Jerusalem Talmud Shekalim 8.1

משנה: כָּל הָרוּקִּין הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁבָּאֶמְצַע טְמֵאִין שֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין שֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין שֶׁמִּפְּנֵי שֶהַמּוּעָטִין מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין: כָּלַ הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה טְמֵאִין וְדֶרֶךְ עֲלִיָּה טְהוֹרִין שֶׁלֹּא כִּירִידָתָן עֲלִיָיתָן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן טְהוֹרִין חוּץ מִן הַסַּל וְהַמַּגְרֵיפָה הַמְיוּחָדִין לַקְּבָרוֹת: סַכִּין שֶׁנִּמְצֵאת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. בִּשְׁלְֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל. קוֹפִיץ בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל. חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. נִמְצֵאת קְשׁוּרָה לְסַכִּין הֲרֵי זוֹ כַּסַּכִּין:

MISHNAH: All spittle found in Jerusalem is pure except on the Upper Market, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says, on all other days of the year, those in the middle of the road are impure, and those on the sides pure. On holidays, those in the middle of the road are pure and those on the sides impure since the minority will remove themselves to the sides. All implements which are found in Jerusalem on the road descending to the place of immersion are impure, on the way ascending they are pure since they were brought down on a way different from that on which they were brought up, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says, all are pure except the bag and the rake set apart for graves. If a knife was found on the Fourteenth, one may slaughter with it immediately; on the Thirteenth one has to repeat and immerse. A dagger in either case one has to repeat and immerse. If the Fourteenth falls on a Sabbath, one may slaughter with it immediately; on the Fifteenth one may slaughter with it immediately. If it was tied to a knife its status is that of the knife.

הלכה: כָּל הָרוּקִּין כול׳. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. עֲרוּדוֹת הָיוּ נוֹחֲרִין בִּירוּשָׁלִַם וְהָיוּ עוֹלֵי רְגָלִים מִשְׁתַּקְּעִין בַּדָּם עַד אַרְכּוּבוֹתֵיהֶן. [וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים וְלֹא אָמְרוּ לָהֶם דָּבָר.] רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם.

HALAKHAH: “All spittle,” etc. Rebbi Abbin in the name of Rebbi Joshua ben Levi: A Gentile fortification was there. Rebbi Ḥanina said, they were stabbing wild donkeys in Jerusalem and the feet of the pilgrims were immersed in blood up to their knee joints. [They came before the Sages who did not tell them anything.] Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Ḥanina: A Gentile fortification was there.

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִרְדָה מִשֶּׁלְבֵּית רִבִּי שֶׁמֵּתָה וְטִיהֲרוּ אֶת דָּמֶיהָ מִשֵׁם נְבֵילָה. רִבִּי אֶלְעָזָר שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמָּה. וְלֹא אַגִּיבֵיהּ. שְׁאִיל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא וּבְאַשׁ לְרִבִּי לָעְזָר דְּלָא חֲזַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוּעֲתָא. רַב בֵּיבַי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָן. בְּגִין דְּהוּא שְׁאַל לָךְ אַתְּ בָּעִיט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. [בְּגִין] דְלָא הֲוָות דַּעְתִּי בִּי. דְּאָמַר רִבִּי חָנִין. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּיִים לְךָ מִנֶּגֶד. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לַשָּׁנָה. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִן הַסִּידָקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּ‍יךָ. זֶה שֶׁהוּא לּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיךְ לְפַלְטֵירָא. מַאי כְדוֹן. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתִירָא עַל דַּם נְבֵילוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר. מָהוּ טָהוֹר. טָהוֹר מִלְּהַכְשִׁיר. הָא לְטַמּוֹת מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. דַּם הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ. אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ שִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ. אֲבָל דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן דְּאָמַר טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בָּתִירָה. אָמַר לֵיהּ רַב אֲבוּדָמָא נְחוּתָא. וְיָאוּת. רִבִּי יוּדָה מוֹדִיָינֵיהּ דְּנָשִׂיָיא הֲוָה.

Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: It happened that a mule of Rebbi’s household died and they declared its blood pure regarding the carcass. Rebbi Eleazar asked Rebbi Simon, how much? He did not take notice of him. He asked Rebbi Joshua ben Levi who told him, it is pure up to a quartarius. More than that is impure. Rebbi Eleazar felt badly that Rebbi Simon had not repeated the tradition to him. Rav Bevai was sitting stating this occurrence. Rebbi Isaac bar Bisna asked him, is it pure up to a quartarius; more than that impure? He was unfriendly to him. Rebbi Zeriqa asked him, because he asked you, you were unfriendly to him? He answered him, because my mind was not clear, as Rebbi Ḥanin said, your life will hang far from you, that is one who buys a year’s supply of wheat, you will be fearful night and day, that is one who buys from the Saracen, and you will not believe in your survival, that is one who buys from the retail store, and I am dependent on retail stores. What about it? “Rebbi Joshua ben Bathyra testified about blood of carcasses that it is pure.” What means pure? It is pure in that it does not prepare, but for impurity it makes impure. There, we have stated “The blood of a crawling animal is like its flesh, it makes impure but does not prepare. Nothing else is like this,” in the amount needed for impurity but its blood makes impure like its flesh. Rav Joseph said, he who says “impure” follows Rebbi Jehudah; he who said “pure” follows Rebbi Joshua ben Bathyra. Rav Eudaimon the emigrant said to him, this is correct. Rebbi Jehudah was the instructor of the Patriarch.

לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא גָזְרוּ עַל הָרוּקִּים שֶׁבִּירוּשָׁלִַם. [הָא אִיתְמַר] עֲלֵיהּ. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה הַטְּמֵאִים מְהַלְּכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּהוֹרִין מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּהוֹרִין מְהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּמֵאִים אוֹמְרִים לָהֶם. פְּרוּשׁוּ. בִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַטְּהוּרִין מְהַלְּכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּמֵאִין מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּמֵאִים מְהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּהוֹרִין אוֹמְרִין לָהֶן. פְּרוּשׁוּ.

Did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina, they did not decide about spittle in Jerusalem? [Was it not said] about this, Rebbi Abbin in the name of Rebbi Joshua ben Levi: A Gentile fortification was there? In the remainder of the days of a year the impure ones are walking on the path and the pure ones are walking on the shoulder. The pure ones walk without saying anything, the impure ones tell them, keep apart. During a holiday the pure ones are walking on the path and the impure ones are walking on the shoulder. The impure ones walk without saying anything, the pure ones tell them, keep apart.

לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָזְרוּ עַל הַכֵּלִים שֶׁבִּירוּשָׁלִַם. מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית טְבִילָה נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ.

But did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Joḥanan, they did not decide about vessels in Jerusalem? Since they were found on the road descending to the place of immersion, it is proof.

אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָן צִפּוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר צִפּוֹרֶן. שֶׁהוּא דוֹמֶה לַצִּיפּוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר מְרִיצָה. שֶׁהִיא מְרִיצָה אֶת הָאֶבֶן [לְבֵית הַקְּבָרוֹת.]

Abba Shaul used to call it “fingernail” since it is shaped like a fingernail. He who said מְרִיצָה because it quickly dispatches the stone [to the cemetery.]

תַּנֵּי. הַסַּכִּין קְשׁוּרָה לוֹ הֲרֵי זוֹ כְמוֹתָהּ.

It was stated: If he knife was tied to it its status is that of the knife.