Jerusalem Talmud Moed Katan 1.7

משנה: אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת וְלֹא מְיַיבְּמִין מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֲבָל מַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּיוּוּל הוּא לָהּ:

MISHNAH: One does not marry women on a holiday, neither virgins nor widows, nor does one enter into levirate marriage, because it is a joy for him. But he may take back his divorcee, and a woman does adorn herself on the holiday. Rebbi Jehudah says, she may not use lime because it disfigures her.

הלכה: אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי בִיטּוּל פִּרְיָיה וְרִבְיָיה. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יָסָה. הָעֶבֶד מָהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַמּוֹעֵד. אָמַר לוֹן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְאָמַר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי בִיטּוּל פִּרְיָיה וְרִבְיָיה. הָדָא אָמְרָה שֶׁהָעֶבֶד מְצוּוֶה עַל פִּרְיָיה וְרִבְיָיה. וְכָל שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל פִּירְיָיה וְרִיבְיָיה אָסוּר לוֹ לִישָּׂא בַמּוֹעֵד.

HALAKHAH: Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: Because of refraining from being fruitful and increase. They asked before Rebbi Yose: May a slave marry a woman on a holiday? He told them, let us hear from the following: “One who is half a slave and half a free man.” And Rebbi Simeon bar Abba said in the name of Rebbi Joḥanan: Because of refraining from being fruitful and increase. This implies that a slave is commanded to be fruitful and multiply and anybody commanded to be fruitful and multiply is forbidden to marry on a holiday

רִבִּי אִילָא רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. עַל שֵׁם שֶׂאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה. רִבִּי לָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא כִּי חֲנוּכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. תַּנֵּי אֲבָל מִתְכַּוֵּין הוּא וְנוֹשֵׂא מֵעֶרֶב הָרֶגֶל. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי חֲנִינָה לֵית הִיא פְלִיגָא. אָמַר רִבִּי בָּא. עֲלַת כַּלְּתָא נַפְקַת טִרְחוּתָא.

Rebbi Ila, Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina: Because one does not mix one joy with another joy. Rebbi La understood it from the following: For they celebrated the initiation of the altar for seven days and the holiday for seven days. Rebbi Jacob bar Aḥa understood it from the following: finish the week of this one. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Because of the exertion. It was stated: But one may plan and marry on the eve of a holiday. This does not disagree with Rebbi Eleazar; this does not disagree with Rebbi Joḥanan. And even with Rebbi Ḥanina it does not disagree. Rebbi Abba said, when the bride enters the exertion leaves.

אֲבָל מַחֲזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. מִפְּנֵי (שֶׁשִּׂמְחָה) [שֶׁאֵינָהּ שִׂמְחָה] הִיא לוֹ. הָדָא דַתְּ אֲמַר מִן הַנִּישּׂוּאִין. אֲבָל מִן הָאֵירוּסִין אָסוּר.

“But he may take back his divorcee,” because it is [no] joy for him. This you are saying after marriage, but after preliminary marriage it is forbidden.

וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד. וְאֵילּוּ הֵן תַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה. גּוֹדֶלֶת וְכוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת וְנוֹטֶלֶת אֶת שְׂעָרָהּ וְאֶת צִפָּרְנֶיהָ וּמְעֲבֶרְת כְּלִי חָדָשׁ עַל פָּנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. בְּלָשׁוֹן נָקִי הִיא מַתְנִיתָא.

“A woman does adorn herself on the holiday.” The following are women’s adornments: She braids, and puts on kohl, and combs her hair, and removes hair and fingernails, and moves a grating instrument over her face. Rebbi Yudan the father of Rebbi Mattaniah said, the baraita is in clean language.

רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִּוּוּל לָהּ. תְּרֵין אֲמוֹרִין רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּסִיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. וְלָא יָדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְרִבִּי יוֹדָה כְדַעְתֵּיהּ. כְּמַה דְרִבִּי יוּדָה אָמַר תַּמָּן. צָרַת שָׁעָה צָרָה. כֵּן הוּא אוֹמֵר הָכָא. נִיווּל שָׁעָה נִיווּל. הֲוֵי דוּ אָמַר. בְּסִיד שֶׁהִוא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר.

“Rebbi Jehudah says, she may not use lime because it disfigures her.” Two Amoraim, Rebbi Ḥanina and Rebbi Mana. One said, they disagreed about lime which she removed on the holiday, but lime which she removes after the holiday everybody agrees that it is forbidden. But the other says, they disagreed about lime which she removes after the holiday. But lime which she removes during the holiday everybody agrees that it is permitted. We did not know who said what. From what R. Ḥanina, Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Jehudah is consistent: just as Rebbi Jehudah said there, temporary pain is pain, so he says here, temporary disfiguration is disfiguration. This implies that they disagreed about lime which she removed on the holiday, but lime which she removes after the holiday is forbidden.