Jerusalem Talmud Demai 5.3

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה אֲפִילוּ מִטֻפּוֹסִים הַרְבֶּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה.

MISHNAH: He who buys from the baker may tithe from the warm on the cold and from the cold on the warm, even from many types, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah forbids it; I say that the wheat of yesterday was from one source and today’s is from another. Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah.

הלכה: עַד הֵיכַן תַּלְמִידוֹי שֶׁל רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֵיךְ עֲבִידָא לָקַח מִמֶּנּוּ בִּתְחִילַּת שְׁלֹשִׁים וּבְאֶמְצַע שְׁלֹשִׁים וּבְסוֹף שְׁלֹשִׁים. רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי שֵׁנִי מִין אֶחָד הוּא רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי שְׁלִישִי שְׁנֵי מִינִין הֵן.

HALAKHAH: How long? A student of Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi, up to 30 days. How is that? If he bought from him at the beginning of 30 days, in the middle, and at the end. The first and the second are one kind, the first and the third are two kinds.

רִבִּי שִׁמְעוֹן אֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. וְרִבִּי יוּדָה אוֹסֵר בְּחַלָּה. וְלֹא אֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת אֶלָּא בְּשׁוֹאֵל שְׂאוֹר טָמֵא לַעֲשׂוֹת עִיסָּתוֹ. אֲפִילוּ כֵן לֹא אֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת. אֶלָּא בְשׁוֹאֵל כִּכָּר טָמֵא לְמַלְאוֹת תַּנּוּר. וְאִם בְּשׁוֹאֵל כִּכָּר טָמֵא לְמַלְאוֹת תַּנּוּרוֹ. מְעַשֵּׂר מִכָּל כִּכָּר וְכִכָּר. אֶלָּא כְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כַּאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה כַּאן בְּעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. אֶלָּא כְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כַּאן וְכַאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָה בְּעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה קַיְימִינָן וְאֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת. אוֹף רִבִּי יוּדָה מוֹדֶה בָהּ. וְתַנִּי כֵן רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּירִין בְּחַלָּה. הָא רִבִּי יוֹדָה אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. מַה בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה אֵינוֹ מַפְרִישׁ לֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם עַל שֶׁל אֶמֶשׁ וְלֹא מִשֶּׁל אֶמֶשׁ עַל שֶׁל יוֹם מַפְרִישׁ מִן הַתַּנּוּר עַל הַתַּנּוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ מִן הַתַּנּוּר עַל הַתַּנּוּר אֵינוֹ מַפְרִישׁ.

“Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah.” Then Rebbi Jehudah forbids for ḥallah. Does it not become ṭevel at his place? But perhaps he borrows impure sour dough to make his bread-dough. Even so, does it not become ṭevel at his place? But perhaps he borrows an impure loaf to fill up his oven. If he borrows an impure loaf to fill up his oven, must he then not tithe every single loaf? That is for Rebbi Joḥanan, since Rebbi Joḥanan said, there if he works in purity, here if he works in impurity. But for Rebbi Eleazar, who says that in both cases if he works in purity? Rebbi Yudan, the father of Rebbi Mattaniah said, we refer to one who works in impurity and it becomes ṭevel at his place, and Rebbi Jehudah also agrees. We have stated accordingly: “Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon forbid for heave of the tithe and permit for ḥallah.” Hence, Rebbi Jehudah forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah; Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah. What is the difference between them? In the opinion of Rebbi Jehudah, one may not separate from today’s for yesterday’s or from yesterday’s for today’s, but one may separate from one oven batch on another oven batch. In the opinion of Rebbi Simeon, even from one oven batch on another one may not separate.