Jerusalem Talmud Nazir 4.3

משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת.

MISHNAH: If a woman had made a vow of nazir but drank wine or defiled herself for the dead, she receives forty [lashes]. If her husband had dissolved her vow but she did not know that he had dissolved her vow when she drank wine or defiled herself for the dead, she does not receive forty [lashes]. Rebbi Jehudah said, if she does not receive forty, let her receive blows of rebelliousness.

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר כול׳. מַלְקוּת תּוֹרָה אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. אוֹמְדִין אוֹתוֹ. אִם יֵשׁ מַלְקִין אוֹתוֹ וְאִם לָאו אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. מַכּוֹת מַרְדּוּת חוֹבְטִין אוֹתוֹ עַד שֶיְּקַבֵּל אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.

HALAKHAH: “If a woman had made a vow of nazir,” etc. Biblical whippings are 39 lashes. One evaluates him; if he can stand it, one whips him, if not, one does not whip him. Blows of rebelliousness: one strikes him until he accepts or until he dies.

כְּתִיב וַיי יִסְלַח לָהּ. מַגִּיד שֶׁטְּעוּנָה סְלִיחָה. כְּשֶׁהָיָה רִבִּי יַעֲקֹב מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה הָיָה אוֹמֵר. מִי שֶׁנִּתְכַּוֵון שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר כְּשֵׁירָה צָרִיךְ כַּפָּרָה. הַמִּתְכַּוֵּין שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

It is written: “The Eternal will forgive her.” This tells that she needs forgiveness. When Rebbi Jacob came to this verse, he used to say: If somebody needs atonement having intended to get pig’s meat but happened to get kosher [animal’s] meat, so much more one who had the intent to get pig’s meat and got pig’s meat.

תַּנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמְעָה חֲבֵירָתָהּ וְאָמְרָה. וַאֲנִי. וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה וְאָמַר. מוּתָּר לֵיךְ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם אָמְרָה. לֹא נִתְכַּוַונְתִּי אֶלָּא לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. אַף הִשְּׁנִיָיה מוּתֶּרֶת.

It was stated: “A woman made a vow as nazir and her friend heard it and said, ‘so am I;’ if the first’s husband heard and told her, ‘it is permitted to you,’ the first one is permitted but the second forbidden. Rebbi Simeon says, if she said, my intention was only to be like her, in her state, the second also is permitted.”

תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָאַחֲרוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִטִּים פָּטוּר עַל הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אוֹף רִבִּי יוּדָה מוֹדֶה בָהּ. נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִיטִּין מָהוּ שֶׁתָּחוּל עָלָיו שְׁאָר הַמִּינִין. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. לֹא חָלָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חָלָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לַחֲבֵרַיָיא. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁ‍מְעָה חֲבֵירָתָהּ וְאָמְרָה. וַאֲנִי. וְשָׁמַע בַּעֲל הָרִאשׁוֹנָה וְהֵיפֵר לָהּ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם אָמְרָה. לֹא נִתְכַּוַונְתִּי אֶלָּא לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. אַף הִשְּׁנִיָיה מוּתֶּרֶת. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה. לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. הָא אִם לֹא אָמְרָה. לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. מָה אִם תַּמָּן שֶׁאֵין שָׁם עִיקַּר נְזִירוּת אַתְּ אוֹמֵר. חָלָה. כָּאן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִיקַּר שְׁבוּעָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מָהוּ דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִיטִּין וּפָטוּר עַל הַשְּׁאָר. בְּמַתְפִּישׂ. בְּאוֹמֵר. שְׂעוֹרִין יְהוּ כְּחִיטִּין. כּוּסֲמִין יְהוּ כְּחִיטִּין.

There, we have stated: “Rebbi Eleazar says, only if he mentions ‘oath’ at the end. Rebbi Simeon says, only if he mentions ‘oath’ for every item.” Rebbi Joḥanan said, [Rebbi Simeon implies] if it turns out that he had no wheat, he is not prosecutable for the rest. Rebbi Abba said, even Rebbi Jehudah will agree with this. If it turns out that he had no wheat, does [the oath] refer to the other kinds? The colleagues said, it does not; Rebbi Ze‘ira said, it does. Rebbi Jacob bar Aḥa said, the baraita supports the colleagues: “A woman made a vow as nazir and her friend heard it and said, ‘so am I;’ if the first’s husband heard and told her, ‘it is permitted to you,’ the first one is permitted and the second forbidden. Rebbi Simeon says, if she said, my intention was only to be like her, in her state, the second also is permitted.” Because she said “to be like her, in her state;” therefore, if she did not say “to be like her, in her state,” the first is permitted and the second forbidden. Since there, where there was no original nezirut, you say it applies, here, where there was an original oath, not so much more? When Rebbi Joḥanan said, Rebbi Simeon implies that if it turns out that he had no wheat, he is not prosecutable for the rest, if he attaches: If he says, [my obligation for] barley shall be like that for wheat; [my obligation for] spelt shall be like that for wheat.

פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. לֹא הֵיפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ לוֹקָה. שְׁנִיָיה מָהוּ שֶׁתִּלְקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. אָמַר רִבִּי לָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְתֵיעָשֶׂה שְׁנִיָיה כְּאוֹמֶרֶת. הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. שֶׁלֹּא נִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין.

The following is obvious: If her husband did not dissolve for the first [woman] and she transgressed her vow, she is whipped. Can the second be whipped? Rebbi Yose said, since one is whipped, the other also is whipped. Rebbi La said, this follows Rebbi Simeon. Can the second not be considered like one who said, I am a nezirah after twenty days? Rebbi Simeon follows his own opinion; for Rebbi Simeon declares him free, because his offering was not according to the custom of offerers.