Jerusalem Talmud Berakhot 1.1

משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מַעֲשֵׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה אָמְרוּ לוֹ לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶן אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר חַיָיבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוּ בִלְבַד אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים [וַאֲכִילַת פְּסָחִים] מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר. אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.

MISHNAH: When does one start to read the Shema in the evening? From the time that the priests enter to eat their Terumah, until the end of the first night watch are the words of Rebbi Eliezer. But the Sages say until midnight. Rabban Gamliel says until the first sign of dawn. It happened that his (Rabban Gamliel’s) sons returned from a wedding feast and told him: We did not recite the Shema‘. He said to them: If dawn has not yet come then you are obligated to recite. Not only that, but everywhere the Sages said “until midnight”, the obligation is to the start of dawn. The obligation of burning fats and limbs on the altar [and eating of the Passover sacrifice] is until the start of dawn. All sacrifices that can be eaten during one full day only could be eaten until the first dawn. In that case, why did the Sages say, only until midnight? In order to remove people from sin.

הלכה: מֶאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. אֲנָן תַּנִּינָן מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְּרוּמָתָן. תַּנִּי רִבִּי חִיָּיא מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת. וְתַנִּי עֲלָהּ קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אִיתָא חָמֵי מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְּרוּמָתָן יְמָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת שָׁעָה וְתַרְתֵּי לֵיְלִיָּא הוּא. וְאַתְּ אָמַר קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין כּוּפְרָנַיָּא דְקִיקַיָּיא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא יְמָמָא דְצָדִי לוֹן מִיקַּמֵּי חַיּוּתָא.

HALAKHAH: When does one start to read the Shema in the evening?. We have stated: “From the time that the priests enter to eat their Terumah”. Rebbi Ḥiyya stated: “From the time that people enter their houses Friday evening to eat their meal.” We have stated: “Their opinions are almost identical.” Come and see: “From the time that the priests enter to eat their Terumah” is still daylight and the stars start to appear, “from the time that people enter their houses Friday evening to eat their meal” is one or two hours into the night. You want to say that the two opinions are almost identical? Rebbi Yose said: Explain it by people in hamlets who usually leave the roads when there still is some daylight because they are afraid of wild beasts.

תַּנִּי הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אִם כֵּן לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִילָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה.

It was stated: “He who recites (the Shema‘) before that time did not fulfill his duty.” If that is so, why does one recite (the Shema‘) in the synagogue? Rebbi Yose said: one does not recite it to fulfill one’s duty but only to stand in prayer after the study of Torah.

רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה סָפֵק בֵּירַךְ עַל מְזוֹנוֹ סָפֵק לֹא בֵּירַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּלְוַאִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְקוֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת. הֲדָא אָמְרָה סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא צָּרִיךְ לִקְרוֹת.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Jeremiah: One who is in doubt whether he said Grace after his meal or not, must say Grace, since it is written (Deut. 8:10): “You will eat and be satiated, then you must praise the Eternal, your God”. One who who is in doubt whether he prayed or not, may not pray, against the opinion of Rebbi Yoḥanan who said: If only one would pray the whole day long, why? Because prayer is never in vain! About one who is in doubt whether he recited (the Shema‘) or not we may hear from this: He who recites (the Shema‘) before that time did not fulfill his duty. And before that time is it not doubtful? This means that one who is in doubt whether he recited (the Shema) or not must recite again.

סִימָן לְדָבָר מִשֶּׁיֵּצְאוּ הַכּוֹכָבִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָּה לְדָבָר זֵכֶר לְדָבָר וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָים מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּכְתִיב וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה לְמִשְׁמָר וְהַיּוֹם לִמְלָאכָה.

A sign for it (nightfall) is after stars have become visible. And though there is no proof, at least there is a hint in (Neh. 4:15): “We were working; half of them were holding spears, from the beginning of dawn to the visibility of stars.” And it is written (v. 16): “The night was for us for watch duty and daytime for work.”

כַּמָּה כוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם סָפֵק לַיְלָה. שְׁלֹשָׁה וַדַּאי לַיְלָה. שְׁנַיִם סָפֵק וְהָכְתִיב עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אֶלָּא מִיעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם. קַדְמִיָּא לָא מִתְחַשֵּׁב.

How many stars have to appear that it should be night? Rebbi Phineas in the name of Rebbi Abba bar Pappus: one star (visible) is certainly daylight. Two are doubtful as night. Three is certainly night. Are two doubtful? Is it not written (Neh. 4:15): “To the visibility of stars?” The minimum of “stars” are two! The first one does not count.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה פָּטוּר. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה מֵבִיא חַטָּאת. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה פָּטוּר.

Friday night, if someone saw one star and did work (forbidden on the Sabbath), he is free from punishment. Two, he brings a trespass offering for a sin in doubt. Three, he brings a sin offering. Saturday night, if someone saw one star and did (forbidden) work, he brings a sin offering. Two, he brings a trespass offering for a sin in doubt. Three, he is free from punishment.

רִבִּי יוֹסֶי בַּר בּוּן בָּעֵי אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיהֵא חַיָיב עַל הָאַחֲרוֹנים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיהֵא חַיָיב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַיָיב עַל הָאַחֲרוֹנִים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַיָיב עַל הָרִאשׁוֹנִים.

Rebbi Yose bar Abun investigated: If you say that two (stars) present a doubt, if someone saw two stars on Friday night, was warned, and did forbidden work, he also saw two stars on Saturday night, was warned, and did forbidden work, then it is logical to assert that if the first period was daytime the last period was also daytime and he would be guilty for the later work; if the last period was nighttime then the first period was also nighttime and he would be guilty for the first work. If someone saw two stars on Friday night and harvested about (the volume of) half a fig, in the morning he harvested about half a fig, and he saw two stars on Saturday night and harvested about half a fig, then it is logical to assert that if the first period was daytime the last period was also daytime and one would combine daytime with Saturday night and he would be guilty for his last work; if the last period was nighttime then the first period was also nighttime and one would combine daytime with Friday night and he would be guilty for his first work.

הֲדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין דְּלֵית אוֹרְחַתְהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא. בְּרַם בְּאִילֵּין דְּאוֹרְחָהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וּבִלְחוּד דְּיִתְחַמּוּן תְּלָתָא כוֹכָבִין בַּר מִן הַדָּא כוֹכָבָתָא.

That means (we judge) by those stars that are not usually seen during the day. But by those stars that are usually seen during the day we do not estimate. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: There must be three stars not counting Venus.

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָנָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם לַיְלָה. וְלֵית לֵיהּ סָפֵק. אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.

Rebbi Jacob the Southerner in the name of R. Yehudah ben Pazi: One star (visible) certainly daytime. Two are night. Does he not allow for a period of doubt? He has a doubt between star and star.

תַּנִּי כָּל זְמָן שֶׁפְּנֵי מִזְרַח מַאֲדִימוֹת זֶהוּ יוֹם. הִכְסִיפוּ זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת. הִשְׁחִירוּ נַעֲשֶׂה הָעֶלְיוֹן שָׁוֶה לַתַּחְתּוֹן זֶהוּ לַיְלָה.

It was stated: All the time that the Eastern sky is red it is certainly daylight. If it became silver colored then it is dusk. If it became black, equally from zenith to horizon, then it is night.

רִבִּי אוֹמֵר הַלְּבָנָה בִתְקוּפָתָהּ הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ וּתְחִילַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא סוֹף גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ וּתְחִילַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת. וְתַנִּי שְׁמוּאֵל כֵּן אֵין הַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּשָׁעָה שֶׁהָחַמָּה שׁוֹקַעַת וְלֹא שׁוֹקַעַת בְּשָׁעָה שֶׁהָחַמָּה זוֹרַחַת.

Rebbi says: (When) the moon is at its turning point, and the sphere of the sun has started to disappear and the sphere of the moon to rise, that is dusk. Rebbi Ḥanina said: When the solar sphere finishes disappearing and the lunar sphere starts to rise. Samuel has a tannaitic statement: The moon does not shine at the moment of the disappearance of the sun nor does it go down at the moment that the sun shines.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָיא בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ אָדָם עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַכַּרְמֶל וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל בְּיַם הַגָּדוֹל וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ חֲזָקָה בְיוֹם טָבַל. הֲדָא דְתֵימַר בְּהַהוּא דְּאָזִיל לֵיהּ בְּקָפּוֹנְדָרָא. בְּרַם הַהוּא דְּאָזַל לֵיהּ בְּאִיסְרָטָא לָא בְדָה.

Rebbi Samuel bar Ḥiyya bar Yehudah in the name of Rebbi Ḥanina: When the solar disk starts to sink and a man is standing on top of Mount Carmel, he descends and immerses himself in the ocean, ascends and eats his Terumah, one may assume that he immersed himself during daytime. Than is, if he used a shortcut but when he went on the road this does not apply.

אֵיזֶהוּא בֵין הַשְּׁמָשוֹת. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא לְטִיפָּה שֶׁל דָּם שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי חֻדָּהּ שֶׁל סַיָיף נֶחְלְקָה הַטִּיפָּה לְכַאן וּלְכַאן זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֵי זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת. מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה כְדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם חֲצִי מִיל דִּבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד עָלָיו חֲכָמִים.

What is dusk? Rebbi Tanḥuma said (it is comparable) to a drop of blood on the tip of a sword. The drop splits here and there, that is dusk. What is dusk? From after sundown the time a man needs to walk half a mil, the words of Rebbi Neḥemiah. Rebbi Yose said: dusk is a moment and the sages could not determine it.

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אַחָא הֲווּ יָתְבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אָחָא לָא מִסְתַּבְּרָא סוֹף חֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה כְּהֶרֶף עַיִן דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן. רִבִּי חִזְקִיָּה לָא אָמַר כֵּן אֶלָּא כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה סָפֵק הוּא. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשְׁיָיתֵיהּ קוֹמֵי דְּרִבִּי חִזְקִיָּה כַּד תַּנִּינָן תַּמָּן רָאָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשוֹת. אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשוֹת וְאַחַת לְמָחָר אִם יוֹדֵעַ שֶׁמִּקְּצָת הָרְאִיָיה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַּאי לְטוּמְאָה וּלְקָרְבַּן וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצַת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַּאי לְטוּמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבַּן. רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן מַאן תַּנָּא רְאִיָּיה נֶחְלֶקֶת לִשְׁנַיִם רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהּ קְשָׁתָה עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה סָפֵק הוּא. לָמָּה אָמַר לֵיהּ קְשִׁתֵיהּ לִכְשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת.

Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting together. Rebbi Yose said to Rebbi Aḥa: Is it not reasonable that the end of the half a mil of Rebbi Neḥemiah is the moment (of Rebbi Yose)? He answered: I also am of that opinion. Rebbi Ḥizqiah does not say so but every single moment in the half a mil of Rebbi Neḥemiah is in doubt. Rebbi Mana said: I pointed out the difficulty before Rebbi Ḥizqiah from what we have taught (Zabim I,6): “He saw one emission during daytime and one at dusk or one at dusk and the next one the next day; if he knows that the emission at dusk was partially during daytime and partially during nighttime, he certainly is impure and needs a sacrifice but if it is questionable whether the emission occurred partially during daytime and partially during nighttime he certainly is impure but it is questionable whether he owes a sacrifice.” Rebbi Ḥiyya bar Josef asked before Rebbi Yoḥanan: Who is the Tanna who will split an emission into two? Rebbi Yose! I said to him: Here is your problem since you say that every single moment in the half a mil of Rebbi Neḥemiah is in doubt. What is his question good for? For the time when Elijah will come and say: that is dusk.

מַאן פַּלִּיג. רִבִּי חֲנִינָא חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנָן בָּעֵי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בְּעַרְבִית נִרְאוּ שְׁלֹשָׁה כוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְאֶמְצַע הָרָקִיעַ לַיְלָה הוּא. וָמַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּכְתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ. מַה בִּיאָתוֹ מִשֶּׁיִתְכַסֶּה מִן הַבְּרִיּוֹת. אַף יְצִיאָתוֹ לִכְשֶׁיִתְוַדָּע לַבְּרִיּוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא כְּתִיב הַבּוֹקֶר אוֹר. הַתּוֹרָה קְרָאָהּ לְאוֹר בּוֹקֶר. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּבֹּקֶר בַּבּוֹקֶר כְּדֵי לִיתֵּן תְּחוּם לְבוֹקְרוֹ שֶׁל בּוֹקֶר.

Who disagrees? Rebbi Ḥanina the Colleague of the Rabbis asked: Just as you say in the evening that it is night if three stars are visible even though the sun is in the middle of the sky it is night, so you must say the same thing in the morning. Rebbi Abba said: It is written (Gen. 19:23): “The sun went out over the earth and Lot came to Zoar.” And it is written (Lev. 22:7): “The sun will come and he shall be pure.” He brackets going out and coming. Since coming means that it is hidden from the creatures so also its coming out when it will be ascertained by the creatures. Rebbi Abba said, it is written (Gen. 44:3): “In the morning it was light.” The Torah called the light morning. Rebbi Ismael stated: (Ex. 12:10) “In the morning, in the morning,” to give a domain to the very early morning.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אִם אוֹמֵר לִיתֵּן עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ לְלָיְלָה בֵּין בְּעַרְבִית בֵּין בְּשַׁחֲרִית נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. וְתַנִּי בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. אָמַר רִבִּי הוּנָא נַלְפִינָהּ מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ שֲׁרֵי מַלְכָּא נְפַק אַף עַל גַּב דְּלָא נְפַק אָמְרִין דְּנָפַק. שֲׁרֵי עָלֵיל לָא אָמְרִין דְּעָל עַד שַׁעֲתָא דְיֵיעוּל.

Rebbi Yose bar Abun said: If you say to give the thickness of the sky to the night both in the evening and in the morning then you must say that day and night are not of equal length; but we have stated: On the days of the vernal and autumnal equinoxes, day and night have equal length. Rebbi Huna said: We may learn from the ways of the world since if the king leaves [his palace] one already states that he left before he left but when he returns one does not say that he did return until he actually entered [the palace].

זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו. תְּרֵין אֲמוֹרַיִּן רִבִּי לֵוִי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּמַלְאָכִים וְחַד אָמַר כְּכֹהֲנִים. מַאן דְּאָמַר כְּכֹהֲנִים לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים עֵקֶב בְּצַד גּוּדָל וְגּוּדָל אֵצֶל עֵקֶב. וּמַאן דְּאָמַר כְּמַלְאָכִים וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה. רִבִּי חֲנִינָא בַר אַנְדְּרֵיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטָר הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֵן קְפִיצִין וּמַה טַעֲמָא קִרְבֵת עַל חַד מִן קָמַיָיא קַיָימַּיָּא.

He who prepares to pray must equalize his feet. Two Amoraim, Rebbi Levi and Rebbi Simon; one of them says like angels and one of them says like priests. He who says like priests, (Ex. 20:23): “You shall not ascend my alter by stairs;” that means that they were walking with their heel next to the great toe and great toe next to the heel. He who says like angels (Ez. 1:7)” “Their feet were a straight foot.” Rebbi Ḥanina bar Andrei in the name of R. Samuel ben Soṭar: angels have no moving joints. What is the reason? (Dan. 7:16) “I approached one of those standing,” the fixed ones.

אָמַר רִבִּי הוּנָא זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר בָּרְכוּ אֶת יי מַלְאָכָיו. בִּשְׁנִיָּיה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל צְבָאָיו. בִּשְׁלִישִׁית בָּרְכוּ אֶת יי כָּל מַעֲשָׂיו. בְּמוּסַף בִּבְרָכָה הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל עַבְדֵי יי הָעוֹמְדִים בְּבֵית יי בַּלֵּילוֹת. בִּשְׁנִיָּיה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. בִּשְׁלִישִׁית יְבָרֶכְךָ יי מִצִּיּוֹן. אִם הָיוּ אַרְבַּע חוֹזֵר תְּלִיתִיאָתָא בְקַדְמִיתָא וּרְבִיְעָתָא בִתְנִיְוואָתָא.

Rebbi Huna said: He who sees the priests in the synagogue, at the first blessing he must say (Ps. 103:20) “praise the Lord, His messengers.” At the second blessing (v. 21) “praise the Lord all His hosts.” At the third blessing (v. 22) “praise the Lord all His creatures.” At Musaf at the first blessing he must say (Ps. 134:1) “A song of ascent. Praise the Lord all servants of the Lord, who are standing in the Lord’s House in the nights.” At the second blessing (v. 2) “lift your hands in holiness.” At the third blessing (v. 3) “May the Lord bless you from Zion.” When there are four blessings then for the third he repeats the first, for the fourth the second.

אָמַר רִבִּי [חִנְּנָא] מֵאַיֶילֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל דִּכְתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וגו׳. וּכְתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּמִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרבָּעַת מִיל. יוֹתֵר הֲווּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מֵאַיֶילֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵירָתָהּ.

Rebbi Ḥinnena said: From the appearance of the “morning hind” until the first rays of light in the East a man can walk four mil. From the first rays of light in the East until sunrise four mil. From where do we know that from the first rays of light in the East until sunrise there are four mil? Since it is written (Gen. 19:15) “about when the morning came etc.” And it is written (v. 23) “the sun rose over the land and Lot arrived at Zoär.” From Sodom to Zoär there are four mil. It is farther than that. Rebbi Zeïra said: the angel was flattening the road before them. And from where do we know that from the appearance of “the morning hind” until the first rays of light at the East there are four mil? “About when”, “when”, compares one thing to another.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַיַילְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָבְתָא הִיא טָעְיָא זִימְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִימְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹר דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּה וְרָאוּ אַיֶילֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָיא רַבָּה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִימְאָה קִימְאָה כָּל מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יי אוֹר לִי. כָּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

Rebbi Yose bar Abun said: Anybody who identifies the “morning hind” with the planet Venus is in error; that planet sometimes is too early and sometimes too late. What is it? It is like two double horns of light that arise from the East and give light. Explanation: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Simeon ben Ḥalaphta were walking in the valley of Arbela before morning and saw “the morning hind” that started radiating. The great Rebbi Ḥiyya said to Rebbi Simeon ben Ḥalaphta, the great man: so will be the deliverance of Israel; it starts out very little and grows and longer as it goes on. What is the reason (Micha 7:8): “When I shall dwell in darkness, the Lord is my light.” So also at the start (Esther 2:21): “Mordocai was sitting at the king’s gate.” After that (6:11): “Haman took the garment and the horse.” After that (6:12): “Mordocai returned to the king’s gate.” After that (8:15): “Mordocai left the king’s presence in royal garb.” After that (8:16): “The Jews had light and joy.”

וַאֲתְיָא דְרִבִּי [חֲנִינָה] כְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה. אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בַּיּוֹם. עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַיּוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה כַּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל אָרֶץ וְעוֹבְיוֹ שֶׁל תְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה וּמַה טַעַם הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וּכְתִיב וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. וּכְתִיב בְּחוּקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. חוּג חוּג לִגְזֵירָה שָׁוָה.

The statement of Rebbi Ḥanina is parallel to that of Rebbi Yehudah since it was stated in the name of Rebbi Yehudah: the thickness of the sky is a walk of 50 years. An average person walks 40 mil during a day. Until the sun breaks through in the sky it passes the distance of 50 years; during that time a man can walk four mil. If follows that the thickness of the sky is one tenth [of the path of the sun] in one day. And just as the thickness of the sky is a walk of 50 years so the thickness of the earth and that of the abyss is a walk of 50 years. What is the reason? (Is. 40:22) “He Who thrones over the circle of the earth,” and it is written (Job 22:14): “He passes by the circle of the sky.” And it is written (Prov. 8:27) “When He carved out a circle on the face of the abyss.” “Circle” (חוּג) always has the same meaning.

תַּנִּי עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵּי רִבִּי אִלָּעִאי לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ כוֹרְתוֹ. וְכָל פִּילּוּג מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו וּמַה טַעַם וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵּי מָיִם. תַּנִּי עֵץ חַיִּים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַגַּן. וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן. וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. תַּמְצִית כּוּר תַּרְקָב שׁוּתָה. תַּמְצִית כּוּשׁ מִצְרַיִם שׁוּתָה. נִמְצֵאת אוֹמֵר מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְכוּשׁ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד. וְרַבָּנָן אָמְרִין בִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּימֵי הַשָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. כַּךְ בֵּין רָקִיעַ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה וְעוֹבְיוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. וּמַה חָמִית מֵימַר עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי בוּן יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. יְהִי רַקִיעַ בְּתָוֶוךְ. רַב אָמַר לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ. רַב אָמַר יְהִי רָקִיעַ יְחַזֵּק הָרָקִיעַ. יְקָרֵשׁ הָרָקִיעַ. יְגַלֵּד הָרָקִיעַ. יְמַתַּח הָרָקִיעַ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵן פַּזִּי יֵעָשֶה כְמִין מַטְלֵית הָרָקִיעַ. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר וַיְּרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וגו׳.

Is has been stated: The Tree of Life is wide a parcourse of 500 years. Rebbi Yehudah ben Rebbi Ilaï said: not only its crown but even its stem.All the splitting of primeval waters splits under it since (Ps. 1:3) “He shall be like a tree planted on split waters.” It has been stated: The Tree of Life is one sixtieth of the Garden. (Gen. 2:10) “And a river originated in Eden to irrigate the Garden.” The remainder of a kur is a triple qab, a sixtieth. The remainder of Africa is Egypt, a sixtieth. We find that it is said that Egypt can be traversed in 40 days. Black Africa can be traversed in slightly more than seven years. But the teachers say [the sky is determined] by the days of the patriarchs (Deut. 11:21) “like the days of the sky over the earth.” And just as the sky over the earth is at a distance of a way of 500 years so between one sky and the next is a way of 500 years and its thickness is a way of 500 years. Why did you see fit to say the thickness of the sky is a way of 500 years? Rebbi Abun said (Gen. 1:6): “There shall exist a spread-sky within the water.” The spread-sky shall be in the middle. Rav said: the sky was wet on the first day and jelled on the second day. Rav said: “There shall exist a spread-sky”: the sky shall strengthen, the sky shall jell, the sky shall solidify, the sky shall be spread. Rebbi Yehudah ben Pazi said: The sky (רקיע) shall be made like a piece of cloth, just as it is said (Ex. 39:3) “They stretched (וירקעו) out the gold sheets.”

תַּנִּי בְּשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כִשְׁתֵּי אֶצְבָּעַיִּים. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא דְּאָמַר רִבִּי אָחָא בְּשֶׁם רִבִּי חֲנִנָא תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק. תַּרְקִיעַ מְלַמֵּד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִּין כְּטָס. יָכוֹל שֶׁאֵינָן בְּרִיאִין תַּלְמוּד לוֹמַר חֲזָקִים. יָכוֹל שֶׁהֵן נִתְרָפִין תַּלְמוּד לוֹמַר כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה נִרְאִין מוּצָקִים.

It has been stated in the name of Rebbi Joshua: the thickness of the sky is two fingers wide. The words of Rebbi Ḥanina disagree, as RebbiAḥa said in the name of Rebbi Ḥanina (Job37:18) “Go to spread the skies with Him; they are strong like a cast mirror.” “Go to spread”, that shows that they are made like sheet metal. I could think that they are not sturdy but the verse says “strong”. I could think that they might weaken, the verse says “like a cast mirror;” at every moment they appear recast.

רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם מוֹתֵחַ אוֹהֶל עַל יְדֵי [שָׁהוּת רָפָה]. בְּרַם הָכָא וַיִּמְתָּחֵם כְּאֹהֶל לָשֶׁבֶת. וּכְתִיב חֲזָקִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם נוֹסֵךְ כֵּלִים עַל יְדֵי שָׁהוּת הוּא מַעֲלֶה חֲלוּדָה בְּרַם הָכָא כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כִּשְׁעַת יְצִיקָתָן. רִבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיְּכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְּכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיְּבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם. וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא יוֹם נִכְנַס וְיוֹם יוֹצֵא. שַׁבָּת נִכְנַס שַׁבָּת יוֹצֵא. חוֹדֶשׁ נִכְנַס חוֹדֶשׁ יוֹצֵא. שָנָה נִכְנַס שָנָה יוֹצְאָה. וּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

Rebbi Yoḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Yoḥanan said: Usually when someone stretches the ropes of a tent, in time the ropes will loosen. But here (Is. 40:22) “He stretched them like a tent to sit in,” and it said (Job 37:18): “they are strong.” Rebbi Simeon ben Laqish said: “Usually if someone casts a vessel, in time it will rust. But here “like a cast mirror,” all the time they look like newly cast. Rebbi Azariah comments on the remark of Rebbi Simeon ben Laqish (Gen. 2:1–3) “The sky and the earth and all their hosts were completed. God finished on the Seventh Day … and God blessed the Seventh Day.” What is written after that? (Gen. 2:4) “These are the generations of the skies.” What has one to do with the other? Only that a day comes and goes, a week comes and goes, a month comes and goes, a year comes and goes. And it is written (Gen. 2:4) “These are the generations of the skies and the earth when they were created, on the day that the Eternal, God, created earth and heaven.”

רִבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה. הָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה. הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת. כַּמָּה הוּא הָרֶגַע. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֶׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאוֹמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרִין הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן. תַּנִּי שְׁמוּאֵל הָרֶגַע אֶחָד מֵחֲמֶשֶׁת רִיבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְשָׁעָה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה.

Rebbi said: There are four watches during daytime and four at nighttime. The period is one twenty-fourth of an hour. The time is one twenty-fourth of a period. The moment is one twenty-fourth of a time. How much is a moment? Rebbi Berekhiah in the name of Rebbi Ḥelbo said: as long as one needs to pronounce it. The Sages say the moment is like the blink of an eyelash. Samuel did formulate: the moment is one in 56,848 of an hour. Rebbi Nathan said three: (Jud. 7:19) “at the start of the middle watch.”

רִבִּי זְרִיקָן וְרִבִּי אַמִּי בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּכְתִיב קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי בָא חַד אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי וְחָרִינָה אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן. מַאן דָּמַר טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. וּמַאן דָּמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן רֹאשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. מָן מְקַיֵּים רִבִּי נָתָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. הָא כְאֵי זֶה צַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דָּוִד סוֹעֵד סְעוּדַת מְלָכִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוּדַת עַצְמוֹ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה אֻרְתָּא אַתְיָא וּמַשְׁכַּח לְדָוַד דָּמִיךְ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אִיתְעִיר יְקָרִי מִן קוֹמֵי אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אִיקָרִי לָא חָשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אָעִירָה שָׁחַר. אֲנָא הֲוִינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָה. שַׁחְרָה לָא הֲוָה מְעוֹרֵר לִי. וְהָיָה יִצְירוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ דָּוִד דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן. וְאַתְּ אָמַר אָעִירָה שָׁחַר. דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁינִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. וְאַתְּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּמַה הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֶׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי מְנַחֵם הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִינּוֹר וְנוֹתְנוֹ מֵרַאֲשׁוֹתָיו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה. וּמַה הָיוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה אוֹמְרִין וּמַה אִם דָוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי לֵוִי כִּנּוֹר הָיָה תָלוּי כְּנֶגֶד חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו. הָדָה הוּא דִכְתִיב וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. הַכִּינּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו.

Rebbi Zeriqan and Rebbi Ammi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The reason of Rebbi is (Ps. 119:62): “At midnight I get up to thank You for Your just laws.” And it is written (Ps. 119:148): “My eyes preceded night watches.” Rebbi Ḥizqiah said: Rebbi Zeriqan and Rebbi Abba, one explained the reason of Rebbi, the other the reason of Rebbi Nathan. He who explained the reason of Rebbi: “at midnight”. He who explained the reason of Rebbi Nathan (Jud. 7:19): “at the start of the middle watch.” How does Rebbi Nathan uphold the basis of Rebbi’s reason, “at midnight”? Sometimes “at midnight,” sometimes “my eyes preceded night watches.” How is that? When David had a state dinner, “at midnight.” When he ate by himself, “my eyes preceded night watches.” In no case did dawn come and found David asleep. That is what David said (Ps. 57:9): “Wake up, my honor, wake up, o harp and lute, I shall awake dawn.” My honor has to be awake because of the honor of my Creator. My honor counts for nothing before the honor of my Creator. I shall awake dawn, dawn will not awake me. His evil instinct was trying to seduce him and told him: David, usually dawn awakes kings and you say “I shall awake dawn!” Usually kings sleep until three hours into the day and you say “at midnight I get up!” But he answers, “for Your just laws.” What did David do? Rebbi Phineas in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Menaḥem: He took a harp, put it on his headboard, got up at midnight and started playing on it so that his companions in the study of Torah should hear it. What were his companions in the study of Torah saying? When king David studies Torah, certainly we have to do it also! Rebbi Levi said: a lute was hanging in David’s window and in the night the North wind was blowing and moving it and it was playing by itself. This refers to what is written (2Kings 3:15): “It happened when the musical instrument was playing.” It does not say “when he played on the musical instrument” but “when the instrument was playing”; it was playing by itself.

מַה מְקַיֵּים רִבִּי טַעֲמָא דְרִבִּי נָתָן ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. אָמַר רִבִּי הוּנָא סוֹפָהּ שֶׁל שְׁנִיָּיה וְרֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלִישִׁית הֵן מְתַוְּוכוֹת אֶת הַלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵאוֹת. מִי כְתִיב תִּיכוֹנוֹת לֹא תִיכוֹנָה. קַדְמִיתָא לָא מִתְחַשְּׁבָא דְּעַד כְּדוֹן בִּרְיָיתָא עֵירִין.

How does Rebbi uphold the basis of Rebbi Nathan’s reason, “at the start of the middle watch”? Rebbi Huna said: the end of the second and the start of the third split the night into two. Rebbi Mana said: Is this true? Does it say “watches”? No, it says “watch”! The first watch does not count since there the creatures are still awake.

פיסקא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. רִבִּי יָסָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרָיָיא אִין בָּעִיתוּן מִתְעַסְּקָא בְאוֹרָיְתָא אַתּוּן קַרְיָיה שְׁמַע קוֹדֶם חֲצוֹת וּמִתְעַסְּקִין. מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאָמַר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. בָּעֶרֶב לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַּה בֵין הַקּוֹרֵא בְשַׁחֲרִית. וּמַה בֵין הַקּוֹרֵא בְעַרְבִית. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף מַה טַעַם אָמְרוּ אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בְעֶרֶב בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין. מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כֵּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כַּד הֲוָה נָחִית לְעִיבּוּרָה הֲוָה מִקַּבֵּל גַּבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִטַּמֵּר בֵּינֵי קוֹפָיָיא מִשְׁמַעְנָא הֵיךְ הֲוָה קָרֵי שְׁמַע וְהֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי עַד דַהֲוָא שְׁקַע מִינֵיהּ גֵו שֵׁינָתֵיהּ. וּמַאי טַעֲמָא רִבִּי אַחָא וְרִבִּי תַחְלִיפָא חָמוֹי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָּאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה.

New Section. “But the sages say until midnight.” Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: Practice follows the Sages. Rebbi Yasa commanded his colleagues: if you want to study Torah then you should recite the Shema‘ before midnight and then study. His words imply that the practice follows the Sages. His words imply that one may speak after Emet Weyaẓiv. It was stated: He who reads the Shema‘ in the synagogue during the morning service has fulfilled his duty; during the evening service he did not fulfill his duty. What is the difference between him who reads in the morning and him who reads in the evening? Rebbi Huna in the name of Rav Joseph: Why did they say, a man has to read the Shema‘ in his house in the evening? In order to make evil spirits flee. His words imply that one may not speak after Emet Weyaẓiv. The words of Rebbi Samuel ben Naḥmani say the same. When R. Samuel ben Naḥmani descended for the intercalation, he was received by Rebbi Jacob the groats miller. Rebbi Zeïra was hiding among the crates to hear how he read [the Shema‘]; he read it over and over again until he drifted away in sleep. What is the reason? Rebbi Aḥa and his father-in-law Rebbi Taḥlifa in the name of Rebbi Samuel bar Naḥmani (Ps. 4:5): “Tremble, do not sin, talk in your hearts on your couches and be silent, Selah.”

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרִים בַתְרֵהּ. וְהָא תַנִּי אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. פָּתַר לָהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁל שַׁחֲרִית. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה שָׁלֹשׁ תְּכֵיפוֹת הֵן. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה וְסָמַךְ וְשָׁחַט. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי בּוּן כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף סְמִיכָה לִשְׁחִיטָה אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף גְאוּלָּה לִתְפִילָּה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אַנָּא תְכֵפִית גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְאִיתְצְדֵית בְּאַנְגָּרִיָּא מוֹבִילָה הֲדָס לְפַלָּטִין אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי רְבוּ הִיא. אִית בְּנֵי אִינְשֵׁי הָבִין פְּרִיטִין מַחְכִּים פַּלָּטִין. אָמַר רִבִּי אִמִּי כָּל מִי שְׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה לְמַה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג עוֹד הוּא הִפְלִיג.

The behavior of Rebbi Joshua ben Levi disagrees since Rebbi Joshua ben Levi read psalms afterwards. But have we not stated: One does not say words after Emet Weyaẓiv? He explains that as relating to Emet Weyaẓiv of the morning prayers, since Rebbi Zeïra said in the name of Rav Abba bar Jeremiah: There are three immediacies: immediately after leaning comes slaughtering, immediately after hand-washing comes benediction, immediately after redemption comes prayer. Immediately after leaning comes slaughtering: “He shall lean … he shall slaughter” (Lev. 1:4–5). Immediately after hand-washing comes benediction, (Ps. 134:2) “Lift your hands in holiness and bless the Lord.” Immediately after redemption comes prayer, (Ps. 19:15) “May the words of my mouth be for goodwill” and it is written after that (Ps. 20:2) “May the Lord answer you on the day of worry.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: For anyone who immediately slaughters after leaning, no disqualification will appear regarding his sacrifice. For anyone who immediately pronounces the benediction after washing his hands, Satan will not find anything to accuse about at that meal. For anyone who immediately prays after mentioning redemption, Satan will not find anything to accuse him of the entire day. Rebbi Zeïra said, I am used to immediately pray after mentioning redemption and I was conscripted to forced labor, to bring myrrh to the Palace. They said to him: our teacher, that is an honor. There are people who pay money to see the inside of the Palace. Rebbi Immi said: Anyone who does not immediately pray after mentioning redemption, whom is he to be likened to? To an acquaintance of the king who comes from afar to the king’s door. When the king comes to see what he wants, he finds that the person left. Hence, the king also leaves.

פיסקא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. אַתְיָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן פְּעָמִים שֶּׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וְנִמְצָא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹם וְשֶׂל לַיְלָה. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַרְבִית אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אוֹ יְהֵא בָהּ כַּיִי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא תַּנָּאֵי אַחֲוֹי דְּרַב חִיָיא בַּר אַשִּׁיא וּדְרַב אַבַּא בַּר חָנָה הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לֹא יָצָא כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.

New Section. “Rabban Gamliel says until the first sign of dawn.” The statement of Rabban Gamliel is parallel to that of Rebbi Simeon, as we have stated in the name of Rebbi Simeon: “Sometimes a person reads the Shema‘ [twice], once before dawn and once at dawn, and has fulfilled his obligation for day and night.” Hence Rabban Gamliel is like Rebbi Simeon for evening prayers, is he also like him in the morning? His position might be that expressed by Rebbi Zeïra the Tanna, the brother of Rav Ḥiyya bar Ashi, and of Rav Abba bar Ḥana: He who reads with the men of the Mishmar did not fulfill his duty because they were too early.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ. וְהָא רִבִּי עַקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ.

Rabban Gamliel disagrees with the Sages and acts upon his opinion? Did not Rebbi Meïr disagree with the Sages and not act upon his opinion, did not Rebbi Aqiba disagree with the Sages and not act upon his opinion?

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. דְּתַנִּי סָכִין אַלְווֹנְתִּית לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁטָּרְפוֹ בְיַיִן וּבְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טָרְפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוֹךְ לְחוֹלֶה בְשַׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. וְאָמַרְנוּ לוֹ רִבִּי דְּבָרֶיךְ מְבַטֵּל בְּחַיֶּיךָ. וְאָמַר לָן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֵיקַל לַאֲחֵרִים מַחְמִיר אֲנִי עַל עַצְמִי דְּהָא פְּלִיגֵי עָלַי חֲבֵרָי.

So we find that Rebbi Meïr disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. We have stated: One rubs olentia on a sick person on the Sabbath; but only if it was mixed with oil and wine before Sabbath eve. But if he did not mix it before Sabbath eve it is forbidden. We have stated: Rebbi Simeon ben Eleazar said: Rebbi Meïr did allow to mix wine and oil and to rub it onto a sick persion on Sabbath. When he fell sick, we wanted to prepare the same for him but he did not let us do it. We said to him: Our teacher, are you going to invalidate your words when your life is in danger? He said to us: even though I am lenient for others, I am stringent for myself because my colleagues disagree with me.

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי עֲקִיבָה פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. כַּיִי דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים. רְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים. וְרוֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַחַי מִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. רִבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטָהֲרִין. תַּנִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת מִכְּפַר טַּבִּי וְהִנִּיחוּהָ בָּאַוִּיר הַכְּנֶסֶת בְּלוֹד. וְנִכְנַס תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא וְנִכְנְסוּ כָּל הָרוֹפְאִים עִמּוֹ. אָמַר תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא אֵין כַּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד וְלֹא גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד. אָמְרוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ כַּאן מְטָהֲרִין וְיֵשׁ כַּאן מְטַמְּאִין. נַעֲמוֹד עַל הַמִּנְיָין. הִתְחִילוּ מֵרִבִּי עֲקִיבָה וְטִיהֵר. אָמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהָיִיתָ מְטַמֵּא וְטִיהַרְתָּ טָהוֹר.

So we find that Rebbi Aqiba disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. As we have stated there (Mishnah Ahilot 2:6): “Spine and skull from two dead bodies, a limb composed of limbs of two dead bodies, limbs taken from two living persons, Rebbi Aqiba declares them to be impure and the Sages declare them to be pure.” We have stated: “It happened that they brought a chest full of bones from Kefar Tabi to Lod and deposited it in the open air [the courtyard] of the synagogue. Theodoros the physician entered and with him all physicians. Theodoros declared that there was no complete spine from one dead person and no complete skull from one dead person. They said: Since we have here some who declare this pure and others who declare it impure, let us vote upon it. They started with Rebbi Aqiba and he declared it to be pure. They said: Since you had declared it impure, but now you vote for it to be pure, it is pure.”

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. כַּיִי דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּירָקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַסְּפִחִין אֲסוּרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עָבַד עוּבְדָא בִשְׁמִיטְתָא חָמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר. וְלָאו סְפִיחֵי אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וְלֹא אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵירַי חוֹלְקִין עָלָי. וְקָרֵי עַלוֹי וּפוֹרֶץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.

So we find that Rebbi Simeon disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. As we have stated there (Mishnah Ševiït 9:1) “Rebbi Simeon says: all aftergrowth is allowed except the aftergrowth of cabbage because nothing similar grows wild. But the Sages say that all aftergrowth is forbidden.” Rebbi Simeon bar Yoḥai acted on this in a Sabbatical year. He saw a man harvesting aftergrowth. He said to him: Is that not forbidden, is that not aftergrowth? The man answered him back: Are you not the one who allows it? He retorted: Do not my colleagues disagree with me? He recited over him (Eccl. 10:6): “He who breaches a fence may be bitten by a snake”, and this is what happened to that man.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִן וְעָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. שַׁנְיָיא הָכָא שֶׁהִיא לְשִׁינּוּן. מֵעַתָּה אַף מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר תַּמָּן הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּרַם הָכָא כְּבַר עָבַר חַצּוֹת וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים אָמַר לָוֹן עוֹבְדִין עוּבְדָּא כְּוָּתֵיהּ.

And Rabban Gamliel disagreed with the Sages and did act on his own opinion! There is a difference here since the recitiation of the Shema‘ is for study. But then they could have read also after the start of dawn. Some want to say that in the other cases it was possible to uphold the words of the Sages. But here it was after midnight and they could no longer fulfill the precept of the Sages; so he told his sons to act according to his opinion.

אֲנָן תַּנִּינָן אֲכִילַת פְּסָחִים. אִית דְּלָא תַנֵי אֲכִילַת פְּסָחִים. מַאן תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רַבָּנָן. וּמַאן דְּלָא תַנֵי אֲכִילַת פְּסָחִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּמַאִי טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כַּאן לַיְלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לַיְלָה. מַה לַיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֲצוֹת. אַף כַּאן חֲצוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה וְלֵית כַּן אֲכִילַת פְּסָחִים אֲפִילוּ כְרַבָּנָן דְּתַנִּינָן הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

We have stated “the eating of the Passover sacrifice”. Some people do not formulate “the eating of the Passover sacrifice”. Who formulates “the eating of the Passover sacrifice”? The Sages. Who does not formulate “the eating of the Passover sacrifice”? Rebbi Eliezer. What is the reason of Rebbi Eliezer? It is written here (Ex. 12:8) “in the night”, and it is written there (Ex. 12:29) “in the night”. Just as there it means midnight, so also here it means midnight. Rebbi Ḥuna says: “The eating of the Passover sacrifice” cannot be here even for the Sages since we have stated (Pesaḥim 10:9) “the Passover sacrifice after midnight makes one’s hands impure.”

כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד קָדְשֵׁי [קָדָשִׁים]. וְאִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים וכו׳ אִם אַתְּ הוּא אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר הוּא סָבוּר שֶׁלֹּא עָלָה עֲמוּד הַשַּׁחַר. נִמְצָא אוֹכֵל וּמִתְחַיֵּיב. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ עַד חֲצוֹת. אֲפִילוּ הוּא אוֹכֵל אַחַר חֲצוֹת אֵינוֹ מִתְחַיֵּיב.

“All sacrifices that can be eaten during one full day only,” these are the holiest of holies. “In that case, why did the Sages say, etc.?” If you would say until the start of dawn, one might think that dawn did not yet start and it would turn out that he eats in sin. When you say to him: “only until midnight,” even if he does eat after midnight he will not incur guilt.