Jerusalem Talmud Bava Kamma 6.7

משנה: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ וְהָיוּ בוֹ כֵלִים רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ גָדִישׁ שֶׁל שְׂעוֹרִין. הָיָה גְדִי כָפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ חַיָיב. עֶבֶד כָפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ פָּטוּר. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בַּמַּדְלִיק אֶת הַבִּירָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.

MISHNAH: He who sets fire to a stack of sheaves which contains implements, Rebbi Jehudah says, he has to pay everything contained in it but the Sages say, he pays only for a stack of wheat sheaves or a stack of barley sheaves. If a goat was tied to it, and a slave was nearby, and they were burned, he is liable. If a slave was tied to it, and a goat was nearby, and they were burned, he is not liable. But the Sages agree with Rebbi Jehudah that one who sets fire to a building has to pay everything contained in it since people regularly store things in houses.

הלכה: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָן בִּכְלֵי גוֹרֶן שֶׁדַּרְכָּן לְהַטְמִין. מִחְלְפָה שִׁיטַּת רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. פְּרָט לְטָמוּן. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת הַטָּמוּן. וְלֵית רִבִּי יוּדָן דְּרִישׁ הָכָא אֶלָּא גָדִישׁ. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גָּדִישׁ. שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. מִחְלְפָה שִׁיטַּת רַבָּנִין. תַּמָּן אָמְרִין. לְרַבּוֹת טָמוּן. וָכָא אָמְרִין. פְּרָט לְטָמוּן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָן בִּכְלֵי גוֹרֶן שֶׁדַּרְכָּן לִיטָּמֵן. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁאֵין עֵדִים. אֲבָל אִם יֵשׁ עֵדִים כָּל עַמָּא מוֹדוּ עַל הָדָא דְרִבִּי (יוסי) דְּתַנֵּי כֵן. הָיָה גָּדִישׁ חִטִּים מְחוּפֶּה שְׂעוֹרִין. אוֹ גָדִישׁ שְׂעוֹרִין מְחוּפֶּה בְחִיטִּין. נוֹתֵן לוֹ גָדִישׁ שְׂעוֹרִים. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אַפְקַד גַּבֵּי חַבְרֵיהּ חַד שַׂק צְרִיר וְאִירְעוֹ אוֹנֶס. אָהֵן אָמַר. סִיגִין הֲוָה מָלֵא. וְאָהֵן הֲוָה אֲמַר. מְטַקְסִין הֲוָה מָלֵא. הֲרֵי זֶה נִשְׁבַע וְנוֹטֵל.

HALAKHAH: “He who sets fire to a stack of sheaves,” etc. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: The Sages agree with Rebbi Jehudah about threshing tools which usually are hidden there. The argument of Rebbi Jehudah seems inverted. There he says except what is hidden, but here he says including what is hidden? But does not Rebbi Jehudah simply explain “stack”? Why was “stack” written? That he has to pay for all that is in it. The argument of the rabbis seems inverted. There they say, including what is hidden; but here they say, except what is hidden? But did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Joḥanan: The Sages agree with Rebbi Joḥanan about threshing tools which usually are hidden there? Rebbi Hoshaia said, if there are no witnesses. But if there are witnesses, everybody agrees with Rebbi (Yose) as it was stated: “If it was a stack of wheat sheaves covered with barley or a stack of barley sheaves covered with wheat, he pays for a stack of barley.” As the following: A person deposited a tied sack with another person, when something happened. This one said, it was full of dross, but the other said, it was full of raw silk. [ ] He swears and collects.

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָהוּ שֶׁיִּטְעֲנוּ לוֹ דָּבָר שֶׁאֵין רְאוּיִין לוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דַּאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא אַפְקַד גַּבֵּי חַד בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְהַב. מִית בַּר זִיזָא וּמִית אֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר. מָאן הוּא דְלָא יְדַע דְּכָל מַאי דְאִית לָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לְבַר זִיזָא אִינּוּן. יִתְיְיהָבוֹן לִבְנוֹי דְבַר זִיזָא. הֲווֹן לְבַר זִיזָא בְנִין רַבְרְבִין וּבְנִין דְּקִיקִין. אֲמַר. יִסְבּוֹן רַבְרְבַיָא פַּלְגָּא. וְכַד רְבוּ דְקִיקַיָּא יִסְבּוֹן פַּלְגָּא. דְּמָךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה. אָמַר. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. [ ]. יִתְיְיהָבוֹן לִבְנוֹי דַאֲרִיסָא. אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפִיקְדּוֹנָא. כְּבָר יְהָבִית פַּלְגָּא. אָמַר לֵיהּ. מַה שֶׁנָּתַתָּה עַל פִּי בֵּית דִּין נָתַתָּה. וּמַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עַל פִּי בֵּית דִּין אַתָּה נוֹתֵן. מָהוּ דְיֵימְרוּן בְּנוֹי דַאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לִבְנוֹי דְבַר זִיזָא. יָבוֹן לוֹן מַה דְנַסְתּוֹן. יָכְלִין מֵימַר לוֹן. מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל פִּי בֵּית דִּין נַעֲשֶׂה. מָהוּ דְיֵימְרוּן דְּקִיקַיָיא לְרַבְרְבַיָיא. נִיפְלוֹג עִמְּכוֹן. יָכְלִין מֵימַר לוֹן. מְצִיאָה מָצָאנוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לֵית בֵּין רַבְרְבַיָיא לִדְּקִיקַיָיא אֶלָּא כְמִי שֶׁנִּיתַּן לָהֶן מַתָּנָה.

Rebbi Joḥanan asked: Can one argue for him an argument which does not apply to him? Let us hear from the following: Bar Ziza’s sharecropper deposited a pound of gold with somebody. Bar Ziza and Bar Ziza’s sharecropper died; the case came before Rebbi Ismael ben Rebbi Yose. He said, does not everybody know that all Bar Ziza’s sharecrooper had was Bar Ziza’s property? It should be given to Bar Ziza’s sons. Bar Ziza had adult and underage sons. He said, the adult one should take half and when the underage ones grow up, they should receive half. Rebbi Ismael ben Rebbi Yose died; the case came before Rebbi Ḥiyya who said, that argument means nothing [since there are people who do not flout their wealth]; it should be given to the sharecropper’s sons. The trustee told him, I already disbursed half of it. He told him, what you gave, you gave by court order and what you will give, you will give by court order. May the sharecropper’s sons say to Bar Ziza’s sons, give us what you took? They can tell them, what was done was done by court order. May the underage ones say to the adult, let us share with you? May they tell them, we found a find? Rebbi Isaac said, the case between the adult and underaged ones is compared to one who gave a gift.