Jerusalem Talmud Ketubot 3.1

משנה: אֵילוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית וְהַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְעַל הַנִּדָּה יֵשׁ לָהֶן קְנָס אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִיכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.

MISHNAH: The following adolescent girls can claim a fine: From someone who has intercourse with a bastard girl, or a Gibeonite or a Samaritan girl, and one who comes to a female proselyte, a kidnap victim, or a slave girl who was redeemed, converted, or freed, at less than three years and one day of age. Also from one who has intercourse with his sister, or his father’s sister, or his mother’s sister, or his wife’s sister, or his brother’s wife, or his paternal uncle’s wife, or a menstruating girl; he has to pay the fine since it is not a capital crime even though he is subject to extirpation.

הלכה: וְאֵילוּ נְעָרוֹת כול׳. כְּתִיב וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ. וּמַמְזֶרֶת הִיא רְאוּיָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. רִיבָה כָאן בְּתוּלוֹת הַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילּוּ הָיָה כָתוּב בְּתוּלַת כְּמוֹהַריוֹת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. לֹא רִיבָה אוֹתָן הַכָּתוּב אֶלָּא לְמוֹהַר בִּלְבַד. וַיי דָא אָמְרָה הָדָא. דְּתַנֵּי חִזְקִיָּה. אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּיאֶן אָבִיהָ. מְנַיִין שֶׁאִם יְמָאֲנוּ אֲפִילוּ מֵהַשָּׁמַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר מָאֵן יְמָאֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה (לֹא) יְהֵא לוֹ קְנָס. לֵית יְכִיל. דְּתַנֵּי. יָכוֹל הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה אֲרָמִית יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהֳרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲוָיָיה בָהּ. יָצָאת שִׁפְחָה אֲרָמִית שֶׁאֵין לֹה הֲוָיָיה בָהּ. הָתִיבוּן. הֲרֵי אֲחוֹתוֹ אֵין לוֹ הֲוָיָיה בָהּ וְהוּא מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר. הֲרֵי בִתּוֹ יֵשׁ לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְחַיֵיב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.

HALAKHAH: “The following adolescent girls,” etc. It is written: “She should be his wife,” one who can be his wife. Can the bastard girl be his wife? Rebbi Simeon ben Laqish said, “he should weigh silver appropriate for the bride-price of virgins”, that added many virgins. Rebbi Ze‘ira said, if it had said “virgin’s brides-prices”; but it says only “appropriate for the bride-price of virgins”; the verse added them only for the bride-price. But where was this said? As Ḥizqiah stated: “If refusing her father should refuse,” not only if her father refuses; from where even if from Heaven they refuse? The verse says “refusing should refuse”, in any case. But then a man who has intercourse with a slave girl should pay the fine! This is impossible, as it was stated: I could think that one who has intercourse with a Gentile slave-girl should be obligated, the verse says, “by bride-money he should take her as a wife to himself.” Only one whom he can marry; this excludes the Gentile slave whom he cannot marry. But he cannot marry his sister and he pays the fine! There is a difference since she can be married to others. But his daughter can be married to others and he does not pay the fine! There is a difference since it is a capital crime and nobody who commits a capital crime pays money.

נְתִינָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נְתִיניִם לֹא חָשׁוּ לָהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם פְּסוּלֵי מִשְׁפָּחָה. אַף תֵּימַר. מִשּׁוּם פְּסוּלֵי עַבְדּוּת. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַנְּתִינָה לֹא יִהְיֶה לֹו קְנָס. וְתַנִּינָן. הַבָּא עַל הַנְּתִינָה יֵשׁ לוֹ קְנָס.

“The Gibeonite.” Rebbi Yose said, they were worried about them only because of the detriment to the families. Could you not say, because of the disability of slaves? If that were true, one who cohabits with a Gibeonite would not be subject to a fine; but we have stated: One who cohabits with a Gibeonite is subject to a fine.

כּוּתִית. אַתְיָא כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. כּוּתִי כְגוֹי. לֹא בְדָא. דְּאִיתְפַּלְּגוּן. כּוּתִי כְגוֹי. דִבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ תֵימָא. כּוּתִי כְגוֹי. כּוּתִים מִשּׁוּם מָה הֵן פְּסוּלִין. לֹא מִשּׁוּם גּוֹי וְעֶבֶד. גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד מַמְזֵר. וּמַמְזֶרֶת יֵשׁ לָהּ קְנָס. לְחוּמָרִין אוֹ לְעִנְיָין מִשְׁפָּחָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד מַמְזֵר. לְעִנְיָין קְנָס אַתְּ עָבִיד לֵיהּ כְּיִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה הַוְולָד גּוֹי.

“A Samaritan.” That follows him who said, a Samaritan is a like full Jew. But for him who says that a Samaritan is like a Gentile, it is not so. As they disagreed: A Samaritan is like a Gentile, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, a Samaritan is like a Jew in every respect. Even if you say, a Samaritan is like a Gentile, why are Samaritans disqualified? Not because of a Gentile and a slave? If a Gentile or a slave has intercourse with a Jewish woman, the child is a bastard. But a bastard girl can claim a fine! For restrictions or family relations you consider him a Gentile or a slave who had intercourse with a Jewish woman; the child is a bastard. But for a fine you consider this as a Jew having intercourse with a Gentile woman, in which case the child is a Gentile.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה אֶת הַיְּתוֹמָה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְלֹא כִיתוֹמָה הִיא. וְהָתַנֵּי. תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. לְרַבּוֹת אֶת הַיְתוֹמָה לִקְנָס. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אָמַר רִבִּי אַחַי. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ. כְּבָר נִרְאֶה לִיתֵּן לְאָבִיהָ.

Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina said, a man who rapes or seduces an orphan girl does not have to pay. Rebbi Abba bar Mamai said, that is a disagreement, it follows Rebbi Yose the Galilean. But following Rebbi Aqiba she can claim the fine and the fine becomes her property. Rebbi Yose said, the Mishnah said “at less than three years and one day of age,” and is she not like an orphan? And did we not state: “Because he raped her,” that includes an orphan for a fine, the words of Rebbi Yose the Galilean? Rebbi Aḥai said, explain it that he had intercourse with her when her father was alive; when her father died, he already had the obligation to give to her father.

תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. וְתַנִּינָן. אֵילּוּ הֶן הַלּוֹקִין. הָכָא אַתְּ אָמַר לוֹקֶה. וָכָא אַתְּ אָמַר. מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָה. אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה. לֹא הִתְרוּ בוֹ מְשַׁלֵּם. סָבַר רִבִּי יוֹחָנָן לְמֵימַר. בִּמְקוֹם מַכּוֹת וְתַשְׁלוּמִין מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְיִלְקֶה וִישַׁלֵּם. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְיבוֹ וְאֵי אַתָּה מְחַיְיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וִישַׁלֵּם וְלֹא יִלְקֶה. בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי רְשָׁעְיוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בַּמִּסְפָּר.

There, we have stated: “If somebody eats heave intentionally, he pays the principal but not the fifth.” And we have stated: “The following are flogged.” Here you say, he is flogged, and there you say, he pays. Rebbi Joḥanan said, the Mishnah is two-sided: If he was cautioned, he is flogged; if he was not cautioned, he pays. Rebbi Joḥanan is of the opinion that in a case where there is flogging or restitution, when he pays he is not flogged. Why should he not be flogged and have to pay? (Deut. 25:2) “Corresponding to his guilt.” You sentence him for one offence but you may not sentence him for two offences. The verse speaks of one who may incur two punishments (Deut. 25:2): “The judge shall have him laid down and flogged in his presence a number [of times] because of his guilt.”

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וַאֲפִילוּ לֹא הִתְרוּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵאַחַר שֶּׁאִילּוּ מַתְרִין בּוֹ לוֹקֶה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְחוֹמֶשׁ. וְאִלּוּ הִתְרוּ בוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן. אֵילוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס. אִילּוּ הִתְרוּ בוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִן הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע לָמַד רִבִּי מֵאִיר. וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ מַכּוֹת. וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מָמוֹן. רַבָּנִין אָמְרִין לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. וְדָבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לוֹמְדִין מִמֶּנּוּ. לְפִי שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֵין אָדָם מִתְחַיֵיב מִדִּיבּוּרוֹ. וְכָאן אָדָם מִתְחַיֵיב מִדִּיבּוּרוֹ. הוֹאִיל וְכֵן אֵי אַתְּ לָמֵד מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר. כָּאן אֵין אַתְּ לָמֵד מִמֶּנּוּ לֹא עוֹנְשִׁין וְלֹא מַכּוֹת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שׁוֹגֵג בְּחֵלֶב מֵזִיד בְּקָרְבָּן מַתְרִין בּוֹ לוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. וָכָא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. שְׁנֵי דְבָרִים מְסוּרִין לְבֵית דִּין. אַתְּ תּוֹפֵס אֶחָד מֵהֶן. יָצָא דָבָר שֶׁמָּסוּר לַשָּׁמַיִם.

Rebbi Simeon ben Laqish said, even if he was not cautioned should he not pay since when cautioned he would be flogged? A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “If somebody eats heave in error, he pays principal and fifth,” but if he was cautioned, will he not be flogged? He explains it following Rebbi Meïr since Rebbi Meïr said, he is flogged and pays. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish, as we have stated: “The following adolescent girls can claim a fine,” but if he was cautioned, will he not be flogged? He explains it following Rebbi Meïr since Rebbi Meïr said, he is flogged and pays. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Rebbi Meïr learned from the calumniator. (Deut. 22:18) “They shall punish him,” flogging; (Deut. 22:19) “and they shall fine him”, money. But the rabbis say, [the law of] the calumniator is separate because of its novelty; one cannot learn from a novelty! Because nowhere else will a person become guilty by speech, but here he becomes guilty by speech; therefore, nothing can be inferred. Another explanation: one cannot transfer the rules of either payment or flogging. Did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Joḥanan: If he [eats] fat in error but is intentional about the sacrifice, if he was cautioned he will be flogged and has to bring a sacrifice? So here, he is flogged and he pays. Rebbi Abun bar Ḥiyya in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, (Deut. 25:2) “Because of his guilt.” If two possibilities are given to the court, one chooses one of them. This excludes matters in the power of Heaven.

הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה. מִן הָדָא מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. מַה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּה בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְיבוֹ מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַחֲלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן. מַה פְלִיגִין. בְּמָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה וְיֵשׁ מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה כָּךְ אֵין מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת.

Everybody agrees that there is no money payment in capital cases, as it is written (Lev. 24:21): “The slayer of an animal must pay for it but the slayer of a human shall be put to death.” Just as you did not make a difference between unintentional and intentional action of a slayer of an animal to force him to pay money, so you should not make a difference between unintentional and intentional action of a slayer of a human to free him from paying money. Where do they differ? About money in a flogging case. Rebbi Joḥanan said, there is no money in a capital case but there is money in a flogging case, but Rebbi Simeon ben Laqish said, just as there is no money in a capital case so there is no money in a flogging case.

רִבִּי אִמִּי בַּבְלַיָיא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רָשָׁע רָשָׁע. נֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּיְיבֵי מִיתָה וְנֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּיְיבֵי מַכּוֹת. מַה רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּיְיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין אֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה. אַף רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּיְיבֵי מַכּוֹת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת.

Rebbi Immi the Babylonian in the name of the rabbis from there: The reason of Rebbi Simeon ben Laqish is “criminal, criminal.” “Criminal” is mentioned in capital cases, “criminal” is mentioned in cases of flogging. Just as for the criminal in capital cases there is no monetary fine, so for the criminal mentioned in flogging cases there is no monetary fine.

נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר. כָּאן בְּנַעֲרָה וְכָאן בְּבוֹגֶרֶת. נַעֲרָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מַכּוֹת. בּוֹגֶרֶת יֵשׁ לָהּ מַכּוֹת וְאֵין לָהּ קְנָס. וְאֵין לָהּ בּוֹשֶׁת וּפְגָם. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁפִּיתְּתוֹ אוֹ שֶׁמָּחֲלָה לֹו. וְסָבַר נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה. בְּמָקוֹם מַכּוֹת וְתַשְׁלוּמִין מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְיִלְקֶה וִישַׁלֵּם. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְיבוֹ וְאֵי אַתָּה מְחַיְיבוֹ מְשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וִישַׁלֵּם וְלֹא יִלָּקֶה כְעֵדִים זוֹמְמִין. כְּמַה דְּתֵימַר תַּמָּן בְּעֵדִים זוֹמְמִין. מְשַׁלְּמִין וְאֵין לוֹקִין. וָכָא מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. טַעֲמָא דְרִבִּי נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. אֶת שֶׁמַּכּוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ עֲמוֹד וְשַׁלֵּם.

Nathan bar Hoshiah said, one speaks about an adolescent girl, the other about an adult woman. The adolescent has a fine but nobody is flogged for her; for the adult he is flogged but pays no fine, she cannot be sold; she has no claim for shame and blemish. The rabbis of Caesarea said, explain it that she seduced him or remitted [the fine] for him. Nathan bar Hoshaiah thinks that in a case of flogging and payment he pays but is not flogged. Why should he not be flogged and have to pay? (Deut. 25:2) “Because of his guilt.” You sentence him for one offence but you may not sentence him for two offences. From perjured witnesses. Just as you say there, perjured witnesses pay but are not flogged, here also he pays and is not flogged. Rebbi Jonah said, the reason of Rebbi Nathan bar Hoshaiah: (Deut. 25:2): “For his evil deed.” It refers to one whose flogging frees him from his guilt, excluding one who is told: get up and pay.

מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה דְאָמַר. מְשַׁלֵּם. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר. אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה וְאִם לֹא הִתְרוּ בוֹ מְשַׁלֵּם. פָּתַר לָהּ מֵזִיד בְּ[לֹא] הַתְרָאָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לא שַׁנְיָיא. הִיא שׁוֹגֵג הִיא מֵזִיד. הִיא הִתְרוּ בוֹ הִיא לֹא הִתְרוּ בוֹ. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. לוֹקֶה וּמְשַּׁלֵּם.

Our Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish! “If somebody eats heave intentionally he pays the principal but not the fifth.” In the opinion of Nathan bar Hoshaiah who said he pays, it is understandable. In the opinion of Rebbi Joḥanan who said, if he was cautioned he is flogged, but if he was not cautioned he pays, he explains it as intentional without cautioning. In the opinion of Rebbi Simeon ben Laqish there is no difference between intentional and unintentional, between cautioned or not cautioned. He explains following Rebbi Meïr who says, he is flogged and he pays.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וַאֲפִילוּ יִסְבּוֹר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כִּדְמַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר. קְרַיָיה דְּרִבִּי מֵאִיר. וְהַכְּתִיב אִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֵשׁ בִּשְׁגָגָה. אֶלָּא מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חוֹמֶשׁ קָרְבָּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. חוֹמֶשׁ קָרְבָּן. קֶרֶן קָרְבָּן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. מַתְנִיתִין אָמְרָה שֶׁהַקֶּרֶן קְנָס. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה אֶלָּא חוּלִין מְתוּקָּנִין וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. אִילּוּ מִמַּה שֶׁאָכַל הָיָה מְשַׁלֵּם נִיחָא. וְעוֹד מֵהָדָא דְתַנֵּי. אָכַל תְּרוּמָה טְמֵיאָה מְשַׁלֵּם חוּלִין טְהוֹרִין. וְאִם שִׁילֵּם חוּלִין טְמֵאִין יָצָא. וְלֹא דְמֵי עֵצִים הוּא חַיָיב לוֹ. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַקֶּרֶן קְנָס. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר קֶרֶן קְנָס. וְדִכְוָותָהּ חוֹמֶשׁ קְנָס. אֶלָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ. כְּמַה דוּ אָמַר תַּמָּן. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֵר. יָצָא וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. לֹא שֶׁיְּשַׁלֵּם מָמוֹן. וָכָא הַכֹּל הָיָה בִכְלָל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קוֹדֶשׁ. יָצָא וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֵשׁ בִּשְׁגָגָה שֶׁיְּשַׁלֵּם מָמוֹן.

Rebbi Ḥinena said before Rebbi Mana: Even if Rebbi Simeon ben Laqish thought the entire Mishnaiot were Rebbi Meïr’s, does the verse agree with Rebbi Meïr? Is it not written (Lev. 22:14): “If a person ate consecrated food in error”? But Rebbi Simeon ben Laqish must hold that the fifth is a sacrifice. But even if he holds that the fifth is a sacrifice, can the principal be a sacrifice? Rebbi Yudan bar Shalom said, the Mishnah declares that the principal is a fine, as we have stated: “He does not pay in heave but in totally profane food which is turned into heave.” If he had to pay from what he ate, it would be fine. And it was stated: “If he ate impure heave, he has to pay in pure profane food, but if he paid in impure profane, he discharged his obligation.” Does he not owe him the price of wood? That shows that the principal is a fine and since the principal is a fine, the fifth also is a fine. But Rebbi Simeon ben Laqish follows his own opinion. Just as Rebbi Simeon ben Laqish said, there, everybody was under the obligation of (Ex. 20:16) “Do not become a false witness against your neighbor”, but this one was treated separately, (Deut. 19:19) “do to him what he intended to do to his brother”, to pay money; also here, everybody was under the obligation of (Lev. 22:10) “no outsider shall eat holy [food],” but this one was treated separately, (Lev. 22:14) “if somebody should eat holy [food] in error,” to pay money.

וְתַנֵּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּגוֹנֵב תְּרוּמַת חֲבֵירוֹ וַאֲכָלָהּ שֶׁהוּא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. שֶׁכֵּן הָאוֹכֵל תְּרוּמָה לוֹקֶה. וְהָתַנֵּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּגוֹנֵב חֵלֶב חֲבֵירוֹ וַאֲכָלוֹ שֶׁלּוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. שֶׁכֵּן הָאוֹכֵל חֶלְבּוֹ לוֹקֶה. וְהָתַנֵּי. הַחוֹסֵם אֶת הַפָּרָה מְשַׁלֵּם שֵׁשֶׁת קַבִּין לְפָרָה וְאַרְבָּעָה קַבִּין לַחֲמוֹר. שֶּׁכֵּן הַחוֹסֵם פָּרָתוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שֶּׁכֵּן מְחוּיָיבֵי מִיתוֹת. גָּנַב תְּרוּמַת הַקּוֹדֵּשּׁ וַאֲכָלָהּ שֶׁהוּא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מִכָּל מָקוֹם הִפְסִידוֹ מָמוֹן.

Did we not state: The Sages admit to Rebbi Meïr that one who stole his neighbor’s heave is flogged and has to pay since whoever eats heave is flogged. Did we not state: The Sages admit to Rebbi Meïr that one who stole his neighbor’s fat is flogged and has to pay since whoever eats fat is flogged. Did we not state: The Sages admit to Rebbi Meïr that one who muzzled his neighbor’s cow is flogged and has to pay six qab per cow and four qab for a donkey since whoever muzzles his cow is flogged. Rebbi Yose said, the same holds if death is the penalty. If he stole Temple heave and ate it, he is whipped and has to pay since in any case he caused monetary loss.

אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מֵעַתָּה הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ קְטַנָּה יִלְקֶה וִישַׁלֵּם. שֶׁכֵּן הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ בוֹגֶרֶת לוֹקֶה. חָזַר וָמַר. גַּבֵּי אֲחוֹתוֹ חָל עָלָיו תַּשׁלוּמִין וּמִיתָה כְּאַחַת. בְּרַם הָכָא. מִכֵּיוָן שֶׁחָסַם נִתְחַיֵיב מַכּוֹת. מִיכָּן וָאֵילַךְ בְּתַשְׁלוּמִין. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הֲרֵי הַמֵּצִית גְּדִישׁוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ בַשַּׁבָּת. עַל שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹן חַיֵיב [מִיתָה] מִיכָּן וְהֵילַךְ בְּתַשְׁלוּמִין. וְלֵית אָמַר כֵּן עַל כָּל שִׁיבּוֹלֶת וְשִׁיבּוֹלֶת יֵשׁ בָּהּ הַתְרָיַית מִיתָה. וָכָא עַל כָּל חֲסִימָה וַחֲסִימָה יֵשׁ בָּהּ הַתְרָיַי[ת] מַכּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר. תְּרֵין אֲמוֹרָאִין. חַד אָמַר. בְּחוֹסֵם בִּתְרוּמָה וּבְקֳדָּשִׁים. וְחָרָנָה אָמַר. בְּחוֹסֵם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. שָׁלִיחַ לוֹקֶה וְהוּא פָטוּר. דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא וְלֹא לְשׁוֹלְחָיו.

Rebbi Mana said before Rebbi Yose: If it is so, he who sleeps with his minor sister should be flogged and have to pay since if he sleeps with his adult sister he is flogged. He reversed himself and said, there death and payment fall on him simultaneously. But here, when he muzzled he is subject to flogging but only later for payment. Rebbi Ze‘ira objected before Rebbi Mana: He who sets fire to his neighbor’s grain stack on the Sabbath is subject to capital punishment from the first ear but only later for payment! One cannot say that because for every single ear there is cautioning for the death penalty. Here also, for every moment of muzzling there is cautioning for flogging. Rebbi Yose bar Abun said, two Amoraïm. One said, if he muzzled for heave which is Temple property. The other one said, if he muzzled through an agent. Then the agent is flogged and he is free (Lev. 17:4): “As a blood guilt it will be charged on this man,” not on his employers.

שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וְמֵזִיד בְּחָמֵץ. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וּמֵזִיד בְּנָזִיר. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וְמֵזִיד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִין תִּפְתְּרִינָהּ בִּשְׁנֵי דְבָרִים נִיחָא. וְאִין תִּיפְתָּר בְּדָבָר אֶחָד מַחְלוֹקֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

In error for heave and intentional for leavened, in error for heave and intentional for nazir, in error for heave and intentional for the Day of Atonement. If one explains it with two things, it is fine. If one explains it for one, this is the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish.

תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. הָא בְתַשְׁלוּמִין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחוֹנְיָיא בֶּן הַקָּנָה. דְּרִבִּי נְחוֹנְיָיא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּשַׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר. מְחוּיָיבֵי כְרִיתוּת כִּמְחוּיָיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֲבִינָא. נַעֲרָה נִידָּה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מָנָא אוֹמֵר. אַף אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי נְחוֹנְיָיא בֶּן הַקָּנָה. מַה שַׁבָּת אֵין לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן מְשַׁלֵּם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא מַה שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת. אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַּׁלֵּם.

There, we have stated: “The only difference between the Sabbath and the Day of Atonement is that intentional infraction of the former is punished by the hands of man, but intentional infraction of the latter is punished by extirpation.” Therefore, for payment both follow the same rules. This is by Rebbi Neḥoniah ben Haqanah since “Rebbi Neḥoniah ben Haqanah says, the Day of Atonement follows the rules of Sabbath for payment. But Rebbi Simeon ben Menassiah says those subject to extirpation equal those subject to capital punishment.” What is between them? Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Avina said, a menstruating adolescent girl is between them. Rebbi Mana said, also his wife’s sister is between them. In the opinion of Rebbi Neḥoniah ben Haqanah, just as the Sabbath does not become permitted after its prohibition started; so theDay of Atonement does not become permitted after its prohibition started. However, these may become permitted after their prohibition started, he has to pay. But Rebbi Simeon ben Menassiah said, extirpation applies to the Sabbath and the day of Atonement; extirpation does not apply to these, he has to pay.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְעָא. מַכּוֹת וְכָרֵת מַה אָמְרִין בָּהּ אִילֵּין תַּנָּיֵי . אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. צְרִיכָה לְרַבָּנִין. רִבִּי יוֹנָה בְעָא. לָמָּה לֹא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶאֱמַר כָּרֵת בְּשַׁבָּת וְנֶאֱמַר כָּרֵת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת אַף כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַה צְרִיכָה. לֹא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּרַם כְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַה מַכּוֹת אֶצֶל מִיתָה יֵשׁ לוֹ כָּל שֶׁכֵּן מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. וְאִיתְפַּלְּגוּן. הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִתְרוּ בוֹ מִשֵּׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ הִתְרוּ מִשֵּׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הִתְרוּ בוֹ מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לוֹ. תַּמָּן שְׁנֵי דְבָרִים. וָכָא דָבָר אֶחָד.

Rebbi Judah bar Pazi asked: What say these Tannaïm about whipping and extirpation? Rebbi Yose said, that is a problem for the rabbis. Rebbi Jonah said, why can we not understand it from what Rebbi Simeon ben Ioḥai stated? As Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: “Rebbi Ṭarphon says, extirpation was mentioned for the Sabbath and the Day of Atonement. Since for extirpation mentioned for the Sabbath there is no payment in a case involving the death penalty, so for extirpation mentioned for the Day of Atonement there is no payment in a case involving extirpation.” Rebbi Mana said before Rebbi Yose: When do we need this? Not for Rebbi Simeon ben Laqish? But for Rebbi Joḥanan, if he admits flogging in death penalty cases, certainly flogging in extirpation cases, since they disagreed: If somebody slaughters [an animal] and its young for idolatrous purposes. Rebbi Joḥanan says, if he was cautioned about an animal and its young, he is flogged, about idolatry, he is stoned to death. Rebbi Simeon ben Laqish said, even if he was cautioned about an animal and its young, he is not flogged since he would be stoned to death had he been cautioned about idolatry. He said to him, we need it even for Rebbi Joḥanan! Here are two cases, there it is one case.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה אִיכָּא בֵּין אִילֵּין תַּנָּאֵי לְאִילֵּין רַבָּנִין. לָאוִין. לֹא כְרִיתוּת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. הַמֵּצִית גְּדִישׁ חֲבֵירוֹ בְּיוֹם [טוֹב] בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעֲתִּין דְּאִילֵּין תַּנָּאֵי הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַׁלֵּם. עַל דַּעֲתִּין דְּרַבָּנִין דְּאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּהֶן מַכּוֹת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵעַתָּה אֵילּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס. דְּלָא כְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַמְזֵר שֶׁבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת.

According to Rebbi Simeon ben Laqish, what is between these Tannaïm and those rabbis? Prohibitions without extirpation. Rebbi Judan said, he who sleeps with a bastard girl is between them. Rebbi Ḥananiah said, he who puts fire to the grain stack of his neighbor on a holiday is between them. These Tannaïm think, since there is no extirpation, he pays. Those rabbis think, since there is flogging he does not pay. But then “these are the adolescent girls who can claim a fine” cannot follow the rabbis! Rebbi Mattaniah said, explain it according to everybody if it refers to a bastard male who sleeps with a bastard girl.

וְאֵשֶׁת אָחִיו לָאו יְבִמְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּפְתָּר שֶׁהָיוּ לְאָחִיו בָּנִים וִאֵירַס אִשָּׁה וָמֵת וּבָא אָחִיו וְאָנְסָהּ.

But is his brother’s wife not his sister-in-law? Explain it that the man’s brother had children and had performed the preliminary wedding with a woman when he died and [the surviving] brother came and raped her.