Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1.1

משנה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ בִּירוּשָׁלֵם הֵילָךְ יַיִן וְתֵן לִי שֶׁמֶן וְכֵן כָּל שְׁאָר הַפֵּירוֹת אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לַזֶּה מַּתְּנַת חִנָּם. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. וְלֹא בַּעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. וּבַעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. וְאֵין מְחַלְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל אַסֵּימוֹן וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ.

MISHNAH: One does not sell Second Tithe, one does not take it as a pledge, one does not barter it, and one does not weigh corresponding to it. One should not say to his neighbor in Jerusalem, here you have wine, give me its value in oil, but they may give free gifts to one another. One may not sell animal tithe unblemished alive, or blemished alive or slaughtered, and one may not use it for preliminarily marrying a woman. One may sell a firstling unblemished alive, blemished alive or slaughtered, and one may use it for preliminarily marrying a woman. One does not exchange Second Tithe by a blank, or by a coin not in circulation, or on money not in his possession.

הלכה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ קְדוּשָׁה. אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּרָכָה. כֵּיצַד אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הָא לָךְ אֶת הַמָּנֶה הַזֶּה שֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְתֵן לִי בוֹ חֲמִשִּׁים זוּז שֶׁלְחוּלִין.

HALAKHAH: “One does not sell Second Tithe.” One does not sell it because holiness is written for it. One does not use it as a pledge because blessing is written about it. “ How may one not sell it? A person should not say to his neighbor, here you have this mina’s worth of Second Tithe, give me 50 zuz profane for it.”

מָאן תַּנָּא אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ רִבִּי מֵאִיר. בְּרַם כְּרִבִּי יוּדָה בְּדִין הוּא שֶׁיְהֵא מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים מוּתָּר לְמוֹכְרָהּ. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהוּא מוּתָּר לְזָרִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיְהֵא מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מְחִיצָה תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהוּא טָעוּן מְחִיצָה. בִּיכּוּרִים יוֹכִיחוּ שֶׁהֵן טְעוֹנִין מְחִיצָה וּמוּתָּר לְמוֹכְרָן. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּבִיכּוּרִין שֶׁאֵינָן תּוֹפְסִין אֶת דְּמֵיהֶן. תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהוּא תוֹפֵשׂ אֶת דָּמָיו. שְׁבִיעִית תּוֹכִיחַ שֶׁהִיא תוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ וּמוּתָּר לְמוֹכְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִזּוֹ מְכִירָתָהּ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית הִיא חִילוּלָהּ.

Who is the Tanna of “one does not sell it”? Rebbi Meїr! But for Rebbi Jehudah it should be logical that it be permitted to be sold, by an argument a minore ad majus: If it is permitted to sell heave which is forbidden to lay people, since Second Tithe is permitted to lay people, one should certainly be permitted to sell it. No, if you assert this for heave which does not need an enclosure, what can you imply for Second Tithe which needs an enclosure? First Fruits shall prove it which need an enclosure and one may sell them! No, if you assert this for First Fruits which do not implicate their monetary substitute, what can you imply for Second Heave which implicates its monetary substitute! The Sabbatical shall prove it which implicates its monetary substitute and it is permitted to sell it! Rebbi Yudan said, from this? The sale of Sabbatical produce is its redemption.

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מָאן תַּנָּא אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ רִבִּי מֵאִיר. בְּרֵם כְּרִבִּי יוּדָן בְּדִין הוּא שֶׁיְהֵא מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ מִקַּל וָחוֹמֶר מַה אִם שְׁבִיעִית שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדָּמֶיהָ מוּתָּר לְמוֹכְרָהּ. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפּוֹרְעִין חוֹב מִדָּמָיו אֵינוֹ דִּין שֶׁיְהֵא מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. הָא אַשְׁכַּחְנָן שֶׁפּוֹרְעִין חוֹב מִדָּמָיו כַּי דְתַנִּינָן תַּמָּן מָשַׁךְ הִימֶּינּוּ מַעֲשֵׂר בְּסֶלַע. לֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בִּשְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁמִּשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי חַיָיב. אִילּוּ חַיָיב הָיָה לֹו וְנָתָן לוֹ מֵעֲשֵׂר יְאוּת. אָמַר רִבִּי יוּדָן מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן שֶׁהוּא אָסוּר לְמוֹכְרוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן מֵזִיד קִידֵּשׁ שׁוֹגֵג לֹא קִידֵּשׁ. אִם אַתְּ אוֹמֵר יְהֵא מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ יְהֵא מוּתָּר לְקַדֵּשׁ בּוֹ. וְכָל שֶׁהוּא אָסוּר לְמוֹכְרוֹ אָסוּר לְקַדֵּשׁ בּוֹ. וְהָתַנִּינָן אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. וְאִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לִיקַּח אִשָּׁה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. דִּלֹכֵן מַה בֵּין קוֹנֶה אִשָּׁה מַה בֵּין קוֹנֶה שִׁפְחָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא מִפְּנֵי פִּילְפּוּלוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא כְּדֵי שֶׁיְהוּ הַכֹּל זְקוּקִין לִמְחִיצָתָן.

Rebbi Jeremiah said, who is the Tanna of “one does not sell it”? Rebbi Meїr! But for Rebbi Jehudah it should be logical that it be permitted to be sold, by an argument a minore ad majus: If it is permitted to sell Sabbatical produce with which one may not liquidate one’s debts, it is logical that it should be permitted to sell Second Tithe since with it one may liquidate one’s debts. We find that one may liquidate one’s debts with Second Tithe, following what we stated: “If he took from him tithe worth one tetradrachma and did not come to exchange it until it was worth two.” Rebbi Yose said, there is a difference since from the start the value of Second Tithe was due. If he had owed before, it would be an argument. Rebbi Yudan said, a Mishnah said that it is forbidden to sell it, as we stated there: “If intentional, he married, if in error, he did not marry.” If you say that he may sell it, he should be able to use it for marriage but anything he may not sell he may not use for marriage. But did we not state: “One does not buy slaves, real estate, and unclean animals from Sabbatical money. If he bought them, he has to eat their worth.” Rebbi Yose said, this means that it is forbidden to acquire a wife with Sabbatical money. Otherwise, what is the difference between one who acquires a wife and one who acquires a slave girl? Rebbi Yose in the name of Rebbi Zeïra, Rebbi Yudan in the name of Rebbi Ila, everybody agrees because of these arguments. Rebbi Yose in the name of Rebbi Aḥa, everybody agrees that all should need the enclosures.

כֵּיצַד אֵין מֲמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ הַנִּכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ אַל יְמַשְׁכֵּן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ. תַּנֵּי וְלֹא מַרְהִינִין אוֹתוֹ וְלֹא יִתְּנֶינּוּ לְחֶנְוָונִי שֶׁיֹּאכַל עָלָיו. עָבַר וּמִישְׁכֵּן עָבַר וְהִירְהֵן. יָיבֹא כְּהָדָא הָאוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יִצְעַק לַשָּׁמַיִם דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר שׁוֹגֵג יִצְעַק לַשָּׁמַיִם מֵזִיד יַחְזְרוּ דָמָיו לִמְקוֹמָן. וְאִם הָיוּ מָעוֹת. שׁוֹגֵג יִצְעַק לַשָּׁמַיִם מֵזִיד יַחְזְרוּ דָמָיו לִמְקוֹמָן דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַחְזְרוּ דָמָיו לִמְקוֹמָן. רִבִּי זְרִיקָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה הֲלָכָה כְּרִבִּי בְּמָעוֹת וּכְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּפֵירוֹת. אָמַר רִבִּי יִילָא מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרוּ כְרִבִּי בְּמָעוֹת.

“ How does one not take it as a pledge? He who enters another’s house to take a pledge should not take his debtor’s Second Tithe as pledge.” It was stated: “One does not give it as a deposit and he should not give it to a grocer to receive food in its value.” If one transgressed and took as pledge, trangressed and gave as deposit? It shall be as the following: “If somebody eats his Second Tithe, whether in error or intentionally, he shall cry out to Heaven, the words of Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi says, in error he shall cry out to Heaven, intentionally the money’s worth shall be restituted. If it was money, in error he shall cry out to Heaven, intentionally the money’s worth shall be restituted, the words of Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi says, whether in error or intentionally, the money’s worth shall be restituted.” Rebbi Zeriqa in the name of Ḥizqiah: Practice follows Rebbi for money and Rabban Simeon ben Gamliel for produce. Rebbi Ila said, there was a case about money and they instructed following Rebbi.

אוֹ יָיבֹא כְּהָדָא אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם נָטַע אוֹ הִרְכִּיב אוֹ הִבְרִיךְ יַעֲקוֹר. לֹא עָקַר פֵּירוֹתָיו מַה הֵן. רִבִּי בָּא רִבִּי אִמִּי הֲווֹן יְתִיבִין בְּצוֹר אָתָא עוּבְדָּא קוֹמֵיהוֹן וְהוֹרֵי רִבִּי אִילָא יִשְׁפְּכוּ פֵּירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי בָּא אֲנִי לֹא נִמְנֵיתִי עִמָּהֶם בַּעֲלִיָיה. נָפְקִין וְשָׁמְעוּן רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵין מְחַדְּשִׁין עַל הַגְּזֵירָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵין מוֹסִיפִין עַל הַהֲלָכָה.

Or it may follow this: “One does not plant, sink, or graft in the year preceding a Sabbatical year later than thirty days before the New Year; if he planted, grafted, or sank he has to uproot it.” If one did not uproot, what is with its yield? Rebbi Abba [and] Rebbi Immi were sitting in Tyre when a case came before them. Rebbi La taught that the fruits should be thrown away. Rebbi Abba said, I was not counted with them on the upper floor. They said, let us go out and study. They went out and heard Rebbi Jonah and Rebbi Isaac bar Tevele in the name of Rebbi Eleazar: One does not make a new restriction. Rebbi Yose, Rebbi Isaac bar Tevele in the name of Rebbi Eleazar: One does not add to an established practice.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא מִן מַה דְתַנֵּי אֵין מֲמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ וְלֹא מַרְהִינִין אוֹתוֹ הָדָא אָמְרָה עָבַר וּמִישְׁכֵּן עָבַר וְהִרְהֵין קוֹנְסִין בּוֹ.

Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Zeïra: Since it was stated, “one does not take it as a pledge nor give it as a deposit”, this means that if one transgressed and took it as a pledge, trangressed and gave as a deposit, one fines him for it.

וְלֹא שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ מָעוֹת אֲפִילוּ סֶלַע שֶׁלְחוּלִין לַעֲשׂוֹת סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיָה לוֹ סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר וְהִיא מְסוּיֶימֶת לוֹ מַהוּ שֶׁיִּשְׁקוֹל כְּנֶגֶד הַסֶּלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֲחֶרֶת וּתְהֵא מְסוּיֶימֶת לוֹ. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ מַהוּ שֶׁיִּשְׁקְלוּ זֶה כְנֶגֶד זֶה.

“ One does not use it to weigh coins, not even a profane tetradrachma to turn it into a tetradrachma of Second Tithe.” If he had a tetradrachma of Second Tithe whose weight was known to him, may he use it to weigh another tetradrachma of Second Tithe so that its weight should be known to him? May brothers who split [an inheritance] weigh one against the other?

תְּנָן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ בִּירוּשָׁלֵם הָא לָךְ יַיִן וְתֵן לִי שֶׁמֶן. הָא לָךְ שֶׁמֶן וְתֵן לִי יַיִן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הָא לָךְ יַיִן שֶׁאֵין לָךְ יַיִן הָא לָךְ שֶׁמֶן שֶׁאֵין לָךְ שֶׁמֶן. הָא לָךְ יַיִן שֶׁאֵין לִי שֶׁמֶן הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר אָסוּר. אַשְׁכַּח תַּנֵּי מוּתָּר. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם חֲלִיפִּין. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ בְּדִין אֵין אֵילּוּ חֲלִיפִּין. וְלֵיידָא מִילָּא אָמַר הָא לָךְ יַיִן שֶׁאֵין לִי שֶׁמֶן. דְּאִילּוּ הֲוָה לִי מְשַׁח הֲוִינָא מִיתַּן לָךְ.

We have stated: “One should not say to his neighbor in Jerusalem, here you have wine, give me its value in oil, here you have oil, give me its value in wine. But he may say to him, here you have wine since you have no wine, here you have oil since you have no oil.” Here you have wine since I have no oil, they wanted to say that this is forbidden. They found stated: “It is permitted.” Is it not forbidden because of barter? Since he cannot enforce it in a court, this is not barter. Why could he have said: Here you have wine since I have no oil? If I had oil, I would give you that also.

אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לַזֶּה מַּתְּנַת חִנָּם. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ רִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין מַתָּנָה כְּמֶכֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא כְּהָדָא דְתַנֵּי. הָיָה אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ מַה אָכַלְתָּ הַיּוֹם וְהוּא אוֹמֵר לוֹ קַיִץ וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּכוֹר. מַה הַקַּיִיץ נִמְכַּר בְּזוֹל. אַף הַבְּכוֹר נִמְכַּר בְּזוֹל. הָיָה אוֹמֵר לוֹ מָן וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַה הַמָּן נִיתַּן בְּמַתָּנָה אַף מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִיתַּן בְּמַתָּנָה. הָתִיבוּן הֲרֵי מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ נִמְכַּר וְאַתְּ אָמְרָת נִיתַּן בְּמַתָּנָה. אַף זֶה נִיתַּן בְּמַתָּנָה. רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא כְּרִבִּי יוּדָה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר עָשָׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו. הָתִיבוּן הֲרֵי מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ כִּנְכָסָיו וְאַתְּ אָמַר נִיתַּן בְּמַתָּנָה. אַף זֶה נִיתַּן מַתָּנָה.

“But they may give free gifts to one another.” Our Mishnah is Rebbi Meїr’s since Rebbi Meїr says a gift is not like a sale. Rebbi Yose said, here it is everybody’s opinion, following what was stated: A person says to his neighbor [in Jerusalem]: What did you eat today? If that one says summer figs, he knows that it was firstling. Just as summer figs are sold cheaply, so firstlings are sold cheaply. If that one said manna, he knows that it was Second Tithe. Just as manna was given as a gift, so Second Tithe may be given as a gift. They objected: Everybody agrees that animal tithe cannot be sold; do you say it can be given as a gift? This also can be given as a gift. Rebbi Mana did not say so but was following Rebbi Jehudah since Rebbi Jehudah said He made it one’s property. They objected: Everybody agrees that animal tithe is not one’s property; do you say it can be given as a gift? This also can be given as a gift.

הַשָּׁחוּט מוּתָּר. תַּנֵּיי דְבֵי רִבִּי יַנַּאי לֹא שַׁנְיָיא בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם. וְלֵיי דָא מִילָּה תְּנָן חַי וְלֹא שָׁחוּט. כְּגוֹן נִיתְנֵי דְבַתְרָהּ הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי וּבַעַל מוּם וְשָׁחוּט.

Therefore, once it was slaughtered, is it permitted? It was stated by the House of Rebbi Yannai: There is no difference between alive and slaughtered, unblemished and blemished. For what did we state then “live but not slaughtered?” For example, what was stated after this: “One may sell a firstling unblemished alive, blemished alive or slaughtered.”

רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נֶאֱמַר כָּאן לֹא יִגָּאֵל. וְנֶאֱמַר בְּחֶרְמֵי כֹהֲנִים לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל. מַה לֹא יִגָּאֵל הָאָמוּר בְּחֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵינוֹ לֹא נִמְכַּר וְלֹא נִגְאַל. אַף לֹא יִגָּאֵל הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ לֹא נִמְכַּר וְלֹא נִגְאַל. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָיה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי כְּלוּם כְּתִיב בִּבְכוֹר לֹא תִפָּדֶה בְּבַעַל מוּם. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה לֹא חִלְּקָה הַתּוֹרָה בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם.

Rebbi Abba bar Jacob in the name of Rebbi Joḥanan: It is said here (Lev. 27:33): “It may not be redeemed.” It has been said about Cohanim‘s bans (Lev. 27:28) “It may not be sold or redeemed.” Since “it may not be redeemed” for Cohanim’s bans includes sale, so “it may not be redeemed” here includes sale. Rebbi Jacob the Southerner asked before Rebbi Yose: Is it not written about a firstling (Num. 18:17) “it should not be redeemed?” About a blemished animal. For animal tithe, the Torah made no difference between living and slaughtered, unblemished and blemished.

אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. אֲבָל מְקַדְּשִׁין בְּגִידָיו וּבַעֲצָּמָיו וּבְקַרְנָיו וּבִטְלָפָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּרָכָה. וִיקַדֵּשׁ בִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּלוּם לָמְדוּ מַעֲשֵׂר אֶלָּא מֵחֶרְמֵי כֹהֲנִים מַה חֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. אַף כָּל הַקֳּדָשִׁים אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. מֵעַתָּה לֹא יְקַדְּשׁוּ לֹא בְגִידָיו וְלֹא בַעֲצָמָיו וְלֹא בְקַרְנָיו וְלֹא בִטְלָפָיו. הֲוֵי צוֹרְכָא לְהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּרָכָה.

“One may not use it for preliminarily marrying a woman.” But one may use its sinews, bones, horns, and hooves for preliminary marriage. Rebbi Eleazar said, because a blessing is mentioned for it. Why can one not use its meat for preliminary marriage? Rebbi Yose said, they learned tithe only from Cohanim’s bans. Since one may not use Cohanim’s bans for preliminary marriage, one may not use any sacrifices for preliminary marriage. Then one should not be able to use its sinews, bones, horns, and hooves for preliminary marriage. One needs what Rebbi Eleazar said, because a blessing is mentioned for it.

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי אָמַר לְאִשָּׁה מִשְׁכִי לִי מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה זֶה שֶׁתִּתְקַדְּשִׁי לִי בוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִשְׁחוֹט מְקוּדֶּשֶׁת מִכְּבָר. אוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה.

Rebbi Yudan asked: If somebody said to a woman, draw this animal tithe to you from me and be preliminarily married to me by it after slaughtering. Since it is in his hand to slaughter, is she immediately preliminarily married or only after slaughtering?

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל הַגּוֹנֵב מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה שֶׁלְחֲבֵירוֹ אִם הָיָה קַיָים מַחֲזִירוֹ לוֹ בְעֵינוֹ. אֲכָלוֹ מַה שֶׁאָכַל אָכַל. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא אֵין אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן מִילְתָא אוֹ פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה אֵין אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן. אָמַר רִבִּי חִינְנָא הָדָא דְאָתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה מֵעִיקָּרוֹ. אֲבָל אִם הָיָה יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה מֵעִיקָּרוֹ אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן.

Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Abba bar Mamal: If someone steals someone else’s animal tithe, if it still exists he returns it as is, if he ate it, he ate what he ate. Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Mana: He cannot ask him to give anything; if it is worth less than a peruṭah one cannot say that he should give. Rebbi Ḥinena said, that is, if it was worth less than a peruṭah from the start. But if it was worth a peruṭah from the start, one tells him to pay.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַי לֹא שָׁחוּט. תַּמָּן תַּנִּינָן הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ מִקָּדְשֵׁי קָדָשִים וּבְקָדָשִׁים קַלִּין אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי רִבִּי יוּדָה יְלִיף כָּל הֶקְדֵּשׁ מִבְּכוֹר. מַה בְּכוֹר מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. אַף הַקֳּדָשִים מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. רִבִּי מֵאִיר יְלִיף כָּל הַקָּדָשִׁים מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה. מַה מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה אַף כָּל הַקָּדָשִין אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי תַּמָּן הוּא אָמַר בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט. וְהָכָא הוּא אָמַר חַי וְלֹא שָׁחוּט. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. וְהָכָא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ תֵימַר כָּאן וְכָאן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. בִּמְקַדֵּשׁ בְּחַי וּבְרָאוּי לִיפּוֹל לוֹ וּלְאַחַר שְׁחִיטָה. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה. וּמַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי. יִהְיֶה לָךְ אֲפִילוּ לְאַחַר שְׁחִיטָה. מַה מְקַיֵים רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי יִהְיֶה לָךְ. רִיבָה לוֹ הֲוָיָיה אֲחֶרֶת שֶׁיְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Alive, but not slaughtered. There, we have stated: “If somebody betrothes a woman with his share in most holy or simple holy sacrifices, she is not betrothed.” Rebbi Jehudah bar Pazi said, Rebbi Jehudah learns all dedicated things from the firstling. Just as one may betrothe a woman with a firstling, so all sacrifices may be used to betrothe a woman. Rebbi Meїr learns all sacrifices from animal tithe. Just as one may not betrothe a woman with animal tithe, so no sacrifices may be used to betrothe a woman. The opinion of Rebbi Jehudah bar Pazi is inverted. There, he says, alive or slaughtered. But here, he says alive, but not slaughtered. There in his own name, here in the name of Rebbi Joshua ben Levi. Even if you say there and here in his own name; if he betrothes while it is still alive and with what is scheduled to fall to him. After slaughter, what is the reason of Rebbi Joshua ben Levi? (Num. 18:18): “Their meat shall be for you, like the breast of weaving.” And what is the reason of Rebbi Jehudah ben Pazi? “Shall be for you”, even after slaughtering. How does Rebbi Joshua ben Levi uphold “shall be for you”? He added another being that it should be eaten during two days and one night.

מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי מְחַלְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אַסֵּימוֹן דִּבְרֵי רִבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי דוֹסָא. וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף דָּבָר שֶׁהוּא נִצְרָר מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ צוּרָה וְיוֹצֵא עַל גַּב צוּרָתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי מְחַלְלִין מַעֲשֵׂר עַל לִיטְרָא שֶּׁלְכֶּסֶף. אִילּוּ אָמַר כֶּסֶף הֲוִינָן אָמְרִין כְּשֵׁם שֶׁאָמַר כֶּסֶף כָּךְ אָמַר זָהָב. אִילּוּ אָמַר כֶּסֶף הֲוִינָן מָרִין לְהוֹצִיא שִׁבְרֵי קְעָרוֹת וּמִתַּמְחוּיִין הֲוֵי מֵהֶן לִיטְרָא שֶּׁלְכֶּסֶף.

Our Mishnah does not follow Rebbi Yose, as it was stated: “One may exchange Second Tithe for a blank, the words of Rebbi Dosa, but the Sages forbid it.” What is Rebbi Dosa’s reason? (Deut. 14:25) “You should bundle the money;” something which is bundled together, or which has a form and is current because of its form. Rebbi Yose in the name of Rebbi Joḥanan: The word of Rebbi Yose that one exchanges [Second] Tithe for a pound of silver. If he had [only] said “silver”, we would have said just as he said silver, so he said gold. If he had [only] said “silver”, we would have taught to exclude broken pots and baskets from which one could get a pound of silver.

עַל אַסֵּימוֹן. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מְחַלֲלִין אוֹתוֹ עַל הַמָּעוֹת הַנְּתוּנוֹת לָאוֹלִיָיר. הָדָא דְתֵימַר כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִין אֵצֶל הָאוֹלִיָיר. אֲבָל כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִין אֵצֶל הַתֵּירְמַסָּר מְחַלֵּל.

“For a blank”. Everybody agrees that one does not exchange for the coins given to the olearius. That is, the way they are used for the olearius. But the way they are used by the tremissarius one may exchange.

מַטְבֵּעַ שֶׁנִּפְסָל וְהַמַּלְכוּת מְקַבְּלָתוֹ רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּאַסֵּימוֹן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן בְּמַטְבֵּעַ שֶׁלְמְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים (נֵימַר) אִם הָיָה יוֹצֵא עַל גַּב צוּרָתוֹ מְחַלֵּל. וְאִם לָאו אֵינוֹ מְחַלֵּל. מַטְבֵּעַ שַׁמָּרַד כְּגוֹן בֶּן כּוֹזִיבָא אֵינוֹ מְחַלֵּל. הָיוּ לוֹ מָעוֹת שֶּׁלְסַכָּנָה אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי אָמַר יוֹלִיךְ הֲנָיָיה לְיַם הַמֶּלַח. הָיוּ לוֹ מָעוֹת שֶׁל דיסגנים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מְחַלְלָן כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִין אֵצֶל הַתֵּירְמִסָּר. בִּיקֵּשׁ לְהוֹצִיאָן מְחַלְלָן כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן.

A coin out of circulation which the government will accept, Rebbi Yose in the name of Rebbi Joḥanan: It is like a blank. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: A coin of the earlier kings, if it is currently accepted because of its coinage one exchanges, otherwise one does not exchange. A revolutionary coin like that of Bar Koziba one does not exchange. If he had dangerous coins: such a case came before Rebbi Immi. He said, one should carry its yield to the Dead Sea. If one had coins difficult to determine: Rebbi Jacob bar Zavdi: One exchanges at the value given by the tremissarius. If he wants to spend the coins, he exchanges in his usual way.

תַּנֵּי אֵין מְחַלְלִין אוֹתוֹ לֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁהֵן בְּבָבֶל וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁבְּבָבֶל כָּן. לֹא עַל הַמָּעוֹת שֵׁכָּן בְּבָבֶל בְּעוֹמֵד בְּבָבֶל. וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁבְּבָבֶל כָּן בְּעוֹמֵד כָּן. הָיוּ לוֹ מָעוֹת מִבָּבֶל לְבָבֶל וְהוּא עוֹמֵד כָּאן נֵימַר אִם הָיְתָה דֶרֶךְ פְּתוּחָה מְחַלֵּל וְאִם לָאו אֵינוֹ מְחַלֵּל וְטָבְבוֹ כָן.

“ One does not exchange it for money in Babylonia nor for Babylonian money here.” Not for money from here in Babylonia if he is in Babylonia; nor for Babylonian money here when he is here. If he had Babylonian money in Babylonia but he is here, let us say that he may exchange if the road was open; but otherwise he cannot exchange and put in order here.

אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל הַמַּטְבֵּיעוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת בִּירוּשָׁלֵם מִפְּנֵי כֵן עַל שֵׁם יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ.

Rebbi Abin said, all coins were current in Jerusalem in old times, following (Ps. 48:3) “beautiful region, enjoyment of all the earth.”

יָכוֹל אִם הָיוּ לוֹ מָעוֹת בְּהַר הַמֶּלֶךְ וּבְקַצְרָה מְחַלְלָן עֲלֵיהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ. מַהוּ בְּיָדְךְ בִּרְשׁוּתְךָ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָפַל כִּיסוֹ לְבוֹר וּבוֹ מֵאָה רִיבּוֹ וְהָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיא חֲמִשִּׁים רִיבּוֹא לְהַעֲלוֹתָן אוֹתָן חֲמִשִּׁים רִיבּוֹא כְּמִי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ.

I could think that if someone had money on King’s Mountain or in a castle he might exchange based on it. The verse says (Deut. 14:25): “take the silver in your hand;” what means “in your hand”? In your possession! Rebbi Jonah asked, if his wallet with 1’000’000 [denars] fell into a cistern and he could spend 500’000 to get them out, is that as if 500’000 were in his possession?