Jerusalem Talmud Sotah 7.1

משנה: אֵילּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹנָם. פָּרָשַׁת סוֹטָה וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר וְקִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן.

MISHNAH: The following are recited in the vernacular: The verses of the suspect wife, and the declaration of tithes, and the recitation of the Šema‘, and prayer, and grace, and the oath of a witness, and the oath about a deposit.

הלכה: אֵילּוּ נֶאֱמָרִין כול׳. כְּתִיב וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹנָתָן. וְאִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת וְלָמָּה הִיא עוֹנָה אַחֲרָיו אָמֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר לָהּ עַל יְדֵי תּוּרְגְּמָן.

HALAKHAH: “The following are recited,” etc. It is written: “The Cohen shall tell the woman,” in any language she understands, the words of Rebbi Joshia. Rebbi Jonathan said to him, if she does not understand, how could she answer “Amen, Amen”? But that he should not talk to her through an interpreter.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא מָצִינוּ שֶׁדִּיבֵּר הַמָּקוֹם עִם אִשָּׁה אֶלָּא עִם שָׂרָה בִּלְבַד. וְהָא כְתִיב אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה וגו׳. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין. עַל יְדֵי הַתּוּרְגְּמָן. וְהָא כְתִיב וַיֹּאמֶר יי לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ. אָמַר רִבִּי בָּא בַר כַּהֲנָא. הַדִּיבּוּר נָפְלָה לָהּ. אָמַר רִבִּי בִּירִי. כַּמָּה כִירְכּוּרֵי כִירְכּוּרִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִשְׁמוֹעַ שִׂיחָתָן שֶׁלַּצַּדְקָנִיּוֹת וַיֹּאמֶר לא כִּי צָחַקְתְּ.

Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon: We do not find that the Omnipresent talked to a woman, except only to Sarah. But is there not written: “To the woman He said: I shall increase,” etc.? Rebbi Jacob of Kefar Ḥanin said, through an interpreter. But is there not written: “The Eternal said to her, two peoples are in your womb”? Rebbi Abba bar Cahana said, the Word fell to her. Rebbi Biri said, how many weaver’s shuttles! The Holy One, praise to Him, desires to hear the talk of the just women: “He said no, but you laughed.”

וִידּוּי מַעֲשֵׂר. דִּכְתִּיב וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ.

“The declaration of tithes, as it is written: “You should declare and say.”

וְקִרְיַת שְׁמַע. דִּכְתִיב וְדִבַּרְתָּ בָּם. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. קִרְיַת שְׁמַע אֵינוֹ נֶאֶמְרָה אֶלָּא בִלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. מַה טָעֲמָא. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רִבִּי לֵוִי בַר חַיְתָה אֲזַל לְקַיְסָרִין. שְׁמַע קָלוֹן קַרֵיָין שְׁמַע אֱלֵונִיסְתִּין. בְּעָא מְעַכְבְּתוֹן. שְׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְאִיקְפַּד. אָמַר. כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת אֲשׁוּרִית לֹא יִקְרֶינָּה כָּל עִיקַּר. אֶלָּא יוֹצֵא בְכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ. הֵשִׁיב רִבִּי בְּרֶכְיָה. הֲרֵי מְגִילַּת אֶסְתֵּר. הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ אֲשׁוּרִית וְלָעַז. אֵינוֹ יוֹצֵא בָהּ אֶלָּא אֲשׁוּרִית. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגִילַּת אֶסְתֵּר הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ אֲשׁוּרִית וְלָעַז אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא אֲשׁוּרִית. בְּלָעַז יוֹצֵא בָהּ בְּלָעַז. וְכֵן יוֹצֵא בָהּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ.

“And the recitation of the Šema‘.” For it is written: “You shall talk about them.” Rebbi says, I say that the Šema‘ is recited only in the holy language. What is the reason? “The words shall be”. Rebbi Levi bar Ḥaita went to Caesarea. He heard their voices when they were reading the Šema‘ in Hellenistic manner. He wanted to hinder them, but Rebbi Yose heard of it and was offended. He said, do I say that someone who does not know to read Assyrian letters should not recite it at all? But he fulfills his duty in any language he knows. Rebbi Berekhiah objected: But there is the Esther scroll, where somebody who knows to read both Asssyrian script and Greek can fulfill his obligation only from Assyrian script. Rebbi Mana said: About the Esther scroll, somebody who knows to read both Asssyrian script and Greek can fulfill his obligation only from Assyrian script; Greek only, he fulfills his obligation in Greek; and so he can fulfill his obligation in any language he understands.

וּתְפִילָּה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לִתְבוֹעַ צְרָכָיו. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרֵךְ.

“And prayer,” that one should know how to ask according to his needs. “And grace,” that one should know to Whom he gives praise.

וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִלְשׁוֹנוֹ. הִשְׁבִּיעָן שֶׁלֹּא בִלְשׁוֹנָן וְאָמְרוּ. אָמֵן. הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. כְּהָדָא דְתַנֵּי. שְׁבוּעַת הַדַּיָינִין כִּתְנַיִין שֶׁבְּלִיבֵּינוּ לֹא כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבְּכֶם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. חֲזָקָה כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבּוֹ הוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְלָמָּה הוּא מַתְנֶה עִמּוֹ. מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. יֵשׁ תְּנַיִין בַּשְּׁבוּעוֹת. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֵשְׁנוֹ פֹה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם. מַה שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ אֵין בְּלִיבָּם תְּנַיי.

“And the oath of a witness and the oath about a deposit.” One makes him swear in his own language. If one made them swear not in their language and they said “Amen”, they are not prosecutable. As we have stated: The oath before the judges is according to our understanding, not according to your understanding. Rebbi Yudan said, it is to be assumed that he makes them swear according to his understanding. Why does he have to spell out this condition to him? Because of the uneducated, lest they say that there may be mental reservations for oaths. Rebbi Ḥanania stated before Rebbi Mana: Is there not written: “But with everybody who stands here with us today”? He said to him, the future generations do not have mental reservations.