Jerusalem Talmud Bava Batra 6.1

משנה: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ וְלֹא צִימֵּיחוּ וַאֲפִילוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵינוֹ חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע טִינּוֹפֶת לַסְּעָה. תְּאֵינִים מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתוּלָּעוֹת לַמֵּאָה. מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה. קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסָּאוֹת לַמֵּאָה. הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵירוֹ וְהֶחֱמִיץ אֵינוֹ חַיָיב בַּאַחֵרָיוּתוֹ וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ הֲרֵי זֶה מֶקַח טָעוּת. אִם אָמַר לוֹ יַיִן מְבוּשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. יָשָׁן מִשֶּׁל אֶשְׁתְּקַד. מְיוּשָּׁן מִשֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

MISHNAH: If somebody sells grain to another and it did not sprout, or even flax seed, he is not responsible for it. Rabban Simeon ben Gamliel said, for garden seeds which are not edible he is responsible. If somebody sells produce to another he has to accept a quarter [qab] of chaff per se’ah; for figs he has to accept ten worm-bitten ones per hundred; with a wine cellar he has to accept ten sour ones per hundred; with vessels in the Sharon he has to accept ten pitassaot per hundred. If somebody sells wine to another and it turned into vinegar, he is not responsible for it. But if it was known that his wine turns into vinegar, it is a buy in error. If he told him, I am selling you spice wine, it has to keep until Pentecost. “Old” is from the year before, “aged” from three years.

הלכה: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ וְלֹא צִימֵּחוּ אֲפִילוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מִתְחִילַּת הַזֶּרַע חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. מָהוּ נוֹתֵן לוֹ. דְּמֵי זַרְעוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יְצִיאוֹתָיו.

HALAKHAH: “If somebody sells grain to another,” etc. It was stated: “If somebody sells grain to another and it did not sprout, even flax seed, he is not responsible for it. But if he made it conditional from the start as seeds, he is liable. What does he pay him? The value of the seeds. Some say, he gives him his expenses.”

הָכָא מְקַבֵּל עָלָיו. בְּרַם תַּמָּן יְמָעֵט. הָכָא וּבִלְבַד טְנוּפָה. בְּרַם תַּמָּן מִין. הָכָא וּבִלְבַד כְּדֶרֶךְ מַגָּעוֹ. בְּרַם תַּמָּן וּבִלְבַד כְּדֶרֶךְ מִשּׂוֹאוֹ. הָכָא רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. בְּרַם תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׁנֵי מִינִין הֵן וְאֵין מִצְטָרְפִין.

Here, he has to accept it, but there it should be diminished. Here only chaff, but there another kind. Here only the way he touched it, but there only the way he carried it. Here Rebbi Simeon agrees, but there, Rebbi Simeon says they are two kinds and do not count together.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא שָׁאַל. סְאָה חִיטִּין שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה שֶׁלִּשְׂעוֹרִין. כֹּהֵן וְיִשְׂרָאֵל מָהוּ שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַשְׁבָח. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי שָׁאַל. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה שֶׁלְּחוּלִין. מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ מָהוּ שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַשְּׁאָר.

Rebbi Ḥiyya bar Abba asked: One se’ah of wheat which fell into one hundred of barley, do the Cohen and the Israel split the increase in value? Rebbi Isaac bar Tebelai asked: One se’ah of heave which fell into one hundred of profane grain, do the seller and the buyer split the remainder? Rebbi Abun bar Ḥiyya said, let us hear from the following: He who takes out impurities from his neighbor’s heap has to give him good grain in their stead.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ כֵּירִייוֹ שֶּׁלַּחֲבֵירוֹ חַיָיב לִשְׁפוֹת לוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר. בָּאוֹמֵר. צְבוֹר וְאֶקְנֶה. אֲבָל אִם הָיוּ צְבוּרִין מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לֹא בְדָא.

Rebbi Abun bar Cahana said, if he said, collect and acquire. But if it was collected from the start, this does not apply.

תַּנֵּי. מֵאָה חָבִיּוֹת אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ יַיִן יָפֶה כְּרוֹב הַיַּיִן הַנִּמְכָּר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֵאָה חָבִיּוֹת יַיַן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ יַיִן יָפֶה כְּרוֹב הַיַּיִן הַנִּמְכָּר בְּאוֹתוֹ חָנוּת. מֵאָה חָבִיּוֹת אֵילּוּ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. אֲפִילי חוֹמֵץ הִגִּיעוּ. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה. בְּשֶּׁהָיוּ הַקַּנְקַנִּים לְלוֹקֵחַ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לִשְּׁתִּיָיה מָכַרְתִּיו לָךְ.

It was stated: “100 amphoras I am selling to you, he has to deliver wine in the quality which is customarily sold at this place. 100 amphoras of wine I am selling to you, he has to deliver wine in the quality which is customarily sold at this store. These 100 amphoras I am selling to you, even if they were vinegar they are delivered.” Rebbi Ḥiyya bar Abba: If the vessels belonged to the buyer, he may tell him: I sold to you for [immediate] consumption.

בָּדַק חָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ וְהוֹלֵךְ. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי. מִיכָּן וְהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן. הָאַחֲרוֹנִים חוֹמֵץ. אֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי שְׁמַעְתִּיהָ מִמֶּנּוּ. מַה מִעַבִּד וָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי. מִיכָּן וָהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּעָלִין וְשָׁמְעִין מִבֵּי מִדְרָשָׁא דְבַר עִיטְיָין בְּמַחַט כְּהָדָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּחָבִית. אִיבֵּד מַחַט שׁוּפָה וּבָא וּמְצָאָהּ חֲלוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַודַּאי טְמֵאָה. אַחֲרוֹנִים טְהוֹרָה. אֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אוּף שְׁמַעְתִּיהָ מִמֶּנּוּ. מַה מִיעַבִּד וָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַודַּאי. מִיכָּן וָהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה שָׁאַל. בָּא בְסוֹף (שָׁבוּעַ) [אַרְבָּעִים] וּמְצָאוֹ חָמֵץ בָּרוּר [מִיַּד נַעֲשֶׂה חָמֵץ בָּרוּר] אוֹ מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עָבַר הַפֶּרֶק בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם. כּוֹחוֹ שֶׁלְּפֶרֶק בִּיטֵּל כֹּחַ אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ כֹחַ אַרְבָּעִים יוֹם בִּיטֵּל כּוֹחוֹ שֶׁלְּפֶרֶק.

If one checked an amphora to continuously give heave from it. Up to three days it is certain, after that in doubt Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: The first three days it certainly is wine, the last vinegar, the middle ones are in doubt. Rebbi Abbahu said, I heard this from him. What does and says Rebbi Joḥanan? For three days it is certain, after that in doubt. Rebbi La in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi Yasa in the name of the rabbis, who come and hear from the House of Study of Bar Iṭyan, similar to the statement of Rebbi Joshua ben Levi about an amphora. If he lost a smooth needle and then found it rusty. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: The first three days it certainly is impure, the last pure, the middle ones are in doubt. Rebbi Abbahu said, I also heard that from him. What does and says Rebbi Joḥanan? The first three days it is certain, after that in doubt. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked: If he came at the end of (a week) [40 days] and found it clearly to be vinegar, [did it clearly become vinegar immediately] or only from that moment in the future? Rebbi Isaac asked: If the crucial time passed at the end of forty days, did the importance of the crucial time invalidate that of forty days or did the importance of forty days invalidate that of the crucial time?

רִבִּי קְרִיסְפָּא שָׁאַל. בְּכָל שָׁנָה בוֹדֵק אוֹ אַחַת לְג̇ שָׁנִים. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הַמּוֹכֵר יַיִן לַשָּׁנָה חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ עַד הֶחָג. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר כְּגוֹן אִילֵין גָּלִילָאֵי דְּלָא קָטְפִין כַּרְמֵיהוֹן אֶלָּא בָּתָר חַגָּא. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וַיְידָא אָמְרָה דָא. יָשָׁן מִשֶּׁלְּאֶשְׁתְּקַד. מְיוּשָׁן שֶׁלְּג̇ שָׁנִים. נֵימַר מִשּׁוּם הָדָא מַטְמוּעִיתָא. מַה חָבִית אַחַת הוּא בוֹדֵק כּוּלְּהוֹן תְּלוּיוֹת בָּהּ. כָּל אַחַת וְאַחַת הוּא בוֹדֵק וְאֵין מַחֲמִיצוֹת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. אִית בְּנֵי נַשׁ מַקְשִׁין עַל גַּרְבָּא מִלְּעֵיל וְיָדְעִין מָה דְּאִית בֵּיהּ מִלְּגַיו.

Rebbi Crispus asked: Does he check every year or only once every three years? Let us hear from the following: If somebody sells wine for a year, he has to warrant it until after Tabernacles. Rebbi Yudan said, explain it for those Galileans who only harvest after Tabernacles and you cannot deduce anything. That is what was said, “old from the preceding year, aged three years”, should we say because of the tasting? May one check one amphora on which all others depend [or] does he have to check every single one whether they would not turn into vinegar? Rebbi Shammai said, there are people who knock on the barrel at the top and know what is inside.