Jerusalem Talmud Challah 3.5

משנה: הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַחִיטִּים וּמִן הָאוֹרֶז אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶיבֶת וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. הַנּוֹטֵל שְׂאוֹר מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִיסָּה שֶׁהוּרְמָה חַלָּתָהּ אִם יֵשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן וְאִם לָאו מוֹצִיא חַלָּה אַחַת עַל הַכֹּל. כְּיוֹצֵא בוֹ זֵיתִי מַסִּיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִיקּוּף. עִינְּבֵי בָּצִיר עִם עִינְּבֵי עוֹלֵלוֹת אִם יֵשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לָאו מוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן. הַנּוֹטֵל שְׂאוֹר מֵעִיסַּת חִיטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִיסַּת הָאוֹרֶז אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאִם לָאו פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְאִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ הַטֵּבֵל אָסוּר כָּל שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.

MISHNAH: If somebody makes dough from wheat and rice, if it has the taste of flour it is subject to ḥallah and a person may satisfy his Passover obligation with it. If it does not have the taste of flour it is not subject to ḥallah and a person may not satisfy his Passover obligation with it. If somebody takes sourdough from a dough from which no ḥallah was taken and adds it to dough from which ḥallah was taken, if he can provide for it from another place he should take in proportion; otherwise he should take ḥallah for everything. Similarly, if harvested olives were mixed with plucked olives, or harvested grapes with gleanings, if he can provide for it from another place he should take in proportion; otherwise he should take heave and heave of the tithe for everything but the remainder of tithe and Second Tithe in proportion. If somebody takes sourdough from grain dough and adds it to a rice dough, if it imparts the taste of grain it is subject to ḥallah, otherwise it is exempt from ḥallah. Then why did they say ṭevel is forbidden in the most minute amount? In its own kind; not in its own kind if it can be tasted.

הלכה: מַתְנִיתָא כִּדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ חַיֶיבֶת עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ דָּגָן כְּשִׁיעוּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי הִילָא בֵּין כְּרַבָּנִין דְּהָכָא בֵּין כְּרַבָּנִין דְּתַמָּן אָמְרִין עַד שֶׁיְּהֵא רוּבָּהּ דָּגָן וְטַעֲמָהּ דָּגָן. רַב הוּנָא אָמַר טַעֲמָהּ דָּגָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוּבָּהּ דָּגָן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הוּנָא עִירֵב בָּהּ שְׁאָר הַמִּינִין עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ רוּבָּהּ דָּגָן וְטַעֲמָהּ דָּגָן. פָּתַר לָהּ בְּמִינִים אֲחֵרִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי הִילָא הַנּוֹטֵל שְׂאוֹר מֵעִיסַּת חִיטִּין וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ עִיסַּת הָאוֹרֶז אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאִם לָאו פְּטוּרָה. בְּגִין נִתְנוּ דְבַתְרָהּ הַטֵּבֵל אָסוּר כָּל שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ. שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.

HALAKHAH: The Mishnah follows Rabban Simeon ben Gamliel since “Rabban Simeon ben Gamliel says it is never obligated unless it contain the measure of grain.” Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Practice follows Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi Hila said, both following the rabbis here or the rabbis there, they say not unless the greater part be grain and the taste that of grain. Rav Huna said, the taste of grain even if the greater part is not grain. A baraita disagrees with Rav Huna: If he mixed other kinds in, not unless the greater part be grain and the taste that of grain. He explains it for other kinds. A Mishnah disagrees with Rebbi Hila: “If somebody takes sourdough from grain dough and adds it to a rice dough, if it imparts the taste of grain it is subject to ḥallah, otherwise it is exempt.” Because it was stated after that: “Ṭevel is forbidden in the most minute amount in its own kind. Not in its own kind if it can be tasted.”

רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה מְסַמֵּךְ לְרִבִּי זְעִירָא שָׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי הִילָא יְתִיב מַתְנֵי רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טַעֲמָהּ דָּגָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוּבָּהּ דָּגָן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיְּהֵא רוּבָּהּ דָּגָן וְטַעֲמָהּ דָּגָן. אָמַר מִחְלְפָה הִיא בְיָדֵיהּ סֵימָן הַוָא לָן רִבִּי יוֹסֵי כְּרַב הוּנָא.

Rebbi Yose was supporting Rebbi Zeïra. He heard the voice of Rebbi Hila who was sitting and stating: Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: the taste of grain even if the greater part is not grain; Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: The greater part grain and the taste that of grain. He said, he got it wrong: we had a note that Rebbi Assi teaches like Rav Huna.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מִנְחָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוּלִין קוֹמֵץ וּמַתִּיר אֶת הַשִּׁיְּרִיים לָאֲכִילָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלֶיהָ וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. אָמַר לֵיהּ וְכִי טֵבֵל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּחוּלִין קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ וְכֵן אָמְרִית לָךְ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו וְלֹא מִמֶּנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר. אִין תַּפְשִׁיטָא לָךְ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֵר אֲפִילוּ מִמֶּנּוּ עָלָיו אֵינוֹ מוֹצִיא. מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו דְּתַנִּינָן וְאִם לָאו יוֹצִיא חַלָּה אַחַת עַל הַכֹּל.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Zeïra: If a cereal offering was mixed with profane flour, may [the Cohen] take a fistful and permit the remainder to be eaten? Do I read for this (Lev. 2:3): “The remainder of the offering is for Aaron and his sons?” He said to him: If ṭevel was mixed with profane, do I read (Num. 18:28) “you shall give from it the Eternal’s heave to Aaron the Cohen”? He answered him, did I say to you that he cannot take from itself for itself and not from it for another place? If it is clear to you that he cannot take from it for another place then even from itself for itself he should not be able to take! The Mishnah said that he can take from itself for itself as we have stated: “Otherwise he should take ḥallah for everything”.

אָמְרִין לֵית הָדָא דְּרִבִּי זְעִירָה תְּתִיבָה עַל רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. מַה בֵין הַמּוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו מָה בֵין הַמּוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו הוֹאִיל וְאֵין אוֹתוֹ הַטֵּבֵל רָאוּי לְהֵיעָשׂוֹת תְּרוּמָה כְּיוֹצֵא בוֹ חוּלִין שֶׁבּוֹ מְבַטְּלִין אוֹתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר הוֹאִיל וְאוֹתוֹ הַטֵּבֵל רָאוּי לְהֵיעָשׂוֹת חוּלִין כְּיוֹצֵא בוֹ לֹא בָטֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָמְרָה טֵבֵל שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְרוּמָה הוֹאִיל וְאוֹתוֹ הַטֵּבֵל רָאוּי לְהֵיעָשׂוֹת כִּתְרוּמָה כְּיוֹצֵא בוֹ לֹא בָטֵל.

They said, Rebbi Zeïra’s is no answer to Rebbi Abun bar Ḥiyya’s question. What is the difference between him who takes from itself for itself and him who takes from it for another place? When he takes from itself for itself, since this ṭevel is not qualified to become heave for anything similar, the profane admixture makes it disappear. When he takes from it for another place since this ṭevel is qualified to become profane for something similar, it cannot disappear. Rebbi Yose said, that means that if ṭevel was mixed with heave, since this ṭevel is qualified to become heave for something similar, it cannot disappear.

וְלֵית הָדָא דְּרִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה תְּתִיבָה עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. מָה נַפְשָׁךְ אִם שֶׁלְּמַעֲלָן בָּטֵל אַף שֶׁלְּמַטָּן בָּטֵל. אִם שֶׁלְּמַטָּן לֹא בָטֵל אַף שֶׁלְּמַעֲלָן לֹא בָטֵל שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ.

But Rebbi Abun bar Ḥiyya’s is no answer to Rebbi Zeïra. As you take it, if the upper disappears then the lower has disappeared. If the lower did not disappear, neither did the upper since it was already sanctified.

תַּנֵּי וְאִם לָאו מֵבִיא אַרְבַּע רוֹבָעִין וּמַשִּׁיךְ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא זֹאת אוֹמֶרֶת רוֹבַע שְׂאוֹר שֶׁנִּטְבַּל בִּמְקוֹמוֹ טוֹבֵל אַרְבָּעַת רוֹבָעִין בְּמָקוֹם אַחֵר.

It was stated: Otherwise, he brings four quarters and makes it bite. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Zeïra: This means that one quarter of sour dough which became ṭevel at its place makes four other quarters ṭevel.

הָדָא אָמְרָה שֶׁהַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי אִימִּי אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵין הַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָא. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי אַתְּ מָה שְׁמָעַת מִן רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן אֲנָא לֹא שְׁמָעִית כְּלוּם. אֶלָּא נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מִן מִלֵּיהוֹן. דְּתַמָּן תַּנִּינָן הַמְּכַנֵּיס חַלּוֹת עָל מְנָת לְהַפְרִישׁ וְנָשְׁכוּ בֵּית שַׁמַּי אוֹמֵר חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר אֵינוֹ חִיבּוּר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִמָּה דְתַנִּינָן אֵינוֹ חִיבּוּר. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלָיו בְּשֵׁם טָמֵא אוֹכֵל טָהוֹר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן שַׁנְיָיא הִיא בִּטְבוּל יוֹם דִּכְתִיב בֵּיהּ טָהוֹר וְטָמֵא טָהוֹר לְחוּלִין מִבְּעוֹד יוֹם וְלִתְרוּמָה מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. הֲוֵי רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם תּוֹרָה הוּא. דּוּ אָמַר הַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר אֵינוֹ תּוֹרָה דְּהוּא אָמַר אֵין הַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. וְהָתַנִּינָן וְאִם לָאו מֵבִיא אַרְבַּעַת רוֹבָעִין וּמַשִּׁיךְ. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה תִּיפְתָּר שֶׁבָּא מֵעִיסַּת הַנָּשׁוּךְ.

This means that biting is biblical. Rebbi Immi said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish differ. Rebbi Joḥanan said, biting is biblical. Rebbi Simeon ben Laqish said, biting is not biblical. Rebbi Ḥiyya bar Abba switches the traditions. They asked before Rebbi Yose, what did you hear about Rebbi Joḥanan? He said, I did not hear anything but let us explain the words of the rabbis from their own words, as we have stated there: “If somebody collects loaves in order to separate [ḥallah] and they bit, the House of Shammai say it is a connection for a ṭevul yom but the House of Hillel say it is not a connection.” Rebbi Simeon ben Laqish said, since we stated it is no connection, that means that nobody can become guilty under the heading “impure person eating pure [food]”. Rebbi Joḥanan said to him, that is different for a ṭevul yom because for him is written both pure and impure; pure for profane food during daytime hours and for heave after dark. That identifies Rebbi Joḥanan as the one who said that what is not a connection for the ṭevul yom is biblical. Therefore, he says biting is biblical. And Rebbi Simeon ben Laqish is he who says it is not biblical since he says biting is not biblical. But did we not state: “Otherwise, he brings four quarters and makes it bite?” Rebbi Hoshaia said, explain that it was part of the dough which was bitten.

רִבִּי זְעִירָה בָּעֵי אוֹ מַה פְלִיגִין רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּנָשׁוּךְ מֵאֵילָיו. אֲבָל אִם הִשִּׁיכוֹ בְיָדוֹ כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַנָּשׁוּךְ תּוֹרָה. אֲפִילוּ תֵימַר הִשִּׁיכוֹ בְיָדוֹ הִיא הַמַּחֲלוֹקֶת נֹאמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה טֵבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי נְהוֹרַאי אָמַר טֵבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי הִילָא אָעְלוֹן עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא סָבְרִין מֵימַר שְׁנַיִם רָבִין עַל אֶחָד. וְלָא שְׁמִיעִין דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. וְהָתַנִּינָן וְאִם לָאו מוֹצִיא מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מַפְרִישׁ. מָה פְלִיגִין לַחוּשׁ לְהַפְרָשָׁה שְׁנִיָיה. מָאן דְּאָמַר טֵבֵל בָּטֵל בְּרוֹב אֲרִימָהּ וְנָפְלָת לְאָתָר חוֹרָן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהַפְרָשָּׁה שְׁנִיָיה. מָאן דְּאָמַר אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב אֲרִימָהּ וְנָפְלָת לְאָתָר חוֹרָן חוֹשֵׁשׁ לְהַפְרָשָּׁה שְׁנִיָיה.

Rebbi Zeïra asked: Do Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish differ if it bites by itself but if he made it bite with his hand everybody agrees that biting is biblical? Even if you say that the disagreement arises if he made it bite with his hand, Rebbi Simeon ben Laqish sticks with his opinion since Rebbi Simeon ben Laqish said in the name of Ḥizqiah: ṭevel disappears in a plurality. Rebbi Yose ben Rebbi Nahorai said, ṭevel disappears in a plurality. Rebbi Joḥanan said, ṭevel does not disappear in a plurality. Rebbi Abba bar Mamal and Rebbi Hila brought a case before Rebbi Assi; they wanted to say that two form a majority against one. They had not heard that Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi that ṭevel does not disappear in a plurality. But did we not state: “Otherwise, he takes from one for all”? Rebbi Yose said, everybody agrees that he separates. Where do they differ? To worry about a second taking. For him who says ṭevel disappears in a plurality, if one lifted it out but if fell into another place, he does not worry to take it out a second time. For him who says ṭevel does not disappear in a plurality, if one lifted it out but if fell into another place, he worries to take it out a second time.

אָמַר רִבִּי בָּא מַפְלִיגִין רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּטֵבֵל שֶׁנִּטְבַּל דְּבַר תּוֹרָה. אֲבָל בְּטֵבֵל שֶׁנִּטְבַּל מִדִּבְרֵיהֶן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָתַנִּינָן כְּיוֹצֵא בוֹ זֵיתִי מַסִּיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִיקּוּף עִינְּבֵי בָצִיר שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם עִינְּבֵי עוֹלֵלוֹת. וְלֹּא טֵבֵל שֶׁנִּטְבַּל מִדִּבְרֵיהֶן הוּא. אָמַר רִבִּי מָנָא קִיַימְתִּיהָ בְּשֶׁמֵן שֶׁל זֵיתִי מַסִּיק שֶׁנִּתְעָרֵב בְּשֵׁמֵן שֶׁל זֵיתֵי נִיקּוּף.

Rebbi Abba said: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish differ about ṭevel by biblical standards. But for ṭevel which is ṭevel only by rabbinic decree, everybody agrees that ṭevel disappears in a plurality. Rebbi Abba bar Cahana objected before Rebbi Yose: Did we not state: “Similarly, if harvested olives were mixed with plucked olives, or harvested grapes with gleanings,” is that not ṭevel only by rabbinic standards? Rebbi Mana said, I confirmed it: If oil from harvested olives was mixed with oil from plucked olives!

מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן נוֹטֵל אָדָם כְּדֵי חַלָּה מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּטָהֳרָה לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ וְהוֹלֵךְ. מִכֵּיוָן שֶׁקָּדַשׁ רוּבָּהּ לְשֵׁם חַלָּה תִבָּטֵּל בְּרוֹב. אָמַר בְּרוֹשֵׁם. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת. לְאֵי זֶה דָבָר הוּא מְסַיֵים לֹא כְדֵי שֶׁיִּבָּטֵל בְּרוֹב. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר שֶׁלֹּא יְהֵא אוֹמֵר תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה וְזֶה בְּזֶה. חָזַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר וְאָמַר לֹא אֲמַרְנָא כְּלוּם. וְלֹא רִבִּי יוֹחָנָן כִּי אָמַר תְּרוּמַת כְּרִי זֶה וְזֶה בְּזֶה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מָקוֹם שֶׁנִּתְרְמָה תְּרוּמָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן נִסְתַּיְימָה תְּרוּמָתוֹ שֶׁלְשֵׁינִי.

Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Simeon ben Laqish: “A person may take his ḥallah from a dough from which ḥallah was not taken to have it available in purity to separate from it.” After most of it became ḥallah, should not the remainder disappear in the plurality? He answered, when he notes it. You should know that this is so since we have stated there: “He who wants to separate heave and heave of the tithe together.” Why does he have to define its place? Is it not that it should not disappear in a plurality? Rebbi Isaac bar Eleazar said, that he should not say the heave of this and that heap should be in this one. Rebbi Isaac bar Eleazar changed his mind and said, I did not say anything! Is it not Rebbi Joḥanan who said, if somebody said the heave of this and that heap should be in this one, at the place where the heave of the first ended, there the second also ends.

לָקַט דְּלַעַת לִהְיוֹת מַפרִישׁ עָלֶיהָ וְהוֹלֵךְ הֲרֵי זֶה לוֹקֵט וּבָא וְרוֹשֵׁם עַד כָּאן תְּרוּמָה וְעַד כָּאן תְּרוּמָה דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לוֹקֵט וּמְחַשֵּׁב כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר מָאן דְּאָמַר עַד כָּאן תְּרוּמָה וְעַד כָָּאן תְּרוּמָה טֵבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. מָאן דְּאָמַר לוֹקֵט וּמְחַשֵּׁב כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. אָמַר רִבִּי בָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זָקוּק לִיתֵּן לַשֵּׁבֶט בֵּינֵיהֶן.

“If somebody harvested a pumpkin to use to give now and in the future, any time he harvests he has to come and note, up to here is heave, up to here is heave, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel says, he harvests and computes as is usual for him.” They wanted to say, for him who says up to here is heave, up to here is heave, ṭevel disappears in a plurality but for him who says he harvests and computes as is usual for him, ṭevel does not disappear in a plurality. Rebbi Abba said, between them is the duty to immediately give it to the tribe.

הָיָה צָרִיךְ לִתְרוֹם אַרְבַּע חָמֵשׁ חָבִיּוֹת מִן הַבּוֹר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַל פִּי הַבּוֹר וְאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְכֵן הַשְּׁנִיָיה וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר מַעֲלֶה כוּלָּן עַל פִּי הַבּוֹר וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ תְרוּמָה. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר מָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַל פִּי הַבּוֹר הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. וּמָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה כוּלָּן עַל פִּי הַבּוֹר אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֶקֵּיף בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה כוּלָּן עַל פִּי הַבּוֹר תּוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. וּמָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַל פִּי הַבּוֹר אֵין תּוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַחֲלִיף מָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשֹׁנָה עַל פִּי הַבּוֹר תּוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. וּמָאן דְּאָמַר מַעֲלֶה כוּלָּן עַל פִּי הַבּוֹר אֵין תּוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָה וְאֵינוֹ מְעוּרָב עַל יְדֵי גִידִין.

“ If he had to give heave for four or five amphoras in a cistern, he lifts the first one to the mouth of the cistern and says, this is heave. The same for the second and third, the words of Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi says, he lifts all of them to the mouth of the cistern and says, this is heave.” They wanted to say, for him who says he lifts the first one to the mouth of the cistern, ṭevel disappears in a plurality but for him who says he lifts all of them to the mouth of the cistern, ṭevel does not disappear in a plurality. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: They differ about earmarking. For him who says he lifts all of them to the mouth of the cistern, he has to give from what is earmarked but for him who says he lifts the first one to the mouth of the cistern he does not have to give from what is earmarked. Rebbi Samuel, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan switches: For him who says he lifts the first one to the mouth of the cistern, he has to give from what is earmarked but for him who says he lifts all of them to the mouth of the cistern he does not have to give from what is earmarked. Rebbi Zeïra said to him, is it not united by sinews?