Jerusalem Talmud Bava Kamma 5.4

משנה: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כַלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר. נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת חַיָיב. נָפַל לְבוֹרוֹ וְהִבְאִישׁ מֵימָיו חַיָיב. הָיָה אָבִיו אוֹ בְנוֹ לְתוֹכוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר חַיָיב. רִבִּי אוֹמֵר בְּכוּלָּן עַד שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמוֹר.

MISHNAH: If somebody put his bull in a private courtyard without permission and the owner’s bull gored it or his dog bit it, [the owner] is not liable; if it gored the owner’s bull, he is liable. If it fell into his cistern and caused it to stink, he is liable. If his father or son were inside, he pays weregilt. But if he put it in by permission, the owner of the courtyard is liable; Rebbi says, in all these cases, only if he agreed to watch.

הלכה: הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת כול׳. הִכְנִיס שׁוֹר לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר. נַגַח נָגַף נָשַׁךְ רָבַץ בָּעַט מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל חַיָיב. עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה וְעַל הַדְּחִיָיה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָיה.

HALAKHAH: “If somebody put a bull in a private courtyard,” etc. “If somebody put a bull in a private courtyard without permission, and a bull came from another place. If it gored, hit, bit, walloped, or kicked, he pays full damages, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, for ‘tooth’ and ‘foot’ he is liable; for goring, or hitting, or biting, or walloping, or kicking, or pushing, a tame [bull] pays half the damages, a notorious full damages from storage.”

רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי. רַב זְעִירָא אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּבַּיִת שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. הִכָּנֵס וַאֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. הַכֹּל מוֹדִין בַּשָּׂדֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ. הַכְנִיסֵהוּ וְשׁוֹמְרֵהוּ. מַה פְלִיגִין. בֶּחָצֵר. רִבִּי אוֹמֵר. חָצֵר כְּשָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חָצֵר כַּבַּיִת. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוֹת. גְּדִישִׁים בַּשָּׂדֶה כְכֵלִים בַּבַּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהִיא דְאִית לָהּ מִסְגָּר.

Rav Jehudah in the name of Samuel: Practice follows Rebbi. Rav Ze‘ira said, practice follows Rebbi. Rebbi Jeremiah said, everybody agrees that in a house, if he tells him, “put it in,” [he implies] “and I shall watch it.” Everybody agrees that on a field, if he tells him, “put it in,” [he implies] “and you watch it.” Where do they disagree? In a courtyard. Rebbi says, a courtyard is like a field, but the Sages say, a courtyard is like a house. There, we have stated: If somebody assembles sheaves in another person’s field without permission.” [R. Isaac said,] sheaves on a field are like vessels in a house? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it by one which has a lock.