Jerusalem Talmud Chagigah 3.1

משנה: חוֹמֶר בַּקּוֹדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה שֶׁמַּטְבִּילִין כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים בַתְּרוּמָה אֲבָל לֹא בַקּוֹדֶשׁ. אֲחוֹרַיִים וְתוֹךְ וּבֵית צְבִיעָה בַּתְּרוּמָה אֲבָל לֹא בַּקּוֹדֶשׁ. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה אֲבָל לֹא אֶת הַקּוֹדֶשׁ. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. לֹא כְּמִדַּת הַקּוֹדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ מַתִּיר וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּבַתְּרוּמָה קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל:

MISHNAH: Sancta are more stringent than heave in that one may immerse vessels inside vessels for heave but not for sancta. One considers back, inside, and finger-holes for heave but not for sancta. He who carries “support” may carry heave but not sancta. The garments of eaters of heave are “support” for sancta. The action for sancta is different from that for heave in that for sancta one unties before immersing whereas for heave one may tie and then immerse.

הלכה: חוֹמֶר בַּקּוֹדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה כול׳. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִי תְרוּמָה זְרִיזִין. וְאוֹכְלֵי קוֹדֶשׁ אֵינָן זְרִיזִין. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָדָא הִיא מַעֲלָה. אִילּוּ דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בָזֶה וּבָזֶה. טָמֵא בָזֶה וְטָהוֹר בָזֶה. וְדָא הִיא מַעֲלָה. אָמַר לֵיהּ. תִּיפְתָּר בִּמְזוּקָּק לַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה דָבָר טָמֵא [כָבֵד] כְּלִיטְרָא אִין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף בִּתְרוּמָה אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ אֶלָּא סַל וְגַרְגּוּתְנִי בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַבָּא שָׁאוּל וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹחֵז בָּאָדָם וּבַכֵּלִים וּמַטְבִּילָן טְמֵאִים. וּכְשֶׁהוּא מַדִּיחַ אֶת יָדָיו טְהוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יְרַפֵּם [עַד] שֶׁיָּבוֹא בָהֶן הַמַּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְאַבָּא שָׁאוּל. אַבָּא שָׁאוּל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְאַבָּא שָׁאוּל. וְתַנֵּי כֵן. הֲלָכָה כִדְבָרָיו. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. מַתְנִיתָה דְּרִבִּי מֵאִיר. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹשִׂין כֵּן אֲפִילוּ בַקּוֹדֶשׁ. שֶׁאֵין בֵּית צְבִיעָה תוֹךְ. כְּלֵי קוֹדֶשׁ כּוּלָּן תּוֹךְ.

HALAKHAH: “Sancta are more stringent than heave,” etc. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, because eaters of heave are vigilant but eaters of sancta are not vigilant. Rebbi Ḥanania said before Rebbi Mana, is that eminence? If it were a thing equal for both but impure for one and pure for the other, that would be eminence. He said to him, explain it if it is connected to sancta. Rebbi La in the name of Rebbi Joḥanan, if the impure was [heavy] a lb. one does not immerse it. Abba Shaul said, also for heave one immerses only a basked or a willow-basket. Rebbi Joḥanan said, Abba Shaul and Rebbi Simeon said the same, as we have stated there, “if one holds a human or vessels and immerses them, they are impure, but if he had rinsed his hands in water they are pure. Rebbi Simeon said, he should hold them loosely so the water may come into them.” Rebbi Joḥanan said, it is reasonable that Rebbi Joḥanan would agree with Abba Shaul but Abba Shaul not with Rebbi Simeon. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Joḥanan: Practice follows Abba Shaul. It was stated thus: Practice follows his words. Rebbi Jonah said, the Mishnah is Rebbi Meïr’s, but the words of the Sages are that one acts thus even for sancta, since finger-holes are no interior; for vessels of sancta all is interior.

רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ שִׁבְעָה זְקֵינִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּבִקִעַת רִימּוֹן. וּמִי הָיוּ. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יּוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי נְחֶמְיָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אָמְרוּ. כַּמָּה מַעֲלוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּבַתְּרוּמָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי עֲקִיבָה. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. שִׁימַּשְׁתִּי אֶת רִבִּי עֲקִיבָה עוֹמַדּוֹת מַה שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתּוֹ יְשִׁיבוֹת. אָמְרוּ. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אֲלֶכְסַנְדְּרִי לַאֲמִיתּוֹ הוּא. וְעָמְדוּ מִשָּׁם בִּנְשִׁיקָה. וְכָל מָאן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ גּוּלָה הֲוָה חַבִרֵיהּ קְטַע פַּלְגָּא דְגוּלְתֵּיהּ וִיהַב לֵיהּ. וְלָמָּה הֲווֹן עָבְדִין כֵּן. דַּהֲוֹון כּוּלְּהוֹן דָּרְשִׁין הָדֵין פְּסוּקָא מִן שֶׁבַע שֶׁבַע אַפִּין. אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ. וְקָלְסוֹן לָאֲחַרָיָיא מַה אַשְׁכַּח אַפּוֹי בְגַוֵּהּ. אָמְרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי הֲוָה. וְלָמָּה הֲווֹן דָחֲקִין מֵעַתָּה הָדָא מִילְּתָא. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין מֵימַר אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר. אָמְרִין. כָּל מִי שֶׁסְּפִיקָה בְיָדוֹ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה וְאֵינוֹ מְעַבְּרָהּ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מִי אֲתֵיי מֵיזַל לוֹן אָמְרִין. אַתּוּן נַחְוִי עוֹבְדִינָן. וַהֲוָה תַמָּן חַד כֵּיף דַּשַׁיִישׁ וַהֲוָה כָּל חַד וָחַד נְסִיב חַד מַסְמֵר וּקְבַע לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ וְהוּא נְחַת וּשְׁקַע כָּהָדֵין לַיְישָׁא. עַד כְּדוֹן מִיתְקְרִי כֵּיפָא מַסְמְרָא.

Rebbi Jonah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba: It happened that seven Elders assembled in the valley of Rimmon. Who were they? Rebbi Meïr, and Rebbi Jehudah, and Rebbi Yose, and Rebbi Simeon, and Rebbi Neḥemiah, and Rebbi Eliezer ben Jacob, and Rebbi Joḥanan the Alexandrian. They said, how many distinctions have sancta compared to heave? Rebbi Meïr says, thirteen. Rebbi Yose says, twelve. Rebbi Meïr said, so I heard from Rebbi Aqiba, thirteen. Rebbi Joḥanan the Alexandrian said, I served Rebbi Aqiba standing more than you served sitting. They said, Rebbi Joḥanan the Alexandrian is a true Alexandrian. They rose kissing, and if any of them had no kaftan, his colleague cut half of his kaftan and gave it to him. And why did they do this? Because all of them were explaining the following verse, each one in seven ways: I shall sing to my beloved, my beloved’s song for his vineyard. They acclaimed the last one for the versions he found in it. They said, this was Rebbi Simeon ben Yoḥai. Why were they exerting themselves in this matter? They were explaining, saying, molten gods you shall not make for yourself. What is written next? The holiday of unleavened bread you shall observe. They said, anybody able to intercalate a year and he does not intercalate is as if he worshipped strange gods. When they were leaving they said, come and let us record our act. A rock of marble was there. Each of them took a nail and fixed it in it; it descended and sank in as in dough. Until now it is called the rock of nails.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּית צְבִיעָה שֶׁאָמְרוּ בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּקִיִים תּוֹפְסִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. אֵיפְשַׁר לוֹמַר בְּנָגוּב. שֶׁאֵין הַיָּדַיִם מִיטַּמּוֹת בְּנָגוּב. אֲבָל אֵיפְשַׁר לוֹמַר כִּמְלוֹא מַשְׁקֶה. שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ טִימֵּהוּ. אֶלָּא כי נָן קַיָימִין [בִּמְלוּכְלָךְ] בְּמַשְׁקֶה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. עָשׂוּ מַשְׁקֶה בֵּית צְבִיעָה כְּמַשְׁקֶה בֵּית מִטְבַּחַיָיא. כְּמַה דַּתְּ אֲמַר תַּמָּן. מַשְׁקֶה בֵּית מִטְבַּחַיָיא טְהוֹרִין בִּמְקוֹמָן וּטְמֵאִין בְּמָקוֹם אַחֵר. [וָכָה מַשְׁקֶה בֵּית צְבִיעָה טְהוֹרִין בִּמְקוֹמָן וּטְמֵאִין בְּמָקוֹם אַחֵר.] רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. מַשְׁקֶה בֵּית מִטְבַּחַיָיא שֶׁיָּצָא לַחוּץ נִיטְמָא. וְהָא תַנִּינָן . מַשְׁקֶה בֵּית מִטְבַּחַיָיא שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ בִּקְדוּשָּׁתָן הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיְימָהּ רִבִּי סִימוֹן. רִבִּי חִינְנָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. בְּשֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ. נִיטְמָא מַשְׁקֶה הָעֶלְיוֹן וְהָיָה שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד. רִבִּי בָּא וְרִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. חַד אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ טָהוֹר. יָרַד לְמַטָּן טָמֵא. וְחוֹרָנָה אָמַר. הוֹאִיל וְהוּא בָא מִכֹּחַ טַהֲרָה טָהוֹר.

Rebbi Joḥanan said, the finger-holes which they mentioned, whether inside or outside, in the manner in which cleanly people hold it. Rebbi Ze`ira said, “it is impossible to say, about one which is wiped dry, for hands are not made impure by anything wiped dry. In truth it is impossible to say, if it is full of fluid, for in the moment he touched it he made it impure. But we must hold that [it was dirtied] by fluid.” Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Banaiah: They treated fluid in a finger-hole like fluid at the slaughtering place. As you are saying there that fluids of the slaughtering place are pure at their proper place but impure at any other place, [so here, fluids in a finger-hole are pure at their proper place but impure at any other place.] Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: fluids of the slaughtering place which came outside {the Temple courtyards} become impure. But did we not state, fluids of the slaughtering place which came outside continue in their sanctity? Rebbi Yose said, Rebbi Simon explained it. Rebbi Ḥinena, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi. If they came out and returned. If the upper fluid became impure and flowed down, Rebbi Abba and Rebbi Abun bar Ḥiyya. One said, at its place it is pure, if it flows down it is impure. The other one said, since it comes from purity it is pure.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא דַתְּ אֲמַר. כְּמַשְׁקִין שֶׁנִּיטְמוּ בְאוֹכְלִין. אֲבָל בְּמַשְׁקִין שֶׁנִּיטְמוּ בְשֶׁרֶץ טְמֵאִים הֵן.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Ze`ira: About fluids which became impure from solid food. But fluids impure from crawling things are impure.

תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִים וָתוֹךְ וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית צְבִיעָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. לַעֲרֵיבָה גְדוֹלָה שֶׁלְעֵץ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְכוֹסוֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְיָדַיִם טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד. וּכְרִבִּי מֵאִיר. הָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְהוֹרִין מַשְׁקֶה לַחוּץ עַל גַּבֵּי הַכּוֹס וְאָחֲזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ. פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַיָּד לְטַמֵּא אֶת הַכּוֹס. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַיָּד לְטַמֵּא אֶת הַכּוֹס כָּךְ אֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַיָּד לְטַמֵּא כִכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הַדַא. מַשְׁקִין טְהוֹרִים נְתוּנִין בַּקַּרְקַע. נָגַע בָּהֶן כִּכָּר טָמֵא טִימְּאָן. לְאֵי זֶה דָבָר טִימְּאָן. לֹא לְטַמֵּא כִכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע. הָא עַל גַּבֵּי הַכּוֹס לֹא. אֶלָּא מַשְׁקֶה [נָתוּן] עַל גַּבֵּי הַיָּד וְאָחֲזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ אֲפִילוּ כֵן אֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַכּוֹס לְטַמֵּא אֶת הַיָּד. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הַדַא. מַשְׁקִין טְמֵאִין נְתוּנִין בַּקַּרְקַע. נָגַע בָּהֶן כִּכָּר טָהוֹר נִיטְמָא. לָא אָמַר אֶלָּא כִכָּר. הָא יָד לֹא. וּכְרִבִּי יוֹסֵה. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים. מַשְׁקֶה נָתוּן עַל גַּבֵּי הַיָּד וְאָחֲזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ. פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַכּוֹס לְטַמֵּא אֶת הַיָּד. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַכּוֹס לְטַמֵּא אֶת הַיָּד כָּךְ אֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַכּוֹס לְטַמֵּא כִכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הַדַא. מַשְׁקִין טְמֵאִים נְתוּנִין בַּקַּרְקַע. נָגַע בָּהֶן כִּכָּר טָהוֹר נִיטְמָא. לְאֵי זֶה דָבָר נִיטְמָא. לֹא לְטַמֵּא כִכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַל גַּבֵּי קַרְקַע. הָא עַל גַּבֵּי הַיָּד לֹא. אֶלָּא מַשְׁקֶה נָתוּן עַל גַּבֵּי הַכּוֹס וְאָחֲזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ. אֲפִילוּ כֵן אֵין מַשְׁקֶה מִיטַּמֵּא מִן הַיָּד לְטַמֵּא אֶת הַכּוֹס. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הַדַא. מַשְׁקִין טְמֵאִים נְתוּנִים בְּבֵית צְבִיעָתוֹ שֶׁלְכּוֹס. נָגַע בָּהֶן כּוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְהוֹרִים בְּבֵית צְבִיעָתוֹ נִיטְמָא.

There, we have stated: “All vessels have back and interior, and they have finger-holes. Rebbi Tarphon says, concerning a large wooden trough. Rebbi Aqiba says, concerning cups. Rebbi Meïr says, concerning impure and pure hands. Rebbi Yose says, they referred only to pure hands.” Following Rebbi Meïr, if his hands were impure and the back of the cup pure, fluid outside on the cup and he touches it in his finger-hole, it is obvious that the fluid does not become impure from his hands to make the cup impure. Just as the fluid does not become impure from his hands to make the cup impure, will the fluid not become impure from his hands to make a loaf impure at another place? Let us hear from the following. Pure fluids are on the ground. If an impure loaf touched them, it made them impure. In which respect did it make impure? Not to make a loaf impure at another place? Because they are on the ground; therefore not on a cup. But maybe fluid is on the hand and he holds at finger-holes, even so does the fluid become impure from the cup to make the hand impure? Let us hear from the following. Impure fluids are on the ground. If a pure loaf touched them, it became impure. It only says, a loaf; therefore not a hand. And following Rebbi Yose, if his hands were pure but the back of the cup impure, there is fluid on his hand, and he holds in the finger-holes, it is obvious that the fluid does not become impure from the cup to make the hand impure. Just as the fluid does not become impure from the cup to make the hand impure, will the fluid not become impure from his hands to make a loaf impure at another place? Let us hear from the following. Impure fluids are on the ground. If pure loaf touched them, it became impure. In which respect did it become impure? Not to make a loaf impure at another place? Because they are on the ground; therefore not on a hand. But maybe fluid is on the cup and he holds at finger-holes, even so does the fluid become impure from the hand to make the cup impure? Let us hear from the following. Impure fluids are in the finger-holes. If a cup whose back is pure touched its finger-holes it became impure.

הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה אֲבָל לֹא אֶת הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנִּיקְבָּה חָבִיתוֹ וּפָקְקָה בְסַנְדָּלוֹ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עָבַר וְנָשָׂא טָהוֹר. וְאַתְיָא כַהִיא דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. יֵשׁ [מֵהֶן] שֶׁאָמְרוּ לֹא יִשָּׂא. עָבַר וְנָשָׂא טָמֵא. [וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ.] לֹא יִשָּׂא. אִם עָבַר וְנָשָׂא טָהוֹר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁלֹּא עָשׂוֹ גוּפוֹ כְּזָב אֶצֶל הַקּוֹדֶשׁ. [אִין תֵּימַר. עָשׂוֹ גוּפוֹ כְּזָב אֶצֶל הַקּוֹדֶשׁ.] אֲפִילוּ עָבַר וְנָשָׂא יִהְיֶה טָמֵא. אָמַר לֵיהּ. תִּיפְתָּר בִּמְזוקָּק לַקּוֹדֶשׁ.

“He who carries “support” may carry heave but not sancta. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah, because of a happening. It happened to a person that his amphora sprung a leak and he plugged it with his sandal. Rebbi Ze`ira, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: If he transgressed and carried it, it is pure. This follows what Rebbi Eleazar said: some say, he shall not carry; if he transgressed and carried it is impure. [But some say,] he shall not carry; if he transgressed and carried it is pure. Rebbi Ze`ira said in front of Rebbi Mana does this not imply that they made his body not like a sufferer from gonorrhea? [If you would say, they made his body not like a sufferer from gonorrhea,] then if he transgressed and carried he would be impure. He answered him, explain it if it is connected to sancta.

שֶׁלֹּא כְּמִידַּת הַקּוֹדֶשׁ מִידַּת הַתְּרוּמָה. שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ מַתִּיר אֶת הָחוּטִים וּמְנַגֵּב אֶת הַנְּקָבִים וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּבַתְּרוּמָה קוֹשֵׁר. וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל. אוֹכְלִי תַרוּמָה זְרִיזִין הֵן. וְהֵן חָצִין אוֹתָהּ. אוֹכְלֵי הַקּוֹדֶשׁ אֵינָן זְרִיזִין וְאֵינָן חָצִים אוֹתָהּ.

“The action for sancta is different from that for heave in that for sancta one unties the strings and wipes the holes and then ties whereas for heave one may tie and then immerse.” Eaters of heave are vigilant and they hollow it but eaters of sancta are not vigilant and do not hollow.