Jerusalem Talmud Megillah 1.12

משנה: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדוּשַּׁת שִׁילֹה. יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר וּקְדוּשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר:

MISHNAH: The only difference between Shilo and Jerusalem was that at Shilo one ate simple sacrifices and Second Tithe at sight and in Jerusalem inside the wall. In both cases most holy sacrifices are eaten inside the curtains. After the holiness of Shilo {temporary altars} were permitted but after Jerusalem {temporary altars} are not permitted.

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. אֵין לִי אֶלָּא הַר עֵיבָל. שִׁילֹו מְנַיִין. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַיי. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְשֵׂייוֹ שֶׁלְשְׁמוּאֵל. הוּא (ועירו) [וְעוֹרוֹ] וּמְחוּסָּר זְמַן וְלֵוִי הָיָה. אָמַר רִבִּי יֹוסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן. אֲבָנִים פְּסוּלוֹת וַעֲצֵי אֲשֵׁירָה וּמוּקְצָה וְנֶעֱבַד וְלַיְלָה וְזָר וְאִיסּוּר בָּמָה. מָאן דְּבָעֵי יִשְׁמְעִינָהּ טַבָּאוּת מִן הַהִיא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיי. כָּתוּב וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וגו׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שֻׁקָּא וְשׁוֹפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֻׁקָּא וְאַלְיָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. חֲזֶה וְשׁוֹק. דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר. חֲזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עוֹר הָעוֹלָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. תְּרוּמַת תּוֹדָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי יֹוחָנָן בָּעֵי. הַלַּיְלָה מָהוּ שֵׁיְּהֵא כָשֵׁר בַּבָּמָה. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פּוּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וגו׳. וּכְתִיב וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חוֹטִאים לַיִהֹוָה לֶאֱכוֹל עַל הַדָּם וגו׳. הָא כֵיצַד. הַלַּיְלָה לַחוּלִין וְהַיּוֹם לַמּוּקְדָּשִׁין. כַּד שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי לָעְזָר.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan bar Marius understood it from the following: Then Joshua would build an altar for the Eternal, the God of Israel, on Mount Ebal. Not only Mount Ebal, from where Shilo? Samuel took a milk lamb and brought it up totally as elevation offering for the Eternal. Rebbi Abba bar Cahana said, three sins were permitted for Samuel’s sheep: It and its hide, and deficient in time, and he was a Levite. Rebbi Yose said, if about this it implies nothing, since Rebbi Abba bar Cahana said, seven sins were permitted for Gideon’s bull: Disqualified stones, and Asherah wood, and separated, and worshipped, and night, and outsider, and altar prohibition. He who wants may understand it well from that by Rebbi Samuel bar Naḥman: When he returned to Rama, for there was his house, and there he judged Israel, and there he built an altar for the Eternal. It is written, the cook lifted the thigh and what was on it and put before Saul, etc. Rebbi Samuel bar Naḥman said, the thigh and meat. Rebbi Joḥanan said, the thigh and the fat tail. Rebbi Eleazar said, the thigh and the breast, as Rebbi Eleazar said, the thigh and the breast belong to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Eleazar: The hide of the elevation sacrifice belongs to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jeremiah: The contribution of a thanksgiving sacrifice belongs to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Joḥanan asked, is the night qualified at a private altar? Rebbi Eleazar answered, is it not written, Saul said, disperse under the people and tell them, every man shall bring to me his ox, etc. And it is written, they told Saul saying, behold the people are sinning against the Eternal by eating on the blood, etc. How is this? The night for profane {slaughter}, and the day for sacrificial. When Rebbi Joḥanan heard this, he said, well did Rebbi Eleazar teach us.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי אֵילָעִאי. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁילֹה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַתְּבִיאֵהוּ בֵית יי שִׁלֹה. הָא כֵיצַד. בַּיִת שֶׁלְאֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְּמַעֲלָן. וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּבִנְיַין הַבַּיִת. וְהָא תַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אוֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי כָּךְ אוֹהֶל שֶׁבְּשִׁילֹה נָטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָיו וַאֲדָנָיו וְעַמּוּדָיו. וְהָיוֹ הַקְּרָסִים נִרְאִין מִתּוֹכוֹ כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ.

Rebbi Phineas in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ila`y. One verse says, he abandoned the dwelling at Shilo, but an other verse says, she brought him to the Eternal’s House at Shilo. How is this? A stone house below and the gobelins on top, and this was “rest.” Rebbi Ze`ira said, a minimum of ten hand-breadths, as in building a house. But was it not stated, just as the Tent of Meeting was erected so was the Tent at Shilo erected? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, its poles, its planks, its latches, its bases, and its columns. Its poles were visible inside like stars in the sky.

רִבִּי חִיָיה רַבָּה אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵאָבִיךָ שֶׁכָּל חוּפּוֹת [שֶׁהָיוּ] לָא הָיוּ אֶלָּא בְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין. מַה טַעֲמָא. וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. וְהָא כְתִיב וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. וַיִּבְחַר בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה. וְכִי בִיהוּדָה בָחַר. אֶלָּא בְחִירָה וּבְחִירָה. מַה בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. אַף בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. קֳדָשִׁים הַמְרַצִּין נֶאֱכָלִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְּצִיפּוֹרִין. כְּרֹאשׁ תּוֹר הָיָה נִכְנַס מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף לְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִן וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ נָתוּן עָלָיו. מַה טַעַם. וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁילֹה. עַד אַיסִכּוּפִּיָּה דְּשִׁילֹה. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. שֶׁשָּׁרַת שְׁכִינָה בְּסַנְאָיו שְׁלְיוֹסֵף.

The Great Rebbi Ḥiyya said to Rebbi Simeon ben Rebbi: I heard from your fathers that all covers [which existed] only were in Benjamin’s part. What is the reason? He rests between his shoulders. But is it not written, He despised the Tent of Joseph and did not choose the tribe of Ephraim, but chose the tribe of Judah. Did he choose Judah? But choosing, choosing. Since choosing there includes Benjamin, so choosing here includes Benjamin. Rebbi Jonah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: and the pleasure of the Dweller in the senna. Sacral meat given to atonement is consumed in the part of Joseph. Rebbi Eudaimon of Sepphoris said, like vertex of a trapezoid entered from Joseph’s part into Benjamin’s part; on it the altar was situated. What is the reason? The border turned eastward to Taanat-Shilo, up to the door-sill of Shilo. Rebbi Jonah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: and the pleasure of the Dweller in the senna. That the Divine Presence dwelt in the greatness of Joseph.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֶׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִמָּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל הָרוֹאֶה לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהַזְהִיר עַל אֲכִילָתָן אֶלָּא עַל עֲלִיָיתָן. מַה טַעַם. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ. פֶּן תַּעֲלֶה עֲלִיָיתֶיךָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר מִיָישָׁא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָעְזָר. מָהוּ הָרוֹאֶה. שִׁילֹה אוֹ שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. אָמַר לֵיהּ. שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. כְּגוֹן הָדָא בֵית מָעוֹן. אֶלָּא שֶׁזֶּה מַפְסִיק וְזֶה אֵינוֹ מַפְסִיק.

Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia: Since simple sacrifices and Second Tithe were eaten at sight the person who stated the Mishnah did not need to warn about the consumption but about its bringing. What is the reason? Guard yourself, lest you bring your elevation sacrifices, lest you bring what you are obliged to offer. Rebbi Simeon bar Miasha asked before Rebbi Eleazar: What means “at sight”? Shilo or Shiloh and the Sanctuary at Shilo? He told him, Shiloh and the Sanctuary at Shilo, as for example Bet-Maon, only that there is an interruption and here is no interruption.

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֶה סִימָן. כָּל זְמַן שֶׁהָאָרוֹן מִבִּפְנִים הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. יָצָא הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ לְשָׁעָה. כְּגוֹן הַהוּא דְּעֵילִי. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹוחָנָן. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מֶעַתָּה אִם אֵין אָרוֹן אֵין פֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. נִיחָה כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אַף הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: This is the indication: Any time the Ark is inside, private altars are forbidden; once it left, private altars are permitted. Rebbi Ze`ura asked before Rebbi Yasa: even temporarily, as in the case of Eli? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, “there”, “there”. Just as in the case of “there” mentioned there private altars are forbidden, so in the case of “there” mentioned here private altars are forbidden. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan, in that case if there is no Ark is there no Pesaḥ? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, “appellation”, “appellation”. Just as in the case of “appellation” mentioned there private altars are forbidden, so in the case of “appellation” mentioned here private altars are forbidden. And so Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon were saying, Second Tithe in Nob and Gibeon. One understands Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said, purification sacrifice and Pesaḥ for the individual on the public altar, no purification sacrifice and Pesah for the individual on a private altar. Following Rebbi Simeon? Since Rebbi Simeon said, “The community only brings what Scripture fixed for it.” Rebbi Simeon is of the opinion that since when Second Tithe was introduced it was not interrupted.

מְנַיִין שֶׁהַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׂינִי בַפֶּסַח. תַּלְמוּד לֹומַר תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. רִיבָה. יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּבִּיכּוּרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁב. יָצְאוּ בִּיכּוּרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכָל מוֹשָׁב. הָתִיבוּן. הֲרֵי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי הֲרֵי הוּא נֶאֱכָל בְּכָל מוֹשָׁב. רָאוּי הוּא לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. מֵעַתָּה הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָמֵא כְרִבִּי יְהוּדָה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לְהִיִפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. [מֵעַתָּה] חַלַּת עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׂינִי בִירוּשָׁלִַם. הוֹאִיל וְאֵינָהּ רָאוּיָה לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בָּהּ.

From where that the Cohanim may fulfill their obligation with ḥallah or heave, and Israel with Second Tithe on Passover? The verse says, you shall eat mazzot; this adds. Could I think that they may fulfill their obligation with First Fruits? The verse says, inallyour dwelling places you shall eat mazzot, mazzah which may be eaten at any dwelling place; this excludes First Fruits which are not eaten at any dwelling place. They objected, but may Second Tithe be eaten at any dwelling place? It may be redeemed and be eaten at any dwelling place. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: What was bought with tithe money and became impure, following Rebbi Jehudah, since it is not subject to being redeemed and eaten at any dwelling place, one may not fulfill one’s obligation with it. Rebbi Simeon ben Laqish asked: Ḥallah from dough made from Second Tithe in Jerusalem, since it is not subject to being redeemed and eaten at any dwelling place, one may not fulfill one’s obligation with it.

יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁבְעָה. יָצְאוּ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִמַּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלּוֹת תּוֹדָה (וּשְׂעִירֵי) [וּרְקִיקֵי] נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלֹּות תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. נִיחָה חַלּוֹת תּוֹדָה. רְקִיקֵי נָזִיר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן נְזִירוּת. נְזִירוּת חוֹבָה הִיא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. תִּיפְתָּר שֶׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ בְשִׁילֹה. עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי עֶזְרָה בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה הַבָּאִים בְּבָמָה כְּשֵׂירִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבַּעֲלִים לְשֵׁם חוֹבָה. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא כְרִבִּי שִׂמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.

I could think that they may fulfill their obligation with flat cakes for a thanksgiving offering and wafers of a nazir. The verse says, seven days you shall eat mazzot; mazzah which may be eaten all seven days. This excludes thanksgiving offering and wafers of a nazir which may not be eaten all seven days. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: since flat cakes for a thanksgiving offering and (goats) [wafers] of a nazir may be eaten in the entire domain of the Land of Israel, the presenter could not exclude because of “dwelling place”. Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: this implies that wafers of a nazir may be eaten in the entire domain of the Land of Israel, the presenter could not exclude because of “dwelling place”. One understands about flat cakes for a thanksgiving offering. But it is not so for wafers of a nazir. Rebbi Joḥanan said, there is no nazir here; nezirut is an obligation. Rebbi Abun bar Cahana said, explain it if his purification offering was presented in Shiloh but his elevation and well-being offerings in Nob or Gibeon. Rebbi Ḥananiah, Rebbi Ezrah asked before Rebbi Mana: Did not the teacher say in the name of Rebbi Yose: Holiday well-being offerings brought at an elevated place are qualified but they are not counted against an obligation of the owner? But it must be for Rebbi Jehudah, as Rebbi Jehudah said, purification and Passover offerings of individuals at a principal elevated place, but no purification and Passover offerings of individuals at a private altar. It only follows Rebbi Simeon, since “Rebbi Simeon said, when one of the bloods was sprinkled, the nazir is permitted to drink wine and to defile himself for the dead.”

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. מָאן דְּאָמַר. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי. מָאן דְּאָמַר. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד וגו׳. לְאֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ חֲבִילָה וְהָיָה נִינֻחַ בָּהּ. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בַּגִּלְגַּל הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בְּשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בִּירוּשָׁלִַם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. לַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ. אֶל תִּשְׁתֶּה יַיִן לֹא מִטִּבֵּרִיָּא וְלֹא מִקַּיְסָרִין וְלֹא מִצִּיפּוֹרִין. הָא בֵּינְתַיִים מוּתָּר. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד עָשׂוּ אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. בַּגִּלְגַּל עָשׂוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְקוּ. בְּשִׁילֹה עָשׂוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתֵשַׁע. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן עָשׂוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְנוֹב וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בְּגִבְעוֹן. וּבִירוּשָׁלִַם עָשׂוּ בְּבִנְיָין הָרִאשׁוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשֶׂר וּבְבִנְיָין הָאַחֲרוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשְׂרִים. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

There are Tannaim who state, rest is Shilo, inheritance is Jerusalem. There are Tannaim who state, rest is Jerusalem, inheritance is Shilo. He who says that rest is Shilo, because up to now you did not come to the rest. Inheritance is Jerusalem, My inheritance is a vulture, a hyena for Me. He who said, inheritance is Shilo, My inheritance like a lion in the forest; rest is Jerusalem, this is My rest forever, etc.; like one who made a bundle and rested with it. At the Tent of Meeting private altars were forbidden. At Gilgal private altars were permitted. At Shilo private altars were forbidden. At Nob and Gibeon private altars were permitted. At Jerusalem private altars were forbidden. {A parable of} a king who said to his slave, drink wine neither from Tiberias, nor from Caesarea, nor from Sepphoris. Therefore from in-between is permitted. So at the Tent of Meeting they spent 39 years. At Gilgal they spent fourteen years, seven when they conquered and seven when they distributed. At Shilo they spent 369 years, at Nob and Gibeon they spent 57, thirteen at Nob and 44 at Gibeon. But in Jerusalem they spent 410 years at the first Temple and 420 at the last Temple, to confirm what has been said, the glory of this last Temple will be greater than that of the first.