Jerusalem Talmud Shabbat 9.2

משנה: מִנַּיִין לַסְּפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם. מִנַּיִין לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים אַרְבַּע בְּאַרְבַּע רוּחוֹת עֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ. זַרְעָהּ תַצְמִיחַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ:

MISHNAH: From where that a ship is pure? For it is said, the way of a ship in the heart of the Sea. From where that a garden bed that is six by six hand-breadths one may sow with five kinds of seeds, four at its four sides and one in the middle? For it is said, for like the earth it will bring out its plants and like a garden it will cause it to grow its sown seeds.

הלכה: ב׳. וְלֹא מִן הַיָּם לָמַדְתָּ. מַה יָם טָהוֹר. אַף הַסְּפִינָה טְהוֹרָה. וְלֹא מִן הַשַּׁק לָמַדְתָּ. מַה הַשַּׂק מְשַׁמֵּשׁ בַּיָּם וּמְשַׁמֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה. סְפִינָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּיָּם וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת בַּיַּבָּשָׁה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. זוֹ סְפִינָה שֶׁלְּחֶרֶשׂ. מַה הַשַּׂק אֵינוֹ מְלַמֵּד עַל כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. יָצָא כְלֵי חֶרֶשׂ שֶׂאֵינוֹ כָתוּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו הַשַּׂק.

HALAKHAH: 2. Did you have to learn from the sea, just as the sea is pure so also the ship is pure? Did you not learn this from the sack? The sack may be used both on sea and on dry land; a ship can be used on sea but cannot be used on dry land. The rabbis of Caesarea say, this is about a clay vessel. Since the sack teaches only about what is written in the paragraph, this excludes clay vessels which are not mentioned in the paragraph so that the sack could have taught about it

זֵירוּעֶיהָ. מִיעוט זֵירוּעֶיהָ שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סִיסַרְטָא. מִשְּׁנַיִם אַתְּ לָמֵד אַרְבָּעָה. מַה שְׁנַיִם אַתְּ נוֹתֵן בִּתְחִילַּת שִׁשָּׁה וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ. אַף אַרְבָּעָה אַתְּ נוֹתֵן בִּתְחִילַּת שִׁשָּׁה וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ. אֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם נֶקֶב אֶחַד פָּנוּי לִיטַּע בּוֹ אֶת הָאֶמְצָעִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. עֲבוֹדָה פוֹגַעַת בָּעֲבוֹדָה. וְאֵין מִין פּוֹגֵעַ בַּחֲבֵירוֹ לְחוֹבְשׁוֹ. רִבִּי יְהושֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. זַרְעָהּ זְרָעֶיהָ זֵירוּעֶיהָ. וּכְרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. שִׂשָּׁה. זֶרַע זַרְעָהּ זְרָעֶיהָ זֵירוּעֶיהָ. רִבִּי חַגַּי אָמַר. זְרָעֶיהָ חֲמִשָּׁה. כָּל הָהֵן דַּאֲנָא מִשְׁכַּח לֵהּ וָו אֲנָא מְחִיק לֵהּ. אִישְׁתְּאָלַת לְרִבִּי חוּנָה סַפְרָא דְסִדְרָא וַאֲמַר. זֵירוּעֶיהָ מָלֵא. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כּוּלְּהוֹן חוּץ לְשִׁשָּׁה. אִם כּוּלְּהֹן חוּץ לְשִׁשָּׁה נִיתְנֵי. תִּשְׁעָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בּוֹצְרַיָּה. וְכֵינִי. בַּעֲרוּגָה שֶׁבָּעֲרוּגוֹת הִיא מַתְנִיתָה.

Its sown seeds: the minimum of seeds are two. Rebbi Samuel bar Sisarta said, from two you infer four. Just as for two you start at the beginning of six and reduce continuously, so for four you start at the beginning of six and reduce continuously. It is impossible that there should not be a free space to plant in the middle. Rebbi Jonah said, working space joins working space but a kind does not meet another kind to jail it. Rebbi Joshua ben Levi: Its seed, its seeds, its sown seeds. That follows Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said six, seed, its seed, its seeds, its sown seeds. Rebbi Ḥaggai said, זרעיה has five letters; everywhere I find ו I delete it. This was asked of Rebbi Ḥuna, the scribe of the assembly, and he said, זירועיה is written plene. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: [All inside of six. Cahana in the name of Rebbi Simeon ben Laqish:] All at the outside of six. Then we should state “nine!” Rebbi Tanḥum from Bostra said, that is true. But our Mishnah speaks of a garden bed in the middle of garden beds.