Jerusalem Talmud Moed Katan 1.4

משנה: צָדִין אֶת הָאֵישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים בִשְׂדֵה הָאִילָן וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן כְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִשְׁדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. וּמְקָרִין אֶת הַפִּירְצָה בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ:

MISHNAH: One may catch the mole and rats from an orchard or a white field normally on the holiday or in the Sabbatical; Rebbi Jehudah says from an orchard normally but from a white field with a change. One mends a breach on the holiday; but in the Sabbatical he builds normally.

הלכה: אֵישׁוּת זוֹ חוּלְדָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָיה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר. נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ.

HALAKHAH: Eshut is the mole. Even though it is no proof, it is an indication: Like a still-born mole, Never seeing the sun!

נִיחָא בִשְׂדֵה הָאִילָן. בִּשְׂדֵה הַלָּבָן. אֶלָּא בִשְׂדֵה הַלָּבָן שֶׁהִיא סְמוּכָה לִשְׂדֵה הָאִילָן.

One understands a mole; a white field? But a white field next to an orchard.

כְּדַרְכּוֹ. צָד בִּמְצוּדָה. שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. תּוֹחֵב בַּשְּׁפוּד וּמַכֶּה בַקַּרְדּוֹם וּמְרַדֵּד אֶת הָאֲדָמָה תַחְתֶּיהָ. תַּנֵּי. מַחֲרִיבִין חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים בַּמּוֹעֵד. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. נוֹטֵל מֵאֵילּוּ וְנוֹתֵן בְּצַד אֵילּוּ וְהֵן מְחַנְּקִין אֵילּוּ אֶת אֵילּוּ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן.

“Normally”, catching using a trap. “With a change”, he sticks on a spear, hits with an axe, or flattens the earth under it. It was stated: “One destroys ant hills on the holiday. How does one do it? Rabban Simeon ben Gamliel says, he takes from one and puts them next to another and they will kill one another,” but only is a water canal in between.

וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה בַּמּוֹעֵד. אֶבֶן עַל גַּבֶּי אֶבֶן וּצְרוֹר עַל גַּבֵּי צְרוֹר. וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ. אֶבֶן עַל גַּבֶּי צְרוֹר וּצְרוֹר עַל גַּבֵּי אֶבֶן. וּבְפִירְצָה שֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר. אֲבָל פִּירְצָה שֶׁהִיא הָיְתַה סָגָה אֶת הֶעָפָר אָסוּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְתַנֵּי כֵן. כָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר אָסוּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְשֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. בְּשֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁלֶת אֶת הָרַבִּים. אֲבָל אִם מַכְשֶׁלֶת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. כְּהָדָא. אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶהוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ וְנִמְצָא בָא לִידֵי סַכָּנָה.

“One mends a breach on the holiday,” stone on stone and pebble on pebble; “but in the Sabbatical he builds normally,” stone on pebble and pebble on stone. Only a breach which is not surrounded by dust. But it is forbidden to mend a breach which is surrounded by dust in the Sabbatical year. It was stated such: In the Sabbatical year it is forbidden to fence in any breach which is surrounded by dust; but it is permitted fence in any breach which is not surrounded by dust, unless it represents a danger to the public. But if it represents a danger to the public even though it is surrounded by dust it may be fenced in in the Sabbatical year. As the following: “If his wall was sloping one tears it down and rebuilds.” Could he not tear down and not build? Rebbi Ḥanania in the name of Rebbi Joḥanan: They permitted the end because of the beginning. For if you tell him not to build he will not tear down and create a danger.