Jerusalem Talmud Gittin 3.2

משנה: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הַאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִלְוָה צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה וּמְקוֹם הַלּוֹוֶה וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מֶקַח וּמֶמְכָּר צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמַן מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רִבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל בְּכוּלָּן. רִבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכוּלָּן חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר וְכָתַב לָהּ לִשְׁמָהּ.

MISHNAH: If somebody writes formulaic texts of bills of divorce he has to leave space for the man, the woman, and the time. For bonds, he has to leave space for the lender, the borrower, the sum, and the time. For commercial deeds, he has to leave space for the buyer, the seller, the sum, the field, and the time, because of good order. Rebbi Jehudah invalidates all of these. Rebbi Eleazar validates all of them except women’s bills of divorce, for it is said: “He shall write for her”, in her name.

הלכה: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס כָּשֵׁר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס פָּסוּל. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הַאִשָּׁה וְהַזְּמָן. פָּתַר לָהּ וְתוֹרְפוֹ עִמּוֹ. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִם בְּשֶׁכָּתַב תּוֹרְפוֹ בַטּוֹפֶס בְּדָא חֲכָמִים מַכְשִׁירִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. מִפְּסוּלוֹ אַתְּ לָמֵד הֶכְשֵׁירוֹ. אִילּוּ כָתַב כּוּלּוֹ לִשְׁמָהּ וְשֵׁם הָאִישׁ וְשֵׁם הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמָּא אֵינוֹ פָסוּל. וְדִכְוָותָהּ כָּתַב כּוּלּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְשֵׁם הָאִישׁ וְשֵׁם הָאִשָּׁה לִשְׁמָהּ כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁזִּיוֵוג. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא רַבּוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְזַוֵּיג אֲפִילוּ זִיוֵוג כְּמִי שֶׁלֹּא זִיוֵוג. וְקַשְׁיָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. אִם בְּשֶׁלֹּא כָתַב בַּטּוֹפֶס תּוֹרְפוֹ בְּדָא רִבִּי יוּדָה פוֹסֵל. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי זְעִירָא. לְעִנְיָין אַחֵר עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. וַתְיָיא כַּיי דָמַר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָלָק מְקוֹם שְׁנֵי שִׁיטִּין לְעִנְיָין אֶחָד אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל.

HALAKHAH: “If somebody writes formulaic texts of bills of divorce,” etc. Rebbi Joḥanan said, writing the essential text with the formula is valid. Rebbi Simeon ben Laqish said, writing the essential text with the formula is invalid. The Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “If somebody writes formulaic texts of bills of divorce he has to leave space for the man, the woman, and the time.” He explains it, with the essential text. It is difficult for Rebbi Joḥanan: Do the Sages declare valid in case he wrote the essential text with the formulaic text? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ze‘ira: From its invalidity you learn its validity. If he wrote everything in her name but the husband’s and the wife’s names not in her name, would that be valid? Similarly, if he wrote everything not in her name but the husband’s and the wife’s names in her name, it is valid. Rebbi Yose asked Rebbi Jeremiah: Think of it, if it was paired? He said, so said his teacher Rebbi Ze‘ira to him: Since pairing is infrequent, even if there was pairing it is as if there was no pairing. Then it is difficult for Rebbi Simeon ben Laqish: Even if he did not write the essential text in the formula, Rebbi Jehudah declares invalid! Rebbi Yose ben Rebbi Ze‘ira: Rebbi Jehudah refers to something else; it follows what Simeon bar Abba said in the name of Rebbi Joḥanan: An empty space of two lines about one subject is invalid in any case.

מָהוּ מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רִבִּי שַׁבָּתַי בְשֵׁם חִזְקִיָּה. מִפְּנֵי תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְהוּ מְצוּיוֹת לְהִתְגָּרֵשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כָּשֵׁר וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אִין תֵּימַר פָּסוּל וְיֵאוּת. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַלִּיבֶּלָּר. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ חַיָיו מְצוּיִין לוֹ.

What is “the good order”? Rebbi Sabbatai in the name of Ḥizqiah: Because of the good order of Jewish women, lest they frequently be divorced. Rebbi Samuel ben Rav Isaac asked Rebbi Ḥiyya bar Abba: It is valid, and you say so? If it were invalid, then [the explanation] would be acceptable. Rebbi Abun said, for the good order of the scribe, that his livelihood be guaranteed.

רִבִּי זְעִירָא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה בַּגִּיטִּין וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּשְּׁטָרוֹת. נֹאמַר הֲלָכָה כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר בַּגִּיטִּין וּכְרִבִּי יְהוּדָה בַּשְּׁטָרוֹת. נֹאמַר הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. אֶלָּא בְּגִין דְּרַב וּשְׁמוּאֵל תְּרַוַּייהוּ אָמְרִין. הֲלָכָה כְרִבִּי לָעְזָר. וְלֹא תִּיסְבַּר מֵימַר אַף הָכָא כֵן. צָרַךְ מֵימַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה בַּגִּיטִּין וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּשְּׁטָרוֹת.

Rebbi Ze‘ira, Rav Huna in the name of Rav: Practice follows Rebbi Jehudah for bills of divorce and Rebbi Eleazar in commercial documents. Could we not say, practice follows Rebbi Eleazar? Rebbi Abba in the name of Rav: Practice follows Rebbi Eleazar for bills of divorce and Rebbi Jehudah in commercial documents. Could we not say, practice follows Rebbi Jehudah? But because Rav and Samuel both say that practice follows Rebbi Eleazar; in order not to let you think that here it is the same, it was necessary to state that practice follows Rebbi Jehudah for bills of divorce and Rebbi Eleazar in commercial documents.