Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2.8

משנה: בָּא לוֹ אֵצֶל רִבִּי דוֹסָא בֶּן אַרְכִּינַס. אָמַר לוֹ אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו. שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵינִים אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכָּל שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָ‍מְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל הֵן הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּיפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ בּוֹא בְשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁקִּיבַּלְתָּ עָלֶיךָ אֶת דְּבָרָיי:

MISHNAH: He came to Rebbi Dosa ben Hyrkanos, who said to him, if we came to investigate the Court of Rabban Gamliel, we would have to investigate every single Court which was formed since the times of our teacher Moses up to today, as it is said, Moses and Aaron, Adav and Avihu, and seventy of the Elders of Israel ascended. Why were the names of the seventy Elders not given? To teach that any three who formed a Court for Israel are equivalent to the Court of Moses. He took his staff and his money in his hands and went to Rabban Gamliel at Jabneh on the day that was the day of Atonement according to his computation. Rabban Gamliel rose, kissed him on his head, and said to him, come in peace, my teacher and my student. My teacher in wisdom, and my student since you accepted my words.

הלכה: כָּתוּב יְי אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַ‍הֲרֹן וַ‍אֲשֶׁר הֶעֱלָה וגו׳. וַיִּשְׁלַח יְי אֶת יְרוּבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל. יְרוּבַּעַל גִּדְעוֹן. בְּדָן שִׁמְשׁוֹן. יִפְתָּח זֶה יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. הִקִּישׁ שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם לִשְׁלֹשָׁה אֲבִירֵי עוֹלָם. לְלַמְּדָךְ שֶׁבֵית דִּינוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן וְשֶׁלְיִפְתָּח וְשֶׁלְשִׁמְשׁוֹן שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּמַךְ הַגְּדוֹלִים מִיכָּן וּמִיכָּן וְהַקְּטָנִים בָּאֶמְצָּע.

HALAKHAH: It is written, the Eternal Who made Moses and Aaron and Who brought up etc. Then the Eternal sent Yerubbaal, and Bedan, and Yephtah, and Samuel. Yerubbaal is Gideon. Bedan is Simson. Yephtah is Yephtah the Gileadite. He combined the three most lightweight of the world with the three most powerful of the world, to teach you that the Courts of Gideon, and Yephtah, and Simson are of equal consideration as those of Moses, Aaron, and Samuel. Not only this but He mentioned the great ones on both sides and the little ones in the middle.

עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ בּוֹא בְשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי בְיִרְאַת חֵט. רַבִּי בְחָכְמָה וְתַלְמִידִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי גוֹזֵר עָלָיו הוּא מְקַיֵים. כָּתוּב אַלּוּפֵינוּ מְ‍סוּבָּלִים וגו׳. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. [אַלּוּפִים מְ‍סוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא] אַלּוּפֵינוּ מְ‍סוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִין אֶת הַקְּטַנִּים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵ‍ינוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְסָרֵס קִרְיָיא. (אַלּוּפֵינוּ) [אַלּוּפִים] מְ‍סוּבָּלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַלּוּפֵינוּ מְ‍סוּבָּלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִים אֶת הַגְּדוֹלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵ‍ינוּ.

“Rabban Gamliel rose, kissed him on his head, and said to him, come in peace, my teacher and my student.” My teacher in wisdom and my student in the fear of sin. My teacher in wisdom and my student since all that I am deciding about him he fulfills. It is written, our chiefs are patient. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Joḥanan said, [it is not written our bulls are carrying but] our chiefs are patient. When the great ones suffer the smaller ones then there is neither breach, nor tumult, nor crying in our streets. Rebbi Simeon ben Laqish inverts this verse. It is not written (our bulls) [the bulls] are carrying but our chiefs are tolerated. When the smaller ones tolerate the greater ones then there is neither breach, nor tumult, nor crying in our streets.

רִבִּי שִׁילָה דִּכְפַר תָּמָרְתָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עָשָׂה יָרֵחַ לְמ‍וֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹא‍וֹ. מִשֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ עָשָׂה יָרֵחַ לְמ‍וֹעֲדִים. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. כָּתוּב וַיִּסְעוּ מֵ‍רַעְמְסֵס בַּחוֹדֶשׁ הָ‍רִאשׁוֹן וגו׳. כַּד יִטְמַע בְּלֵילֵי מוֹעֲדָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מְטַמִיעִין אִית בָּהּ. הָוֵי מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה אַתְּ מוֹנֶה לַלְּבָנָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. וְהָיוּ. עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַ‍יְהִי עֶרֶב וַ‍יְהִי בוֹקֶר יוֹם אֶחָ‍ד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַחֹדֶשׁ. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ מִּן הֶחָדָשׁ. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּמַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. אִילּוּ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוִינָן אָ‍מְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲפִילוּ כּוּלּוֹ מִן הֶחָדָשׁ. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אוֹ אִילּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן אָ‍מְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא יוֹם. הָא לַיְלָה לֹא. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְצוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

Rebbi Shila from Kefar Tamarta in the name of Rebbi Joḥanan: He made the moon for festive times, the sun knows its destination. Because the sun knows its destination, He made the moon for festive times. Rebbi Berekhiah said, it is written: They travelled from Rameses in the first month,etc. When {the sun} sets on the nights of the holiday there were fourteen settings preceding it. This means that one counts for the moon from the setting of the sun. Rebbi Simon said, they shall be, by both of them. Rebbi Joḥanan said, it was evening, it was morning, one day. Rebbi Simeon ben Laqish said, the month, until it be totally from the new one. You are finding to say, what Rebbi Joḥanan said requires the statement of Rebbi Simeon ben Laqish, and what Rebbi Simeon ben Laqish said requires the statement of Rebbi Joḥanan. If Rebbi Joḥanan had stated his but Rebbi Simeon ben Laqish had not made his statement, we would have said that he only said that all might be from the new one. Therefore it is necessary that Rebbi Simeon ben Laqish made his statement. Or if Rebbi Simeon ben Laqish had stated his but Rebbi Joḥanan had not made his statement, we would have said that he stated day, therefore not night. Therefore what Rebbi Joḥanan said is necessary and what Rebbi Simeon ben Laqish said is necessary.