Jerusalem Talmud Taanit 2.12

משנה: כָּל הַכָּתוּב בִּמְגִילָּה דִּי לָא לְמִיסְפַּד לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. דִּי לָא לְהִתְעַנָּאָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר:

MISHNAH: Anywhere it is written in the Scroll “not to deliver eulogies”, before it is forbidden, afterwards is permitted. Rebbi Yose says, before and after are forbidden. “Not to fast”, before and after it is permitted; Rebbi Yose says, before is forbidden, afterwards permitted

הלכה: מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאיר אָמַר. דִּי לָא לְמִיסְפַּד. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת. וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת. מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִי לָא סְתָם. כְּדִי לָא לְהִתְעַנְיָיא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין יוֹמַיָּא דִי לָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מִקְצָתָן דִּי לָא לְהִתְעַנְיָיא בְהוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּהוֹן בְּהוֹן שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מותָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. כְּהָדָא דְתֲנֵּי. לָהֵן אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי יֵיסַר בִּצְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּירָן מִבָּעֶרֶב. וְאַתְיָיא כַיי דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרָהּ כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

HALAKHAH: The Mishnah is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr said, “not to eulogize” one is forbidden to fast, “not to fast” one is permitted to eulogize. “Not to” unspecified is as “not to fast.” Rebbi Jonah said, “these are the days not to eulogize <fast> on them, and partially not to fast <eulogize> on them.” Rabban Simeon ben Gamliel said, why does it say “on them” twice? To teach that the night is permitted but the day forbidden. As it was stated, “therefore a person who takes it on himself has to forbid himself in prayer.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that he must mention it on the preceding evening. This comes following what Rebbi Ze`ira said in the name of Rav Huna: Similar to Friday night and Sabbath day.

מַתְנִיתָא אוֹ בְאַחַד עָשָׂר. כְּרִבִּי יוֹסֵי. אוּ בִשְׁנֵים עָשָׂר. כְּרִבִּי מֵאִיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. לָא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָּטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וּפַּוֹפּוֹס. יוֹם תְּלַת עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר. מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר. שִׁלְטוֹן מִשֶּׁלְּמַלְכוּת יָוָון עוֹבֵר לָאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלִַם וְחִירֵף וְגִידֵּף וְנִיאֵץ וְאָמַר. בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה. וְיָצָא אֵלָיו אֶחָד מִשֶּׁלְבֵּית חַשְׁמוֹנִיי וְהָיָה הוֹרֵג בְּחַיָילוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְתָחְבָן בָּעֵץ וְכָתַב מִלְּמַטָּן. הַפֶּה שֶׁדִּיבֵּר בְּאַשְׁמָה וְהַיָּד שֶׁפָּשְׁטָה בְגַאֲוָה. וְּתְלָיָין בְּקוֹנְטָס נֶגֶד יִרוּשָׁלִַם. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא (לוֹסַר) [לֶאֱסָר] לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא (לוֹסַר) [לֶאֱסָר]. לְפָנָיו לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד. וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הִיא מַקֵשִׁיָיא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וּפַּפּוֹס. בְּאַרְבָּעַת עָשָׂר ובַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר פּוּרְיָיא דִּי לָא לְמִיסְפַּד. בְּשִׁית עָשָׂר בֵּיהּ שְׁרִייוּ לְמִיבְנֵי שׁוּר יְרוּשָׁלֵם דִּי לָא לְמִיסְפַּד. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. לוֹסַר לְפָנָיו. לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד. [וָאֲפִילוּ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הוּא מַקֵשִׁיָיא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג בּוֹ לוּלְיָינוֹס וּפַּפּוֹס.]

The Mishnah either follows Rebbi Yose on the eleventh or Rebbi Meïr on the twelfth. But it is difficult for Rebbi Meïr. Was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the thirteenth of it is Nikanor Day.” What is Nikanor Day? “A commander of the Greek government was passing by on his way to Alexandria when he saw Jerusalem, and insulted, vituperated, and blasphemed and said, when I shall return in peace I shall destroy this tower. One of the dynasty of the Hasmoneans went out against him, killed his soldiers until he came to his car. When he came to his car he hacked off his hand and cut off his head, stuck them on a piece of wood and wrote under it, the mouth which spoke in guilt and the hand stretched out in haughtiness, and hung it on a pole outside Jerusalem.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself it forbidden because of the fourteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden. And also for Rebbi Meïr it is not difficult; was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the fourteenth and the fifteenth is Purim, not to eulogize. On the sixteenth they started to build the wall of Jerusalem, not to eulogize.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself is forbidden because of the fifteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden. [And also for Rebbi Meïr it is not difficult; was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed.]

בְּשִׁבְעַת עָשָׂר בֵּיהּ קָמוּן עַמָּמַיָּא עַל פְּלֵיטַת סָפְרַיָּא בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבֵית זְבָדִין וַהֲוָה פֻרְקָן. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר עַצְמוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. [לוֹסָר לְפָנָיו. לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל אִילֵּין מִילַּיָיא לָא מְסַיְיעָן וְלָא תָבְרָן לָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵה. לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶן נִיסִּים לְיִשְׂרָאֵל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְקָן תְּמִידָא דִּילָא לְמִיסְפַּד. בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְעַנִּין לִפְנֵיהְן וּלְאַחֲרֵיהֶן. מָה רָאִיתָה לְהָקֵל בָּאֵילּוּ וּלְהַחֲמִיר בָּאֵילּוּ. שֶׁאֵילּוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִֵין חִיזּוּק. וְאֵילּוּ דִבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִֵין חִיזּוּק. הָדָא דַּתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא בָטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּטְלוּ כָל אֵילּוּ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֱמֶשׁ הָיִיתִי שׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזִרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְּלוֹד. וְאָמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּיפֵּר וְעַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרָחַץ. אָמַר לָהֶם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתּ אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לָא בָטְלוּ.

“On the seventeenth of it Gentiles attacked the remainder of the Sopherim at the city of Khalkis and Bet-Zabdin and there was relief.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the {day} itself. What does it come to forbid for Rebbi Yose? [The day before? Is not the day itself forbidden for him?] Rebbi Yose said, all these matters neither support nor contradict either Rebbi Meïr or Rebbi Yose; they only come to report the days on which miracles were done for Israel. You have to understand that this is so since we have stated: “On the New Moon of Nisan the Daily Offering was settled, one may not eulogize.” Without this is he not already forbidden because of the New Moon? “But on Sabbath and holidays one fasts before and after them. What is your reason to be lenient with these and restrictive with those? For these are words of the Torah, and words of the Torah do not need reinforcement. But those are words of the Sopherim, and words of the Sopherim need reinforcement.” That is what you were saying, as long as Megillat Ta`anit was not abolished. But since Megillat Ta`anit was abolished, all these were abolished. Rebbi Ḥanina and Rebbi Jonathan both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Abba and Rebbi Simon both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Joshua ben Levi said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Joḥanan said, yesterday I was repeating, “it happened that in Lydda they decided on a fast-day on Ḥanukkah. They said about Rebbi Eliezer that he got a haircut, and about Rebbi Joshua that he took a {thermal} bath. Rebbi Joshua said to them, go and fast because you fasted.” And you are saying, Megillat Ta`anit was abolished? Rebbi Abba said, even if you are saying that Megillat Ta`anit was abolished, Ḥanukkah and Purim were not abolished.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרֵי. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא. רִבִּי אָבוּן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָא. רִבִּי זְעוּרָה צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין. וְאִית דְּאָמְרֵי. תְּשַׁע מָאוָון. וְלֹא חָשׁ לִמְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לְסִפְרַיָּא. אִין אֲתַת אִיתָא מִישְּׁאֲלִינְכוֹן. אוֹמְרוּן לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין. חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים וְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.

The actions of the rabbis imply that Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Jonathan fasted every New Year’s Day’s eve. Rebbi Abun fasted every Sabbath eve. Rebbi Ze`ira fasted 300 fasts, and some say 900, and disregarded Megillat Ta`anit. Rebbi Jacob bar Aḥa commanded the schoolteachers, if a woman comes to ask you, tell her that one may fast any time except Sabbaths, holidays, New Moons, intermediate days of holidays, Ḥanukkah and Purim.