Jerusalem Talmud Challah 1.1

משנה: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חַיָיבִין בַּחַלָּה הַחִיטִּים וְהַשְּׂעוֹרִין וְהַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין בַּחַלָּה. וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי הַפֶּסַח וּמִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר הָעוֹמֶר מַתִּירָן וְאִם לָאו אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹמֶר הַבָּא.

MISHNAH: Five kinds are subject to ḥallah: wheat, barley, spelt, foxtail, and oats. These are subject to ḥallah and combine with one another. They are forbidden as new grain before Passover and may not be cut before the ‘omer. If they formed roots before the ‘omer, the ‘omer permits them; otherwise, they are forbidden until the next ‘omer.

הלכה: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חַיָיבִין בַּחלָּה כו׳. כְּתִיב וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיי. יָכוֹל יְהוּ כָל הַדְּבָרִים חַיָיבִין בַּחַלָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם. אִם מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם אֵין לִי אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. כּוּסְמִין שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם רִיבָה. וְרִיבָה הַכֹּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן.

HALAKHAH: “Five kinds are subject to ḥallah”, etc. It is written (Num. 15:19): “It shall be when you eat of the bread of the Land you shall lift a heave for the Eternal.” I could think that everything is subject to ḥallah; the verse says “of the bread” and not all bread. If “of the bread” and not all bread, that might be only wheat and barley. From where spelt, foxtail, and oats? The verse says (Num. 15:20,21) “the first of your dough,” this includes. Does it include everything? Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon: Rebbi Ismael stated this.

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רִבִּי מָנָא אָזְלִית לְקֵיסָרִין וְשָׁמְעִית רִבִּי אֲחַוָוה בֶּן רִבִּי זְעִירָא וְאַבָּא הֲוָה אָמַר לֵיהּ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר לֶחֶם בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה. מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁאֵין לָךְ בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים אֵינָן בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סִירְחוֹן.

Rebbi Jonah, Rebbi Zeïra, Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Ismael. Rebbi Mana said, I went to Caesarea and heard Rebbi Aḥava ben Rebbi Zeïra, but my father said it in the name of Rebbi Ismael: “Bread” is mentioned for Passover and “bread” is mentioned for ḥallah. Since bread mentioned in a discussion of Passover is something that can be either maẓẓah or leavened, bread mentioned for ḥallah must be something that can be either maẓẓah or leavened. They checked and found that only the five kinds can be either maẓẓah or leavened; all others cannot be maẓẓah or leavened but would spoil.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קְרָמִית חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בָּאָה הִיא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ וְרַבָּנִין אָמְרִין אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְיִבְדְּקוּהָ. עַל עִיקַּר בְּדִיקוּתָהּ הֶם חוֹלְקִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בְּדָקוּהָ וּמְצָאוּהָ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְרַבָּנִין אָמְרִין בְּדָקוּהָ וְלֹא מְצָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.

It was stated: “Rebbi Joḥanan ben Nuri said, qeramit is obligated for ḥallah.” Rebbi Joḥanan ben Nuri said, it can be either maẓẓah or leavened, but the rabbis say, it cannot be either maẓẓah or leavened. Let them check! They disagree about the outcome of the checking. Rebbi Joḥanan ben Nuri said, they checked and found it can be either maẓẓah or leavened, but the rabbis say, they checked and did not find that it can be either maẓẓah or leavened.

תַּמָּן תַּנִּינָן תַּפּוּחַ שֶׁרִיסְּקוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ עִיסָּה וְחִימִּיצָהּ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מוּתָּר. רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה מַפְלִיגִין בִּמְחַמֵּץ בְּמֵימָיו אֲבָל בִּמְחַמֵּץ בְּגוּפוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי כְדַעְתֵּיהּ דּוּ אָמַר תַּמָּן אֵין תַּבְשִׁילוֹ תַּבְשִׁיל בָּרוּר. וְכֵן הוּא אָמַר הָכָא אֵין חִימּוּצוֹ חִימּוּץ בָּרוּר.

There, we have stated: “If a mashed apple is added to dough which soured, [the dough] is forbidden” It was stated: Rebbi Yose says, it is permitted. Rebbi Aḥa, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: They disagree when it becomes sour from the juice [of the apple]. But if it becomes sour from its solid substance it is permitted according to everybody. Rebbi Yose stays with his opinion; just as he says there, its cooking is not clearly cooking, so he says here, its souring is not clearly souring.

וּכְמָא דְאַתְּ אָמַר אֵין לָךְ בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. וְדִכְוָותָהּ אֵין לָךְ מְגָרֵר עִם כוּלָּן אֶלָּא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים בִּלְבַד. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא הָעוֹשֶׂה עִיסָה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאוֹרֶז וְאֵינוֹ נִגְרָר אֶלָּא עִם הַחִיטִּין בִּלבַד.

And just as you say only the five kinds can become maẓẓah and leavened, so only wheat and barley can be dragged with anything. Rebbi Hila said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, we have only stated: “He who makes dough from wheat and rice;” only wheat can be dragged in.

מַהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּתִיב וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ. אֶת שֶׁחַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אֶת שֶׁאֵין חַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ אֵין חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ.

Is one guilty because of new grain when it is roasted? Rebbi Zeïra said, it is written (Lev. 23:14): “Bread, parched or fresh grain you should not eat.” Anything for whose bread you would be guilty because of new grain you are guilty for parched grain because of new grain; but anything for whose bread you would not be guilty because of new grain you are not guilty for parched grain because of new grain.

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא עִירֵב אַרְבָּעַת קַבִּין בִּפְנֵי עַצְמָן וְחִימְּצָן. וְאַרְבָּעַת קַבִּין בִּפְנֵי עַצְמָן וְעִירְבָן הֲרֵי בִּשְׁעַת חִיּוּבָן לָבֹא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. [אָמַר לֵיהּ מִינָן בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.] אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כְרִבִּי יִרְמְיָה. וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי זְעִירָא. אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כְרִבִּי יִרְמְיָה. כְּמָה דְרִבִּי יִרְמְיָה אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא קָרוּי לֶחֶם. כָּךְ רִבִּי יוֹנָה אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא קָרוּי לֶחֶם. דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי זְעִירָה כְּמָה דְּרִבִּי זְעִירָה אָמַר מִינוֹ קָרוּי לֶחֶם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִינוֹ קָרוּי לֶחֶם. אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי הִילָא אַף עַל גַּב דּוּ פַּלִּיג עָלוֹי.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: One mixed four qab separately and made them leavened, and another four qab separately and mixed them. Then at the moment of their obligation for ḥallah can they become maẓẓah or leavened? [He said to him, its kind becomes maẓẓah or leavened.] Rebbi Jonah parallels Rebbi Jeremiah, Rebbi Yose parallels Rebbi Zeïra. Rebbi Jonah parallels Rebbi Jeremiah, just as Rebbi Jeremiah says, only if it is called bread, so Rebbi Jonah says, only if it is called bread. Rebbi Yose parallels Rebbi Zeïra, just as Rebbi Zeïra said only if its kind is called bread, so Rebbi Yose said only if its kind is called bread. Rebbi Yose parallels Rebbi Hila even though he disagrees with him.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּר נַחְמָן שָׁמַע כּוּלְּהֹן מִן אָהֵן קְרָיָיא וְשָׂם חִיטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעוֹרָה נִסְמָן וְכֻוסֶּמֶת גְּבוּלָתוֹ. וְשָׂם חִיטָּה אֵילּוּ הַחִטִּים. שׂוֹרָה זוֹ שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שׂוֹרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּשׁוּרָה. שְׂעוֹרָה אֵילּוּ הַשְּׁעוֹרִים. נִסְמָן זֶה הַשִּׁיפוֹן. וְכֻוסֶּמֶת זֶה הַכּוּסְמִין. גְּבוּלָתוֹ לֶחֶם. עַד כָּאן גְּבוּלוֹ שֶׁלְלֶחֶם. וּלְמֵידִין מִן הַקַּבָּלָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן מִן מָה דִכְתִיב וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶינּוּ. כְּמִי שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Samuel ben Naḥman understood it from the following verse (Is. 28:25): “He puts wheat, śorāh, barley; nismān and spelt are its limit.” “He puts wheat”, that is wheat. “Śorāh” is foxtail and why is it called śorāh? Because it is made in a line. “Barley”, that is barley. “Nismān” is oats. “Spelt” is spelt. “Its limit”, bread: So far the definitions of bread. Does one infer anything from tradition? Rebbi Simon said, since it is written (Is. 28:26): “He instructs in the law, his God will teach him,” it is as if it were a word of the Torah.

אָמַר רִבִּי סִימוֹן אִילֵּין נְשַׁיָיא דְאָמְרָן לָא נֵיעוֹל בְּנֵינָן לִכְנִישְׁתָּא אִין חֲמִי לֵיהּ מֵילַף מֵילַף הוּא. לָא עָבְדִין טַבָּאוּת אֶלָּא וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶינּוּ.

Rebbi Simon said, those women who say: we shall not send our sons to the communal school; if he is good at learning he will learn [by himself]; they do not act well, but (Is. 28:29): “He shall be instructed in his God’s law, it will teach him.”

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר יָכוֹל תָּבִיא מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן. וְדִין הוּא וּמָה אִם הַחִיטִּים שֶׁכָּשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת לֹא כָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. כּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִכָּשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. הַשְּׂעוֹרִין יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת וְכָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעוֹרִין שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. תֹּאמַר בְּכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן שֶׁאֵין מִנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. יָצְאוּ הַחִטִּים מִן הַכָּתוּב וְכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן מִקַּל וְחוֹמֶר.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi Jonathan: This is from Rebbi Ismael the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa, as Rebbi Joḥanan stated; “Rebbi Ismael the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, I could think you could bring spelt, foxtail and oats. But is it not logical: If wheat which is usable for all other cereal offerings is not acceptable for the ‘omer offering, spelt, foxtail and oats which are not usable for any other cereal offerings certainly are not acceptable for the ‘omer offering. No; you might say about barley from which the offering of the straying wife is brought; what can you say about spelt, foxtail and oats which are not usable for the offering of the straying wife? Wheat is excluded by the verse; spelt, foxtail and oats are excluded by a reasoning a minore ad majus.”

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִיסְבּוֹר סָבוּר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי שֶׁמִּנְחַת הָעוֹמֶר בָּאָה מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן. אִלּוּ מָן דְאָמַר תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת עָלַי שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בִּלְבָנוֹת. אֶלָּא שְׁחוֹרוֹת אָמַר לְבָנוֹת לֹא אָמַר. וְהָכָא שְׂעוֹרָה אָבִיב אָמַר שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל אָבִיב לֹא אָמַר.

Rebbi Yose said, who would think that Rebbi Jehudah ben Pazi could think that the cereal offering of the ‘omer could come from spelt, foxtail, or oats? If somebody said, black figs are [forbidden] to me, is he not permitted white ones? But “black ones” he said, “white ones” he did not say. And here, “milky white barley” was said, “milky white foxtail” was not said.

בְּרַם כְּרַבָּנִין שְׁלֹשָׁה מִינִין הֵן. הַשִׁיפוֹן מִין כּוּסְמִין. שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל מִין שְׂעוֹרִים. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בָּעְיָין מָה תַנִּינָן חֲמִשָּׁה מִינִין לֹא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים. שְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד וּשְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד.

But for the rabbis they are three kinds! Oats are a kind of spelt, foxtail are a kind of barley. The rabbis of Caesarea asked: Did we ever state: Five species? No, five kinds. Two times two kinds are one species.

תַּמָּן תַּנִּינָן אֵיזֶהוּ מִין בְּמִינוֹ הַחִטִּים אֵין מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל אֶלָּא עִם הַכּוּסְמִין. הַשְּׂעוֹרִין מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל חוּץ מִן הַחִטִּים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן בְּנָשׁוּךְ וְכָאן בְּבָלוּל. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה כֵן וְכוּלָּן שֶׁבָּלְלָן תְּבוּאָה קְמָחִים וּבָצֵיקוֹת מִצְטָרְפוֹת. עִירֵס רָאשֵׁי עִיסִּיּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נָשׁוּךְ לָאו כִּמְעוֹרָס הוּא. אַתְּ אָמַר אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהָכָא אֵינוֹ מִצְטָרֵף.

There, we have stated: “What means one species with itself? Wheat does not go together with anything but spelt. Barley goes together with everything except wheat.” Rebbi Yose said it without attribution, Rebbi Jonah in the name of Rebbi Joḥanan: “There if it bites, here if it was mixed. Rebbi Ḥiyya stated: All those which he mixed as grains, flour, or dough, go together.” If he mixed the ends of doughs together? Rebbi Yose said, is biting not like mixing together? You say they do not go together, so here they do not go together.

מַהוּ שֶׁיִּלְקוּ עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ דְּאִיתְפַּלְּגוּן הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר שֶׁשְּׁחָקָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא בִיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בִּיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְלֹא דָמְיָין. תַּמָּן אָמַר זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר. בְּרַם הָכָא שְׁנֵי דְבָרִים רָבִים עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. וּכְבָר בִּיטְּלוּ עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אִיסּוּר. אִילּוּ אָמַר עָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין וְעִירְבוּ. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה יֵאוּת.

Can they whip because of their ḥallah as a biblical law? Rebbi Jonah in the name of Samuel, Rebbi Yose, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: one cannot whip because of their ḥallah as a biblical law. Rebbi Jacob bar Aḥa said, Rebbi Simeon ben Laqish stays with his opinion, as they differed: If somebody ground and mixed piggul and leftover [sacrificial meat], Rebbi Joḥanan said they do not cancel one another, but Rebbi Simeon ben Laqish said they do cancel one another. Rebbi Yose said, the cases are not similar. There, one says this is forbidden and that is forbidden. But here, two kinds are more than the third and cancel it; they cancelled it before it became forbidden. If one made five doughs from five different kinds and then mixed them, if Rebbi Simeon ben Laqish would say that one cannot whip because of their ḥallah as a biblical law, then the argument would be correct.

הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה כוֹרֵךְ שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חֲלוּקִין עַל הִלֵּל הַזָּקֵן וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן כָּרַךְ מַצָּה וּמָרוֹר. כָּאן בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ כָּאן שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר כָּאן וְכָאן בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָאִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה כָּךְ אֵין הַמִּצְוֹת מְבַטְּלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

“Hillel the elder used to make a sandwich of all three together.” Rebbi Joḥanan said, they disagreed with Hillel the elder. But did not Rebbi Joḥanan make a sandwich of maẓẓah and bitter herbs? There in Temple times, here not in Temple times. Even if you say here and there in Temple times, two kinds are more than the third and cancel it. Rebbi Yose in the name of Rebbi Eleazar: Just as forbidden things do not cancel one another, so commanded things do not cancel one another.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמִיָּא בָּעֵי עָשָׂה עִיסָּה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין וְחָזַר וְעָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מִמִּין אֶחָד וְעִירְבוֹ. חִיטִּין שֶׁבּוֹ מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ חִיטִּין שֶׁבּוֹ וּשְׂעוֹרִין שֶׁבּוֹ מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ שְׂעוֹרִין שֶׁבּוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. לֹא צוּרְכָה דְלֹא עָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין וְעִירְבָן וְחָזַר וְעָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה וְלא עִירְבָן. חִיטֵּים שֶׁכָּן מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ חִטִּים שֶׁכָּן וּשְׂעוֹרִין שֶׁכָּן מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ שְׂעוֹרִים שֶׁכָּן.

Rebbi Joshua the Southerner asked: If somebody made dough from five kinds and then made five doughs from one kind each and put them together. Does wheat in one cancel the wheat in the other and barley in one cancel barley in the other? Rebbi Ḥiyya bar Ada said, did not Rebbi Yose say that two kinds are more than the third and cancel it? It is only needed for the following: If somebody made five doughs from one kind each and put them together and again made five doughs from one kind each and did not put them together. Does wheat in one cancel the wheat in the other and barley in one cancel barley in the other?

וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. מַאן דְּאָמַר מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַאן דְּאָמַר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר מְסַיֵיעַ לְחִזְקִיָּה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַקָּרְבָּן מַתִּיר שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַקָּרְבָּן מַתִּיר. מוֹדֵי חִזְקִיָּה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּין בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר.

“They are forbidden as new grain before Passover.” Some Tannaïm state: before Passover; some Tannaïm state: before the ‘omer. He who said “before Passover” supports Rebbi Joḥanan; he who said “before the ‘omer” supports Ḥizqiah. As Rebbi Jonah said in the name of Ḥizqiah: If there is sacrifice, the sacrifice permits; if there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Yose in the name of Ḥizqiah: If there is sacrifice, the sacrifice permits. Ḥizqiah agrees that if there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Joḥanan said: Whether there is sacrifice or there is no sacrifice, the day permits.

אָמַר רִבִּי הִילָא טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹחָנָן עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁהַיּוֹם מַתִּיר. יָכוֹל אֲפִילוּ בִשְׁעַת הַקָּרְבָּן תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. יָכוֹל הֲבָאָה מַמָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. הָא כֵיצַד טוֹל מִבֵּנְתָיִים זְמַן הֲבָאָה.

Rebbi Hila said: The reason of Rebbi Joḥanan is (Lev. 23:14): “until that day proper,” teaches that the day permits. I could think, even if there is sacrifice? The verse says, “until your bringing of your God’s sacrifice.” I could think, until it is actually brought? The verse says, “until that day proper.” How is that? Allow for the time needed for bringing.

מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְּאִיסּוּר שֶׁהוּא אָסוּר. אִיסּוּרוֹ מַהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין אִיסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מְסַיְיעִין לָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר וְאִם הֵבִיא פָּסוּל. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמִיָּא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לא שָׁנוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. הָא שִׁשָּׁה עָשָׂר עָבַר וְהֵבִיא כָשֵׁר. אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה הִיא לֹא שַׁנְיָיא הִיא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הִיא אַרְבָּעָה עָשָׂר הִיא חֲמִשָּׁה עָשָׂר הִיא שִׁשָּׁה עָשָׂר עָבַר וְהֵבִיא פָּסוּל. וְעוֹד מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי זְעִירָא עַל יְדֵי דְּרַב בַּר בֵּי דַּעְתּוֹן דִּבְנוֹי דְּרִבִּי חִיָיה רֹבָה הוּא סָבַר דִּכְוָותְהוֹן אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה רַב בַּר דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן.

Rebbi Joḥanan agrees that it is forbidden. How is it forbidden? Rebbi Jeremiah said, it is forbidden from the Torah. Rebbi Jonah and Rebbi Yose both say, it is forbidden from their words. Rebbi Yose said, the words of the rabbis support us, we have stated there: “One may not bring cereal offerings, first fruits, and cereal offerings accompanying animal sacrifices before the ‘omer and if he brought they are invalid.” And Rebbi Joshua the Southerner, Rebbi Jonah, Rebbi Immi said in the name of Rebbi Joḥanan, they taught that only for the thirteenth, fourteenth, and fifteenth. Therefore, on the sixteenth if he transgressed and brought, it is acceptable. If you would say it is forbidden from the Torah there should be no difference; whether he brought on the thirteenth, fourteenth, fifteenth, or sixteenth, if he transgressed and brought, it should be invalid. In addition from the following, as Rebbi Zeïra said: Since Rav grew up with the opinions of the sons of the elder Rebbi Ḥiyya, he holds with them. If you say that it is forbidden from the Torah, he would follow Rebbi Joḥanan!

וְהָתַנִּינָן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה נִיחָא אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן יֵשׁ תַּקָּנָה אַחַר הַתַּקָּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן מִפְּנֵי הָרְחוֹקִין.

Did we not state: “When the Temple was destroyed, Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted that the entire day of elevation should be forbidden.” If you say it is forbidden from the Torah, it is fine. If you say it is forbidden from their words, is there an institution after an institution? Rebbi Yose bar Abun said, because of those far away.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בֵּין בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. אָמַר רִבִּי הוּנָא מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עָלוֹי. עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁהַיּוֹם מַתִּיר. יָכוֹל אֲפִילוּ בִשְׁעַת הַקָּרְבָּן תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֲבִיאְכֶם אֶת קָרְבָּן אֱלֹהֵיכֶם. וְהָתַנִּינָן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אִיתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר אִין יִסְבּוֹר רִבִּי חִזְקִיָּה כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה אָסוּר.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya: Whether there is sacrifice or there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Huna said, a baraita of Ḥizqiah disagrees with him (Lev. 23:14): “Until that day proper,” which teaches that the day permits. I could think, even if there is sacrifice? The verse says, “until your bringing of your God’s sacrifice.” And we have stated: “When the Temple was destroyed, Rabban Joḥanan [ben Zakkai] instituted that the entire day of elevation should be forbidden.” Rebbi Jonah said, this objection came before Rebbi Jeremiah and he said, possibly Ḥizqiah thinks like Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said it is forbidden by the Torah.

תַּמָּן חָשִׁין לְצוֹמָא רַבָּא תְּרֵין יוֹמִין. אָמַר לוֹן רַב חִסְדָּא לָמָּה אַתֶּם מַכְנִיסִין עַצְמֵכֶם לְמִסְפֵּק הַזֶּה הַמְּרוּבֶּה חֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין. אָבוּהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חָשׁ עַל גַּרְמֵיהּ וְצָם תְּרֵין יוֹמִין אִפְסַק כְּרוּכֵהּ וּדְמָךְ.

There, they were apprehensive to have the great fast for two days. Rav Ḥisda said to them, why do you bring yourselves into that great uncertainty. One may trust that the Court is never lazy. The father of Rebbi Samuel bar Rav Isaac was apprehensive for himself and fasted two days; his intestines split and he died.

אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר הָעוֹמֶר מַתִּיר. רִבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם לַהֲבָאָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹדֶם לִקְצִירָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הֲבָאָה מַתֶּרֶת לַהֲבָאָה קְצִירָה מַתֶּרֶת לִקְצִירָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קְצִירָה מַתֶּרֶת הֲבָאָה וּקְצִירָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי חַוֵוי בָהּ קָצַר לָרַבִּים וְנִטְמָא חָזַר הַיָּחִיד לְאִיסּוּרוֹ.

“If they formed roots before the ‘omer, the ‘omer permits them.” Rebbi Jonah said, before presentation. Rebbi Yose said, before cutting. Rebbi Jonah said, presentation permits bringing, cutting permits to cut. Rebbi Yose said, cutting permits bringing and cutting. Therefore, Rebbi Yose gave his opinion: If he cut for the public and it became impure, private persons are again forbidden.

רִבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם לִקְצִירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר קוֹדֶם לַהֲבָאָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִילְתֵיהּ דְּכַהֲנָא מְסַיָיעָא לִי דְּכַהֲנָא אָמַר וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּיכּוּרִים לַיי. זוֹ בִיכִּירָה הָאֲחֶרֶת לֹא בִיכִּירָה. הַגַּע עַצְמָךְ אֲפִילוּ עֲשָׂבִים אֲפִילוּ הַשְׁרָשָׁה הָעוֹמֶר בָּא וּמַתִּיר. וְלֹא קוֹדֶם לִקְצִירָה אֲנָן קַיָימִין. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי הַמְּנַכֵּשׁ בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר וְנִתְלַשׁ הַקֶּלַח בְּיָדוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹתְלוֹ בְמָקוֹם הַטִּינָּא אֲבָל לֹא בְמָקוֹם הַגְּרִיד. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁלשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.

Rebbi Jonah said, before presentation. Rebbi Yose said, before cutting. Rebbi Jonah said, Cahana’s word supports me, as Cahana said (Lev. 214): “If you bring a cereal gift of first fruits to the Eternal.” This one is first fruit, the others are not first fruit. Think of it, even if it were only grasses or only roots the ‘omer comes and permits it. Do we not hold before cutting? In addition, from the following which was stated: “If somebody weeds on the thirteenth and a stalk remains in his hand, he should replant it in a moist spot but not a dry one.” Here you have the 13th, the 14th, the 15th, and part of a day is counted as whole.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי אֲבִינָּא מְסַיְיעָא לִי דְּאָמַר רִבִּי אֲבִינָּא תִּיפְתָָּר כְּהָדָא מַתְנִיתָא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לֹא בְּתָלוּשׁ שֶׁמָּא בִּמְחוּבָּר. אַשְׁכַּח תַּנֵּי מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּתָלוּשׁ עוֹשִׂין אֲפִילוּ בִּמְחוּבָּר.

Rebbi Yose said, the word of Rebbi Abinna supports me, since Rebbi Abinna said, explain it following this baraita: “In a place where one does not usually work on the 14th, but not in a place where one is used to work on the 14th.” If it is cut; maybe also when it is standing? It was found stated: “In a place where people are used to work on cut produce, one may work even on standing grain.”

וְאִם לֹא אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא עוֹמֶר הַבָּא. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל מַהוּ שֶׁיָּבִיא הָעוֹמֶר מֵהֶן. אֵיפְשָׁר לוֹמַר חָדָשׁ וְיָשָׁן אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. הָתִיבוּן הֲרֵי שְׁאָר הַמִּינִין הֲרֵי הֵן תְּלוּיִין בָּעוֹמֶר וְאֵין הָעוֹמֶר בָּא מֵהֶן. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר הַמִּינִין שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר תֹּאמַר בְּשְׂעוֹרִין שֶׁכָּשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רֵאשִׁית קְצִירְךָ וְלֹא סוֹף קְצִירְךָ. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בִּיכּוּרִין אֵין אֵילּוּ בִּיכּוּרִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. עָבַר וְהֵבִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַיָּא פָּסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא כָּשֵׁר. דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רָבִין בַּר חִיָיה וְהֵן שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעוֹמֶר בָּא מֵהֶן.

“Otherwise, they are forbidden until the next ‘omer.” Rebbi Eleazar asked, may they be used to bring [next year’s] ‘omer? It is impossible to say so: Old and new produce, one does not give heave and tithe from one for the other, and you say so? They objected, are there not the other kinds which are dependent on the ‘omer but cannot be used for the ‘omer? No, what you said is for the other kinds which are never usable for the ‘omer; what can you say about barley which can be used for the ‘omer? The colleagues in the name of Rebbi Eleazar: (Lev. 23:10) “The first of your harvest,” not the last of your harvest. Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: (Lev. 2:14) “First fruits,” these are not first fruits. What is the difference between them? If somebody transgressed and brought. In the opinion of the colleagues it is disqualified. In the opinion of Rebbi Zeïra it is acceptable. The words of the Sages, Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rabin bar Ḥiyya That is only if it was one third ripe before New Year’s Day. But if it only was one third ripe after New Year’s Day, the ‘omer comes from it.