Jerusalem Talmud Eruvin 7.5

משנה: מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אֵילּוּ מַאֲכִילִין מִיכָּן וְאֵילּוּ מַאֲכִילִין מִיכָּן. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:

MISHNAH: If a straw-heap between two courtyards is ten [hand-breadths] high, one makes two eruvin but cannot make one eruv. Each feeds from his side. If the straw became less than ten [hand-breadths] high, one makes one eruv but cannot make two eruvin.

הלכה: פיס׳. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִיכָּן וּמַאֲכִילִין. וְאֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִכָּאן וּמַאֲכִילִן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד הֲוִינָן יָתְבִין קוֹמֵי מְנַחֵם הֲוִינָן אָמְרִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר אֵינוֹ כְסוֹתֵר אוֹהָלִים אֶלָּא כְסוֹמֵךְ אוֹהָלִים. שֶׁאִם הָיָה הַתֵּבֶן מְרוּדָּד שֶׁהוּא סוֹמְכוֹ לְצִידֵּי הַקּוּפָּה. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. עֲשָׂאוֹ לְסַדִּין וּסְמָכוֹ לַכִּסֵּא מָהוּ. נֶאֱמַר כָּאן לְשָׁעָה וְנֶאֱמַר כָּאן לִשְׁהוֹת.

HALAKHAH: Paragraph. Rebbi Eleazar said, so is the Mishnah: “Each fills his pail and feeds from his side.” Rebbi Ḥaggai said, when we were sitting before Menaḥem we used to say, lest you say that he is not like one taking down tents but one who supports tents, for if the straw was flattened he supports it by his pail. Rav Hoshaia asked: What if he used a sheet and supported it by a chair? It is meant here temporarily, but it is meant there for permanence.

תַּנֵּי. מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. זֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל וְזֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּעַרְבוּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה אֶחָד מֵהֶם לִסְתּוֹם אֶת פִּתְחוֹ וּלְבַטֵּל רְשׂוּתוֹ. הוּא אָסּור וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. (וְכֵן בְּבוֹר) [חָרִיץ] שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מֵחָצֵר לְחָצֵר. הָדָה אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא עֵירְיבוּ. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא כִיוינוּ. הָדָא אָמְרָה. שֶׂאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. הָדָא אָמְרָה. לָזֶה בְפֶתַח וְלָזֶה בְפֶתַח שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְכֵן הָבָּיִת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. בָּיִת הַנָּעול אָסוּר.

It was stated: “A straw heap between two courtyards. Each one opens his door and feeds. If the straw was less than ten hand-breadths, both are forbidden until they make an eruv. Therefore if one of them wants to block his door and cede his rights, he is forbidden but his neighbor is permitted.” (And so it is with a cistern) [A ditch] between two courtyards. This implies that one may not cede from courtyard to courtyard. This implies, even if they did not make an eruv. This implies, even if they did not intend to. This implies that two domains may not use one domain. This implies, if each of them uses his door, both are forbidden. And so it is with a house between two courtyards, not following Rebbi Meïr, who said that a locked house is forbidden.