וְשֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל. וְלֹא דָא קַדְמִיָיתָא. כֵּינִי. יְכוֹל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלְשֵׁם עַל שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל שֶׁלְעַזָּאזֵל יַחֲזוֹר וְיַחֲלִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. אֵין כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְאֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד.

The Torah said, lots. Lots made of anything. I could think that he should put two lots on one and two lots on the other, the verse says, lots, one lot for the Eternal and one lot for Azazel. I could think that he should give the Eternal’s and Azazel’s on one and the Eternal’s and Azazel’s on the other, the verse says, lot. Is that not the previous argument? It should be so: I could think that after he gave the Eternal’s on the Eternal’s and Azazel’s on Azazel’s, he could go back and switch, the verse says, one lot for the Eternal, there is only one for the Eternal, and one lot for Azazel, there is only one for Azazel.

צִיץ הָיָה כָתוּב עָלָיו קוֹדֶשׁ לַיי. קוֹדֶשׁ מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל קַתֶדְרִין שֶׁלּוֹ. וְדִכְוָותָהּ. אֶחָד מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמֵי וְלֹא הָיָה כָתוּב עָלָיו אֶלָּא שִׁיטָּה אַחַת קוֹדֶשׁ לַיי.

The diadem was inscribed “Holy for the Eternal”, “holy” below and “Eternal” above, like a king who sits on his throne. And similarly, “one” below and the Name above. Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, I saw it in Rome and it was written on it in one line, “Holy for the Eternal”.

וְנָתַן אַהֲרֹן. אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. וְדִכְוָותָהּ. אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. קוּל וָחוֹמֵר. מַה אִם נְתִינָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִיָיה שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. נְתִינָה שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִיָיה שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הָעֲלִיָיה מִתּוֹךְ קַּילְפֵּי מְעַכֶּבֶת. אֵין נְתִינָה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. לְמִצְוָה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. פָּתַר לָהּ בְּמַצְלִיחַ בַּגּוֹרָל. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּיי. לֹא הִגְרִיל וְלֹא נִתְוַודֶּה כָשֵׁר. אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה אַחַת.

Aaron shall put, if a non-Cohen puts it is qualified. Similarly, if a non-Cohen draws it is disqualified. An argument de minore ad majus. If putting, where Aaron’s sons are mentioned, is qualified if a non-Cohen puts it, drawing, where Aaron’s sons are not mentioned, not so much more? No, it is not necessarily so. Putting on, which is obstructive, if a non-Cohen puts it is qualified. Drawing, which is not obstructive, if a non-Cohen draws it is disqualified. And Rebbi Isaac ben Haqula said in the name of Rebbi Yannai, drawing from the urn is obstructive, putting on is not obstructive. Rebbi Joḥanan said, he establishes even by word of mouth. They thought to say, even one today and one tomorrow. In the opinion of Rebbi Joḥanan who said, even one today and one tomorrow, it is understandable. In the opinion of Rebbi Yannai, why does it say, lots? As meritorious deed. A baraita disagrees with Rebbi Joḥanan : The lot makes it a purification sacrifice, giving it the name does not make it a purification sacrifice. He explains it, if the drawing succeeds. A baraita disagrees with Rebbi Yannai: If he did not draw lots and did not confess it is qualified, only he missed a meritorious deed.

לַיי. לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁיְּהֵא פָסוּל מִשּׁוּם מְחוּסָּר זְמַן. וְאַתְיָא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יַעֲלֶה לַשֵּׁם. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לְהַגְרִיל.

For the Eternal, to include the he-goat which is sent away that it can be disqualified for lacking time. This comes following what Rebbi Joḥanan said, he establishes even by word of mouth. They thought to say, even one today and one tomorrow. In the opinion of Rebbi Joḥanan who said, even one today and one tomorrow, it is understandable. In the opinion of Rebbi Yannai, why is there said, lots? Should we not be concerned that maybe it is drawn for the Eternal? He explains it if he wants to draw lots.

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּחוּץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. בְּשֶׁקָּרַב הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים. מָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשֶׁלֹּא קָרַב הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. רַב חִסְדָּא בָעֵי מְדַמָּתָהּ לַפֶּסַח וְלָא דַמְיָא אָמַר רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. פֶּסַח שֶׁעִיבֵּרִ זְמַנּוֹ מֵאֵילָיו הָיָה מִשְׁתַּנֶּה. בְּרַם הָכָא בִּשְׁחִיטָה הוּא מִשְׁתַּנֶּה. מַאי כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר חַיָיב. סָבְרִין מֵימַר. הַגְרָלָה מְעַכֶּבֶת. מָאן דְּאָמַר פָּטוּר. סָבְרִין מֵימַר. אֵין הַגְרָלָה מְעַכֶּבֶת כְּלוּם יֵשׁ כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בֶּרֶכְיָה. אוֹ זֶה אוֹ זֶה מִשֶּׁהִגְרִיל חַיָיב עַל שֶׁלְשֵׁם וּפָטוּר עַל שֶׁלְעַזָּאזֶל. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁנָּתַן מַתְּנַת הַפָּר. אֲבָל אִם לֹא נָתַן מַתְּנַת הַפָּר פָּטוּר. שֶׁשְּׁחִיטָתוֹ שֶׁלְשָׂעִיר מְעַכֶּבֶת מַתַּן דָּמוֹ שֶׁלְפָּר.

If one slaughtered outside the two he-goats of the Day of Atonement, there are Tannaim who state, he is liable; there are Tannaim who state, he is not liable. Rav Ḥisda said, he who said that he is liable, if the he-goat who is chosen for inside was sacrificed; he who said that he is not liable, if the he-goat who is chosen for outside was not sacrificed. Rebbi Yose said, Rav Ḥisda wants to compare it to Pesaḥ but it is not comparable. Rebbi Mana bar Tanḥum said, Rebbi Eleazar and Rebbi Joḥanan both are saying, a Pesaḥ whose time passed is changed automatically, but here it changes by slaughter. How is it? He who said liable wanted to say that drawing lots is obstructive; he who said not liable wanted to say that drawing lots is not obstructive. There is only one here for Hashem. Rebbi Samuel the brother of Rebbi Berekhiah said, either one of them, after he drew lots is liable for the Eternal’s and is not liable for Azazel’s. Rebbi Abba said, only if he gave the bull’s gift. But if he did not give the bull’s gift he is not liable since the slaughter of the he-goat obstructs giving the bull’s blood.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא יַגְרִיל מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. פָּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר. הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הָדָא אָמְרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל חַיָיב. אִין תֵּימַר. פָּטוּר. נִיתְנֵי. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵבְדַּיְמִי. הָדָא דְתֵימַר. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר בְּמַתְּנוֹת הַבַּדִּים. אֲבָל בְּמַתְּנוֹת הַפָּרוֹכֶת שָׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הֵיךְ עֲבִידָא. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִיתֵּן מִדַּם הַפָּר עַל הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁיִּתֵּן מִדַּם הַשָּׂעִיר עַל בֵּין הַבַּדִּים.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Zeˋira: If he slaughtered the bull before he drew lots, is he liable? He said to him, let us hear from the following: The bull is obstructive of the he-goat, the he-goat is obstructive of the bull. This implies that if he slaughtered the bull before he drew lots, he is liable. If you would say that he is not liable, one should state, the he-goat is not obstructive of the bull. Rebbi Samuel ben Eudaimon said, that is to say, the he-goat does not obstruct the bull in giving between the beams, but for giving on the curtain the he-goat is obstructive of the bull. How is this? He may not give of the bull’s blood on the curtain before he gave of the he-goat’s blood between the beams.