Jerusalem Talmud Gittin 4.6

משנה: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא בֶּן חוֹרִין. אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת שְׁבוּיִים. וְאֵין לוֹקְחִין סְפָרִים תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִים יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.

MISHNAH: If somebody sells his slave to Gentiles or outside the Land, the slave gains his freedom. One does not ransom kidnap victims for more than the going rate because of the public good. One does not smuggle kidnap victims out because of the public good; Rabban Simeon ben Gamliel says, because of the welfare of the kidnap victims. One does not buy Torah scrolls, phylacteries, and mezuzot from Gentiles for more than their worth because of the public good.

הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם כול׳. לְגוֹי אֲפִילוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִי מְשַׁחְרְרוֹ. רַבּוֹ רִאשׁוֹן נוֹתֵן דָּמָיו וְהַשֵּׁינִי מְשַׁחְרְרוֹ. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל. נֵימַר. אִם יָדַע רַבּוֹ הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת דָּמָיו. וְאִם לָאו הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן אֶת דָּמָיו וְהַשֵּׁנִי מְשַׁחְרְרוֹ. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מוֹכֵר אֶת עַבְדִּי פְלוֹנִי אַנְטִיוֹכֶי. יָצָא לְחֵירוּת. מִשֶּׁהוּא בְלוֹד לֹא יָצָא לְחֵירוּת. תַּנֵּי. יוֹצֵא עֶבֶד עִם רַבּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ אִם מְכָרוֹ לְשָׁם מָכוּר. בָּא מֲחוּצָה לָאָרֶץ עַל מְנָת לַחֲזוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ לְמָחָר לַחֲזוֹר. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחֲזוֹר אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲזוֹר. בָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ רַשַׁאי לְהַחֲזִירוֹ. בָּרַח מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רֹבָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָרִינוֹס בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּלָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ לָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם.

HALAKHAH: “If somebody sells his slave to Gentiles,” etc. To a Gentile even in the Land. Who frees him? His original owner pays for him and the second frees him. “Or outside the Land,” even to a Jew. Let us say that if the second owner knew, both of them split the price; otherwise the first pays for him and the second frees him. “I X ben Y sold my slave Z to Antiochia”, he gains his freedom. But if he is in Lydda, he did not gain his freedom. It was stated: A slave goes outside the Land with his master. Therefore, if he sold him there, he is sold. If he came from outside the Land to the Land with the intention to return, one forces him to return. With the intention not to return, one does not force him to return. If he fled from outside the Land to the Land, he may return him. If he fled from the Land to outside the Land, Rebbi Joshia in the name of the Elder Rebbi Ḥiyya said, it is permigtted. The great Rebbi Hoshaia said, it is permitted. Rebbi Marinos, the son of the great Rebbi Hoshaia said, it is forbidden. Rebbi Ze‘ira said, they do not disagree. He who says, it is permitted, if he is used to flee there. But he who says, it is forbidden, if he is not used to flee there. Rebbi Yose said, they do not disagree. He who says, it is permitted, if he can return him from there; but he who says, it is forbidden, if he cannot return him from there.

נִיתְנֵי. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מוּתָּר. עַד כְּדוֹן בִּגְדוֹלִים. בִּקְטַנִּים. נִיתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה רַבּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָיָה רַבּוֹ גּוֹי. רִבִּי טֶבֶלָא זְבִין עַבְדֵּיהּ וּמַתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. רִבִּי יִצְחָק דַּהֲבָן הֲווֹן לֵיהּ עַבְדֵּיהּ עָרְקִין לִבְנוֹתְהוֹן. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי וְאוֹרֵי לֵיהּ. אוֹנִי אָסוּר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָא. אַמְתֵּיהּ דְּרִבִּי אַבָּא בַּר אָדָא עָרְקַת לְקִלִּיסִיָיא. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא וְהוֹרֵי לֵיהּ כְרִבִּי אִימִּי. אוֹנִי אָסִיר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָה.

There could be terms. If he entered into terms with him, it is permitted. That means, with adults. With minors, the terms can be with their masters. That is, if the master was a Jew. If he was Gentile? Rebbi Tevele sold his slave and entered into terms with his master. Rebbi Isaac the goldsmith had slaves who fled to Bnoton. He came and asked Rebbi Immi who instructed him that a sales contract is forbidden, a loan for use is permitted, a cession is questionable. The slave girl of Rebbi Abba bar Ada fled to Cilicia. He came and asked Rebbi Mana, who instructed him following Rebbi Immi: a sales contract is forbidden, a loan for use is permitted, a cession is questionable.

אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר מִדְּמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. דְּלָא יְהַוּוֹן קְטָרִינוֹן. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.

“One does not ransom kidnap victims for more than the going rate because of the public good. Rabban Simeon ben Gamliel says, because of the welfare of the kidnap victims.” That they should not be put in chains. “One does not smuggle kidnap victims out because of the public good.”

תַּנֵּי. גּוֹי מוֹכֵר סְפָרִים תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת אָסוּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְגוֹי אֶחָד בְּצַיְדָּן שֶׁהָיָה מוֹכֵר תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ. מוּתָּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָה. בְּגוֹי שֶׁחָזַר לְסוּרוֹ הֲוָה.

It was stated: “It is prohibited to buy from a Gentile who sells Torah scrolls, phylacteries, and mezuzot.” But was it not stated: “It happened that a Gentile in Sidon sold phylacteries and mezuzot. The case came before the Sages who said that it was permitted to buy from him.” That one was a Gentile who reverted to his error.