Jerusalem Talmud Makkot 2.4

משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵירוֹ וְהָרַג אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם גּוֹלֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:

MISHNAH: If he threw the stone into his own courtyard and it killed, if the person damaged had the right to enter there, he is exiled, but if not, he is not exiled, as it is said, if somebody goes with another to a forest. Since the forest is a place where the person injured and the one causing the injury both may enter, this excludes a private courtyard where the person injured and the one causing the injury may not enter together. Abba Shaul says, since cutting down trees is a voluntary act, this excludes a father who hits his son, a teacher who disciplines his student, and the court bailiff.

הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲבירוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאיִ טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִיכָּה בֵּין מִלְּמַעֲלָה בֵין מִלְּמַטָּה גּוֹלֶה. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי הוּנָא. טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִכָּה לְפָנָיו לְמַטָּן גּוּלֶה לְמַעֲלָן אֵינוֹ גוֹלֶה. לְאַחֲרָיו לְמַעֲלָן גּוֹלֶה לְמַטָּן אֵינוֹ גוֹלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּל מִילָּה וּמִילָּה לְדַעְתֵּיהּ. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גּוֹלֶה. יָשַׁב לֹו עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם אֵינוֹ גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַלַּיְלָה גּוֹלֶה.

HALAKHAH: If he threw the stone into his (comrade),” etc. Rebbi Yannai said, a butcher who was cutting up [a carcass] and hit somebody whether raising or descending has to go into exile. This follows what Rebbi Huna said: A butcher who was cutting up [a carcass] and hit somebody in front of him in a descending motion goes into exile, in an ascending motion does not go into exile. In his back, in an ascending motion he goes into exile, in a descending motion he does not go into exile. Rebbi Isaac said, each case goes by its circumstances. If somebody sat on a bed during the day, and it is not usual to find a baby in a bed during the day, he goes into exile. During the night, when it is usual to find a baby in a bed during the night, he does not go into exile. If somebody sat on a crib during the day, and it is usual to find a baby in a crib during the day, he does not go into exile. During the night, when it is not usual to find a baby in a crib during the night, he goes into exile.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּעַ עֵצִים בַּחֲצֵירוֹ וְנִכְנַס הַפּוֹעֵל לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ נִתְזָה הַבְּקַעַת עָלָיו וְהִזִּיקַתּוּ חַיָיב. וְאִם מֵת אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁאֵינוֹ כְיַעַר. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה פָטוּר. וְלֹא פְלִיגִין. מַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. אִם בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס חַיָיב. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. פָטוּר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס צָרִיךְ לְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס נַעֲשִׂית כַּחֲצַר שׁוּתָפִין. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשׁוּתָפִין קוֹנִין זֶה מִזֶּה בְחָצֵר. וּמַמְחִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְחָצֵר. וְחַיָיבִין זֶה בְנִיזְקֵי זֶה. וְלֹא כֵן אָמַר רַב. מְמַלֵּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ אֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַלֵּךְ בְּחָצֵר כְּמִי שֶׁהִיא מְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָצֵר.

Rebbi Yose ben Ḥanina said, if he was splitting wood in his courtyard, when a worker entered to collect his wages, and a splinter ricocheted and injured him, he is liable. If he died, he does not go into exile, for it is not like a forest. Rebbi Ḥanina stated, he is not liable. They do not disagree. What Rebbi Yose ben Ḥanina said, when they did not see him. But what Rebbi Ḥiyya stated, when they saw him. When they did not see him, from the moment he told him: enter, should he not be liable? Rebbi Ḥiyya stated, he is not liable. Since he told him: enter, he has to take precautions. Some would say, since he told him to enter, it becomes like the courtyard of partners. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Partners acquire from one another in a courtyard; they object to one another in a courtyard, and are mutually liable for damages. But did not Rav say, if he filled the entire public domain? This did not fill the entire public domain! Since they usually walk in the entire domain, it is as if he had filled the entire domain.