Jerusalem Talmud Sheviit 3.4

משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם מַחְצֵב בִּתְחִילָּה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שָׁלֹשׁ מוֹרְבִיּוֹת שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ עַל רוּם שָׁלֹשׁ שִׁיעוּרִין עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲבָנִים. גֶּדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר אֲבָנִים שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטְלוּ. שִׁיעוּר גֶּדֶר עֲשָׂרָה טְפָחִים פָּחוֹת מִכֵּן מַחְצֵב וְגוֹמְמוֹ עַד פָּחוֹת מִן הָאָרֶץ טֶפַח. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל.

MISHNAH: Nobody should start a quarry inside his field unless there were three heaps of three by three standard stones, 27 stones in all. A stone wall containing ten stones, each a load for two carriers, may be taken away. The measure of a stone wall is ten hand-breadths. Less than that is a quarry; he may cut it down to a distance of less than a hand-breadth from the soil. That is, from his own. But from another person’s, he may take what he wants. That is, if he did not start it before the Sabbatical year. But if he started it before the Sabbatical year, he may take what he wants.

הלכה: הֵיךְ עֲבִידָא תְּלָתָא זִימְנִין מִן תֵּשַׁע תִּשְׁעָה זִימְנִין מִן תְּלָת עֶשְׂרִין וְשֶׁבַע.

HALAKHAH: How is this? Three times nine, nine times three, 27.

תַּנֵי מַחְצֵב שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ וּפָתַח בּוֹ חֲבֵירוֹ בְּהֵיתֵר מוּתָּר. וְאִם הָיְתָה רֵיקָה אָסוּר.

It was stated: If there was a quarry between him and his neighbor and the neighbor had started to quarry it when it was permitted, this is permitted. But if it was empty of stones it is forbidden.

תַּמָּן תַּנִינָן הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא הַגִּזְרָה וְהַגּוֹבְלִית בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הָדָא אָמְרָה זֶה שֶׁהוּא מְקַבֵּל נִדְבָּךְ מֵחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן וּבְמָה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלֹֹשָׁה נִדְבָּכִין שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. וְלָמָּה תַנִינָן נִדְבָּכִין לְמִדַּת הַדִּין.

There, we have stated: “Any moulding brings impurity, the frieze [and] the Giblean frieze [only] when they are open one hand-breadth.” Rebbi Ḥiyya sayd, that means that anybody who receives a row of building stones from another person must prepare for it a space of four hand-breadths. Rebbi Yose said, the Mishnah says so: “When did they say that any moulding brings impurity? For a moulding higher than the door by three rows of stones which is twelve hand-breadths.” Why did they state “rows of stones?” For the legal standard.

רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא שָׁאַל אִילֵּין שִׁיעוּרַיָּא כְּאִינּוּן שִׁיעוּרַיָּא. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אִילֵּין שִׁיעוּרַיָּא כְּאִינּוּן שִׁיעוּרַיָּא. הָכָא אַתְּ אָמַר שִׁיעוּר גֶּדֶר עֲשָׂרָה טְפָחִים פָּחוֹת מִיכֵּן מַחְצֵב וְכֹא אַתְּ אָמַר הָכֵין. מַה נָן קַיָימִין אִם כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי נִדְבָּכִין נִיתְנֵי שְׁמוֹנָה טְפָחִים. אִם כְּשֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה נִיתְנֵי שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי צֵא חֲצִי טֶפַח לְסִיתּוּת מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח לְסִיתּוּת מִכָּאן וְכֵן לְחַבְרֵיהּ נִמְצָא שְׁלֹשָׁה נִדְבָּכִין שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים. פָּחוֹת מִיכֵּן אֵינוֹ לֹא גֶדֶר וְלֹא מַחְצֵב.

Rebbi Ḥiyya bar Abba asked, are these standards like those standards? Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: These standards are like those standards. Here you say “the measure of a stone wall is ten hand-breadths, less than that is a quarry;” and there you say so? Where do we stand? If there were two rows of stones, one should state “eight hand-breadths”; if there were three one should state “twelve hand-breadths!” Rebbi Yose said, deduct half a hand-breadth for hewing top and bottom and so for the next row, one finds three rows of ten hand-breadths. Less than that is neither a stone wall nor a quarry.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן מוּתָּר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ אֲפִילוּ פָּחוֹת מִיכֵּן אָסוּר. אָמַר רִבִּי בִּיבִי הוֹרֵי רִבִּי יָסָא כְדוֹן תַּנְיָא לְקוּלָּא.

We have stated: “Rebbi Jehudah said that is if he did not intend to improve his field; but if he intended to improve his field even more is permitted. Rabban Simeon ben Gamliel said, that is if he did not intend to improve his field; but if he intended to improve his field even less is forbidden.” Rebbi Vivian said, Rebbi Assi taught following the Tanna who is lenient.