Jerusalem Talmud Shevuot 3.4

משנה: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל אוֹכְלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה פָּטוּר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים חַיָיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְהוּא אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה.

MISHNAH: An oath that I shall not eat; when he ate inedible food and drank undrinkable fluids, he is not liable. An oath that I shall not eat; when he ate carcass or torn meat, abominations or crawling animals, he is liable; Rebbi Simeon declares him not liable. If he said, a qonam that my wife may not benefit from me if I had eaten today, if he had eaten carcass or torn meat, abominations or crawling animals, his wife is forbidden benefits.

הלכה: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה כול׳. בְּדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וְיהֵא חַיָּב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כַּזָּיִת. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין בָּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁחַיָיב. אָמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן. אַף חִיטָּה אַחַת כְּבִירְיָיתָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. מִמּוּתָּר לָכֶם וְלֹא מֵאָסוּר לָכֶם.

HALAKHAH: “An oath that I shall not drink,” etc. In this case, Rebbi Simeon declares not liable. Rebbi Simeon follows his own opinion, as we have stated there: “How much does he have to eat from ṭevel to be liable? Rebbi Simeon says, anything; but the Sages say, the volume of an olive. Rebbi Simeon told them, do you not agree that one who eats an ant is liable? They told him, because it is a creature. He answered them, also a grain of wheat is a creature.” In Rebbi Joḥanan’s opinion, why does Rebbi Simeon declare not liable? Rebbi Ze`ira said, Rebbi Simeon follows his own opinion. It was stated in the name of Rebbi Simeon: You shall deprive yourselves, of what is permitted to you, not of what is forbidden to you.

רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. עַל דַּעַת רִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר. בְּכוֹלֵל שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל הָאִיסּוּרִין נִיתְנֵי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל. אָמַר רִבִּי זֵירָא. כָּל יוֹמוֹי דְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל לֹא אַשְׁכַּחְנָן תּוֹתְבָהּ. וּמִן דִּדְמָךְ אַשְׁכַּחְנָן תּוֹתְבָהּ. מָה נָן קַיָימִין. אִם בָּאוֹמֵר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְהַפֶּסַח בְּתוֹכָן. שֶׁלֹּא אוֹכַל עֲשֶׂרֶת יָמִים הַלָּלוּ וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים בְּתוֹכָן. בְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל הָאִיסּוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִשְׁמַע מִינָהּ. הָיוּ לְפָנָיו זֵתִים שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל עֲשֶׂרֶת זֵיתִים אֵילּוּ. כֵּיוָן שֶׁפָּטוּר עַל הַנְּבֵילָה פָּטוּר אַף עַל הַשְּׁאָר.

Rebbi Abba bar Mamal asked: According to Rebbi Joḥanan, who said that comprehensive oaths fall on prohibitions, should we not state “an oath that I shall not eat; when he ate”? Rebbi Ze`ira said, in the whole lifetime of Rebbi Abba bar Mamal we did not find an answer; after he had died, we found an answer. Where do we stand? If one said, an oath that I shall not eat meat, including Passover; that I shall not eat during these ten days, including the Day of Atonement, then the oath falls on prohibitions. Rebbi Yose said, one may infer from here if in front of him were olive-sized pieces of slaughtered [meat] and one of carcass meat and he said, [an oath] that I shall eat these ten olive-sized pieces, since he is not liable for the carcass meat, he neither is liable for the remainder.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל מִשְּׁחִיטַת פְּלוֹנִי. אֵין בָּהּ חֵלֶב. בְּשׁוֹחֵט צְבָיִים. אֵין בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה. בְּעוֹפוֹת. אֵין בָּהֶן דָּם.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: Why did he not say, “an oath that I shall eat of the slaughter of X”? Is there not fat? If he slaughters deer. Is there not the hip sinew? About fowl. Is there not blood?

רִבִּי חִינְנָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל מִפְּלוֹנִי סְתָם. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן נִיתְנֵי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. מֵאָסוּר לֹו וְלֹא מִמּוּתָּר לוֹ. אֶלָּא שֶׁזֶּה בְּקָבוּעַ וְזֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד.

Rebbi Ḥinena asked: Why did he not say, “an oath if I would eat of X” without detail? Because of Rebbi Simeon. But if following Rebbi Simeon, how could we state the Day of Atonement, since Rebbi Simeon stated, you shall deprive yourselves, of what is (forbidden) to you, not of what is (permitted) to you. Only one has a fixed rate sacrifice, the other a variable one.

הָתִיבוֹן. הֲרֵי טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְתַנֵּי תַנָּא. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן חִיּוּב כָּרֵת. שְׁבוּעוֹת אֵין בָּהֶן כָּרֵת.

They objected, is there not impurity of the Sanctuary and its sancta which need a variable rate [sacrifice] and did the Tanna not state it? We come to state only things carrying a liability to extirpation; there is no extirpation for oaths.

הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְעִילָה אֵין בָּהּ כָּרֵת וְתַנֵּי. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. שְׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין אָבוֹת מְלָאכוֹת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כולָּם בְּהֶעֱלֵם אֶחָד כְּלוּם חַיָיב אֶלָּא אַחַת עַל כּוּלָּן. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כָל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁמָּא אֵינוֹ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

They objected, there is no extirpation for larceny and it was stated! We come to state only things which cannot become permitted after being forbidden. Oaths may become permitted after being forbidden. This implies that there are no categories of work for the day of Atonement, for if anybody violated all of them in one forgetting he is liable only for one [sacrifice] for all of them. But if anybody violated each of them separately, would he not be liable for each single one?

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל מַצָּה. אָסוּר לוֹכַל מַצָּה בְלֵילֵי הַפֶּסַח. שֶׁלֹּא אוֹכַל מַצָּה בְלֵילֵי הַפֶּסַח. לוֹקֶה וְאוֹכֵל מַצָּה. שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּצֵּל. אָסוּר לֵישֵׁב בְּצֵל סוּכָּה. שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה. לוֹקֶה וְיוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה.

In the opinion of Rebbi Joḥanan, if one said, “an oath that I shall not eat unleavened bread”, he is forbidden to eat unleavened bread in the night of Passover. “That I shall not eat unleavened bread in the night of Passover,” he is flogged and eats unleavened bread. “That I shall not sit in the shadow”, he is forbidden to sit in the shadow of a booth. “That I shall not sit in the shadow of a booth,” he is flogged and sits in the shadow of a booth.

לֹא סוֹף דָּבָר סְתָם אֶלָּא אֲפִילוּ פְּלוֹנִי. לֹא סוֹף דָּבָר כּוֹלֵל אֶלָּא אֲפִילוּ פוֹרֵט. לֹא סוֹף דָּבָר לָבֹא אֶלָּא אֲפִילוּ לְשֶׁעָבַר. לֹא סוֹף דָּבָר רַבָּנִן אֶלָּא אֲפִילוּ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא סוֹף דָּבָר נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת אֶלָּא אֲפִילו עָפָר.

Not only unspecified, but even “X”. Not only comprehensive but even in detail. Not only in the future but also in the past. Not only the rabbis but even Rebbi Aqiba. Not only carcass and torn meat but even dust.