Jerusalem Talmud Bava Metzia 5.7

משנה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הַלְוֵונִי כוֹר חִיטִּין וַאֲנִי אֶתֶּן לָךְ מִן הַגּוֹרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הַלְוֵנִי עַד שֶׁיָּבֹא בְנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא הַמַּפְתֵּחַ. וְהִילֵּל אוֹסֵר. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֵירָתָהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּהָ בְדָמִים שֶׁמָּא יוֹקִירוּ הַחִטִּים וְנִמְצְא בָאוֹת לִידֵי רִבִּית.

MISHNAH: A person may not say to another, lend me a kor of wheat and I shall return it to you from the threshing-floor, but he may tell him, lend me until my son comes or until I find the key, but Hillel forbids. Similarly, Hillel said that a woman may not lend a loaf to another unless she fixed its price, for possibly wheat may rise in price and they would be entangled in problems of interest.

הלכה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ. הַלְוֵינִי כוֹר חִטִּים וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ לַגּוֹרֶן. הָא עַד שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת מוּתָּר. וְהִלֵּל אוֹסֵר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְּהִלֵּל.

HALAKHAH: “A person may not say to another,” etc. It was stated: “A person may not say to another, lend me a kor of wheat and I shall return it to you from the threshing-floor,” therefore for two or three weeks it is permitted; “but Hillel forbids.” Samuel said, practice follows Hillel.