Jerusalem Talmud Nedarim 3.1

משנה: אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים נִידְרֵי זֵירוּזִין וְנִידְרֵי הֲבַאי וְנִידְרֵי שְׁגָגוֹת וְנִידְרֵי אוֹנְסִין. נִדְרֵי זֵירוּזִין כֵּיצַד הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר קוֹנָם שֶׂאֵינִי פוֹחֵת לָךְ מִן הַסֶּלַע. וְהַלָּה אָמַר קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לָךְ עַל הַשֶּׁקֶל שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דֵינָרִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר הוּא בָטֵל וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר.

MISHNAH: Four kinds of vows did the Sages dissolve: Speeding-up vows, exaggeration vows, vows in error, and vows about acts of God. What are speeding-up vows? One who has something to sell says, a qônām that I shall not reduce the price below a tetradrachma, and the other one says, a qônām that I shall not increase my bid to more than a sheqel; both of them intend three denarii. Rebbi Eliezer ben Jacob says, also one who wants by a vow to get his neighbor to eat at his place. If he says to himself: any vow which I make in the future shall be void, [it is void] if he remembers at the moment he makes the vow.

הלכה: אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים כול׳. וְכָל הַנְּדָרִים לָאו חֲכָמִים הֵן שֶׁהֵן מַתִּירִין. כְּתִיב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת. תָּלָה הַפָּרָשָׁה בְּרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁיְּהוּ מַתִּירִין נִדְרֵי הָעָם. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יֵחַל דְּבָרוֹ. הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל דְּבָרוֹ. הָא אַחֵר עוֹשֶׂה דְּבָרוֹ חוּלִין. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה חָכָם שֶׁמַּתִיר נִדְרוֹ. חֲנַנְיָה בֶן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. נִשְׁבַּעְתִּי וָאַקַּיֵימָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי. חוֹזֵר אֲנִי בִי.

HALAKHAH: “Four kinds of vows did the Sages dissolve,” etc. Do not the Sages permit all kinds of vows? It is written: “Moses spoke to the heads of the tribes.” He referred the paragraph to the heads of the tribes that they should dissolve the people’s vows. Rav Jehudah in the name of Samuel: “He shall not profane his word.” He cannot profane his word; this implies that others can profane his words. Who is that? That is the Sage who dissolves the vow. Ḥananiah the nephew of Rebbi Joshua said, “I swore and I shall keep it.” Sometimes I keep it. Rebbi Joshua said, “What I swore in my rage:” In my rage I swore; I change my mind.

וְכָל הַנְּדָרִים חֲכָמִים הֵם שֶׁהֵם מַתִּירִים. וְתַנִּינָן. אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רוֹבָה. אֵילּוּ אֵינָן צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אֵילּוּ הֵן צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם. הָתִיב אִיסִּי. וַהֲרֵי לֹא מָצִינוּ פֶתַח לִנְדָרִים אֶלָּא מִיכָּן. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. חֲגַר עֲלֵיהּ מוּתְנָא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אִיסִּי. אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם. פָּתַר לָהּ. כָּל הַנְּדָרִים צְרִיכִין פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וְאֵילּוּ פִּתְחָן בְּצִידָּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן מַעֲמִידִים. אֲבָל אִם הָיוּ מַעֲמִידִין צְרִיכִין הֵיתֵר חָכָם. הֲרֵי זֶה מַעֲמִיד וְזֶה אֵינוֹ מַעֲמִיד. מֵאַחַר שֶׁבָּטֵל אֶצֶל זֶה יִבָּטֵל זֶה. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִיָיה בַר לוּלִיָינִי אָמַר רִבִּי יוּדָן. שֶׁאִילּוּ הָיָה אוֹמֵר זֶה בְסֶלַע. וְזֶה אוֹמֵר לִיתֵּן לוֹ בְשָׁלֹשׁ. וְזֶה אוֹמֵר בְּשֶׁקֶל. מַעֲמִיד. מֵאַחַר שֶׁבִּיטֵּל דֵּינָר זֶה עַל זֶה יְבַטֵּל עוֹד דֵּינָר אַחֵר אֶצְלוֹ וְיִתְּנוּ לוֹ בִשְׁנַיִם.

Do the Sages permit all kinds of vows? “Four kinds of vows did the Sages dissolve”! Rebbi Eleazar in the name of the elder Rebbi Ḥiyya: Those do not need the permission of a Sage. Rav and Samuel both say that these need the permission of a Sage. Issy objected: Did we not find an opening for vows from there only? Samuel said to him, bind a rope on it. A Mishnah disagrees with Issy: “This one also can dissolve his vow without asking a Sage.” He explains it, that all vows need an opening from another place but these have their openings in themselves. Rebbi Ze‘ira said, that is, if they do not insist. But if they did insist they need the permission of a Sage. If one did insist but the other did not insist, since this one’s is invalid, the other one’s also should be invalid. A student of Rebbi Ḥiyya bar Julianus said [after] Rebbi Yudan: If one asked a tetradrachma, one was ready to give him three, and another one said a sheqel. (Does he insist?) Since he renounces one denar for this one he may renounce another one for the other one and give it to him for two.

אָמַר רִבִּי אִמִּי. מָאן תַּנָּא נִידְרֵי זְירוּזִין. רִבִּי טַרְפוֹן. דּוּ פָתַר לָהּ בְּמַעֲמִידִין. אָמַר רִבִּי בָּא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁאֵין מַעֲמִידִין. אִין תֵּימַר בְּמַעֲמִידִין. נִיתְנֵי. רִבִּי אֱלִיעזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרִבִּי טַרְפוֹן שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָרוֹצֶה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַף הָרוֹצֶה. מָאן דָּמַר. הָרוֹצֶה. מְסַיֵיעַ לְרִבִּי בָּא. מָאן דָּמַר. אַף הָרוֹצֶה. מְסַיֵיעַ לְרִבִּי אִמִּי. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָאן תַּנָּא נִידְרֵי זְירוּזִין. רִבִּי טַרְפוֹן.

Rebbi Immi said, who is the Tanna of speeding-up vows? Rebbi Tarphon! For he explains it for those who insist. Rebbi Abba said, explain it according to everybody for those who do not insist. If you say for those who insist, one should have stated that Rebbi Eliezer ben Jacob and Rebbi Tarphon say the same thing. Some Tannaїm say, “one who wants”; some Tannaïm say, “also one who wants”. He who says “one who wants” supports Rebbi Abba; he who says “also one who wants”, supports Rebbi Immi. Rebbi Pedat in the name of Rebbi Joḥanan: who is the Tanna of speeding-up vows? Rebbi Tarphon!

כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר הֲרֵי הוּא בָטֵל וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זָכוּר. בַּנְּדָרִים. אֲבָל בַּשְּׁבוּעוֹת תְּנַיי בַּנְּדָרִים וְאֵין תְּנַיי בַּשְּׁבוּעוֹת. כְּהָדָא דְתַנֵּי. שְׁבוּעַת הַדַּיָינִין כִּתְנַיִין שֶׁבְּלִיבֵּינוּ לֹא כִתְנַיִין שֶׁבִּלְבָבְכֶם. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כִּתְנַיִין שֶׁבְּלִיבּוֹ הוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְלָמָּה הוּא מַתְנֶה עִמּוֹ. מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. יֵשׁ תְּנַיִין בַּשְׁבוּעוֹת. תַּנֵּי רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב כִּי אֵת אֲשֶׁר יֵשְׁנוֹ פֹּה. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ אֵין בְּלִיבָּן תְּנַיי אַף אָנוּ אֵין בְּלִיבֵּינוּ תְּנַיי.

So is the Mishnah: “Any vow which I make in the future shall be void, [it is void] if he remembers at the moment he makes the vow,” if he did not stipulate a reservation. But if he stipulated a reservation, then even if he does not remember. That is for vows; but for oaths? There are reservations for vows, there are no reservations for oaths, as it was stated about oaths imposed by judges: “According to our understanding, not according to your understanding.” Rebbi Jehudah said, he makes him swear according to his understanding. Why does he stipulate with him? Because of the uneducated, lest they say that there may be mental reservations for oaths.