Jerusalem Talmud Berakhot 1.2

משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ (בְּנֵי) מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.

MISHNAH: From when on does one read the Shema‘ in the morning? From when one can distinguish between dark blue and white; Rebbi Eliezer says, between dark blue and the color of leeks; (he may read it) until sunrise. Rebbi Yehoshua says, until three hours of the day since it is the rule of (sons of) kings to rise at three hours. He who reads after that did not lose, he is like a man reading in the Torah.

הלכה: [כֵּינִי] מַתְנִיתָא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מִן הַסָּמוּךְ לוֹ. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִיכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.

HALAKHAH: So is the Mishnah: Between its dark blue and its white. What is the reason of the Rabbis? (Num. 15:39) “You shall see it”, from what is close to it. What is the reason of Rebbi Eliezer? “You shall see it”, that it should be recognizable among colors.

תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּב כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.

We have stated in the name of Rebbi Meïr: It does not say “you shall see it” but “you shall see Him”. This tells you that anyone who keeps the obligation of tzitzit is as if he were admitted to the presence of God’s glory. This tells that tĕkhelet is similar to the sea. But the sea is similar to grasses, grasses are similar to the sky, the sky is similar to the Throne of Glory, and the Throne is similar to sapphire, as it is written (Ez. 10:1): “I saw, and here by the spread that was on top of the Cherubim like sapphire stone, the looks of the form of the Throne.”

אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּימִין אִם רָגִיל אֲפִילוּ רָחִיק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּימִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. בְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי לְקִיצִּין.

Others say: “ ‘You shall see it’, that a man should be four ammot distant from another man and recognize him.” Rav Ḥisda says: (the practice follows) the statement of “Others”. What are we talking about? If he knows the other person, even at a great distance he will recognize him. If he does not know him, even close by he will not recognize him. We must talk about an occasional acquaintance, like a man who visits a hostelry at intervals.

אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָמְרוּ מִצְוָותָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּותִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.

Some Tannaïm formulate: “Between wolf and dog, between domesticated and wild donkey.” But some Tannaïm formulate: “That a man should be four ammot distant from another man and recognize him”. That is what we have to say that he who says between wolf and dog, between domesticated and wild donkey is parallel to him who says between dark blue and the color of leeks; he who says that a man should be four ammot distant from another man and recognize him is parallel to him who says between dark blue and white. But they said that its preferred obligation is at sunrise so that one may join the mention of redemption to prayer and pray at daytime. Rebbi Zeïra said: I found the reason (Ps. 72:5): “They will fear You with the sun.” Mar Uqba said: The very religious were getting up early and reading the Shema‘ so that they could follow it directly at sunrise with the Amidah prayer.

תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַיאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָיְתָה הַחַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

We have stated: Rebbi Yehudah said: It happened that once I was walking behind Rebbi Eleazar ben Azariah and Rebbi Aqiba when they were occupied with duties and time came to recite the Shema‘ and I got the opinion that maybe they had given up on reciting the Shema‘, so I recited it and went over my studies; but after that they started and the sun was already over the mountain tops.

עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר [אַחֲוָא] בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז בְּעַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.

“Until sunrise.” Rebbi Zabida the son of Rebbi Jacob bar Zabdi in the name of Rebbi Jonah: until the sun starts to appear at the mountain tops. “Rebbi Joshua says, until three hours of the day.” Rebbi Idi, Rav Hamnuna, and Rav Ada bar Aḥava in the name of Rav: The practice follows Rebbi Joshua for one who forgets. Rebbi Ḥuna told of two Amoraïm of whom one said ‘for one who forgot.’ His colleague responded: Do you ever fix practice for one who forgets? In fact, it is the practice. Why did they say, for one who forgot? That everybody should make an effort and read it at its best time.

תַּמָּן תַּנִּינָן מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא קִרְיַת שְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה. תְּפִילָּה אֵינָהּ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא קִרְיַת שְׁמַע זְמַנָּהּ קָבוּעַ. תְּפִילָּה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּנָה. תְּפִילָּה צְרִיכָה כַוָּונָה. אָמַר רִבִּי מָנִי קַשְׁיִיתָהּ קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּונָה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִין הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין כַּוָּונָה. מִן גַּו דְּאִינּוּן צִבְחַר מִיכַוֵּין.

There (Šabbat 1:2) we have stated: “One interrupts for the recitation of Shema‘ but one does not interrupt for prayer.” Rebbi Aḥa said: The recitation of Shema‘ is a Biblical obligation; prayer is not a Biblical obligation. Rebbi Abba said: The time for the recitation of the Shema‘ is fixed, the time for prayer is not fixed. Rebbi Yose said: The recitation of Shema‘ does not need concentration, prayer needs concentration. Rebbi Mana said: I objected before Rebbi Yose: Even if you say that the recitation of the Shema‘ does not need concentration, the first three verses need concentration. Since they are so few, one will concentrate upon their meaning.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּגוֹן אָנוּ שֶׁעוֹסְקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֲפִילוּ לְקִרְיַת שְׁמַע אֵין אָנוּ מַפְסִיקִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ עַל גַּרְמֵיהּ כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וַאֲפִילוּ לִתְפִילָּה אָנוּ מַפְסִיקִין. דֵּין כְּדַעֲתֵיהּ וְדֵין כְּדַעֲתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר וּולְוַאִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אָמַר אִילּוּ הֲוֵינָא קָאִים עַל טוּרָא דְסִינַי בְּשַעְתָּא דְאִיתְיָהִיבַת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הֲוִינָא מִתְבָּעֵי קוֹמוֹי רַחֲמָנָא דְּיִתְבְּרֵי לְבַר נָשָׁא תְּרֵין פּוּמִין חַד דַּהֲוָה לָעֵי בְאוֹרָיְתָא וְחַד דְּעָבִיד לֵיהּ כָּל צוֹרְכֵיהּ. חָזַר וָמַר וּמַה אִין חַד הוּא לֵית עָלְמָא יָכִיל קָאִים בֵּיהּ מִן דֵּילַטוֹרִיָּא דִילֵיהּ. אִילּוּ הַוּוּ תְּרֵין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קוֹמוֹי רִבִּי יִרְמְיָה אַתְיָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה דְּתַנִּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. רִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כַּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה וְלִתְפִילִּין וְלִשְׁאָר כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי שֶׁמַּפְסִיקִין לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְלַעֲשׂוֹת לוּלָב. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הַלֹּמֵד עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת וְלֹא הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ אִילּוּ נֶהֶפְכָה שִׁילְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָעוֹלָם. טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי זֶהוּ שִׁינּוּן וְזֶה שִׁינּוּן וְאֵין מְבַטֵּל שִׁינּוּן מִפְּנֵי שִׁינּוּן. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ חֲבִיבָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. הִיא הִיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עַל יְדֵי שֶׁהָיָה תָדִיר בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲבִיבָה יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא תַנִּינָן אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ כְּמִשְׁנָה הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר הָעוֹסֵק בְּמִקְרָא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ מִדָּה. וְרַבָּנָן עָבְדֵי מִקְרָא כְמִשְׁנָה.

Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoḥai: “For example we, who are engaged in the study of Torah, we do not interrupt even for the recitation of Shema‘.” Rebbi Yoḥanan used to say about himself: “For example we, who are not engaged in the study of Torah, we do interrupt even for prayer.” This one follows his own opinion and that one follows his own opinion. Rebbi Yoḥanan follows his own opinion since Rebbi Yoḥanan says: “if only a man would pray the entire day. Why? Because prayer is never in vain!” Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: “If I had stood at Mount Sinai at the moment that the Torah was given to Israel, I would have implored the All-Merciful that he should create two mouths for man; one for him to exert himself in Torah and the other one for his other needs.” But he changed his mind and said: “With one mouth already the world almost cannot exist because of its denunciations; if there were two how much more would there be? Rebbi Yose said before Rebbi Jeremiah: The position of Rebbi Yoḥanan is identical with that of Rebbi Ḥanina ben Aqabiah, as we have stated: “The scribes of Torah scrolls, Tefillin, and Mezuzot, do interrupt for the recitation of Shema‘ but do not interrupt for prayer. Rebbi Ḥanina ben Aqabiah said: just as they interrupt for Shema‘, so they interrupt for prayer, tefillin, and all other commandments of the Torah”. Would not Rebbi Simeon ben Yoḥai agree that one interrupts to make a sukkah or a lulav? Does not Rebbi Simeon ben Yoḥai make the distinction between one who studies in order to do and one who studies in order not to do? Because he who studies in order not to do would have been better off had he not been born. And did not Rebbi Yoḥanan say, he who studies in order not to do would have been better off if the afterbirth he was in was twisted around and he never would have entered the world? The reason of Rebbi Simeon ben Yoḥai is that this one is repeated study and that one is repeated study and he does not push aside one study for the other study. But did we not formulate: “He is like a man reading in the Torah.” Hence, at the right time it is preferred to Torah. One is like the other. Rebbi Yudan said that Rebbi Simeon ben Yoḥai, since he was permanently studying Torah, did not prefer Shema‘ to the study of Torah. Rebbi Abba Mari said, did we not formulate: “He who reads (Shema‘) after that did not lose, he is only like a man reading in the Torah”? Hence, at the right time it is like Mishnah. Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: He who studies the written Torah does himself good that is not so good. But the rabbis equate the study of the Bible with that of the oral law.