Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3.5

משנה: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁל יְעֵלִים:

MISHNAH: The Jubilee is equal to New Year’s Day in blowing and prayer. Rebbi Jehudah says, on New Year’s Day one blows from rams, on the Jubilee from mountain goats.

הלכה: אֲנִי יְי אֱל‍ֹהֵיכֶ‍ם. אֵילּוּ הַמַּלְכִיּוֹת. זִכְרוֹן תְּרוּעָה אֵילּוּ הַזִּכְרוֹנוֹת. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. אֵילּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת. עַד כְּדוֹן רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יוֹבֵל. וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּ‍עָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא כָל מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוִי עוֹשֶׂה בֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אַף כָּאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת.

HALAKHAH: I am the Eternal, your God, these are Malkhiot. Remembrance of trumpet sounds, these are Zikhronot. The shofar of trumpet sound, these are Shofarot. So far New Year’s Day. “The Jubilee? You shall convey the shofar of sounds in the seventh month, on the tenth of the month, on the Day of Atonement. The verse did not have to say, in the seventh month. Why did the verse say, in the seventh month? Only that everything you are doing on New Year’s Day do on the Tenth of the Month. Since here there are Malkhiot, Zikhronot, and Shofarot, also there are Malkhiot, Zikhronot, and Shofarot.”

מְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר. וּמְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּ‍עֲבִירוּ שׁוֹפָר. עַד כְּדוֹן יוֹבֵל. רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּ‍עָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִבְעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ אַף כָּאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.

“From where that there is a single sound preceding? The verse says, you shall convey the shofar. And from where that there is a single sound afterwards, the verse says, you shall convey the shofar. So far the Jubilee, New Year’s day? You shall convey the shofar of sounds in the seventh month, on the tenth of the month, on the Day of Atonement. The verse did not have to say, in the seventh month. Why did the verse say, in the seventh month? Only that everything you are doing in the Seventh Month do as on the Tenth of the Month. Since here he blows, modulates, and blows, so also there he blows, modulates, and blows.”

מְנַיִין שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁלְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית. תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶ‍ם. אִין תֵּימַר. הִיא תְקִיעָה הִיא תְרוּעָה. וְהָ‍כְתִיב וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִ‍יעוּ.

“From where that there are three sets of three sounds each? The verse says, a day of sound, a remembrance of sound, shofar of sound.” So far following Rebbi Aqiba. Following Rebbi Ismael? “You shall blow sounding; and you shall blow sounding a second time; sounding you shall blow for your travels. If you would say that blowing is sounding, is it not written, to assemble the people you shall blow but not sound.”

יוֹבֵל [הִיא]. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. תַּלְמוּד לֹומַר הִיא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. יוֹבֵל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁהַכָּתוּב תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְכָתוּב אַחֵר תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. מִפְּנֵי מַה אֲנִי אוֹמֵר. יוֹבֵל שֶׁלֹּא בְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים. (שֶׁאִי) [שֶׁ]אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל בְּלֹא שִׁילּוּחַ עֲבָדִים אֲבָל [אִי] אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל שֶׁלֹּא בִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דָּבָר אַחֵר. תְּקִיעַת שׁוֹפָר תְּלוּיָה בְבֵית דִּין וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים תָּלוּי בְּכָל אָדָם. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה וְאֶ‍ל אַ‍הֲרֹן‌ וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל מַה צִיוָּם. עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא. לֹא נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּ‍שַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי וגו׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הָיְתָה כָּ‍אֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָ‍הּ. דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִים בִּמְקוֹמָן וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְהַשְׁמֵט כְּסָפִים מַשְׁמִיטִין. נִיחָא קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר. הַשְׁמֵט כְּסָפִים לֹא בַסּוֹף הֵן מַשְׁמִיטִין. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלֵי אַל תִּירָא דָ‍נִיַּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ.

“A Jubilee [it is], even though they did not observe the Sabbatical, even though they did not blow the shofar. Or maybe even though they did not manumit slaves? The verse says it is, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose says, a Jubilee, even though they did not observe the Sabbatical, even though they did not manumit slaves. Or maybe even though they did not blow the shofar? The verse says it is. Rebbi Yose said, since the verse makes it dependent on blowing the shofar, and another verse makes it dependent on manumitting slaves, why am I saying, Jubilee even though they did not manumit slaves? For it is (impossible) [possible] for a Jubilee without manumitting slaves but (possible) [impossible] for the Jubilee without sounding the shofar. Another explanation: The blowing of the shofar depends on the Court but manumission of slaves depends on everybody.” And it follows what Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, the Eternal spoke to Moses and Aaron and commanded them to the Children of Israel. About what did he command them? About the chapter on manumission of slaves. This parallels what Rebbi Ila said, Israel was only punished because of the Chapter about manumission of slaves; that is what is written, at the end ofseven years everyone has to set free his Hebrew brother, etc. It was stated in the name of Rebbi Neḥemiah, she was like a trading vessel, from far she brings her bread. The words of the Torah are poor in their proper place but rich at another place. Rebbi Joḥanan said, these are the words of Rebbi Jehudah and Rebbi Yose, but the words of the Sages are, consecration by the High Court, and blowing the shofar, and remission of debts cause it to be Sabbatical. One understands consecration by the High Court, and blowing the shofar. But is remission of debts not at the end? Rebbi Ze`ira understood it from the following: He said to me, do not fear, Daniel, since your words were heard from the first day when you concentrated to understand and fast before your God. Your words already were heard.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה כְּדֵי לִיתֵּן אֶת הַמָּצאוּי עַל הַמָּצאוּי וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מָצאוּי עַל שֶׁאֵינוֹ מָצוּי.

Rebbi Joḥanan said, the reason of Rebbi Jehudah: to associate the frequent with the frequent, and the infrequent with the infrequent