Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1.1

משנה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

MISHNAH: There are four New Year’s Days. On the first of Nisan is New Year for kings and for holidays. On the first of Elul is New Year for animal tithe; Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon say, on the first of Tishre.

הלכה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן כול׳. כְּתִיב הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִיטִּים וְלֹא לַיּוֹבְילוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת. וְאֵמָר. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַמְּלָכִים וְלֹא לִרְגָלִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּתִיב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. אוֹ אֵנוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ פִּירֵשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּשַּׁבָּת. לֹא מָצָאנוּ חֶשְׁבוֹן זֶה מִן הַתּוֹרָה. וְהָא כְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁינִי. אֵין לְמֵידִין מִבְּרִיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּחֲדָשִׁים וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וְחוֹרָנָה. אֲפִילוּ מִיחְלַף לֵית בָּהּ כְּלוּם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. מִיעֵט. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. [מִיעֵט.] מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת לַמְּלָכִים וְלִרְגָלִים. וְיַרְבֶּה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּים וְלַיּוֹבְילוֹת וְלִנְטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר. בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל וּפְלִיג. בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מִיכָּן שֶׁמּוֹנִין חֳדָשִׁים לִיצִיאַת מִצרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא חֳדָשִׁים. שָׁנִים מְנַיִין. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית. אֵין לִי אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַזְּמַן. לְאַחַר הַזְּמָן הַזֶּה מְנַיִין. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מְנַיִין. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם וגו׳. מִשֶּׁנִּבְנָה הַבַּיִת הִתְחִילוּ מוֹנִין לְבִנְיָנוֹ. וַיְהִי מִקֵץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְבִינְיָינוּ הִתְחִילוּ מוֹנִין לְחֻרְבָּנוֹ. בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְעַצְמָן הִתְחִילוּ מוֹנִין לַמַּלְכִּיּוֹת. [שֶׁנֶּאֱמַר] בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָושֶׁ. בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. וְאֵימַר וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

HALAKHAH: “There are four New Year’s Days,” etc. It is written, this month shall be for you the head of the months. For you it is the head of the months but it is head neither for years nor for Sabbatical periods nor for Jubilees nor for planting nor for vegetables. And I could say, for you it is the head of the months but it is head neither for kings nor for holidays. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: It is written, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Or is it only the second in the month? Any place where the second day in the month is intended it is explicit. Or is it only the second in the week? We do not find this count in the Torah. But is it not written, it was evening and it was morning, the second day? One makes no inferences from the Creation of the World. Which one is the second of the months and which one is the second of the years? Rebbi Ḥanania and Rebbi Mana. One said, he started to build in the second month, that is the second of the months; in the second, that is the second in the year. But the other one, even if you switch it does not change anything. Rebbi Simeon bar Karsana in the name of Rebbi Aḥa understood it from the following: This month is for you, an exclusion. The first it be for you, [an exclusion.] An exclusion after an exclusion is to include for kings and holidays. Could one include for years, or for Sabbatical periods, or for Jubilees, or for planting, or for vegetables? Following what Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan said: It is written, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Rebbi Jonah, Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Ḥiyya bar Joseph: He started to build in the second month, that is the second of the months; in the second, that is the second in the year. And when he says, in the fourth year of his reign, it bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Samuel stated and disagreed: In the third month of the Israelites’ exodus from Egypt. From here that one counts months from the exodus from Egypt. Not only months, from where years? The Eternal spoke to Moses in the wilderness of Sinai in the second year. Not only at that time, from where later? In the fortieth year of the Israelites’ exodus from Egypt. Not only temporarily, from where for later generations? It was in the 480th year of the Israelites’ exodus from Egypt, etc. After the Temple had been built they started to count from its building: It was at the end of twenty years after Salomon built the two houses. They did not merit to count from its building, they started counting from its destruction: In the twenty-fifth year of our exile, on New Year’s Day, on the tenth of the month, etc. They did not merit to count for themselves, they started counting regnal years, [as it is written,] in year two of Darius; in year three of Cyrus, king of Persia. And I am saying, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אַף לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵין מּוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. בַּשְּׁמִינִי [בִּשְׁנַת] שְׁתַּיִם לְדָרְיָושֶׁ. נֹאמַר בַּשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ. חֵיפָה אָמַר. שְׁמִינִי נֶאֱמַר תְּחִילָּה אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְי. הָא כֵיצַד. בַּשִּׁישִּׁי הוּסַּד. בַּשְּׁמִינִי נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה. אִין תֵּימַר. כְּבָר שָׂמוּ יְאוּת אָמַר חֵיפָה. אִין תֵּימַר. לֹא שָׂמוּ. לֹא אָמַר חֵיפָה כְלוּם. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שְׁנַת הַמַּבּוּל אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּינְיָין. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים. וַיְהִי בְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. כָּל שָׁנָה שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָכְתִיב וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. אִין תֵּימַר שְׁנַת שְׁלִישִׁית הִיא. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּעֶשְׂרִים בַּחוֹדֶשׁ. וְהָא אִית בַּשַּׁתָּא חַמְשִׁין יוֹמִין. וְאֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. הָדָא מִן תְּתוּבְתָה דְּרִבִּי יִצְחָק דְּאִינִין קַשְׁיָין.

Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina: Also for the kings of the peoples of the world one only counts from Nisan. In the sixth, in year two of Darius. In the eighth, [in year] two of Darius. Should we not say, “in the eighth in year three”? Heipha said, the eighth was said first but there is no earlier and later in the Torah. Rebbi Jonah said, it is written: and now take notice, starting with this day, before a stone is set upon stone in the Temple of the Eternal. How is this? In the sixth the foundation stone was laid. In the eighth this verse was said. If you are saying, they already laid, Heipha is correct. If you are saying, they did not lay, Heipha did not say anything. Rebbi Isaac objected: Is it not written, it was in the 601-st year, in the first, on the first day of the month? And it was stated on this, the year of the Flood is not counted. Explain it following Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer said, in Tishre was the world created. But is it not written, it was in the month of Nisan of year twenty; it was in the month of Kislew of year twenty? Explain it following Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer said, any year of which 30 days have not elapsed is not counted as a full year. But is it not written, It was in the first month of the second year, on the first of the month, when the Sanctuary was erected? If you are saying that it was the third year and because 30 days had not elapsed it is not counted as a full year, is it not written, it was in the second year in the second month, on the twentieth of the month? There are 50 days in the year, and it would not be counted as a whole year? That is one of Rebbi Isaac’s answers which are difficult.

בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מִנִּיסָן מוֹנִין בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מִתִּשְׁרֵי מוֹנִין. מַה בֵינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁטָרוֹת יוֹצְאוֹת בֵּינֵיהוֹן. לָוָוה מִלְוֶוה בְאִיָיר וְכָתַב בָּהּ. שָׁנָה שְׁנִיָיה לַמַּלְכוּת. מָכַר מְכִירָה בְמַרחֶשְׁוָן וְכָתַב בָּהּ. שְׁנִיָיה לַמַּלְכוּת. מָאן דְּאָמַר. מִנִּיסָן מוֹנִין. מִלְוֶוה קָדְמָה. מָאן דְּאָמַר. מִתִּשְׁרֵי מוֹנִין. מְכִירָה קָדְמָה.

What is the difference whether one says that one counts from Nisan or one counts from Tishre? Rebbi Jonah says, the difference is the proof power of documents. If he took a loan in Iyar and wrote in it, the second year of government; he sold real estate in Marḥeshwan and wrote in it, the second year of government. For him who says that one counts from Nisan, the loan preceded. For him who said that one counts from Tishre, the sale preceded.

כֵּיצַד לַמְּלָכִים. מֵת בְּאָדָר וְעָמַד מֶלֶךְ בְּאָדָר. נִמְנֵית שָׁנָה לָזֶהּ וְשָׁנָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהוּא שֶׁנִּכְנַס לְנִיסָן. דִּי לֹא כֵן כְּהָדָא וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשׁוֹמְרוֹן. אֵין לָךְ לַעֲמוֹד עַל שְׁנֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִשְּׁנֵי מַלְכֵי יְהוּדָה. וְלֹא עַל שְׁנֵי מַלְכֵי יְהוּדָה אֶלָּא מִשְּׁנֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וגו׳. וּכְתִיב בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלַם מָלַךְ וגו׳. בִּכְלָל חֲסֵירִים וֹבִפְרָט יְתֵירִים. רִבִּי יִצְחָק בַּר קְצָצְתָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ומֶחֱצָה הָיוּ. אֶלָּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד לִירוּשָׁלִַם הוּא מוֹנֶה אוֹתָן שְׁלֵימוֹת. יְהוּדָה בִּירְבִּי אוֹמֵר. חֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה בוֹלֵעַ לְחֶשְׁבוֹן מְמוּעָט. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּוִד. יָמִים מְלֵיאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ. אֵינִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵירִים. [שְׁלֹמֹה בִנְךָ בוֹנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. חָבִיב עָלַי מִשָׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁלָּךְ יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.] רַב חוּנָא אָמַר. כָּל אוֹתָן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁהָיָה דָוִד בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ בִּשְׂעִירָה הָיָה מִתְכַּפֵּר כְהֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שָׁלוֹם. כְּתִיב כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנִי אָמַרְתִּי לָךְ. אַל תִּתְגָּרוּ בָם. וּבִיקַשְׁתָּ לְהִתְגָּרוֹת בָּם. חַיֶּיךָ שֶׁאֵינָן נִימְנִין לָךְ.

How for kings? If he died in Adar and a king took office in Adar it is counted as a year for both of them. Rebbi Jonah said, only if he reached Nisan. Otherwise like the following, he ruled one month in Samaria. You can determine the years of the kings of Israel only through the years of the kings of Jehudah, and you can determine the years of the kings of Jehudah only through the years of the kings of Israel. It is written: And the time that David ruled over Israel was forty years, etc. And it is written, in Hebron he ruled over Jehudah seven years and six months, etc. In total they are deficient and in detail excessive. Rebbi Isaac bar Qaṣaṣata in the name of Rebbi Jonah: they were thirty-two and a half years, but to honor Jerusalem he counts them as entire. The great Jehudah says, the greater number absorbs the lesser. Rebbi Samuel bar Naḥman said, when your days will be complete. The Holy One, praise to Him, said to David: I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. [Will not your son Solomon build the Temple to sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices, as it is said, upholding justice and law is preferred by the Eternal to sacrifice.] Rav Huna said, the entire six months during which David was in flight before his son Absalom, his sins would have been atoned for by a female goat as for a commoner. Rebbi Yudan ben Rebbi Shalom said, it is written, for six months dwelt there Joab and all of Israel. The Holy One, praise to Him, said to him: I did tell you, do not attack them, but you desired to attack them. By your life, they will not be counted for you.

מָאן תַּנָּא רְגָלִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן וּבִלְבַד חַג הַמַּצּוֹת רִאשׁוֹן. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְעָמִים אַרְבָּעָה פְעָמִים שְׁלֹשָׁה. לִפְנֵי עֲצֶרֶת חֲמִשַּׁה. לִפְנֵי הֶחָג אַרְבָּעָה. לִפְנֵי הַפֶּסַח שְׁלֹשָׁה. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. וּבִלְבַד חַג הַמַּצּוֹת אַחֲרוֹן. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שְׁנַיִם פְעָמִים אֶחָד. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. רֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְחִילָּה. וּבִלְבַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי שָׁנָה כוּלָּהּ.

Who stated “holidays”? Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, “three holidays in order starting with the holiday of unleavened bread.” You find to say sometimes five, sometimes four, sometimes three. Before Pentecost five, before Tabernacles four, before Passover three. “Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, only that the holiday of unleavened bread be the last one.” You find to say sometimes three, sometimes two, sometimes one. But the Sages say, the holiday which happens to be first, on condition that the holidays of one full year have passed.

כְּתִיב מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וגו׳. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי קָרֵב בָּרֶגֶל אֶלָּא קָרְבְּנוֹת הָרֶגֶל בִּלְבַד. מְנַיִין קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וְקָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁהוּקְדְּשׁוּ בָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לִפְנֵי הָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. אֵילּוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת. לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם שֶׁיְּהוּ קְרֵיבִין בָּרֶגֶל. יָכוֹל רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵלֶּה. קְבָעָן חוֹבָה שֶׁיְּהוּ כוּלָּן קְרֵיבִין בָרֶגֶל. יָכוֹל בְּאֵי זֶה רֶגֶל שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אִם לְהַתִּיר כְּבָר הִתִּיר. אִם לִקְבוֹעַ כְּבָר קָבַע. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אֶלָּא זֶה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַעְתָּ בוֹ. יָכוֹל אִם עִיבֵּר אֶחָד מֵהֶן וְלֹא הֵבִיא יְהֵא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשֵּׁם בַּל תְּאַחֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי הַשָּׁנָה כוּלָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן. כֵּיצַד. נָדַר לִפְנֵי הַפֶּסַח. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו פֶּסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הָעֲצֶרֶת. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו עֲצֶרֶת וְחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הֶחָג. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו הֶחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג.

It is written, in addition to the Sabbaths of the Eternal, and in addition to your gifts, etc., which you will give to the Eternal. For I could think that on a holiday one brings only the holiday sacrifices; from where that sacrifices by a single person or by a community which were dedicated for the holiday shall be brought on the holiday? The verse says, in addition to the Sabbaths of the Eternal, … which you will give to the Eternal. This refers to birds and flour offerings, to add all of them to be brought on the holiday. “I could think that this is voluntary; the verse says, these you shall do on your festive occasions, ‘these’ are established as duty, that all of them be brought on the holiday. I could think on any holiday of his choosing; the verse says, you shall come there and bring there. If to permit, it already was permitted. If to establish, it already was established. Then why is it said, you shall come there and bring there? This refers to the first holiday which happens to come his way. I could think that one of these passed, he transgressed because ‘do not delay’? The verse says, these you shall do on your festive occasions; he does not transgress because of ‘do not delay’ until the holidays of a full year have passed by him. Rebbi Simeon says three holidays in order. How is this? If he vowed before Passover, only if Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him. If he vowed before Pentecost, only if Pentecost, and Tabernacles, and Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him. If he vowed before Tabernacles, only if Tabernacles, and Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him.”

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. עַד כְּדוֹן בְּעַשֵּׂה. בְּלֹא תַעֲשֶׂה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּעַשֵּׂה הֲרֵי כְּבָר אָמּור. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין בָּעֲשֵׁה תְּנֵיהוּ עִנְיָין בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אַשְׁכַּחַת תַּנֵּי. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן עוֹבֵר. דִּלָא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁאִם אָבַד וְנִמְצָא מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בוֹ הַבְּעָלִים גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. בֵּין רֶגֶל לָרֶגֶל מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי. חֲגִיגָה שֶׁלֹּא קָרְבָה בָרִאשׁוֹן תִּיקָּרֵב בַּשֵּׁינִי וּמַתִּירִין לוֹ לַעֲבוֹר. וְעוֹד מִן הָדָא. וְעָשִׂיתָ בָעֲשֵׁה. תִּשְׁמוֹר בְּלֹא תַעֲשֶׁה. כְּלוּם הוּא עוֹבֵר עַל עֲשֵׁה וְעַל לֹא תַעֲשֶׁה. לֹא עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה לַהֲבִיאָהּ בַּשֵּׁינִי בַשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁבָּא שֵׁינִי בַשַּׁבָּת וְלֹא הֵבִיאָהּ עוֹבֵר. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ אַתְּ מַפִּיל יוֹם הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל יוֹם וָיוֹם. אִין כֵּינִי. עָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים אַתְּ מַפִּיל אֶת רֶגֶל הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ בָעֲצֶרֶת אֶיפְשַׁר לֹומַר הוּא אֵינוֹ כָשֵׁר וְעוֹבֵר.

They asked before Rebbi Ila, so far for a commandment. From where a prohibition? The verse says, you shall come there and bring there. Where do we hold? If for a commandment, it already had been said. But if it cannot refer to a commandment, refer it to a prohibition. *Does one transgress about a Pesaḥ sacrifice at its proper time? It was found stated, about Pesaḥ sacrifice at its proper time one transgresses. If it were otherwise, what would we say? Rebbi Samuel, the son of Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that you should not say that since if it was lost and found after the owner was exculpated, its body is brought as well-being offering, therefore it was a question whether one transgresses about a Pesaḥ sacrifice at its proper time. They asked before Rebbi Ze`ira, does one transgress between one holiday and the next? Rebbi Abba objected, was it not stated, a holiday offering which was not brought on the first shall be brought on the second; does one permit him to transgress? In addition from the following: You shall do, a positive commandment. Guard, a prohibition. Does he not transgress a positive commandment and a prohibition only after three holidays? Rebbi Abun in the name of the rabbis there: If one said, I take upon me the obligation to bring an elevation offering on Monday. Once Monday has passed and he did not bring it, he transgresses. If its year is complete you cast down the last day and he transgresses every single day. If it is so, if three holidays have passed you cast down the last holiday and he transgresses every single holiday. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked, if its year was completed on Pentecost, is it possible to say it is not qualified and he transgresses?

כְּהָדָא לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בּוֹקֶר. וְאֵימוֹרֵי חוֹל קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אֵין חֲגִיגָה בָאָה עִמּוֹ. אָמְרָה תוֹרָה. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בַּל תָּלִין. וְהָכָא. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בַּל תְּאַחֵר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׁר. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא כָּשֵׁר עוֹבֵר.

As this: The fat of my holiday offering shall not stay until the morning. But could parts from weekday be brought on a holiday? Rebbi Abbahu said, I confirmed it, if the Fourteenth fell on a Sabbath. <rebbi yose asked, if the fourteenth fell on a sabbath,> no holiday offering comes with it, that the Torah has to say, bring it to the altar when it is still daylight lest it come to “not stay”? And here, bring it to the altar when it is still daylight lest it come to “not tarry”. Rebbi Ḥinena said, if he transgressed and brought, is it not qualified? Since it is qualified if he transgressed and brought, he would transgress.

כְּתוּב לִפְנֵי יְי אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה. שָׁנָה לוֹ וְשָׁנָה לִתְמוּרָתוֹ. שָׁנָה לְתָם וְשָׁנָה לְבַעַל מוּם. שָׁנָה לַבְּכוֹר וְשָׁנָה בַקֳּדָשִׁים. שָׁנָה בְשָׁנָה. מְלַמֵּד שֶׁהַבְּכוֹר נֶאֱכַל לִשְׁנֵי יָמִים וְלִשְׁתֵּי שָׁנִים. הֵיךְ עֲבִידָא. שׁוֹחֲטוֹ בְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאוֹכְלוֹ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נוֹלַד לוֹ [מוּם] בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ רַשַּׁאי לְקַיְימוֹ לְאַחַר שְׁנָתוֹ עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. אָמַר רִבִּי אִילָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שְׁנָתוֹ שֶׁלְבַּעַל מוּם מְחוּוֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אִילָא. הַבְּכוֹר בִּזְמַן הַזֶּה רַשַּׁאי לְקַיְימוֹ אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְמוּמְחֶה. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם לְתָם הָא כְבָר אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְתָם תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְבָעָל מוּם. אֶחָד בְּכוֹר וְאֶחָד כָּל הַקֳּדָשִׁים עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מִשֵּׁם רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה. שָׁנָה בְלֹא רְגָלִים. נִיחָא רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה. שָׁנָה בְלֹא רְגָלִים. תַּמָּן אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה מְחוּסָּר זְמַן לַפֶּסַח. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. הָרָאוּי לְמִקְצַת שָׁנָה רָאוּי לְכוּלָּהּ. וְאֱמוֹר אוּף הָכָא. הָרָאוּי לְמִקְצַת הַפֶּסַח רָאוּי לְכוּלּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה עֲצֶרֶת הַבָּאָה בַחֲמִשָּׁה וְנוֹלַד בָּשִּׁשָּׁה וְהָיְתָה עֲצֶרֶת הַבָּאָה בַשִּׁבְעָה.

It is written: Before the Eternal, your God, you shall eat it year by year. A year for itself, and a year for its substitution. A year for the unblemished and a year for the blemished. A year for the firstling and a year for sancta. Year by year, this teaches that the firstling is eaten for two days and two years. How is this? If he slaughtered it on the eve of New Year’s day and ate it on the eve of New Year’s day and on New Year’s Day. Rebbi Ismael stated: If it developed [a blemish] on the fifteenth day of its year, he is permitted to keep it after its year another fifteen days. Rebbi Ila said, this implies that a year for the blemished one is not clear. Rebbi Yose said, a baraita supports Rebbi Ila: Today one is permitted to keep a firstling for four or five years before one shows it to an expert. Where do we hold? If for an unblemished one, it already has been said. But if it cannot refer to the unblemished one, let it refer to the blemished. Both for the firstling and for any sancta one transgresses because of holidays without a year, and because of a year without holidays. One understands holidays without year. Year without holidays? There, they said, explain it if it was too young for Passover. As you are saying there, what is suitable for part of the year is suitable for the year, so say here also, what is suitable for part of Passover is suitable for Passover. Rebbi Abba Mari said, explain it that the coming Pentecost was on the fifth, it was born on the sixth, and the next Pentecost was on the seventh.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. כָּתוּב לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע. עָבַר וּבִיקֵּר מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁבָּא לְהַתִּיר אֵינוֹ עוֹבֵר. מַה בָא לְהַתִּיר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת. חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. וְאֵין חַטַּאת הָעוֹף מְחוּסֶּרֶת זְמַן אֶצֶל אָשָׁם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ מְחוּסְּרֵי זְמַן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כָּתוּב בַּשְּׁמִינִי יָבִיא. עָבַר וְלֹא הֵבִיא מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁבָּא לְהַתִּיר אֵינוֹ עוֹבֵר. מַה בָא לְהַתִּיר. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ מְחוּסַּר זְמַן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. כָּל שִׁבְעָה אֵין אוֹמֵר לוֹ. הֲבֵא. מִיכָּן וְאֵילָךְ אוֹמֵר לוֹ. הֲבֵא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. כּוּלְּהֹם מִתְכַּוְונִין וּמְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן בָּרֶגֶל. נִיחָא נָזִיר. מְצוֹרָע לֹא מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים הוא. וְהָא תַנִּינָן. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. פָּתַר לַהּ בַּנָּזִיר. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי בָעֵי. רֹאשָׁהּ אַתּוּן פָּתְרִין בְּנָזִיר וְסֵיפָא בִמְצוֹרָע. אָמַר רִבִּי חֲנַנָיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. לֹא כְבָר אִיתְּתָבַת תַּמָּן. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיְימָהּ רַב אֶבְדוּמָא נְחוּתָה בַכֹּהֲנִים בַּשָּׂעִיר. אוֹף הָכָא הַכֹּהֲנִים בַּשָּׂעִיר.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Ze`ira: It is written, do not investigate between good or bad. If he transgressed and investigated, does he transgress? He told him, for anything which comes to permit one does not transgress. What does it come to permit? Here the Torah permitted to dedicate deficient animals. There, we have stated: “On the eighth day he brings three animals, purification sacrifice, reparation sacrifice, and elevation sacrifice. But the poor man brought birds as reparation and elevation offerings.” Is not the bird as reparation offering deficient in time next to the reparation offering? Rebbi Eleazar said, here the Torah did permit to dedicate those deficient in time. Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Immi: It is written, on the eighth he shall bring. If he transgressed and did not bring, does he transgress? He told him, for anything which comes to permit one does not transgress. What does it come to permit? As Rebbi Eleazar said, here the Torah did permit to dedicate those deficient in time. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, all seven days one does not tell him, bring. Afterwards one tells him, bring. A baraita disagrees with Rebbi Yose ben Rebbi Abun: Everybody plans and brings his sacrifices on the holiday. One understands a nazir. Is the sufferer from skin disease not missing atonement? And did we not state, Hallel and joy eight? Explain it for a nazir. Rebbi Sachariah the son-in-law of Rebbi Levi asked, the beginning one explains for a nazir and the end for a sufferer from skin disease? Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, was this not already objected there? And Rebbi Yose said, Rav Eudaimon the emigrant explained it for Cohanim and the goat. Here also, Cohanim and the goat.

רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּתוּב וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. עָבַר וְלֹא מָל. אָמַר לֵיהּ. כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיי אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. דָּבָר שֶׁהוּא נִיתַּן לְתַשְׁלוּמִין. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ נִיתַּן לְתַשְׁלוּמִין. לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו. כְּהָדָא דְתַנֵּי. וְאֶל פֶּתַח אוֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. פִּירְשָׁהּ לֵוִי בֶּן סִיסִי קוֹמֵי רִבִּי. בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְהֵבִיא אֲחֶרֶת וְהִקְרִיבָהּ מִיַּד. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִיפָּטֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְלֹא חֲלִיפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. [אִם] בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי. מִיַּד הוּא עוֹבֵר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי זֶה עוֹלָה. וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי רְגָלִים וְהֵבִיא אֲחֶרֶת [תַּחְתֶּיהָ וְלֹא הִקְרִיבָהּ מִיַּד] וְעְבַר עָלֶיהָ רֶגֶל שְׁלִישִׁי. הָיִיתִי אוֹמֵר. תִּצְטָרֵף עִם תְּמוּרָהּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: It is written, and on the eighth day one shall circumcise. If he transgressed and did not circumcise? He answered him, if you make a vow to the Eternal, your God, do not tarry to fulfill it. A matter which is subject to replacement. It excludes this which is not subject to replacement. Do not tarry to fulfill it, but not its substitute. As it was stated: and to the gate of the Tent of Meeting he did not bring it, but not its replacement. Rebbi Jonah said, Levi ben Sisi explained it before Rebbi: If one said, upon me is the obligation of an elevation offering. There passed three holidays and he brought another one and sacrificed it immediately. I would say, he is freed from the first one. Therefore it was necessary to say, do not tarry to fulfill it, but not its substitute. Rebbi Yose said, if he said, upon me is the obligation, he transgresses immediately. But we must hold about one who says, this one shall be an elevation offering. There passed two holidays and he brought another one [in its stead but did not sacrifice it immediately] and there passed by another holiday for it. I would say that it combines with its replacement for three holidays. Therefore it was necessary to say, do not tarry to fulfill it, but not its substitute.

כִּי דָרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ. אֵילּוּ חַטָּאוֹת וָאֲשָׁמוֹת. יְי אֱלֹהֶיךָ. זֶה הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיַת. מֵעִמָּךְ. זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. וְהָיָה בְךָ חֵטְא. וְלֹא בְקָרְבָּנְךָ חֵטְא. דִּלָא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר. שֶׁמָּא יִמְצָא זֶבַח פָּסוּל. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר (לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו.) [וְהָיָה בְךָ חֵטְא. בְּךָ וְלֹא בְקָרְבָּנְךָ חֵטְא.] מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ. תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ. לְהַזְהִיר בֵּית דִּין שֶׁיַּעַשּׂוּךָ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא. מִיכְּן לְמַשְׁכּוֹן. כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיי אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה. וְיֵשׁ נֶדֶר קָרוּי נְדָבָה. אֶלָּא לְחַיֵיב עַל כָּל נֶדֶר וָנֶדֶר וְעַל כָּל נְדָבָה וּנָדָבָה. אֵי זֶהוּ נֶדֶר שֶׁאָמְרוּ. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. אֵי זֶהוּ נְדָבָה שֶׁאָמְרוּ. הָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. רִבִּי חָמָא חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי זוֹ. רִבִּי חִינְנָא בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִּי לֹא אָמַר. הֲרֵי זוֹ. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי עָלַי. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. אֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר.

“For demanding will demand, these are purification and reparation offerings. The Eternal, your God, this is dedication for the upkeep of the Temple. From with you, this is collecting single stalks, forgotten sheaves, and peah. Or there would be sin in you, but no sin in your sacrifice.” For otherwise what would we say? Rebbi Samuel the son of Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that you should not say, maybe the sacrifice will be found disqualified; therefore it was necessary to say, (do not tarry to fulfill it, and not its substitute) [there would be sin in you, but no sin in your sacrifice.] The pronouncement of your lips you shall guard and execute. “You shall guard and execute, to alert the court that they should force you.” The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Avuna: From here the pledge. As you vowed to the Eternal, your God, a voluntary gift. Is there a vow which is called voluntary gift? But to make him liable for each single vow and every single voluntary gift. “What is the vow about which they spoke? He who says, on me is the obligation for an elevation offering. What is the voluntary gift about which they spoke? He who says, this one is for an elevation offering.” Rebbi Ḥama the colleague of the rabbis asked, if he said, “on me is the obligation”, and came back and said, “this one is”? Rebbi Ḥinena asked, would it not be reasonable if he said, “this one is”, and came back and said, “on me is the obligation”? A severe prohibition falls one a simple prohibition but a simple prohibition does not fall on a severe prohibition.

הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן שְׂכַר בָּתִּים וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. שְׂכַר בָּתִּים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהוּא שֶׁאָמַר. שָׁנָה זוֹ. אָבָל אִם אָמַר. שָׁנָה אַחַת. נוֹתֵן מֵעֵת לָעֵת. וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. כַּתְּחִילָּתָהּ. וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָהוּ בְשֵׁם כַּהֲנָא. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁבַק רִבִּי טָבִי רֹאשָׁהּ וְאָמַר סוֹפָא. דִּלֹא כֵן כַּהָדָא דְתַנֵּי. זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁו. יָכוֹל יְהֵא תוֹרֵם בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי. בְּחוֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תוֹרֵם לְכָל חוֹדְשֵׁי הַשָּׁנָה. יָכוֹל בְּאֵיזֶה חוֹדֶשׁ שֶׁיִּרְצֵֶה. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

“They added to them the lease of houses and the heave of sheqalim.” The lease of houses. Rebbi Jonah said, only if he said, this year. But if he said, one year, he pays from date to date. The heave of sheqalim, as Rebbi Samuel ben Isaac said, as at its start: It was in the First month of the Second year, on the first of the month, that the Sanctuary was erected. It was stated hereto, on the day the Sanctary was erected, on the same day the contribution was collected. Rebbi Tabi, Rebbi Yoshia in the name of Cahana. It is said here months, and it is said there, months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan. Rebbi Jonah said, Rebbi Tabi left out the start and only quoted the end; this is not done since it was stated: This is theelevation sacrifice for a month at its New Moon. I could think that one should collect every month, the verse says at its New Moon for the months; at one New Moon one collects for all months of the year. I could think, on any month of his choosing, it is said here months, and it is said there months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan.

תַּמָּן תַּנִּינְן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר הָאֱלוּלִיִּים מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. אָמַר רַב חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר. עַד כָּאן הֵן מִתְמַצּוֹת לֵילֵד מְן הַיְּשָׁנוֹת. מִיכָּאן וָהֵילַךְ הֵן מַתְחִילוֹת לֵילֵד מִן הַחֲדָשׁוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן אֵילּוּ הַבְּכִירוֹת. וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר אֵילּוּ הָאֲפֵילוֹת. יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. אֵילּוּ וָאִילּוּ נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. אָמַר בֶּן עַזַּאי. הוֹאִיל וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ יְהוּ הָאֱלוּלֵיִים מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. הָא כֵיצַד. נוֹלַד לוֹ חֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בָאֱלוּל וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי אֵינָן מצְטָרְפִין. נוֹלַד לוֹ חֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. [זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה לוֹ לְרִבִּי עֲקִיבָא]. וּבֶן עַזַּאי מַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי תַלְמִידָיו. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי מַיְישָׁא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שֶׁכֵּן נֶחְלְקוּ עָלֵיהָ אָבוֹת הָעוֹלָם. מָאן אִינּוּן אָבוֹת הָעוֹלְם. תַנָּא רִבִּי יוֹנָה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי תַּלְמִיד וְחָבֵר הָיָה לְרִבִּי עֲקִיבָה. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ. [הוֹאִיל וְאֵלּוּ אָמַר כֵּן וְאֵלּוּ אָמַר כֵּן. רִבִּי אָבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי. עַל הַחֲלוּקִין אֲנוּ מִצְטָעֲרִין אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לַחֲלוֹק עָלִינוּ אֶת הַשָּׁוִין. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה לְרִבִּי עֲקִיבָא. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ.] אֶלָּא שֶׁבָּאתָה לַחֲלוֹק כול׳.

There, we have stated: “Rebbi Meïr says, on the first of Elul is the New Year for animal tithes. Ben Azzai says, those born in Elul are to be tithed separately.” Rebbi Ḥuna said, The reason of Rebbi Meïr: Up to that point they finish to give birth from the old ones; after that they start to give birth from the new ones. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Huna: The reason of Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon, the rams are mounting the ewes, these are the early ones, and the valleys are clothed in grain, these are the late ones, they are friends and also are tithed, both enter the corral to be tithed. Ben Azzai said, since these are saying this and those are saying that, those born in Elul should be tithed by themselves. How is this? If there were born in his flock five in Av, five in Elul, and five in Tishre, they do not combine. If there were born in his flock five in Av and five in Tishre, they combine. [This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba] and Ben Azzai decides between his students. Rebbi Jeremiah, Rebbi Miasha in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: For so disagreed the fathers of the world. Who are the fathers of the world? Rebbi Jonah stated before Rebbi Jeremiah: Rebbi Ismael and Rebbi Aqiba. This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba. If you are saying that he was his teacher, is there anybody who says to his teacher, [“since these are saying this and those are saying that”? Rebbi Abun in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac understood it from the following: “Ben Azzai said to him, we are sorry about their disagreement, and you come to find us disagreement where they are concurring.” This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba. If you are saying that he was his teacher, is there anybody who says to his teacher,] “you come to find us disagreement”, etc?

תַּמָּן תַּנִּינָן. מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינָן מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגּוֹרֶן וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגּוֹרֶן הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ. שָׁלֹשׁ גָּרְנוֹת לְמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. שֶׁעַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ הַגּוֹרֶן מוּתָּר לִמְכּוֹר וְלִשְׁחוֹט. הִגִּיעָה הַגּוֹרֶן לֹא יִשְׁחוֹט. וְאִם שָׁחַט פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה לֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ לֹא כְחֶנֶט וְלֹא כִשְׁלִישׁ. אִין תֵּימַר כְּחֶנֶט. נִיתְנֵי כָּל הַמְעוּבָּרִים מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בָאֱלוּל. אִין תֵּימַר כִּשְׁלִישׁ. נִיתְנֵי כָּל הַנּוֹלָדִים עַד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בּוֹ. רִבִּי שַׁמַּי בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. כִּשְׁלִישׁ עָשׂוּ אוֹתוֹ. כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְחוסַּר זְמַן נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. קָם רִבִּי מָנָא עִם רִבִּי שַׁמַּי. אָמַר לֵיהּ. אַתַּה אָמַרְתָּ הָדָא מִילְּתָא. וְהָא תַנִּינָן. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. הָאֱלוּלִיִּים מַתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. לֹא אֲפִילוּ נוֹלַד עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל. אִית לָךְ מֵימַר בֶּן עַזַּאי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא כְרַבָּנִן הוּא. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר עַל דְּרַבָּנִן. מַנִּיחָן וּמְעַשְּׂרָן לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי שְׁנָתָן. כֵּן אַתְּ אָמַר עַל דְּבֶן עַזַּאי. מַנִּיחָן לַגּוֹרֶן הַבָּא וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי אֱלוּל. אָמַר רַב חוּנָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. יָמִים שֶׁהַבְּכוֹר מְחוסַּר זְמַן בָּהֶן עוֹלִין לוֹ מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִבִּי יוֹנָה אַבָּא שְׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ. הָכֵיצַד. מִשְּׁעַת לֵידָתוֹ אַתְּ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה.

There, we have stated: “Any born from the first of Tishre until the 29 of Elul combine; five before New Year’s day and five after New Year’s day do not combine. Five before the threshing floor and five after the threshing floor do combine.” “Then why did they say, there are three threshing floors for animal tithe? Because up to the time of the threshing floor one is permitted to sell or slaughter. From the time of the threshing floor he may not slaughter, but if he slaughtered he is not liable.” Rebbi Yose said, this implies that the rules of animal tithe are neither like those of germinating nor like those of a third. If you would say like germinating, it should state, all whose pregnancy starts from the 29th of Elul. If you would say like a third, it should state, up to the 22nd. Rebbi Shammai in the name of Rebbi Abun bar Ḥiyya: Like the third, they made it following Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, {an animal} before its time enters the corral to be tithed. Rebbi Mana met Rebbi Shammai; he asked him, did you say that? But did we not state, “Ben Azzai says, those born in Elul are to be tithed separately.” Not even if it was born up to the 29th of Elul? Could you say that Ben Azzai follows Rebbi Simeon? You have to say, he follows the rabbis. Just as you say following the rabbis, he leaves them for the next year and they will be tithed with the others of their year, so you have to say following ben Azzai, he leaves them for the next threshing floor and they will be tithed with those from Elul. Rebbi Huna said, this implies that the days of a firstling while he still is before its time are counted for its year. Rebbi Mana said, my father Rebbi Jonah understood this from the following: Any male firstling which isborn to your cattle and small cattle dedicate to the Eternal, your God.. How is this? You count its year from the moment it is born.