Jerusalem Talmud Shabbat 6.2

משנה: לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל מְסוּמָּר וְלֹא בַיָחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה וְלֹא בַתְּפִלָּה וְלֹא בַקָּמִיעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּמְחֶה וְלֹא בַשִּׁרְיוֹן וְלֹא בַקַּסְדָּא וְלֹא בַמַּגָּפַיִים וְאִם יָצָא אֵינוֹ חַיָיב חַטָּאת:

MISHNAH: A man may not go out with a nailed shoe, nor with a single one if he does not have a wound on his foot, nor with a phylactery nor with a amulet not written by an expert, nor with armor, nor with a helmet, nor with soldier’s boots. If he went out he is not liable for a purification offering.

הלכה: מִפְּנֵי מַה גָזְרוּ עַל סַנְדָּל מְסוּמָּר. יֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ רוֹאוֹת אֶת רֹאשׁוֹ וּמַפִּילוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעוֹת קוֹלוֹ וּמַפִּילוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ נִדְחָקִין זֶה בָזֶה וְהוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. הדוסטא. מָאן דָּמַר. שֶׁהָיוּ רוֹאוֹת אֶת רֹאשׁוֹ וּמַפִּילוֹת. מוּתָּר. וּמָאן דָּמַר. שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעוֹת קוֹלוֹ וּמַפִּילוֹת אוֹ שֶׁהָיוּ נִדְחָקִין זֶה בָזֶה וְהוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה. אָסוּר. וְלֹא בִשָׁעַת הַשְּׁמָד גָּזְרוּ. מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר הַשְּׁמָד יְהֵא מוּתָּר. לֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בַחוֹל. לָאו אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מִיהֲוֵי לֵיהּ תְּרֵין סַנְדָּלִין. חַד לַחוֹלָא וְחַד לְשׁוֹבְתָא. תַּנֵּי. טָלָה עָלָיו מַטְלֵית מִלְּמַטָּן מוּתָּר. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוָות רַגְלֵיהּ שָׁחֲקָה וְעָבְדוּן לֵיהּ כֵּן.

HALAKHAH: Why did they decree about a nailed shoe? Some say, because they saw the tips and had miscarriages. But some say, they heard its sound and had miscarriages. And some say, they were stampeding and killing one another. What is the difference between them? הדוסטא. Accordig to him who said, because they saw the tips and had miscarriages, it is permitted. But according to him who said, they heard its sound and had miscarriages or they were stampeding and killing one another, it is forbidden. But did they not decree this in an emergency? When the emergency passed it should have been permitted. There never rose a court which undid it. Then even on a weekday! People do not usually have two pairs of shoes, one for weekdays and one for the Sabbath. It was stated: If one put a patch under it it is permitted. Rebbi Yudan bar Ismael’s feet were scratched and they did this for him.

כַּמָּה מַסְמֵרִין יְהוּ בוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲמִשָּׁה. כַּחֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר. שִׁבְעָה. וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. נְהִגִין רַבָּנִין כָּהָדָא דְרִבִּי חֲנִינָא. דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. תִּשְׁעָה. רִבִּי הָיָה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בָּזֶה וְאַחַד עָשָׂר בָּזֶה. כְּמִינְיָין מִשְׁמָרוֹת. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. מַה מִשְׁמָרוֹת כ״ד אַף מסמרים כ״ד. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר. כְּלִיבִית אֵינָהּ עוֹלָה לְמִינְיָין מַסְמֵרִים. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מָהוּ לִיתְּנֵם עַל גַּבֵּי סַנְדָּל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. מָהוּ לִיתְּנֵם עַל גַּבֵּי מִנְעָל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. אֵין מְגָרְדִין מִנְעָלִים וְסַנְדָּלִים אַבָל סָכִין וּמַדִּיחִין אוֹתָן. רִבִּי קְרִיסְפִּיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִיָיה רוֹבָא אָמְרִין. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִין. מְגָרְדִין. וְהָשְּׁנִיִים הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מְגָרְדִין. וְאִיתְשָׁלַת לְרִבִּי וָמַר. אֵין מְגָרְדִין. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא. הָא אֲזִילָא חָדָא מִן תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִיָיא רוֹבָא. דְּרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מְגָרְדִין. וּבִלְבַד לַאֲחוֹרֵי הַסַּכִּין. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי. נְהִיגִין הֲוֵינָן יָתְבִין קוֹמֵי רִבִּי מַשְׁחִין וּמַשּׂוּגִין. אֲבָל לֹא מְגָרְדִין. אֵין סָכִין מִנְעָלִין וְסַנְדָּלִין. לֹא יִסּוֹךְ אָדָם אֶת רַגְלוֹ וְהוּא בְתוֹךְ הַמִּנְעָל וְאֶת רַגְלוֹ וְהִיא בְתוֹךְ הַסַּנְדָּל. אֲבָל סָךְ הוּא אֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל וְאֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנוֹ בְּתוֹךְ הַסַּנְדָּל. סָךְ שֶׁמֶן וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטוֹבַּלֵיָיא חֲדָשָׁה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׂ. לֹא יִתְנֵנָּה עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה שֶׁלְּשַׁיִישׁ וּמִתְעַגֵּל עָלֶיהָ. רַבָּן שִׂמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר.

How many nails should it have? Rebbi Joḥanan said five, corresponding to the five books of the Torah. Rebbi Ḥanina said seven, corresponding to your days are your steps. The rabbis are used to follow Rebbi Ḥanina. Rebbi Aḥa explained following Rebbi Ḥanina: nine. Rebbi put thirteen on one [shoe] and eleven on the other, for the number of watches. And like planted nails, since the watches are 24, so the nails 24. Rebbi Yose ben Ḥanina said, a crooked nail is not counted with the nails. Rebbi Zeˋira asked Rebbi Abba bar Zavda: may one put all of them on one sandal? He told him, it is permitted. May one put all of them on one boot? He told him, it is permitted. One does not scrape old boots or sandals but one may oil them or dip them in water. Rebbi Crispus in the name of Rebbi Joḥanan: The students of the Elder Rebbi Ḥiyya say that those of first rank said, one may scrape, those of second rank said, one may not scrape. Rebbi was asked and said, one does not scrape. Rebbi Zeˋira said, here goes one of the students of the Elder Rebbi Ḥiyya. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina follow him who said he scrapes but only with the back of a knife. Rebbi Ḥiyya bar Ashi said, we used to sit before Rebbi and were oiling and rinsing, but not scraping. Nobody should anoint his foot in a boot or his foot in a sandal but he may oil his foot and step into his boot or oil his foot and step into his sandal. One may oil himself and roll on a new tarpaulin without worry. One should not put it on a marble slab to roll himself in it, but Rabban Gamliel permits it.

אֵין לוֹבְשִׁין מִנְעָלִין וְסַנְדָּלִין חֲדָשִׁים אֶלָּא אִם כֵּן לָבְשָׁן וְהָלַךְ בָּהֶן מִבְּעוֹד יוֹם. כַּמָּה יְהֵא בְהִילּוּכָן. בְּנֵי בֵרַתֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא אָמְרִין. מִבֵּית רַבָּא דְּבַר קַפָּרָא עַד בֵּית רַבֵּיהּ דְרִבִּי הוֹשֵׁעַ. צִיפּוֹרָאֵי אָמְרִין. מִן כְּנִישְׁתָּא דְבַבְלָאֵי עַד דַּרְתֵיהּ דְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. טִיבֵּרִאֵי אָמְרִין. מִן סִדְרָא רוֹבָא עַד חָנוּתֵיהּ דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה.

One does not wear new boots and sandals except if he wore and walked in them during daytime. How far should he walk? The sons of Bar Qappara’s daughter said, from the House of Study of Bar Qappara to the House of Rebbi Hoshea’s teacher. The Sepphoreans say, from the Babylonian synagogue to Rebbi Ḥama bar Ḥanina’s house. The Tiberians say, from the Academy to Rebbi Hoshaia’s store.

סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקוּ אָזְנָיו שֶׁנִּפְסְקוּ חַבָּטָיו שֶׁנִּפְסְקוּ תֻּרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפִּירְשָׁה רוֹב אַחַת מִכַּפָּיו טָהוֹר. נִפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו אַחַת מֵחַבָּטָיו אַחַת מִתֻּרִסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפִּירְשׁוּ רוֹב מִכַּפָּיו טָמֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַפְּנִימִית טְמֵאָה וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי טֶבֶלַיי חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוּדָה לְעִנְיָין שַׁבָּת.

“A sandal whose holes, edges, or loops are torn or one of whose soles fell off is pure. If one of its holes, edges, or loops is torn or most of its soles fell of it is impure. Rebbi Jehudah says, on the inside it is impure, on the outside it is pure.” Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Tevele, Ḥanin bar Abba in the name of Rav: Practice follows Rebbi Jehuda as far as the Sabbath is concerned.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא גַּבֵּי רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. אֲמַר לֵיהּ. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין בַּשַּׁבָּת כָּךְ הֵן חֲלוּקִין בַּטּוּמְאָה. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. וְשָׁמַע מֵימַר הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוּדָה וְהוּא מוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִין.

A case came before Rebbi Samuel bar Rav Isaac. He sent Rebbi Jacob bar Aḥa to ask Rebbi Ḥiyya bar Abba. He said to him, just as they disagree about the Sabbath so they disagree about impurity, and instructed him following the rabbis. Rebbi Samuel bar Rav Isaac asked himself: One heard saying, practice follows Rebbi Jehuda, and he instructed him following the rabbis?

רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח שְׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אָמַר לוֹ. וּכְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָסוּר לָצֵאת בּוֹ. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטָהֵר מוֹתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְלָא אַפִּיק גַּבֵּי כְּלוּם.

A case came before Rebbi Aḥa bar Isaac. He sent to ask Rebbi Zeˋira and Rebbi Zeˋira asked Rebbi Immi. The latter said to him: Following the words of him who declares impure, it is permitted to go out on it on the Sabbath. Following the words of him who declares pure, it is forbidden to go out on it on the Sabbath. He did not get anything out of him.

תַּנֵּי. אֲבָל מְטַיֵיל הוּא בָּהֶן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ עַד פֶּתַח חֲצֵירוֹ. רִבִּי אָחָא וְרִבִּי זְעִירָא הֲווֹן מְטַיְילִין בְּאִיסְטְרָטִין. אִיפְסִיק סַנְדָּלֵיהּ דְּרִבִּי אָחָא. מִן דְּמַטוּן לְפוּלֵי אָמַר לֵיהּ. זֶהוּ פֶתַח חֲצֵירָךְ. רִבִּי אָחָא כָּרִיךְ סִבְנֵיהּ עֲלֵיהוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ כָּרוּךְ אַגִּיד מלבניקי. סָבַר רִבִּי אַבָּהוּ. אַגּוּד מלבניקי מִן הַמּוּכָן הוּא. רִבִּי יוֹנָה טָלְקֵיהּ דַּחֲלִיטְרָה וִיקָר אוּף צִיבְחַד הֲוָה סִידְרָה יְקִיר. רִבִּי אֶלְעָזָר מְטַלֵּק לֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָהוּ לְהַחֲלִיף. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. אֲפִילוּ כֵן אָמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי חַד סִיב וּסְמוֹךְ עֲלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּשְׁאַל לֵיהּ וּשְׁרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתִין אָמְרָה שֶׁהוּא מִין מַלְבּוּשׁ. דְּתַנִּינָן. אוֹ בְשֶׁלִּשְׂמֹאל בַּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. הָדָא דְתֵימַר לָאוֹרֶךְ. אֲבָל לָרוֹחָב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל.

It was stated: But he may walk on it until he reaches the entrance of his courtyard. Rebbi Aḥa and Rebbi Zeˋira were walking on the highway. The sandal of Rebbi Aḥa was torn. When they came to the city gate, Rebbi Zeˋira told him, that is the entrance of your courtyard. Rebbi Aḥa wound a fiber around. Rebbi Abbahu wound a bundle of Jew’s mallow. Rebbi Abbahu was of the opinion that a bundle of Jew’s mallow is ready to be used. Rebbi Jonah threw them away before the fried food [store]. That is little honor. The honor of Rebbi Eleazar obliged him to take it off. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeˋira: May one switch? He said to him, it is permitted. Nevertheless, he told him: go and look for an Elder and rely on him. He went out and found Rebbi Abba bar Mamal, asked him, and he permitted. Rebbi Yose said, the Mishnah said that this is a kind of clothing: “Or with a left [foot sandal] on the right [foot], the ḥaliṣah is valid.” That means, in (length). But in (width) it must cover most of the foot.

וְלֹא בַיָחִיד. אָמַר רִבִּי אַבָּא. מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. אִישׁ פְּלוֹנִי נִפְסַק סַנְדָּלוֹ וּתְלָאוֹ בֵית שִׁיחְיוֹ.

“Nor with a single one.” Rebbi Abba said, because of the suspicion. That they should not say Mr. X’s sandal was torn and and he put it under his arm pit.

בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. הָא אִם יֵשׁ בְּרַגְלוֹ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. עַל אֵי זֶה מֵהֶן הוּא נוֹתֵן. שְׁמוּאֵל אָמַר. עָל אוֹתָהּ שֶׁאֵין בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. מָאן צְיָיר לֵיהּ דְּלָא יִתֵּן עַל חוֹרְתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וַהֲוָה מוֹשִׁיט לֵיהּ סַנְדָּלֵיהּ כְּהָדָא דְּתַנֵּי בְדֶרֶךְ הָאָרֶץ. כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁלְּיָמִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַיָיא. לֹא תַעָבִד כֵּן. שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹעֵל נוֹעֵל שֶׁלִּשְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ נוֹעֵל שֶׁלְּיָמִין. שֶׁלֹּא תְהֵא נִרְאֵית שֶׁלְּיָמִין פְּגוּמָה. הָדָא אָמְרָה. עָל אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַכָּה הוּא נוֹתֵן. אֲמַר לֵיהּ. אִין בַּבְלַיָיא דְקַמְתֵּיהּ עֲלֵיהּ.

“If he does not have a wound on his foot.” Therefore if he has a wound on his foot he may wear one. On which foot does he wear it? Samuel said, he wears it on the one which has no wound. If you would say that he wears it on the one which has the wound, how does he tie it that he could not put it on the other? Rebbi Joḥanan said, he wears it on the one which has the wound. Simeon bar Abba served Rebbi Joḥanan; he brought him his sandals as it was stated in Derekh Ereṣ: When he puts them on, he puts the right foot one on first and after this the left foot one, when he removes them he removes the left foot one and after this the right foot one. Rebbi Joḥanan said to him, Babylonian, you should not act in this way for the earlier generations did not do this. But when he puts them on, he puts the left foot one on first and after this the right foot one, that the right side one should not look deficient. This implies that he wears it on the one which has the wound. He told him, yes, Babylonian, you got it.

יוֹצְאִין בִּתְפִילִּין עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסַנְדָּל מְסוּמָּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ. וְזֶה אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ.

One may go out on Friday towards nightfall with phylacteries, but one may not go out on Friday towards nightfall with nailed shoes. What is the difference between them? These one usually takes off, those one does not usually take off.

אֵי זֶהוּ קַמֵּיעַ מוּמְחֶה. כָּל שֶׁרִיפֶּא בוֹ וְשָׁנָה וְשִׁילֵּשׁ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר. קַמֵּיעַ זֶה מוּמְחֶה רִיפִּיתִי בוֹ וְשָׁנִיתִי וְשִׁילַּשְׁתִּי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִיפֵּא לְאָדָם אֶחָד נֶאֱמָן לְאָדָם אֶחָד. לִשְׁנַיִם נֶאֱמָן לִשְׁנַיִם. לִשָׁלֹשָׁה נֶאֱמָן לְכָל אָדָם.

“What is an expert amulet? Any with which one healed, and repeated, and did it a third time.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: A healer can be trusted when he says, with this expert amulet I healed, and repeated, and did it a third time. Rebbi Samuel in the name of Rebbi Zeˋira: If he healed one person he is trustworthy for one person, for two persons he is trustworthy for two persons, for three persons he is trustworthy for everybody.

יוֹצְאִין בְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בֵּין בִּכְתָב בֵּין בָּעֲשָׂבִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מִיתְנִיתֵיהּ בְּהָהֵן סִילוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מַפִּיק בְּהַהוּא מוֹמְיַיקָה. אָמַר לוֹן. מִשֵׁם תַּכְשִׁיט. אִי מִשֵׁם תַּכְשִׁיט הֲוָא לוֹ וְדָנִיֵּאל לוֹסַר. וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵיהּ. אִי מִשֵּׁם מַשׂאוּי בַשַּׁבָּת. נֵימָא. כָּל הַמְחוּבָּר לִכְסוּת הֲרֵי הוּא כִכְסוּת.

“One may go out with an expert amulet whether written or based on herbs, on condition that it be put neither in a chain nor in a ring.” They asked before Rebbi Jonathan, may it be put in a tube? He answered him, “on condition that it be put neither in a chain nor in a ring.” They asked before Rebbi Jonathan, may one go out with a necklace? He said, because of jewelry. If because of jewelry, Daniel should have prohibited, and a golden necklace around his neck. If because of a load on the Sabbath, we may say that anything connected to a garment is like a garment.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָת נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִיָיה. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. חוּץ מֵעָלֵי גְפָנִים שֶׁהֵן לִרְפוּאָה.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Yose: One may put a dressing on a healed wound since it is only protective. Rebbi Abun in the name of the rabbis there: One may put it on a wound on the Sabbath since it is only protective. Rebbi Tanḥuma said, except vine leaves which only are for healing.

אָמַר רִבִּי חוּנָה. הָדָא פוּאָה עִקָּר טַב סַגִּין טַב הוּא. כַּד דְּאִית בֵּיהּ חֲמִשָּׁה קִטְרִין. שִׁבְעָה קִטְרִין. תִּשְׁעָה קִטְרִין טָבָא סַגִּין. וּבִלְחוּד דְּלָא יִתֵּן מַיי.

Rebbi Ḥuna said, madder is a good root, the more the better. If it has five knots or seven knots, the best has nine knots, only if it does not ooze fluid.

אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. וְהָדֵין דְּקָרֵי עַל יַבְרוּחָה אָסוּר. בּוֹא וּקְרִי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה עַל בְּנִי שֶׁהוּא מִתְבְּעִת. תֵּן עָלָיו סֵפֶר תֵּן עָלָיו תְּפִילִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָׁן. אָסוּר. וְהָא תַנֵּי. אוֹמְרִים הָיוּ שִׁיר פְּגוּעִין בִּירוּשָׁלִַם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן מִשֶּׁנִּפְגָּע כָּאן עַד שֶׁלֹּא נִפְגָּע. וְאֵי זֶהוּ שִׁיר פְּגוּעִין. יי מָה רַבּוּ צָרָיי וְכָל הַמִּזְמוֹר. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן עַד כִּי אַתָּה יְי מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.

One does not recite a verse over a wound on the Sabbath; the one which one recites about mandrakes is forbidden. Come and recite this verse for my son who is afraid, put on him a scroll, put on him phylacteries, so he will go to sleep, is forbidden. But did we not state, they used to recite the Song of the Afflicted in Jerusalem? Rebbi Yudan said, one means after he was hurt, the other before he was hurt. What is the Song of the Afflicted? Eternal, how many are my oppressors, and the entire Psalm. Sitting in the shelter of the Most High up to: Truly, You, Eternal, are my refuge, the Most High you put as your help.