Jerusalem Talmud Megillah 3.2

משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:

MISHNAH: One does not sell public property to a private person because one diminishes its sanctity, the words of Rebbi Meïr. They said to him, if this be so, then not even from a large town to a small town.

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בִּסְתָם.

HALAKHAH: Three from a synagogue act for the synagogue, seven from a town act for the town. Where do we hold? If they accepted it, even one; if they did not accept, even many. But we hold in the normal case.

בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.

A person from one town who pledged in an other town gives with them. The people of one town who pledged in an other town give at their place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, like these benches of Maon. As the following: Rebbi Ḥelbo was preaching in Sepphoris. He pledged there. He came and wanted to give here. Rebbi Immi said to him, you are a single person.

הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָמְרָה [דְ]אִתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.

If somebody makes a light or a candelabrum for the synagogue, as long as the name of their owner is not forgotten, one is not empowered to change them to another place; if the name of their owner is forgotten, one is empowered to change them to another place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: if the owner’s name was engraved on it, it is as if the name of their owner is not forgotten. Antoninus made a candelabrum for the synagogue. Rebbi heard and said, praise to God Who inspired him to make a candelabrum for the synagogue. Rebbi Samuel ben Rav Isaac asked, what did Rebbi say? Praise to God or praise to our God? If he said praise to God, this implies that Antoninus did not convert; if he said praise to our God this implies that Antoninus did convert.

[אִית מִילִּין דְּאִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס וְאִית מִילִּין אָמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אַנְטוֹלִינוּס אָמַר לְרִבִּי מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִיוְיָתָן בְּעָלְמָא דַאֲתִי אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִיוְיָתָן אַתְּ מֵייכִיל לִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. כֵּיוָן דִּשְׁמַע מִינֵיהּ כֵּן אֲזַל וּגְזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִיָּמַיי אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. [וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו.] הָדָא אָמְרָה דְּאִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. (דְּלֹא) אִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשָׁם.

[There are indications implying that Antoninus converted; there are indications implying that Antoninus did not convert.] One saw him walking with a house shoe on the Day of Atonement, what do you infer since even God-fearing people go outside thus. Antolinus said to Rebbi, can I eat from the Leviathan in the World to Come? He said to him, yes. He told him, from the Passover lamb you would not let me eat, but from Leviathan you make me eat? He answered, what can we do for you since about the Passover lamb it is written that no uncircumcised man may eat from it. When he heard this, he went and circumcised. He came to Rebbi and said to him, look at my circumcision. He answered him, at mine I never looked, and at yours I should look? Why is he called our holy teacher? Because he never in his life looked at his circumcision. [And why is his name Naḥum the holiest of holies? Because he never in his life looked at the figure on a coin.] This implies that Antolinus converted. The statement of the rabbis implies that Antolinus did (not) convert., as Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar said: When in the Future World the proselytes come, Antolinus comes at the head of all of them.

מָהוּ מִיכְתּוֹב תְּרֵיי תְלַת מִילִּין מִן פְּסוּקָא. מַר עוּקְבָּה מִישְׁלַח כְּתַב לְרֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה דְמִיךְ וְקָאִים בְּזִימְרִין. יִשְׂרָאֵל אַל תִּשְׂמַח כָּעַמִּים אֶל גִּיל. רִבִּי אָחָא כָתַב זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. רִבִּי זְעוּרָה כָתַב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ. רִבִּי יִרְמְיָה מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי יוּדָן נִשִׂיָיא. לִשְׂנוֹא אֶת אוֹהֲבֶיךָ וּלְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָי רִבִּי אִימִּי דָנוּן לְתָמָר. אַזִלַת וּקְרָבַת עֲלֵיהוֹן לָאַנְטִיפּוֹטָה דְקַיְסָרִין. שָׁלְחוּן וְכָתְבוּן לְרִבִּי אַבָּהוּ. שָׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְכָתַב לְהוֹן. (תְּרֵי) [כְּבָר] פִּיַּסְנוּ לִשְׁלֹשָׁה לֵיטוֹרִין. לְטוֹב יֻלָּד טוֹב לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ. אֶבְדּוֹקִיס אֶבמַסִיס תַלַתסִיס. אֶבָל תָּמָר תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת וּבִיקַּשְׁנוּ לְמָתְקָהּ וְלַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף. רִבִּי מָנָא מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי. רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר מְאֹד תִּסְגֶּא אַחֲרִיתְךָ.

May one write two or three words from a verse? Mar Uqba sent a letter to the Head of the Diaspora who went to sleep and got up with song: Israel, do not enjoy like the Gentiles. Rebbi Aḥa wrote, the remembrance of the just is a blessing. Rebbi Ze`ura wrote, Joash the King did not remember. Rebbi Jeremiah sent a letter to Rebbi Jehudah Nesia, to hate your lovers, to love your hater. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, and Rebbi Immi judged Tamar. She went and complained about them to the prefect of Sepphoris. They sent and wrote to Rebbi Abbahu, who wrote back to them, (twice) [already] we pacified the three informers, the well born, the well learned, and Tarshish, Eutokos, Eumathes, Thalassios; but the rebellious Tamar remains in her rebellious state; we tried to soften her but in vain did one smelt to refine. Rebbi Mana sent a letter to Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, your beginnings were small, your future may be much expanding.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּן. מָה אֶנָן קַיָימִין. אִם כְּרִבִּי מֵאִיר אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי. אִם כְּרַבָּנִן. מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה.

Rebbi Joḥanan, it does not apply. Where do we hold? If following Rebbi Meïr, one may sell a synagogue only conditionally. If following the rabbis, one may sell it permanently except for four things! Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, explain it for a Torah scroll.