Jerusalem Talmud Challah 3.4

משנה: נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל עִיסָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ מַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִילְגֵּל חַיֶיבֶת. וּמִשֶּׁגִּילְגֵּל פְטוּרָה. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עִם הַנָּכְרִי אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁיעוּר חַלָּה פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַיר וְהָיְתָה לוֹ עִיסָּה אִם נַעֲשִׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַיר פָּטוּר. וּמִשֶּׁנִּתְגַּיַיר חַיָיב. וְאִם סָפֵק חַיָיב וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר.

MISHNAH: A dough which a Non-Jew gave to a Jew to make is exempt from ḥallah. If he gave it as a gift before it was rolled it is obligated, after it was rolled it is free. If somebody makes dough in partnership with a Non-Jew, it is exempt from ḥallah if the Jew’s part is less than the measure. If a proselyte became Jewish while he had dough, if it was made before he became Jewish it is exempt, after he became Jewish it is obligated. In case of doubt it is obligated but one does not owe a fifth because of it. Rebbi Aqiba says, all goes after forming a crust in the oven.

הלכה: מָה בֵינָהּ לְעִיסַּת אַרְנוֹנָא. שֶׁמָּא אֵינָהּ חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. תַּמָּן בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ הַגּוֹי לִיטְּלָהּ. בְּרַם הָכָא לְדַעְתּוֹ הִיא תְלוּיָה.

HALAKHAH: What is the difference between this and a dough of annona? Is the latter not obligated for ḥallah? There it is in the possession of the Jew until the Gentile decides to take it. But here it depends on the latter’s opinion.

תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה מְלַאי שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וּפוֹעֲלִין גּוֹיִם עוֹשִׂין לְתוֹכוֹ חַיָיב בְּחַלָּה. מְלַאי שֶׁלְגּוֹי וּפוֹעֲלֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּתוֹכוֹ פָּטוּר מִן הַחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אוּף אֲנָן תַּנִּינָן נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ עִיסָּה פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.

Rebbi Jehudah stated: “If the inventory belongs to a Jew but Gentile workers make it, it is subject to ḥallah. If the inventory belongs to a Gentile and Jewish workers make it, it is not subject to ḥallah.” Rebbi Yose said, we also have stated this: “A dough which a Non-Jew gave to a Jew to make is exempt from ḥallah.”

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁיעוּר. יֵיעָשֶׂה כְּקַב מִיכָּן וְקַב מִיכָּן וְקַב הַגּוֹי בְּאֶמְצַע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ מְעוּרָב עַל יְדֵי גוֹיִם.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Zeïra: Even if the Jew’s was a full measure, can it not be considered like a qab here, a qab there, and a Gentile’s qab in the middle? Rebbi Zeïra told him, is it not mixed by Gentiles?

תַּמָּן תַּנִּינָן גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַיר וְהָיְתָה לוֹ פָרָה נִשְׁחֶטֶת עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַיר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּיַיר חַיָיב. וְאִם סָפֵק פָּטוּר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָיה. תַּמָּן אַתְּ אָמַר סָפֵק פָּטוּר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר סָפֵק חַיָיב. אָמַר רִבִּי אָחָא אִיתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי וְאָמַר מִי יֹאמַר לִי שֶׁהוּא נוֹטֵל דָּמָיו מִן הַשֵּׁבֶט. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר נוֹטֵל הוּא דָמָיו מִן הַשֵּׁבֶט. וְיַפְרִשׁ תַּמָּן וְיִטּוֹל דָּמָיו מִן הַשֵּׁבֶט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי חַלָּה שֶׁהִיא טֵבֵל וּבַעֲוֹן מִיתָה מַפְרִישׁ וְלֹא יִטּוֹל דָּמָיו מִן הַשֵּׁבֶט עַל שֵׁם הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

There, we have stated: “If a proselyte became Jewish while he had a cow, if she was slaughtered before he became Jewish he is free, after he had become Jewish he is obligated. In case of doubt he is free because the burden of proof is on the claimant.” There you say in doubt he is free, here you say in doubt he is obligated. Rebbi Abba said, this was challenged before Rebbi Ammi and he said, who would tell me that he takes its value from the tribe! Rebbi Jacob bar Zavdi, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Eleazar, he takes its value from the tribe. Why can he not put aside there and take its value from the tribe? Rebbi Yose said, ḥallah which is ṭevel and a deadly sin he puts aside and does not take its value from the tribe since the burden of proof is on the claimant.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה שְׁנֵי גוֹיִם שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְחִלְּקוּ וְהוֹסִיפוּ זֶה עַל שֶׁלּוֹ וְזֶה עַל שֶׁלּוֹ חַיָיבִין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן שְׁעַת חוֹבָה וְנִפְטְרוּ. שְׁנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְחִלְּקוּ וְהוֹסִיפוּ זֶה עַל שֶׁלּוֹ וְזֶה עַל שֶׁלּוֹ פְּטוּרִין שֶׁכְּבָר הָיָה לָהֶן שְׁעַת חוֹבָה וְנִפְטְרוּ. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְחִלְּקוּ וְהוֹסִיפוּ זֶה עַל שֶׁלּוֹ וְזֶה עַל שֶׁלּוֹ. נִיחָא חֶלְקוֹ שֶׁלְיִשְׂרָאֵל חַיָיב. חֶלְקוֹ שֶׁלְגּוֹי מַהוּ. כְּלוּם חֶלְקוֹ שֶׁלְגּוֹי חַיָיב לֹא מַחְמַת חֶלְקוֹ שֶׁלְיִשְׂרָאֵל. חֶלְקוֹ שֶׁלְיִשְׂרָאֵל חַיָיב וְחֶלְקוֹ שֶׁלְגּוֹי פָּטוּר.

Rebbi Abun bar Ḥiyya said: Two Gentiles who made a dough of two qabim, split, and then each of them added to it, are obligated because they never were potentially obligated but exempted. Two Jews who made a dough of two qabim, split, and then each of them added to it, are exempted because they were potentially obligated but exempted. A Jew and a Gentile made a dough of two qabim, split, and then each of them added to it, it is clear that the Jew’s part is obligated. What is the status of the Gentile’s part? Would the Gentile’s part not be obligated only because of the Jew? The Jew’s part is obligated, the Gentile’s is exempt.

רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר קְרִימָה בַתַּנּוּר. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים בְּעִיסַּת הֶדְיוֹט שֶׁגִּילְגּוּלָהּ טִיבּוּלָהּ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים בְּעִיסַּת הֶקְדֵּשׁ שֶׁגִּילְגּוּלָהּ פּוֹטְרָהּ. כַּהֲנָא אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה אֵין מֵירוּחַ פּוֹטֵר בִּמְקוֹם הֶקְדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְכַהֲנָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר. מָן דִּאָמַר גִּילְגּוּל פּוֹטֵר הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר. וּמָאן דְּאָמַר אֵין גִּילְגּוּל פּוֹטֵר אֵין הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר. בְּרַם כְּרַבָּנִין גִּילְגּוּל פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי אֵין הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִין גִּילְגּוּל פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי אֵין הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. שַׁנְיָיא הִיא דִּכְתִיב וְכָל מַעֲשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ. וְהָכָא לֵית כְּתִיב מִלֶּחֶם הָאָרֶץ. מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל מִן הָדָא דְרַבָּנִין אֲנָן יָלְפִין דְּלֵית הָדָא דְכַהֲנָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר. כְּמָה דְרַבָּנִין אָמְרִין גִּילְגּוּל פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי אֵין הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. כֵּן רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין גִּילְגּוּל פּוֹטֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי וְאֵין הַמֵּירוּחַ פּוֹטֵר בִּמְקוֹם הֶקְדֵּשׁ.

“Rebbi Aqiba says, all goes after forming a crust in the oven.” The colleagues in the name of Rebbi Eleazar: Rebbi Aqiba agrees with the Sages that rolling the dough of a layman makes it ṭevel. Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar: Rebbi Aqiba agrees with the Sages that rolling the dough by the Temple exempts. Cahana said, the words of Rebbi Aqiba imply that shaping the heap by the Temple does not exempt. Rebbi Jonah said, that of Rebbi Cahana disagrees with that of Rebbi Eleazar. He who says rolling exempts, [says] shaping exempts. And he who says rolling does not exempt, [says] shaping does not exempt. But according to the rabbis, rolling exempts in the Gentile’s power, shaping does not exempt in the Gentile’s power. It is difficult for the rabbis, if rolling exempts in the Gentile’s power, why does shaping not exempt in the Gentile’s power? There is a difference since it is written (Lev.27:30): “All tithe from the Land from the seed of the Land.” But is here not written (Num. 15:19): “From the bread of the Land?” From the bread, not all bread. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Hillel said, from the rabbis we infer that Cahana’s statement does not disagree with Rebbi Eleazar. Just as the rabbis say, rolling exempts in the Gentile’s power but shaping does not exempt in the Gentile’s power, so Rebbi Aqiba says, rolling does not exempt in the Gentile’s power and shaping does not exempt in the power of the Temple.