Jerusalem Talmud Beitzah 1.11

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת אֲבָל לֹא תְבוּאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה:

MISHNAH: The House of Shammai say, on a holiday one sends only portions, but the House of Hillel say one sends domestic animals, wild animals, and birds, whether alive or slaughtered. One sends wines, oils, and flour, and legumes, but no grains. Rebbi Simeon permits grains.

הלכה: וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. יֶרֶךְ גְּדוֹלָה מוּתָּר לְשַׁלְּחָהּ. גְּדִי קָטָן אָסוּר לְשַׁלְּחוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא מִסְתַּבְּרָא בְטוֹעֲנוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ מַה בֵין מוֹשְׁכוֹ לְהוֹלִיכוֹ מַה בֵין מוֹשְׁכוֹ לְהַשְׁקוֹתוֹ. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא. שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ. תַּרְנְגוֹלֶת מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ. מַה אִם הָיְתָה מוּכֶנֶת לַשְּׁחִיטָה מוּתֶּרֶת. וְאִם לָאו אֲסוּרָה. וְאֵין כָּל תַּרְנוֹגְלִין מוּכָנִין לַשְּׁחִיטָה. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּכֶנֶת. אָמְרָהּ לוֹ בִלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ. לָמָּה אַתְּ אוֹמְרָהּ לִי בִלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתִּיהָ בִלְחִישָׁה. כָּךְ אֲנִי אוֹמְרָהּ לָךְ בִּלְחִישָׁה.

HALAKHAH: It is difficult for the House of Shammai. A large thigh one is permitted to send, a small kid goat one is not permitted to send. Rebbi Yudan said, it only is understood if he carries it. But if he draws it and it walks, what is the difference if he draws it to deliver it or he draws it to let it drink? The Great Rebbi Hoshaia asked Rebbi Jehudah the Prince, did you hear from your father whether one is permitted to move a chicken? Certainly if it was ready for slaughter it is permitted, otherwise it is forbidden. But are not all chickens ready for slaughter? The question is, maybe even if it is not ready. He told him in a whisper. He asked him, why are you telling me in a whisper? He said to him, just I heard it in a whisper, so I am telling you in a whisper.

תַּנֵּי. מְשַׁלְּחִין חִטִּים שֶׁהֵן מַאֲכָל עֲסִיסִיוֹת. פּוּל שֶׁהוּא מַאֲכָל נָדִיּוֹת. שְׂעוֹרִים שֶׁהֵן מַאֲכָל בְּהֵמָה. לֹא כֵן תַּנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. לְכָל נֶפֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל. אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כִּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְמַה דִרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. לְכָל נֶפֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לְכָל נֶפֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל.

It was stated: “One sends wheat because when crushed it is food, beans because when wet they are food, barley because it is animal feed.” Did we not state so in the name of Rebbi Simeon? For all breathing, also breathing animals are included. The argument of Rebbi Simeon parallels that of his teacher Rebbi Aqiba. Just as Rebbi Aqiba said, for all breathing, also breathing animals are included, so Rebbi Simeon said, for all breathing, also breathing animals are included.