Jerusalem Talmud Sanhedrin 7.5

משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

MISHNAH: The following are stoned: A male having sexual relations with the mother, or the father’s wife, or the daughter-in-law, or a male, or an animal; or a female bringing an animal onto herself. Also the blasphemer, the worshipper of idols, he who gives one of his descendants to the Moloch, and the necromancer, and the medium. Also one who desecrates the Sabbath, or who curses father or mother, or who has sexual relations with a preliminarily married maiden, or who leads astray, or who seduces, or the sorcerer, or the deviant and rebellious son.

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין כול׳. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי הֶעֱלֵימוֹת. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ בְאִשָׁה אַחַת בָּא עָלֶיהָ וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דִּרִבִּי הִלֵּל בֶּן פָּזִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי הִלֵּל בַּר פָּזִי. מַתְנִיתָא בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁמוֹת הַרְבֶּה. אֲבָל אִם הָיוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד הוּא. אָמַר לֵיהּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הוּא בְהֶעֱלֵם אֶחָד וְהִיא בַחֲמִשָּׁה הֶעֱלֵימוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוּא מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד וְהִיא מֵבִיאָה חֲמִשָּׁה קָרְבָּנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא [אֶלָּא] קָרְבָּן אֶחָד כָּךְ אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשׂוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.

HALAKHAH: “The following are stoned,” etc. It is necessary in one forgetting, but in two forgettings? Since even for one woman, if he had relations with her several times in one forgetting, he is liable for each one. Rebbi Simeon ben Rebbi Hillel ben Pazi asked before Rebbi Hillel ben Pazi: The Mishnah refers to one woman who is forbidden under many names. But if there were many women, or many forgettings, is that in one forgetting? He told him, it is necessary to state for one forgetting, since they disagreed: He acts in one forgetting but she in five forgettings. Rebbi Joḥanan said, he brings one sacrifice but she brings five sacrifices. Rebbi Simeon ben Laqish said, since he brings [only] one sacrifice, she brings only one sacrifice; lest you say that many women, or many forgettings, be treated as one forgetting. Therefore, it is necessary to say, he is liable for each one.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. וַהֲלֹא הַנִּיחוּשׁ וְהָעִינּוּן בִּכְלָל הָיוּ וְיָצְאוּ מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. כְּלָל בְּהִיכָּרֵת וּפְרָט בְּהִיכָּרֵת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה. כְּלָל וּפְרָט הוּא. דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ וגו׳. וַהֲלֹא אֲחוֹתוֹ בִּכְלָל הָיָית וְיָצָאת מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וְעֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָיָה. וְהָכְתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלְּתָה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִּילְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָיָיה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ אֶלָּא מִשּׁוּם טוּמְאַת עֲרָיָיה לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. [חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.] וְהָכְתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דּוֹדוֹ גִּלָּה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרִירִי. דְּאָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּל אֲתַר דְּתֵימַר עֲרִירִים יִהְיוּ הַוְויָן בְּלָא וְולָד. וְכָל אֲתַר דְּתֵימַר עֲרִירִים יָמוּתוּ קוֹבְרִין אֶת בְּנֵיהֶן.

Rebbi Abun bar Ḥiyya said: Rebbi Ismael stated so: You shall not divine nor cast spells. Were not divination and spellbinding included in the general class but were mentioned separately to be treated differently from the general case? In general by extirpation, the separate cases for extirpation. A statement of Rebbi Joḥanan says, it is a case of general case and detail, as Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Joḥanan, for anybody who would perform any of these abominations will be extirpated, etc. Was not his sister included in the general class? Rebbi Eleazar objected: Was it not written, the nakedness of your mother’s sister and your father’s sister you shall not uncover? He told him, it was stated separately for a reason, to judge it by touching. But is it not written: A man who would lie with an unwellwoman, who uncovered her nakedness, he touched her source, and she uncovered the source of her blood? He told him, it was stated separately for a reason, to judge it by touching. That you should not say, since one is guilty about her already by the impurity of touching, we should not treat the one who touched equal to the one who had full intercourse. Therefore, it was necessary to say it. But is it not written: A man who would sleep with his aunt uncovered his uncle’s nakedness? He told him, it was stated separately for a reason, to judge it by destruction, as Rebbi Yudan said, at all places where they will be destroyed is mentioned, they will be childless; where they shall die destroyed is mentioned, they shall bury their children.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דּוֹדָתוֹ לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְמָעֵט אֶת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן דּוֹדָתוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אוֹ דוֹדוֹ אוֹ בֶן דּוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ. מַה דּוֹדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בַּאֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו לִימְּדָה מִדּוֹדָתוֹ. מַה דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַד כְּדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר כָּאן אֵשֶׁת אָחִיו וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא. מַה נִדָּה יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. אַף אֵשֶׁת אָחִיו [מֵאָבִיו] יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר [לְאַחַר אִיסּוּרָהּ]. יָצָאת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ.

Rebbi Yose said, it was necessary that his aunt be mentioned separately, to exclude his mother’s brother’s wife. What is the reason? It is said here his aunt, and it is said there, either his uncle or his uncle’s son shall freehim. Since by his uncle mentioned there, the verse understands his father’s paternal brother, also by his aunt mentioned here, the verse speaks of his father’s paternal brother’s wife. Also his brother’s wife can be inferred from his aunt. Since by his aunt mentioned there, the verse speaks of his father’s paternal brother’s wife, also by his brother’s wife mentioned here, the verse speaks of his paternal brother’s wife. So far following Rebbi Aqiba. Following Rebbi Ismael? Rebbi Ismael stated: It is said here his brother’s wife and it is said there, a man who would take his brother’s wife, she is niddah. Since a menstruating woman will be permitted after being forbidden, also his [paternal] brother’s wife may be permitted [after being forbidden.] This excludes his maternal brother’s wife, who cannot be permitted after being forbidden.

וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד לָאוִין חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. מַה טַעַם. עַל בְּשַֹר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. וְכָתוּב אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמוֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. הֲרֵי כָאן שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד. לָאוִין חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. וְעוֹד מִן הָדָא. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וְיֵצְאוּ שְׁלָמִים וִיחַלְּקוּ עַל כָּל הַקֳּדָשִׁים בְּטוּמְאָה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצְאוּ. לְמָעֵט קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת [לִמְעִילָה] שֶׁאֵין חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. וְלָא מַתְנִיתָא הִיא. קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה וְחַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. מַה שֶׁאין כֵּן בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִכֵּיוָן שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין (אֵינָן) חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְכֵן הִיא צְרִיכָה לֵיהּ. וִיחַלְּקוּ וְלֹא יִצְטָרְפוּ.

But Rebbi Joḥanan himself had a problem: from where does one prove it? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia: Two prohibitions and one extirpation, the prohibitions split the extirpation. For example, it should not be used to be rubbed on anybody’s skin and in its proportions you shall not imitate it, and it is written, a person who would compound similarly, or who would put it on a stranger, will be extirpated from his people, that is two prohibitions and one extirpation. The prohibitions split the extirpation. Also from the following: Samuel bar Abba asked before Rebbi Ze`ura, should not well-being sacrifices, being treated separately, split all sancta regarding impurity? He told him, it was necessary that they be treated separately, to eliminate sancta destined for the upkeep of the Temple [regarding larceny], lest one be liable for them because of mushiness, leftovers, and impurity. But is that not a Mishnah? “All sancta destined for the altar combine with one another with respect to liability for mushiness, leftovers, and impurity,” in contrast to sancta destined for the upkeep of the Temple. Since they do not combine, they do (not) split. Rebbi Ḥanina said, what he really questioned, should they not split but combine ?

כָּלַל בַּעֲשֵׂה וּפָרַט בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר אָמְרָה. כְּלָל וּפְרָט הוּא. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי כְּלָל. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר פְּרָט. הַזּוֹרֵעַ וְהַזּוֹמֵר בִּכָלָל הָיוּ. וְלָמָּה יָצְאוּ. לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶם. אֶלָּא מַה הַזּוֹרֵעַ וְהַזּוֹמֵר מְיוּחָדִין שֶׁהֵן עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵי דְבָרִים הֵן. וּשְׁנֵי דְבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכְּלָל חוֹלְקִין. עַל דָּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אֵינָן חוֹלְקִין. וְאִית לֵיהּ. לַחֲלוֹק אֵינָן חוֹלְקִין הָא לְלַמֵּד מְלַמְּדִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵינָן מְלַמְּדִין. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכָּלַל בַּעֲשֵׂה וּפָרַט בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵין עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין לֹא תַעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא מוּתָּר לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מָהוּ לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְלַמְּדִין לְעִנְיָין אִיסּוּר כָּךְ לְעִנְיָין הֵיתֵר לֹא יְלַמְּדוּ. אָמַר רִבִּי בָּא קַרָתֵּיגִנָאָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ לֹא בַשְּׁבִיעִית וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ לֹא בַשְׁבִיעִית. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא וְעוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ בַעֲשֵׂה אֵין בּוֹ. וְהָכְתִיב מָלֵא וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי. לְעִנְיָין לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ.

If He stated a general principle as a positive commandment but the detail as a prohibition, the word of Rebbi Eleazar is that this is a general principle followed by a detail. Rebbi Eleazar said, one whips for ploughing in the Sabbatical year. Rebbi Joḥanan said, one does not whip for ploughing in the Sabbatical year. What is Rebbi Eleazar’s reason? The Land shall keep a Sabbath for the Eternal, a general principle. Your field you shall not sow, your vineyard you shall not prune, detail. The sower and the pruner were included in the general case; why were they mentioned separately? To include with them; since the sower and the pruner are particular in that they perform work on the ground or on a tree, I have only what is work on the ground or on a tree. How does Rebbi Joḥanan treat this? They are two different things, and two different details for one general principle do divide. In Rebbi Eleazar’s opinion they do not divide. But he holds that because they do not divide, they are for making inferences. In Rebbi Joḥanan’s opinion, they are not for making inferences. There is a difference here because He stated a general principle as a positive commandment but the detail as prohibitions. No positive commandment allows inferences for a prohibition and no prohibition allows inferences for a positive commandment. In Rebbi Eleazar’s opinion a positive commandment allows inferences for a prohibition but no prohibition allows inferences for a positive commandment. In Rebbi Joḥanan’s opinion it is obvious that one may dig cisterns, ditches, and caves during it. In Rebbi Eleazar’s opinion, may one dig cisterns, ditches, and caves during it? Just as one cannot make inferences for prohibitions, so one should not be able to make inferences for permissions. Rebbi Abba from Carthage said, Rebbi Joḥanan’s reason is six years you shall sow your field, not in the Sabbatical; and six years you shall prune your vineyard, not in the Sabbatical. Any prohibition inferred from a positive commandment is a positive commandment; one violates a positive commandment. Rebbi Jeremiah said, one violates a positive commandment. Rebbi Yose said, there is not even a positive commandment. But is it not written that the Land shall rest as a repose for the Eternal? That is for the prohibition implied by it.

יְהוּ לוֹקִין עַל הַתּוֹסֶפֶת. רִבִּי יוֹחָנָן פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בשְּׂבִיעִית. הֲרֵי רִבִּי לָעְזָר פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִים עַל אִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וגו׳. מָאן דָּמַר שֵׁשׁ שָׁנִים מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. וּמָאן דָּמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע מְסַיֵיעַ לְרִבִּי לָעְזָר.

[I could think that] they should be giving lashes for the addition. Rebbi Joḥanan explains the baraita: I could think that one gives lashes for ploughing during the Sabbatical year, but Rebbi Eleazar explains the baraita: I could think that one gives lashes for the first two terms. Some Tannaïm state: Six years you shall sow your field, and six years you shall prune your vineyard; but some Tannaïm state: Your field you shall not sow, etc. He who says six years supports Rebbi Joḥanan; he who says your field you shall not sow supports Rebbi Eleazar.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָעְזָר. הִשָּׁמֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פֶּן לֹא תַעֲשֶׂה. וְכָתוּב שָׁם תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה. שָׁם תַּעֲלֶה זוֹ הַעֲלִיָיה. וְשָׁם תַּעֲשֶׂה זוֹ הַשְּׁחִיטָה וּזְרִיקָה. מָה הָעֲלִיָיה שֶׁהִיא בַעֲשֵׂה הֲרֵי הִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה. אַף שְׁחִיטָה וּזְרִיקָה שֶׁהֵן בַּעֲשֵׂה יְהוּ בְלֹא תַעֲשֶׂה. בְּגִין דִּכְתִיב שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה. וְהָא אִילּוּ לֹא כָתַב שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה אֵין עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין לֹא תַעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַה דְתֵימַר גַּבֵּי שַׁבָּת חָפַר חָרַץ נָעַץ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְדִכְוָותָהּ שָׁחַט וְהֶעֱלָה לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

A baraita supports Rebbi Eleazar: Be on guard, a prohibition. Lest, a prohibition. And it is written: There, you shall offer your elevation offerings and there you shall make. There, you shall offer, that is the offering; and there you shall make, that is slaughtering and sprinkling. Just as offering is a positive commandment and a prohibition, so slaughtering and sprinkling which are positive commandments should be covered by a prohibition. Because it is written there you shall offer, and there you shall make. Therefore, if there you shall offer, and there you shall make were not written, no positive commandment would allow inferences for a prohibition and no prohibition would allow inferences for a positive commandment. How does Rebbi Joḥanan handle this? That you should not say as you say referring to the Sabbath: If one dug a hole, made a ditch, or dug to put in a pole, he is guilty only of one offense. Similarly, if he slaughtered and offered, he should be guilty only of one offense; therefore, it was necessary to say, he is liable for every single action.

רִבִּי זְעִירָה רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. כְּלוּם אָמַר רִבִּי זְעוּרָה אֶלָּא זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. דִּילְמָא נוֹטֵעַ כְּזוֹמֵר. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל זְרִיעָה וְיָצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ אַתְּ פּוֹטְרוֹ מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הָוֵי לֹא שַׁנְיָיא. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rebbi Zeˋira, Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Cahana: He who is planting on the Sabbath is guilty because of sowing. Rebbi Ze`ura said, he who prunes is like one who plants. If he planted and pruned on the Sabbath, according to Cahana he is guilty on two counts, according to Rebbi Ze`ura only on one count. Did not Rebbi Ze`ura say the pruner is like the planter, did perhaps he say the planter is like the pruner? All was included in the category of sowing; pruning was singled out for particular stringency. Because pruning was singled out for particular stringency you want to exempt it because of sowing? This means, there is no difference. If he planted and pruned on the Sabbath, according to both Cahana and Rebbi Ze`ura he is guilty on two counts