Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3.5

משנה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְנִיטְמָא בֵּין שֶׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בֵּין שֶׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים. חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים.

MISHNAH: Second Tithe which entered Jerusalem and became impure, whether from original impurity or from derivative impurity, inside [the city] or outside, the House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside. But the House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside.

הלכה: כְּתִיב כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵיתוֹ מַה נָן קַיָימִין אִם בְּרִיחוּק מָקוֹם כְּבָר כְּתִיב כִּי יִרְבֶּה מִמְּךָ. אִם בְּקֵירוּב מָקוֹם כְּבָר כְּתִיב וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף. אֶלָּא מַהוּ לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ לֹא תוּכַל לִפְדּוֹתוֹ וּכְתִיב וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף.

HALAKHAH: It is written (Deut. 14:24): “For you will be unable to take it.” Where do we hold? If far from the Place, it already is written: “If [the distance] will be too much for you.” If near the Place, it already is written (Deut. 14:26): “You shall spend the money.” What does it mean “for you will be unable to take it”? You cannot redeem it, and it is written: “You shall spend the money.”

תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אָמַר אַב הַַטּוּמְאָה דְּבַר תּוֹרָה וְולַד הַטּוּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּין זֶה בֵין זֶה דְּבַר תּוֹרָה. וְקַשְׁיָא דְּבֵית שַׁמַּי עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. מִה בֵּין וְולַד טוּמְאָה בַּחוּץ וּבֵין אַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ זֶה וְזֶה דְּבַר תּוֹרָה הוּא. וַאֲפִילוּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל לֹא מַקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אָמְרִין הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ שֶׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים. מָה בֵּין וְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים מָה בֵין אַב הַטּוּמְאָה בִּפְנִים זֶה וְזֶה לֹא דְּבַר תּוֹרָה הוּא. לֹא הֲוֵי בָּהּ רַבָּנִין אֶלָּא עַל דְּבַר קַפָּרָא.

It was stated: Bar Qappara said, “original impurity” is biblical, “derivative impurity” rabbinic. Rebbi Joḥanan said, in both cases it is biblical. The House of Shammai are difficult for Rebbi Joḥanan: “The House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside;” what is the difference between original impurity outside and derivative impurity outside; are not both biblical? Are the words of the House of Hillel not also difficult? “The House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside”; what is the difference between original impurity inside and derivative impurity inside; are not both biblical? The rabbis discuss only that from Bar Qappara.

וְקַשְׁיָא דְּבַר קַפָּרָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. מָה בֵּין אַב הַטּוּמְאָה לִוְולַד הַטּוּמְאָה בֵּין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים. זֶה וְזֶה לֹא דְּבַר תּוֹרָה הוּא. שֶׁלֹּא אוֹמְרִים אֵינוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס וְיוֹצֵא. מֵעַתָּה לֹא יִיפָּדֶה שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים אֵינוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְנִפְדָּה. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיטְמְאוּ בִּפְנִים מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיטְמָא בַּחוּץ אֵין מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. וַאֲפִילוּ עַל דִּבֵית הִלֵּל לֵית הוּא מַקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים. מַה בֵּין וְולַד הַטּוּמְאָה בֵּין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים זֶה וְזֶה לֹא מִדִּבְרֵיהֶן הוּא. בְּשֶׁהִכְנִיסָן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִתְפָּשֶׂנּוּ מְחִיצָה.

It is difficult, according to Bar Qappara for the House of Shammai, since “the House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside;” what is the difference between derivative impurity and original impurity; what is the difference between outside and inside, are not both biblical? That one should not say, is that not Second Tithe which enters and leaves? If it is so, it should not be redeemed, so that one should not say, is that not Second Tithe which enters Jerusalem and is redeemed? If it became impure inside, the enclosure had grabbed it; if it became impure outside, the enclosure never grabbed it. And is it not difficult even for the House of Hillel? For “the House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside”; what is the difference for derivative impurity between outside and inside; are not both rabbinic? When he brought it inside it was on condition it should not be “grabbed” by the enclosure.

אָמַר רִבִּי זְעִירָה הָדָא אָמְרָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָהוֹר שֶׁהִכְנִיסוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִתְפְּשֶֹנּוּ מְחִיצוֹת אֵין מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי טָהוֹר דְּבַר תּוֹרָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי עָבַר וּפָדָה פָּדוּי.

Rebbi Zeïra said, this means pure Second Tithe which he brought inside on condition that the enclosure not “grab” it, the enclosure does not “grab” it. Rebbi Jonah asked, it is pure and you say so? But it must be: If he transgressed and redeemed it, it is redeemed.

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי נִטְמָא חוּץ לִירוּשָׁלֵם וְנִכְנַס לֹא יֵצֵא שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין רָאִינוּ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְיוֹצֵא. קוֹל יוֹצֵא לְיוֹצֵא. וְאֵֵין קוֹל יוֹצֵא לְפָדוּי.

Rebbi Jacob the Southerner asked before Rebbi Yose: If it became impure outside of Jerusalem and was brought inside, it should not leave lest one say, we saw Second Tithe entering Jerusalem and leaving? Leaving is publicized, redemption is not publicized.

רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא נִטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה וּפְדָיוֹ וְחָזַר וְנִיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה. נֹאמַר אִם הָיוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת קַיָימוֹת מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן. וְאֵין לוֹקִין לֹא עַל הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלֹא עַל הַמָּעוֹת הַשְּׁנִיּוֹת. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי אַף לְלוֹקֵחַ כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא מְחִיצָה תוֹפֶסֶת וְהַלּוֹקֵחַ תוֹפֵס. כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחִיצָתָהּ כָּךְ נֶאֱמַר בְּלוֹקֵחַ.

Rebbi Ḥiyya bar Ada inquired before Rebbi Mana: If it became impure by derivative impurity and he redeemed it, then it became impure in original impurity; do we say that if the original money is still there he redeems with it, otherwise he cannot redeem with it, and one is whipped neither for the first nor the second monies? Rebbi Jonah asked, is it the same for him who buys? Rebbi Mana said, the enclosure “grabs” and the buyer “grabs”. What was said for the enclosure was said for the buyer.