Jerusalem Talmud Nedarim 1.3

משנה: לֹא חוּלִים לֹא אוֹכַל לָךְ לֹא כָשֵׁר לֹא דְכִי טָהוֹר וְטָמֵא נוֹתָר וּפִיגּוּל אָסוּר. כְּאִמְרָא כַּדִּירִיים כָּעֵצִים כָּאִישִּׁים כַּמִּזְבֵּחַ כַּהֵיכָל כִּירוּשָׁלֵם נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלֵם לֹא אָמַר כְּלוּם.

MISHNAH: Not profane I shall not eat from yours, not usable, not pure, pure, or impure, leftover, or mushy, is forbidden. Like a sheep, like the storage places, like wood, like altar gifts, like the altar, like the Temple, like Jerusalem. If one made a vow by one of the serving pieces of the altar even though he did not mention “sacrifice”, it is as if he made a vow by the sacrifice. Rebbi Jehudah says, he who says “Jerusalem” did not say anything.

הלכה: לֹא חוּלִין לֹא אוֹכַל לָךְ כול׳. הָא מַה דָנָא אֲכִיל מִן דִּידָךְ לָא יְהוּ חוּלִין אֶלָּא קָרְבָּן.

HALAKHAH: “Not profane I shall not eat from yours,” etc. That which I would eat from you shall not be profane but a sacrifice.

לֹא כָשֵׁר לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ.

“Not usable” for me but it is for the altar.

לֹא דְכִי לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ.

“Not pure,” for me but it is for the altar.

טָהוֹר לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִי.

“Pure,” for the altar but not for me.

טָמֵא לִי וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ. כָּשֵׁר וְדָכִי מִטָּהוֹר וְטָמֵא. לֹא כָשֵׁר לֹא דְכִי מִלְּטָהֵר וְטָמֵא.

“Impure,” for me but [pure] for the altar.

פִּיגּוּל. לֹא שַׁנְיָיה. הִיא פִיגּוּל שֶׁלָּעוֹלָה הִיא פִיגּוּל שֶׁלִּשְׁלָמִים. נוֹתָר שֶׁלָּעוֹלָה הָיָה לוֹ שְׁעַת כּוֹשֶׁר. נוֹתָר שֶׁלִּשְׁלָמִים לֹא הָיָה לוֹ שְׁעַת כּוֹשֶׁר. אָמַר הֲרֵי עָלַי כַּנּוֹתָר שֶׁלִּשְׁלָמִים מָהוּ.

“Mushy”. There is no difference whether mushy for an elevation offering or mushy for a well-being offering. The leftover of an elevation offering [never] had a time when it was usable, the leftover of an elevation offering (never) had a time when it was usable. If he said, this is for me as a leftover of a well-being offering, what is it?

כְּאִימְרָא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּאִימָּר תְּמִידָא. תַּמָּן אָמְרִין. כִּוְולַד חַטָּאת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּאֵילוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה מְסַיֵיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כְּאִימְרָא דְלָא יְנַק מִן יוֹמוֹהִי. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיתְנֵי. כָּעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נִיתְנֵי. כְּקָרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיתְנֵי. כְּדִישׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְנוֹרָה.

“Like a sheep.” Rebbi Joḥanan said, like the sheep of the daily offering. There, they say, like the young of a purification offering. Rebbi Simeon ben Laqish said, like our father Abraham’s ram. What Rebbi Ḥiyya stated supports Rebbi Simeon ben Laqish: Like a sheep which never suckled. Following the opinions of the rabbis there, one could state: Like the Temple courtyard. Rebbi Abin said, following the opinion of Rebbi Simeon ben Laqish one could state: Like the sacrifices on the altar. Rebbi Yose ben Abun said, following Rebbi Joḥanan one could state: Like the cleansing of the inner altar and the candelabra.

כַּדִּירִיִים. כְּדִירִים שֶׁלָּעֵצִים. כְּדִירִיִים שֶׁלַּקָּרְבָּנוֹת. כָּעֵצִים. כִּשְׁנֵי גֵּיזֵירֵי עֵצִים. כָּאִישִּׁים. כְּשַׁלְהָבִיּוֹת שֶׁלָּאֵשׁ. כַּמִּזְבֵּחַ. כְּקָרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כָּהֵיכָל. כְּקָרְבְּנוֹת הַהֵיכָל. כִּירוּשָׁלֵם. כְּקָרְבְּנוֹת יְרוּשָׁלֵם.

“Like the storage places,” like the storage places of wood, like the storage places of sacrificial animals. “Like wood,” like the two logs. “Like altar gifts,” like the flame of the fire. “Like the altar,” like the sacrifices on the altar. “Like the Temple hall,” like the sacrifices in the Temple hall. Like Jerusalem,” like the sacrifices in Jerusalem.

נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי מִזְבֵּחַ. כְּגוֹן כַּף וּמַחְתָּה וּמִזְרָק.

“If one made a vow by one of the serving pieces of the altar,” e. g., cup, shovel, and pouring cup.

רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹמֵר כִּירוּשָׁלֵם לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים שֶׁבָּהּ. כַּתּוֹרָה. הֲרֵי זֶה מוּתָּר. כִּקְדוּשַׁת תּוֹרָה כַּכָּתוּב בָּהּ. הֲרֵי זֶה אָסוּר כַּקָּרְבָּנוֹת הַכְּתוּבִין שֶׁבָּהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כַּתּוֹרָה וְכַכָּתוּב בָּהּ. הֲרֵי זֶה מוּתָּר. רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר. דְּרִבִּי שְׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׁאֵין בְיָדוֹ חִיטִּין וּפָטוּר עַל הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כַּתּוֹרָה. כִּקְדוּשַׁת תּוֹרָה. כַּכָּתוּב בָּהּ. כִּקְדוּשַׁת כְּתוּבַיָּא.

“Rebbi Jehudah says, he who says ‘like Jerusalem’ did not say anything,” since this one intended to refer only to its wood and stones. “Like the Torah,” that is permitted. “Like the sanctity of the Torah, like what is written in it,” that is forbidden like the sacrifices written in it. There are Tannaїm who state, “like the Torah and what is written in it,” is permitted. Rebbi Abin bar Cahana said, that is Rebbi Simeon’s, as Rebbi Joḥanan said, by the words of Rebbi Simeon, if it turns out that he had no wheat, he is free also for the rest. Rebbi Yose said, it is everybody’s opinion. “Like the Torah”, like the sanctity of the Torah. “Like what is written in it,” like the sanctity of the verses.