Jerusalem Talmud Peah 7.2

משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.

MISHNAH: An olive tree standing between three rows of two rectangles, when forgotten, is not subject to the law of forgotten sheaves. An olive tree which yields two seah, when forgotten, is not legally forgotten. When does this apply? Only if he did not start with it, but if he started harvesting it, even a dripping olive tree in its time, when forgotten, is subject to the law of the forgotten sheaf. Whenever he has under it, he has at its crown. Rebbi Meïr says, from the moment that the maḥba is used.

הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָה שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ. מַה נָן קַיָּמִין אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּיָים אֵין כַּאן זֵתִים. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה הוּא עַצְמוֹ נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. אֶלָּא עַל יְדֵי שׁוּרָה עַל יְדֵי שׁוּרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar said, so says the Mishnah: “of two rectangles” and he forgot it. What are we dealing with? If it is because it is marked, are there not other olive trees? If it is because it is in a row, it is considered a row in itself. It must be because of row and of rows.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְיָין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְיָין אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְיָין אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

Rebbi Yose said, the Mishnah deals with an olive tree that can be shaken. Rebbi Yose said, not only one that can be shaken; since olive trees usually are first checked by shaking, none can be under the law of forgotten sheaves.

אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנִּי בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים [בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ] מַכִּירוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירוֹ מְרַדֵּף אַחֲרָיו אֲפִילּוּ עַד מֵאָה.

Some Tannaïm state: “it is found.” Some Tannaïm state: “It is found standing.” He who says “it is found” supports Rebbi Joḥanan. He who says “it is found standing” supports Rebbi Eleazar. A baraita supports Rebbi Joḥanan: “When has this been said? If he does not recognize it. But if he recognizes it, he runs after it even 100 cubits.”

הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא קַדְמִיָיתָא כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה כְזַיִת נְטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה עָלֶיהָ. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ.

Hence, if it yields two seah, if it was forgotten it is not legally forgotten. It does not refer to this but to the first Mishnah: “Every olive tree that has a special name on the field, for example ‘a dripping olive tree’ in its time, if it was forgotten, it is not legally forgotten. Hence, if it yields two seah, if it was forgotten …”

כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פִּיתְרִין. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ קוֹדֶם לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר חוֹרָן כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו אֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ הִילְכָא הַמַּחְבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ יֵשׁ לוֹ תַחְתָּיו.

“Whenever he has under it, he has at its crown.” One may explain this in two ways. Whenever he has under it, he has at its crown; hence, before that even if there is nothing under it, he has at its crown. Another explanation: Whenever he has under it, he has nothing at its crown; by the time the maḥba was used, even though he has nothing at its crown he has under the tree.

תַּנִּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי מִשֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַכָּרְכַּר וּגְמָרוֹ הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּר כַּדָּה. אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ שֶׁהוּא מְשַׁיֵיר אֶת הַמַּחְבּוּיִין. וּדְעוּ וּרְאוּ מִכָּל הַמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם.

It was stated in the name of the House of Shammai: When he puts away the knee cushion and finishes, then he still has at the top. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The remainder of the harvest. Rebbi Abbahu said, that which takes care of the hidden ones: (1Sam. 23:23) “Find out and see all the hiding places where he could hide.”