Jerusalem Talmud Nazir 6.4

משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח אַל תְּגַלַּח וְהוּא מְגַלֵּחַ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּיטַּמֵּא אַל תִּיטַּמֵּא וְהוּא מִיטַּמֵּא חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

MISHNAH: A nazir who was drinking wine all day long is guilty only once. If he was told “do not drink, do not drink” and he did drink, he is guilty for each single infraction. One who shaved all day long is guilty only once. If he was told “do not shave, do not shave” and he did shave, he is guilty for each single infraction. One who defiled himself for the dead all day long is guilty only once. If he was told “do not defile yourself, do not defile yourself” and he did defile himself, he is guilty for each single infraction.

הלכה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כול׳. נָזִיר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן. גָּרַשׂ כּוּלָּהּ הִילְכְתָא בְּפֶרֶק גֹ.

HALAKHAH: “A nazir who drank wine,” etc. A nazir while he was in a cemetery: Rebbi Joḥanan said, one warns him about wine and shaving. Rebbi Simeon ben Laqish said, since one cannot warn him because of impurity, one does not warn him about wine and shaving. One reads all this in the Third Chapter.

הָיוּ לְפָנָיו צְלוֹחִיּוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת שֶׁלְּמַיִם וְאַחַת שֶׁלְּיַיִן. נָטַל וְשָׁתָה אוֹתָהּ שֶׁלְּמַיִם. אָמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּמַיִם אַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵתִים. וְאַתָּה מִתְחַיֵיב יֹ מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם הָיְתָה צְלוֹחִית אַחַת שֶׁלְּיַיִן וְהִתְחִיל לִשְׁתּוֹת בָּהּ. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ אִם תִּשְׁתֶּה אֶת כּוּלָּהּ יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה זֵתִים וְתִתְחַיֵּיב עֲשָׂרָה מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת.

If before him were two bottles, one of water and one of wine. He took and emptied the water bottle. They said to him, you should know that after you drank the water, if you then drink the wine, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he does not accept warning in this way. But if it was a wine bottle and he started drinking from it when they said to him, you should know that if you then drink it all, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he accepts warning in this way.

הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שַׁפּוּדִין. אַחַת שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאַחַת שֶׁלִּנְבֵילָה. נָטַל לֶאֱכוֹל אוֹתָהּ שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מַה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אִם אַתְּ אוֹכֵל אֶת הַנְּבֵילָה וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַיֵיב עָלֶיהָ עֲשָׂרָה מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם הָיָה שַׁפּוּד אֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה. הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ אוֹכֵל כּוּלּוֹ וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַיָיב יֹ מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת.

If before him were two roasting spits, one with slaughtered meat and one with carcass meat. He took and ate the slaughtered meat. They said to him, you should know that after you ate the slaughtered meat, if you then ate the carcass meat, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he does not accept warning in this way. But if there was a roasting spit of carcass meat and he started eating from it when they said to him, you should know that if you then ate it all, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he accepts warning in this way.