Jerusalem Talmud Bava Metzia 6.4

משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּין וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן חַיָיב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָיב. סוּמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר סְאָה לַגָּמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

MISHNAH: Somebody who rented a donkey to use it to transport wheat but transported barley, grain but transported straw, is liable. How much did one add to the load that he became liable? Symmachos said in the name of Rebbi Meïr: one se’ah for a camel, three qab for a donkey.

הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול׳. תַּנֵּי כַּמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָיב. סוֹמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. סְאָה לַגָּמָל וְג̇ קַבִּין לַחֲמוֹר. קַב לַכַּתָּף וְג̇ סָאִין לָעֲגָלָה. וּסְפִינָה לְפִי מַה שֶׁהִיא.

HALAKHAH: “Somebody who rented a donkey,” etc. “How much did one add to the load that he became liable? Symmachos said in the name of Rebbi Meïr: one se’ah for a camel, three qab for a donkey, one qab for a porter, and three se‘ah for a cart. But a ship according to its size”.

שְׁיָירָה שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ גַיִיס מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וְלֹא לְפִי נְפָשׁוֹת. שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן תַּיָיר מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. אֵין מְשַׁנִּין עַל הַמִּנְהַג שֶׁלַּשְּׁיָירָה.

“If a caravan was attacked by soldiers one computes according to value but not according to persons. If they sent a scout ahead of them, one computes according to persons. One does not deviate from the usage of caravans.”

סְפִינָה שֶׁעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל וְהֵיקַל מִמַּשּׂוֹאָהּ מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשֹּאוּי וּלְפִי מָמוֹן וְלֹא לְפִי נְפָשׁוֹת. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵירוֹ קָרוֹן אוֹ סְפִינָה מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוּי וּלְפִי נְפָשׁוֹת וְלֹא לְפִי מָמוֹן.

“If a ship encounters a calamity and one lightens its load, one computes according to weight and value but not according to persons. But one who rents a carriage or a ship from another person computes according to load and persons but not according to value.”

שְׁיָירָא שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ גַיִיס וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל מִיָּדָן הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת הִצִּיל לְעַצְמוֹ. חֲמָרִין שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן לִיסְטִין וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם הִתְנָה עִמָּם בְּבֵית דִּין הִצִּיל לְעַצְמוֹ. הַשּׁוּתָפִין שֶׁמָּחֲלוּ לָהֶן מוּכְסִין מָחֲלוּ לָאֶמְצַע. וְאִם אָמְרוּ. לְשֵׁם פְּלוֹנִי מָחַלְנוּ. מַה שֶׁמָּחֲלוּ מָחֲלוּ לוֹ.

“If a caravan was attacked by soldiers and one of its members managed to save something from their hand, he saved equally [for all]; but if they gave him permission, he saved for himself. If donkey-drivers were attacked by robbers and one of theirs managed to save something from their hand, he saved equally [for all]; but if he stipulated with them in court, he saved for himself. If toll collectors forgave to partners, they forgave equally [for all]; but if they indicated, we forgave to Mr. X, what they forgave, they forgave him.”

הַגַּבָּאִין וְהַמּוּכְסִין תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה. הֲרֵי אֵילּוּ מַחֲזִירִין לְמִי שֶׁמַּכִּירִין. וּלְמִי שֶׁאֵין מַכִּירִין יַעֲשׂוּ מֵהֶן צוֹרְכֵי צִיבּוּר.

“The repentance of publicans and toll collectors is difficult. They should return to those whom they know; [moneys taken] from people they do not know they should use for the public good.”